ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלכסנדר צ'ריומוחון נגד בנק הפועלים :

בפני כבוד השופטת יהודית שטופמן

מבקש

אלכסנדר צ'ריומוחון
ע"י ב"כ עו"ד באסם חאתו

נגד

משיבים

1. בנק הפועלים
ע"י ב"כ עו"ד מינטוס תמר

2. אורפרק ניהול ופיקוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יורם פלץ

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

החלטה

בפני בר"ע על החלטת בית משפט השלום (כבוד השופט עודד מאור) מיום 6.3.2012 במסגרת רע"צ 4709-03-13, שלפיה נדחתה בקשת רשות הערעור של המבקש על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל, מירב כפיר, אשר דחתה את בקשת המבקש להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, במסגרת תיק הוצל"פ 01-08403-11-6.

המבקש הגיש ביום 12.12.11 בקשה להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים. ביום 13.12.11 נדחתה בקשתו על ידי כבוד הרשמת נעמה פרס אשר קבעה:
"סבורני, כי מידת הדין ומידת הצדק מחייבות, כי טרם אדרש לבקשת החייב, ישלים החייב את הפיגור בתשלום צו התשלומים. לפנים משורת הדין, אני מורה לחייב לשלם סך של 1,000 ₪ ע"ח הפיגורים בתשלום צו התשלומים. סכום זה יופקד כעירבון בתיק זה ויחולק על ידי המזכירות בין נושי החייב בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 במידה והחייב יוכרז כחייב מוגבל באמצעים. לאחר ביצוע התשלום אדרש לבקשה".

לטענת המבקש על פי החלטה זו, ולאחר שהפקיד את הסכום כפי שנקבע, היה על הרשמת להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים. המבקש הגיש בקשה נוספת, אשר נדונה בפני כבוד הרשמת מירב כפיר אשר ביום 5.2.12 דחתה את בקשת המבקש וקבעה:
"רשמתי בפני הפקדת סך של 1,000 ₪ כערבון.
מעיון במחשב ההוצל"פ עולה כי כנגד החייב היה תיק איחוד שפוזר בשל אי עמידתו בצו התשלומים. ככל הנראה שילם החייב ע"ח החוב בתיק האיחוד תשלום אחד בלבד! יואיל החייב להבהיר מהן הנסיבות המיוחדות המצדיקות איחוד תיקיו בשנית וזאת בהתאם לתקנה 29 (ב) לתקנות ההוצל"פ".
המבקש פעל בהתאם להחלטת הרשמת והגיש תגובה וביום 12.2.2012 ניתנה החלטת כבוד הרשמת כפיר בה המליצה למבקש לפנות להליכי פש"ר. לדעת הרשמת אין כל תועלת לחייב או לזוכים בניהול הליכי הוצל"פ כנגד החייב, ואילו בפנייה להליכי פש"ר יש תועלת לחייב אשר יוכל להסדיר חובותיו ובסוף ההליך, ככל שימצא מתאים, יוכל לקבל הפטר מחובותיו.
המבקש עתר ללשכת ההוצאה לפועל פעם נוספת וגם הפעם נדחתה בקשתו ובהחלטה נקבע כי: "הכרזת החייב כמוגבל בשנית תפגע בזכותם הקניינית של הזוכים יתר על המידה, בנסיבות העניין. לאור כל האמור לעיל דין הבקשה להידחות". (החלטת הרשמת מיום 15.2.12).
המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר אשר נדחתה כדין על ידי כבוד הרשמת שאינה, כמובן, ערכאת הערעור על החלטותיה. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום.
כבוד השופט עודד מאור קבע בהחלטתו מיום 6.3.12 כדלהלן:
"בנסיבותיו של המבקש שלפני, כאשר תיק האיחוד הקודם שלו בוטל בשל אי תשלום, על אחת כמה וכמה בשל תשלום אחד ויחיד, על המבקש להראות טעם של ממש שיש בו כדי להצדיק את הכרזתו מחדש כחייב מוגבל באמצעים; מידת הצדק והרחמים, אינם יכולים – כשהם לעצמם – להוות טעם כזה. טענה שאי תשלום צו החיוב נובע ממצוקה כלכלית ולא כתוצאה מהתחמקות – אינה יכולה, בכל הכבוד, להתקבל כאשר סלולה לו לחייב הדרך לפנות לרשם ההוצאה לפועל לשנות את צו החיוב החודשי בעת שינוי נסיבות". (החלטה מיום 6.3.12 - עמוד 5 שורות 18-24 להחלטה).

בנוסף, קבע בית המשפט קמא כי אם החייב ישלם את צו החיוב שהוטל עליו על ידי רשם ההוצאה לפועל לאורך זמן, במלואו ובמועדו, יקיים את ההחלטות במלואם, יוכל לפנות פעם נוספת בבקשה מתאימה לרשם ההוצאה לפועל על מנת שישקול את הבקשה להכריזו כחייב מוגבל באמצעים.

מכאן הערעור שלפני.

המבקש חזר על הטענות שהעלה בפני בית המשפט קמא לפיהן כבוד רשמת ההוצאה לפועל, הגב' נעמה פרס קבעה כי לאחר שישלם סכום של 1,000 ₪, תתקבל בקשתו להכריז עליו חייב מוגבל באמצעים. לפיכך, שגתה כבוד הרשמת כפיר אשר התעלמה מהחלטת הרשמת פרס ודחתה את בקשתו. לטענת המבקש, טעתה כבוד הרשמת שלא הכריזה עליו כחייב מוגבל באמצעים בניגוד "להבטחה" שקיבל. המבקש טוען כי הוא מנסה לשקם עצמו והעובדה שלא הוכרז כחייב מוגבל באמצעים מקשה עליו את שיקומו הכלכלי והחברתי.
כמו כן, לטענת המבקש, שגה בית המשפט קמא כאשר דחה את הבקשה ללא מתן כל הנחיה להמשך הדיון בבקשת המבקש.לטענת המבקש,שגה בית המשפט קמא כאשר התעלם בהחלטתו מתכליתו הסוציאלית של חוק ההוצאה לפועל, כמו גם מגישת הפסיקה המקלה עם חייבים שנקלעו לחובות, ומעוניינים להחזיר את חובם בתשלום חודשי שביכולתם לעמוד בו, הנמצא בגדרי יכולתם הריאלית.

לטענת המבקש רשמים נוטים שלא לקבל בקשות חייבים להכריז עליהם כחייב מוגבל, כאשר אינם פונים להליכי פש"ר על פי המלצת רשמי ההוצאה לפועל והדבר איננו ראוי.
כמו כן, לטענת המבקש, שגה בית המשפט קמא כאשר סטה מהוראות חוק ההוצאה לפועל הקבועות בסעיף 69 ז' לעניין הבקשה לצו חיוב בתשלומים, שם נקבע כי רשם ההוצאה לפועל יתן צו חיוב בתשלומים סופי, בהתאם ליכולת החייב שתיקבע על יסוד בדיקותיו. בית המשפט קמא שגה כאשר השאיר את המבקש ללא תקווה וללא החלטה ברורה או הבהרה בעניין המשך ההליכים.

לטענת המשיבה, חב' אורפרק, ניהול ופיקוח בע"מ, דין בקשת רשות הערעור להידחות. המבקש אינו חושף נתונים לגבי מצבו הכלכלי ויכולותיו. המבקש עשה דין לעצמו ובמשך תקופה ממושכת נמנע מתשלום סכומים כלשהם למרות חובתו לעשות כן. לאחר שהחייב לא עמד בתשלומים במסגרת תיק האיחוד, פוזר התיק. החלטת בית המשפט קמא ניתנה כדין והמבקש אינו נותן הסבר מדוע לא יפנה להליכי פש"ר .

לדיון שהתקיים בפני הגיע המבקש והמשיבים בתיק לא התייצבו לרבות המשיבה אשר הגישה תגובתה לתיק.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

מנגנון ההכרזה על חייב מוגבל באמצעים, המפורט בפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל, מאפשר לחייבים שאינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק, לפרוע חובותיהם לשיעורין תוך שמירה על זכויותיהם, ומנגד מאפשר להטיל מגבלות שונות על אותם חייבים על מנת לעודדם לפרוע חובותיהם בפרקי זמן סבירים. סמכות רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב כמוגבל באמצעים היא סמכות שבשיקול דעת המאפשרת לרשם ההוצאה לפועל לשקול ולאזן, בין כלל השיקולים והאינטרסים, של כל מקרה, על פי נסיבותיו (ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד, פ"ד נז(4) 211, 216 (2003); ד' בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, עמ' 347, מהדורה שישית, מאי 2008).

רשם ההוצאה לפועל מוסמך, אפוא, לאחר חקירת יכולת, להכריז על חייב מוגבל באמצעים, לאחד את תיקיו וליתן צו לחיוב התשלומים, גם אם התשלומים נפרשים מעבר לתקופות הקצובות שנקבעו בסעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל.

לטענת המבקש, החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל, כללה הבטחה כי אם ישלם את חוב הפיגורים, תיעתר לבקשתו להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים. אין בידי לקבל טענה זו של המבקש, וסבורה אני כי אין בכל כל ממש. הרשמת קבעה בהחלטתה מיום 13.12.11:

"סבורני, כי מידת הדין ומידת הצדק מחייבות, כי טרם אדרש לבקשת החייב, ישלים החייב את הפיגור בתשלום צו התשלומים. לפנים משורת הדין, אני מורה לחייב לשלם סך של 1,000 ₪ ע"ח הפיגורים בתשלום צו התשלומים. סכום זה יופקד כעירבון בתיק זה ויחולק על ידי המזכירות בין נושי החייב בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 במידה והחייב יוכרז כחייב מוגבל באמצעים. לאחר ביצוע התשלום אדרש לבקשה".

הרשמת נקטה בלשון זהירה וקבעה כי שלאחר שישלם החייב סך של 1,000 ₪ ע"ח חוב הפיגורים, היא תידרש לבקשה בשנית. הבקשה אמנם עברה לרשמת אחרת, כבוד הרשמת כפיר, אך זו דנה בבקשה ולא מצאה לנכון להכריז על החייב כמוגבל באמצעים.

כמו כן, אני מקבלת את עמדת בית המשפט קמא ולפיה לשון תקנה 29 קובע כי תקנה 29 לתקנות ההוצאה לפועל דנה הן בבקשה לאיחוד תיקים והן בבקשה להכריז על חייב כמוגבל באמצעים.

במסגרת תיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל, הוכנסו תיקונים בחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1967, שמטרתם הגברת יעילות מערכת ההוצאה לפועל והעלאת שיעורי הגבייה של החובות הנגבים באמצעותה, תוך איזון בין זכויות הזוכים לזכויות החייבים (ראה: הצעת חוק הממשלה ודברי הסבר, כפי שפורסמו ביום 30.10.06 בחוברת 260, הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת 2007), התשס"ז- 2006).

כיום, לא די בכך שאין תועלת בניהול הליכי ההוצאה לפועל, בשל היחס שבין גובה החובות לגובה צו התשלומים המוצע על ידי החייב, ועל רשם ההוצל"פ לבחון האם יהיה בפנייה להליכי פשיטת רגל משום תועלת לחייב.
תיקון זה משתלב עם נושאי הרפורמה האחרים, כפי שבאו לידי ביטוי בתיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, אשר מחד, שיפרה את יעילות התפקוד והגביה, בין היתר, בהרחיבה את מקורות המידע שניתנו לרשמי ההוצאה לפועל, כמו גם לזוכים; ומאידך, העניקה הגנה רחבה יותר לזכויות החייב, מתוך רצון לגבות את החוב באמצעים הפוגעים פחות בחייב ובחירותו. לדוגמא: הוספת תנאים והגבלות על השימוש בצווי מאסר, הטלת הגבלות על עיקולי מיטלטלין ועל פינוי החייב מבית מגוריו.

לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת שלא להכריז על חייב מוגבל באמצעים, גם כאשר אינו מסוגל לפרוע את חובו תוך התקופות הנקובות בסעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל (ראה: רע"א 824/06 בנק הפועלים בע"מ נ' שלמה גרתי (טרם פורסם, [פורסם בנבו] 27.9.06); רע"א 1511/06 בנק הפועלים בע"מ נ' יעל סויסה-לביא (טרם פורסם, [פורסם בנבו] 1.11.06)).

בעניננו, המבקש לא הציג בפני רשמת ההוצאה לפועל, בפני בית המשפט קמא ואף לא בפני כל נימוק אשר יצדיק סטייה מהוראות תקנה 29 ב' לתקנות. כמו כן, המבקש לא הצביע על טעם של ממש שיש בו כדי להצדיק את הכרזתו מחדש כחייב מוגבל באמצעים, לאחר שלא עמד בצו החיוב בתשלומים ותיק האיחוד פוזר.

לאור המפורט בהחלטתי זו סבורה אני שעל המבקש לחזור ללשכת ההוצאה לפועל, לעמוד בצו החיוב בתשלומים שנקבע על ידי הרשמת במשך תקופה של שישה חודשים לפחות. כמו כן על המבקש לפעול בהתאם להחלטותיה של רשמת ההוצאה לפועל והוראותיה. לאחר התקופה כאמור, יוכל המבקש להגיש שוב בקשה להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, אם יחפוץ בכך, ורשם ההוצאה יחליט בבקשה זו, כטוב בעיניו.
בקשת רשות הערעור-נדחית.
אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח החלטתי זו לכל הצדדים.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ב, 01 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלכסנדר צ'ריומוחון
נתבע: בנק הפועלים
שופט :
עורכי דין: