ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נגד ש.י. קדוש הובלות יצור ושווק חקלאות בע"מ :

בפני כבוד השופטת עינב גולומב

תובעת

הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

נגד

נתבעת

ש.י. קדוש הובלות יצור ושווק חקלאות בע"מ

בית משפט השלום בנצרת

פסק דין

לפניי תביעה בסדר דין מהיר שהגישה התובעת, חברת ביטוח (להלן תקרא גם – המבטחת), כנגד הנתבעת – המבוטחת (להלן – המבוטחת), לתשלום דמי השתתפות עצמית בגין תשלום תגמולי ביטוח לצד שלישי, בעקבות תאונה בה היה מעורב רכב המבוטחת.

תמצית טענות הצדדים:

1. לטענת התובעת, על פי תנאי הפוליסה בקרות מקרה ביטוח מכוסה, חבה הנתבעת לשלם את דמי ההשתתפות העצמית הנקוב במפרט הפוליסה. על פי הודעת הנתבעת, בעקבות אירוע תאונה של הרכב המבוטח, נגרם נזק לצד שלישי, ובהתאם לתנאי הפוליסה ולצורך סילוק תביעה הצד השלישי שיפתה התובעת את האחרון בגין נזקו.

עם ביצוע התשלום לצד השלישי, פנתה האחרונה לנתבעת, ישירות ובאמצעות בא כוחה, ודרשה ממנה לשלם את דמי ההשתתפות העצמית, אך הנתבעת לא שילמה את דמי ההשתתפות ו/או חלק מהם. לפיכך, נכון ליום הגשת התביעה חבה הנתבעת לתובעת דמי השתתפות עצמית בתופסת ריבית והצמדה סך 6,625 ₪.

3. הנתבעת בכתב הגנתה טענה להתיישנות, וכן לשיהוי מצד התובעת בהגשת התביעה. לגופו של עניין טוענת הנתבעת, כי סוכם עם סוכן הביטוח מטעם התובעת כי דמי ההשתתפות העצמית בגין רכב נשוא הפוליסה יסתכם בסך 2,000 ₪. לטענתה, גם רכבים אחרים שלה היו מבוטחים על ידי אותו סוכן וסוכם עימה כי דמי ההשתתפות יהיו בסך 2,000 ₪.

4. בדיון שנערך לפניי העיד, מטעם בתובעת, סוכן הביטוח אשר באמצעותו בוצעה ההתקשרות בין הצדדים, וכן מנהלה של הנתבעת.

דיון והכרעה:

5. יצויין תחילה כי אין מקום לדון בטענת ההתיישנות, משזו הועלתה בכתב ההגנה בלבד ולא נטענה בסיכומי הנתבעת. אשר לטענת השיהוי, לא הוכחו בענייננו היסודות הנדרשים לצורך קבלת טענה מעין זו, כבסיס לדחיית תביעה, כפי שנקבעו בהלכה הפסוקה, ולפיכך אין דינה להדחות (ראו: רע"א 187/06 נסייר נ' עיריית נצרת עלית, לא פורסם, פסק דינה של כבוד השופטת פרוקצ'יה). כפי שיפורט בהמשך, ראיתי מקום לתת משקל מסויים לחלוף הזמן עד להגשת התביעה, וזאת לעניין פסיקת הפרשי ריבית.

6. אין מחלוקת, כי סכום ההשתתפות העצמית על פי האמור בפוליסה הנדונה הוא סך 1,000$ בתביעות צד שלישי (נספח א לכתב התביעה). הנתבעת טענה בכתב הגנתה, כי היא לא קיבלה לידיה את הפוליסה, וכי סיכמה עם סוכן הביטוח שבאמצעותו נערך הביטוח, כי סכום ההשתתפות העצמית יהא בסך 2,000 ₪. טענה זו הוכחשה נמרצות על-ידי סוכן הביטוח בעדותו, אשר הסביר כי סכומי ההשתתפות העצמית הם אלה הנדרשים על-ידי חברות הביטוח, וכן ציין כי הסכום הנטען על-ידי הנתבעת איננו סביר ביחס לביטוח משאית (כסוג הרכב במקרה דנן), אלא מתאים לרכבים קטנים יותר (עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 11-15).

7. המחלוקת בין הצדדים הינה, איפוא, עובדתית בעיקרה, ועניינה השאלה האם סוכם בין הצדדים על דמי השתתפות עצמית נמוכים יותר מאלו שננקבו בפוליסה, כטענת הנתבעת. מדובר בטענת הגנה שהועלתה על-ידי הנתבעת, הנוגדת מסמך בכתב, וזו לא הוכחה. אל מול גרסת סוכן הביטוח אשר העיד בפני, אשר היתה ברורה ועיקבית, עמדה גרסת מנהל הנתבעת, אשר לא היה בה כדי לשכנע. טענתו כי מעולם לא קיבל לידיו את הפוליסה הרלוונטית נטענה באופן כוללני, והיא איננה מתיישבת עם דבריו בחקירה הנגדית, מהם עולה כי בשגרת העבודה אצל הנתבעת, הוצגו פוליסות הביטוח של העסק למנהל החשבונות, לצורך דיווח הוצאות ( עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 21-26). הנתבעת טענה כי רכב אחר של הנתבעת, בוטח באמצעות סוכן הביטוח, כאשר סכום ההשתתפות העצמית עמד על סך 2000 ₪, ולעניין זה צירפה צילום ספח של שיק בסכום האמור בגין השתתפות עצמית. ברם, משלא הובאה כל ראיה לסוג הרכב בו מדובר (משאית, או רכב אחר), נותרת טענה זו כטענה סתמית בלבד, שאין בה כדי לתמוך בטענה בדבר הסיכום הנטען במקרה דנן. יש אף לציין, כי מהספח שצורף עולה כי באותו מקרה מדובר היה בחברת ביטוח שונה מהתובעת. בנסיבות האמורות, אין במסמך שהוצג כדי לבסס את הטענה בדבר הסכמה כוללת לתשלום השתתפות עצמית בסך 2000 ₪.

8. נוכח המפורט לעיל, דין התביעה להתקבל, תוך חיוב הנתבעת בתשלום דמי ההשתפות העצמית כפי שננקבו בפוליסה.

9. בשים לב לכך שהתביעה הוגשה זמן רב מאוד לאחר היווצרות העילה, ולכתב התביעה צורפה התראה אחת בכתב שנשלחה זמן קצר בטרם הוגשה התביעה, אינני מוצאת לחייב את הנתבעת בהפרשי ריבית למשך התקופה שעד הגשת התביעה, אלא מיום הגשת התביעה בלבד. אשר על כן, תשלם הנתבעת לתובעת סך 4,500 ₪ (בהתאם לשובר התשלום שנשלח לנתבעת בגין דמי השתתפות עצמית, מיום 5.1.04), בצירוף הפרשי הצמדה מאותו מועד ועד יום מתן פסק הדין, וכן הפרשי ריבית מיום הגשת התביעה ועד מועד מתן פסק הדין.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת את סכום האגרה ששולמה משוערך להיום, וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ח תמוז תשע"ב, 18 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
נתבע: ש.י. קדוש הובלות יצור ושווק חקלאות בע"מ
שופט :
עורכי דין: