ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כאמל מאמון נגד המגן חברה לביטוח בע"מ-פ"ת :

בפני כבוד השופטת חנה שניצר-זאגא

תובע

כאמל מאמון
נגד

נתבעים

  1. אחמד כמאל
  2. המגן חברה לביטוח בע"מ-פ"ת

3.אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

בית משפט השלום בנתניה

פסק דין

1. התובע כמאל ממון יליד 1962, נפגע לטענתו בתאונת דרכים ביום 14.11.01.
התביעה הוגשה לפיצוי בגין נזקי גוף בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975 (להלן: חוק הפלת"ד).
המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה וקבע נכות צמיתה בשיעור 9.75% בתחום האורטופדי, בגין פגיעה באצבעות 4 ו- 5 ביד שמאל.

2. הצדדים חלוקים בשאלת הנסיבות, החבות על פי חוק הפלת"ד וגובה הנזק.
בשלב שמיעת הראיות, העידו התובע ואחיו נתבע 1.

3. התשתית העובדתית:
בסעיף 6 לכתב התביעה המתוקן נטען כי: "ביום 14.11.01 ו/או בסמוך לכך ובעת שהרכיב את החלקים של המחרשה לצורך הכנתה לעבודה, נתבע 1 אשר נהג בטרקטור החזיק את חלק המחרשה דרך כף הטרקטור בעוד התובע אחז באותו חלק וכיוון אותו למקום שבו אמור להיות מורכב על המחרשה, תוך כדי פעולה זו, הטרקטור דחף במפתיע בחוזקה יתרה את החלק אשר היה תלוי על כף הטרקטור וזה בתורו דחף את ידו השמאלית של הנתבע ומחץ אותה בין החלק התלוי בכף הטרקטור לבין יתר חלקי המחרשה שהיה אמור להיות מוצמד אליהם. התובע נחבל קשות בגופו כפי שיפורט להלן."

4. התובע התייחס בסעיף 5 לתצהיר מיום 12.12.07 לנסיבות אירוע התאונה: "הנני מצהיר כי ביום 14.11.01 ו/או בסמוך לכך בעת שהתכוונתי להרכיב כלי לטרקטור, המפעיל ו/או הנהג היה עליו להרים את הכף, וזאת לצורך הרכבת הכלי. על כן, ובעת שהיי עלי להרכיב את הכלי לא שמתי לב לידי השמאלית, ובאופן פתאומי הנהג ללא שים לב וזאת בעת שהוריד את הכף דחף את ידי השמאלית."

5. בתצהיר עדות ראשית מטעם התובע שנחתם ביום 16.5.11 (ת/1), אליו צורף עותק צילום הטרקטור והמחרשה, קיימת התייחסות מפורטת לנסיבות בסעיף 5: "ביום 14/11/01 ביום ד' בשבוע בשעה 8:00 בערב ו/או בסמוך לכך, נדרשתי אנוכי ועובד נוסף להרכיב את המחרשה לצורך עבודות חריש למחרת בבוקר. העובד הנוסף הינו מר כמאל אחמד נתבע מס' 1 בכתב התביעה המתוקן.
המחרשה מורכבת חלקים חלקים (כמו לגו) כך שכל חלק מוצמד לחלק שאחריו, וכל חלק שוקל מינימום 300 ק"ג.
רצ"ב: צילום המחרשה, מסומן א' לזיהוי.
לצורך הרכבת החלק החסר נעזרנו בטרקטור עם כף הרמה.
רצ"ב: צילום הטרקטור, מסומן ב' לזיהוי.
כמו כן נעזרנו בשרשרת פלדה מיוחדת ותיקנית. לשרשרת יש בינץ' שסוגר על השרשרת ולא נותן לה להשתחרר, אשר משמשת לקשירה והרמת משאות כבדים.
רצ"ב: צילום השרשרת, מסומן ג' לזיהוי.
מצד אחד השרשרת נקשרת לחלק המחרשה שהתכוונו להרכיב ולהצמיד ליתר חלקי המחרשה, ומצד שני בצינור שמתחת לכף ההרמה של הטרקטור ואשר עולה ויורד עם מנגנון ההרמה.
נתבע 1, מר כאמל אחמד נהג בטרקטור בעוד אנוכי כיוונתי אותו, בהתחלה כיוונתי אותו לגובה ההרמה עם הבטחונית ואז התחיל להתקדם עם החלק המורם לכיוון המחרשה כשאני תופס את הצד הקידמי של החלק ביד שמאל והצד האחורי ביד ימין. (ראה צילום מסומן ד' לזיהוי).
וכך קרבנו את שני החלקים אחד לשני. אך תוך כדי פעולה ובלי להשים לב הטרקטור נתן דחיפה חזקה אשר הצמידה שני החלקים בחוזקה אחד לשני ואצבעות היד שלי נמחצו ביניהם. ..."

6. בחקירה נגדית נדרש התובע לסדר הפעולות במדוייק עובר לפגיעה כאשר הוא מתאר כיצד הוא ואחיו נתבע 1 נוהגים להשתמש בטרקטור למטרות חקלאות.
התובע מסכים בחקירה נגדית כי עובר לאירוע נשוא התביעה השתמשו בטרקטור לצורך הרמת חלקי המחרשה: "אחי היה עם הטרקטור נהג בטרקטור קשר את החלק הרמנו אותו, זה חלק של המחרשה. זה הרמנו אותו התחיל להתקדם ואני מכוון אותו לאן שהתקרב פתאום קפץ הטרקטור כזה ונגע לי באצבעות הוריד אותם. הברזל עצמו מה שהיה בטרקטור מה שהרמנו נגע לי באצבעות." (עמ' 15 לפרו').
בהמשך, התובע עומת עם הגירסה שמסר במשטרה לגבי חלק המחרשה שפגע בידו, הגירסה שנמסרה בחדר המיון, בכרטיס הרפואי (עמ' 16 ו- 17 לפרו').

7. אחיו של התובע אחמד כמאל (נתבע 1 בכתב התביעה המתוקן, צויין בפרוטוקול בטעות כנתבע 3), העיד לגבי הנסיבות בהן נפגע התובע: "הטרקטור זה טרקטור תעשייתי חקלאי, החזקתי אותו עם שרשרת ברזל תקינה. אחרי זה קשר אותה והרמתי את החלק והוא רצה לכוון אותי והייתי מתקדם לחלק ופתאום כשאני מתקדם אני רואה שהוא צעק קיבלתי מכה שאני התקרבתי לחלק שאני מרים שאני הרמתי אותו. חלק ברזל ..." (עמ' 19 לפרו').
בחקירה נגדית עומת עם הגירסה שנמסרה מפיו במשטרה לעניין היעוד של הטרקטור ולעניין מיקומו בעת אירוע התאונה האם היה עד ראיה ישיר לנסיבותיה ענה בעמ' 21 לפרו': "מה זה לא ראיתי, ראיתי ולא ראיתי. אני נהג ...
... אני רואה אותו לפני. בטח, ראיתי אותו שהוא קיבל את המכה אני כבר מה זה לא ידעתי מה לעשות."

8. המחלוקת בדבר נסיבות אירוע התאונה:
התובע טוען כי מדובר "בתאונת דרכים" שאירעה כתוצאה מניצול הכוח המכני של הטרקטור, שהינו רכב רב תכליתי המשמש למטרות תחבורה וגם למטרות אחרות (ראה סעיף 34 לתצהיר התובע ת/1) והכוח המכני שנוצל הוא חלק מייעודו המקורי של הטרקטור, פעולה זו שהינה במסגרת הסיכון הטבעי הצפוי של ניצול כוח מכני - לפיכך אירוע התאונה נכנס לגדר החזקה החלוטה המרבה שבסעיף 1 לחוק הפלת"ד.

9. ב"כ נתבעות 2 ו- 3 טוען לריבוי גרסאות שניתנו על ידי התובע לעניין קרות אירוע התאונה, ואם וככל שקרתה התאונה הרי שהגרסה שמופיעה ברישומים הרפואיים היא הגרסה האותנטית לאירוע (שם נרשם "חלק" נפל על ידו של התובע) חלק מהמחרשה או חלק מהטרקטור, ולפיכך אין מדובר בניצול הכוח המכני והאירוע אינו תאונת דרכים כהגדרתו בחוק הפלת"ד.
לחילופין, נטען כי בהנחה וחלה החזקה החלוטה המרבה של ניצול כוח מכני, הרי חזקה זו אינה מתקיימת בשל שינוי ייעוד שנעשה בטרקטור וזאת על ידי "אילתור" הטרקטור כשאין זה מייעודו לבצע הפעולות כפי תאור התביעה.

10. בתום שמיעת העדויות, עיון בכתבי הטענות על נספחיהם, בפרוטוקול, במוצגים ושמיעת סיכומי ב"כ הצדדים, נדרשת הכרעה בתשתית העובדתית לעניין נסיבות אירוע התאונה והתאמתה אם בכלל, לסעיף 1 לחוק הפלת"ד לעניין הגדרתה כתאונת דרכים.
מתצהירי העדות הראשית, החקירה הנגדית של התובע והגירסה שנמסרה מפי הנתבע 1 אחיו נהג הטרקטור, עולה כי השניים עסקו בחיבור חלק של המחרשה לטרקטור ובמהלך פעולה זו בעת שהתובע כיוון את אחיו כדי להתאים את החלק המורם על ידי כף הטרקטור ליתר חלקי המחרשה, הפעיל הנהג את הטרקטור תוך כדי דחיפה בחוזקה – פעולה שגרמה לפגיעה באצבעות ידיו של התובע.
לא נעלמה מעיני הטענה לאי דיוקים בגירסאות, כמו גם פרוט בתצהיר העדכני אשר בהתאם להתייחסות לפסיקה, יש להניח כי נוסח על ידי ב"כ התובע.
יחד עם זאת, לא מצאתי להטיל דופי במהימנות גירסת התובע ונתבע 1 לעניין גרעין האמת באשר לסדר הפעולות על פני ציר הזמן, כמו גם כוונת הצדדים להרכיב את החלק של המחרשה באמצעות כף הטרקטור לצורך המשך העבודה עם הטרקטור.

11. התשתית העובדתית צריכה להיבחן במסגרת סעיף ההגדרות לעניין קיומו של נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי ובנסיבות כאן, על פי החזקה החלוטה המרבה, הקובעת כי יחשב תאונת דרכים מאורע "שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את יעודו המקורי."
המיון הראשוני חייב להתייחס לקיומו של קשר סיבתי עובדתי בין ניצול הכוח המכני לבין התוצאה המזיקה.
בענייננו, הנני קובעת כי בהתאם לתשתית העובדתית כפי שהוכחה, מדובר בתרחיש של חיבור מחרשה שהתבצע באמצעות כף הטרקטור וכתוצאה מדחיפה שנתן הטרקטור הנהוג על ידי נתבע 1 נפגעה ידו של התובע.
קיומו של הקשר המשפטי הסיבתי תקף מקום בו מדובר ברכב שלא שינה את יעודו המקורי.

12. הגדרת טרקטור בתקנות התעבורה תשכ"א – 1961: "רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לגרירה או לגרירה ולביצוע עבודות שצויין ברשיון הרכב כטרקטור."
במילון החדש של א' אבן שושן, טרקטור מוגדר: "מכונית בעלת מנוע חזק והלוך איטי, נעה על גלגלים או על זחל, הסוחבת אחריה מטען כבד, מכשירי עבודה וכו'. שימושו רכב בחקלאות לגרירת מחרשות ומכונות חקלאיות."
בנסיבות הליך זה מדובר במאורע שנגרם בעת ניצול הכוח המכני של טרקטור להפעלת מכונה חקלאית בשים לב לעובדה כי יעודו המקורי של הטרקטור הוא רב תכליתי והפעלת מכונה חקלאית (מחרשה בענייננו), באמצעות הכוח המכני של כף הטרקטור מגשימה את אחד מיעודיו המקוריים.
(ראה סיפרו של השופט א' ריבלין, תאונת הדרכים, מהדורה רביעית, שם בעמ' 314, 326, 320).

13. בחינה מושכלת של נתוני תיק זה והתשתית העובדתית כפי שנקבעה אל מול קשת הפסיקה והפרשנות הראויה של סעיף 1 לחוק הפלת"ד, במבחן השכל הישר ושיקול הדעת השיפוטי, אין המדובר בשינוי היעוד כנטען אלא בפעולה שבוצעה באמצעות כף הטרקטור לשם חיבור המחרשה לצורך ביצוע עבודות חריש, שימוש התואם את יעודו המקורי של הכלי.

לציין כי בכל היבט ועל פי תכלית החוק החזקה המרבה (ניצול כוח מכני) מכוונת לכל אותם מקרים בהם הרכב הוא דו תכליתי או רב תכליתי, במקרה כאן טרקטור שיעודו המקורי אינו רק לנסיעה אלא גם לפעולות נוספות בהתקיים הקשר הסיבתי העובדתי והמשפטי בין ניצול הכוח לבין הנזק כפי שארע בנסיבות התאונה נשוא התביעה – תוכר הזכאות לפיצוי על פי החוק.
ראה בין השאר רע"א 8061/95 עוזר נ' אררט: "הטרקטור הוא על פי יעודו המקורי רכב "רכב תכליתי", נזק שנגרם על ידי הפעלת המכונות החקלאיות והתעשייתיות באמצעות כוחו המכני של הטרקטור מגשים את יעודו המקורי של הטרקטור."
לפיכך, הנני קובעת כי מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד.

14. גובה הנזק:
בהתאם לקביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, המחייבת על פי סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד, נותרה לתובע נכות רפואית בשיעור 5% בגין קטיעת גליל אצבע 4 יד שמאל + 5% בגין אותה פגימה באצבע 5 יד שמאל.
הועדה הרפואית לא הפעילה את תקנה 15 מאחר והתובע חזר לעבודה.
הנכות הרפואית המשוקללת הינה 9.75%.

הכנסה רבע שנתית מוצהרת למל"ל 8,400 ₪.
שולמו דמי פגיעה ל- 3 חודשים בסך 6,200 ₪ ומענק נכות בסך 6,816 ₪.
לא נטען ולא הוכח נזק מיוחד נוסף ולא שוכנעתי לקבל את טיעוני ב"כ התובע בסיכומיו לקיומה של נכות תפקודית בשיעור 15%.
בהתאם לנתוני השכר שצורפו מטעם הנתבעים, לא הוכח הפסד הכנסה במהלך השנים 2001-2005 (למעט 3 חודשים לאחר אירוע התאונה).

יחד עם זאת, גם נפגע שלא הצליח להוכיח הפסדי הכנסה בפועל, זכאי לפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות בעתיד ובשים לב לגילו של התובע, עברו התעסוקתי, טיב הפגיעה והשלכותיה, חלוף הזמן מאז אירוע התאונה, לא שוכנעתי כי ההשלכה התפקודית עולה על שיעור הנכות הרפואית.
לפיכך, במכלול הנסיבות מצאתי לחשב את הגריעה מכושר ההשתכרות לעתיד על דרך האומדנה.

15. חישוב הנזק:
הנזק המיוחד לעניין הפסדי הכנסה לעבר, הוצאות ועזרת צד ג' בתקופה הסמוכה לתאונה, מתקזז עם תגמולי המל"ל ששולמו בגין דמי פגיעה ומענק נכות כשהם משוערכים למועד מתן פסק הדין.
התובע זכאי לפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד, אותו הנני מעריכה בסך של 38,000 ₪ וכן נזק שאינו נזק ממוני בסך של 14,000 ₪.

16. אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעות 2 ו- 3 יחד ולחוד לשלם לתובע את הסך של 52,000 ₪ בצרוף הוצאות וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 13%.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: כאמל מאמון
נתבע: המגן חברה לביטוח בע"מ-פ"ת
שופט :
עורכי דין: