ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין (כונס הנכסים הר נגד אטינגולד טוב)בתיק אטינגולד נגד כונס הנכסים :

6


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בשא17768/07

בתיק פשר 1373/02

בפני:

כבוד השופט אבי זמיר

תאריך:

08/04/2009

בעניין:

הכונס הרשמי - מחוז ת"א

נ ג ד

אטינגולד טובה - החייבת

ע"י ב"כ

עו"ד כהן

פסק דין

זוהי בקשת הכנ"ר לביטול הליכי פשיטת הרגל.

ביום 1.5.02 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת, לבקשתה. התשלום החודשי הועמד על סך של 500 ₪. על החייבת הוטלה גם חובת הגשת דו"חות חודשיים.

הכנ"ר מציין בבקשתו, שהוגשה ביום 5.9.07, כי החייבת חדלה לשלם באופן שוטף את התשלום החודשי ונמנעה מהגשת דו"חות, וצברה חוב פיגורים של כ- 22,000 ₪. בבקשה מפורט עוד, כי ביום 29.5.05 הגיעה החייבת להסדר חוב הפיגורים עם הכנ"ר (נספח ב' לבקשה). החייבת לא עמדה בהסדר זה. מכתב התראה מיום 18.6.07 חזר בציון "הנמען עזב", והסתבר שהחייבת שינתה מקום מגורים מבלי לעדכן את הכנ"ר. החייבת הגישה בקשה להפטר, במסגרת בש"א 7195/06, אך זו נמחקה בדיון מיום 7.5.07, תוך שבאת כוחה של החייבת הצהירה כי "הבנתי שיש פיגורים ואנו נשתדל להשלים את הפיגורים".

לדיון שנקבע ליום 23.10.08 התייצבה באת כוח החייבת, וביקשה, בהיעדרה של החייבת, לדחות את הדיון. היא ציינה, כי החייבת "נאבקת על חייה" וכי היא מצויה לאחר טיפול כימותרפי. ב"כ הכנ"ר עמדה על בקשת הביטול בציינה כי שולמו רק 6 מתוך 77 התשלומים החודשיים וכי החייבת לא הגישה דו"חות ולא עידכנה בדבר מצבה הרפואי. ראיתי לנכון לקבוע דיון נוסף, ליום 16.3.09.

ביום 9.2.09 הגישו החייבת ובעלה (אף הוא חייב, בתיק שנפתח לבקשת נושה – פש"ר 2015/00) "תגובת המשיבים ובקשה להקטנת הסכום החודשי ולמתן צו הפטר מותנה". כפי שציינתי בדיון מיום 16.3.09, לא ניתן לכרוך את עניינם של החייב והחייבת בכתב טענות אחד; אין גם לעלות בקשת הפטר אגב תגובה לבקשת ביטול הליכים. לפיכך, בשלב זה, יש לראות בתגובה שהוגשה אך תגובה לבקשת הכנ"ר לביטול ההליכים.

ובכן, החייבת טוענת בתגובתה כי הדו"חות החודשיים מוגשים באופן שוטף, אך ביחד עם בעלה, כך שייתכן שאלו תויקו בתיקו. לתגובה מצורפים העתקים ממספר דו"חות. עוד נטען כי עקב מחלת הסרטן שתקפה את החייבת בשנת 2007 מצויה המשפחה במאבק מתמיד עם המחלה, כולל ניתוחים וטיפולים קשים. החייבת מציינת כי אין באפשרותה ובאפשרות בעלה לעמוד בתשלומים שנקבעו להם.

בדיון שהתקיים ביום 16.3.09 חזרו הצדדים על עמדותיהם. ב"כ הכנ"ר הדגיש כי דווקא בשל כך שההליך נמשך מספר שנים, היה על החייבת להגיש בקשות מתאימות בזמן אמת או תוך זמן סביר. בין סוף 2002 לבין 2006 לא הופקד דבר, וכך גם מאז 2006 ועד היום. ב"כ הכנ"ר הציע, לפנים משורת הדין, והואיל ושני הנושים אינם מגלים עניין בהליך, לאפשר לחייבת להפקיד את חוב הפיגורים ולהתקדם בהליך. החייבת ובאת כוחה ציינו כי אין ביכולתה לעמוד בכך.

כידוע, בבסיס הליכי פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות: האחת, שעניינה בנושים, והיא כינוס נכסי החייב לצורך פירעון החובות; האחרת, שעניינה בחייב, ויסודה ברצון ליתן לו הזדמנות "לפתוח דף חדש" לאחר שיופטר מחובותיו. בהקשר זה ישנה חשיבות גדולה לתום ליבו של החייב, אשר נבחן לא רק בנוגע לתקופה שלפני הגשת הבקשה, בקשר לדרך היווצרות החובות, אלא גם לאחר הגשתה, בקשר להתנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל (ראו: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4) 197 (2003); רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכנ"ר, פ"ד נח(2) 810 (2004); ע"א 8937/05 תבין נ' הכנ"ר, תק-על 2007 (1), 959 (2007)). על האיזון המתחייב לקחת בחשבון גם את זכויותיהם החוקתיות של הצדדים, ובהם זכות הקניין והזכות לקיום מינימלי ולחיים בכבוד. אין להתעלם גם מנסיבות אישיות; למשקל מיוחד שניתן לנסיבות אישיות קשות ומורכבות בהקשר של אי-ביטול הליכי פשיטת רגל חרף אי-עמידה בחובות דיווח ותשלום, ראו והשוו: ע"א 1601/07 סבג נ' כונס הנכסים הרשמי (13.12.07).

התנהלותה של החייב איננה מקובלת, אפילו נאלצה להתמודד מאז 2007 עם מחלה קשה. עם כל ההבנה למצבה דהיום, ויש כמובן לקוות שתזכה לרפואה שלמה, אין כל צידוק להימנעות מביצוע תשלומים חודשיים במשך שנים. החייבת כמעט "נעלמה" בין השנים 2002 – 2006, ולא עמדה אף בהסדר פרישה, זאת ללא קשר למחלתה. ניתן, עם זאת, לבחון גם את הטעם המעשי בביטול ההליכים, שעה שתתכן אפשרות לנקוט בהם שוב בעתיד. אפנה בהקשר זה לע"א 3312/06 סויסה נ' הכנ"ר (28.2.07), שם נקבע, אגב דחיית ערעור על החלטת ביטול הליכים, כי "... כמובן, שיש ליתן משקל למצבו הרפואי של המערער ולכושר השתכרותו. ניתן יהיה לעשות כן אם וכאשר יגיש המערער בקשה חדשה לצו כינוס ולהכרזת פשיטת רגל. החלטות בענייני פשיטת רגל נתונות, ככלל, לבחינה מחדש. על כן, אין מניעה שהמערער יגיש בקשה חדשה לצו כינוס ולהכרזת פשיטת רגל" (פסקה 3). בע"א 1693/06 תורג'מן נ' הכנ"ר (5.11.07) נפסק, אגב דחיית ערעור על החלטה שלא ליתן הכרזת פש"ר, כי "... בנסיבות אלה נראה לנו שהדרך הנכונה הינה מתן אפשרות, שלמעשה קיימת תמיד, לפנות בבקשה חדשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל. בדרך זו יוכל המערער לתקן את דרך התנהלותו, למצער לעניין התשלומים החודשיים שיושתו והגשתם של דוחות כספיים..." (פסקה 3). ראו גם ע"א 2063/07יצחקי נ' הכנ"ר (31.7.08), שם דחה אמנם בית המשפט העליון ערעור על פסק דין שביטל הליכים בשל אי עמידה בחובות צו הכינוס, אך הוסיף כי "... חובה לומר כי התנהגותם של המערערים אינה מצביעה על חוסר תום לב ברמה כזו שתמנע מהם נקיטה של הליכי פשיטת רגל מחדש. במילים אחרות, המחדל שלא לשלם תשלומים חודשיים במשך תקופה לא קצרה אינו צריך לשמש, כשלעצמו, מחסום בפני נקיטה של הליכי פשיטת רגל בעתיד על ידי המערערים. כל זאת בהנחה שלא קיים חוסר תום לב בהתנהלותם מבחינות אחרות" (פסקה 7).

בהקשר זה יש להבהיר – ביטול הליכים – לחוד, והגשת בקשה חדשה לצו כינוס- לחוד. עצם ההנחה שניתן יהיה בעתיד להגיש בקשה מחודשת, שתישקל לגופה, תוך בחינתה (בין היתר) של רמת חוסר תום הלב בהליך הראשון, אין בה כדי לשלול ביטולם של הליכים בשל התנהלות פסולה, כפי שאכן הוחלט בפרשות הנ"ל. בעניין יצחקי דובר אף במצב דברים של פירעון חובות הפיגורים ממש עובר לדיון בבקשה לביטול ההליכים. בית המשפט העליון קבע, כי "דעתנו היא כי צדק בית המשפט המחוזי בהחליטו לבטל את צווי הכינוס. חייב שניתן לגביו צו כינוס זוכה להגנה מפני הליכי הוצאה לפועל. חייב כזה אינו רשאי ליטול את הדבש בלא העוקץ. צו הכינוס מטיל מגבלות שונות על החייב. בדרך כלל כולל צו הכינוס הוראה המחייבת את החייב בתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל. מיותר לומר שעל החייב לקיים את המגבלות ולשאת בתשלום בו הוא חויב. אם התשלום שהושת גבוה מדי לטעמו של החייב, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה להקטנת שיעורו. מוכנים אנו להניח שאכן הסכום שהוטל על כל אחד משלושת המערערים לשלמו מידי חודש היה גבוה יתר על המידה. אף אם כך הוא, אין לקבל שהמערערים יעשו דין לעצמם ויחליטו באופן חד צדדי לא לשלם את הסכום. המינימום הנדרש הוא שיגישו בקשה להפחתתו של התשלום החודשי. עליהם היה לעשות כן בסמוך למועד בו הושת החיוב. במקרה הנוכחי פנו המערערים בבקשה לבית המשפט להפחתת הסכום כשנה וחצי לאחר מתן צו הכינוס (שכלל את ההוראה בדבר החיוב החודשי). אף בהמשך הם לא שילמו את הסכום אותו הציעו הם עצמם שיושת עליהם. התשלום של 49,000 ש"ח בבוקרו של יום הדיון אינו יכול לכפר על המחדל הנמשך של אי תשלום" (פסקה 5 לפסק הדין).

רוצה לומר – כל מקרה לגופו ולנסיבותיו, תוך שקילת שיקולי מדיניות מחד גיסא, ושיקולים פרטניים ומעשיים, מאידך גיסא.

במצב הדברים שתואר לעיל אינני רואה הצדקה לאפשר את המשך ההליך הנוכחי. אם בעתיד תעתור החייבת בבקשה מחודשת למתן צו כינוס, זו תישקל לגופה, לפי הפרמטרים שנקבעו בפסיקות הנ"ל.

1

בקשת הכנ"ר מתקבלת. צו הכינוס והליכי פשיטת הרגל מתבטלים. הסכום שבקופה יועבר, בניכוי שכר טרחת הכנ"ר, להוצל"פ וצווי הביניים יבוטלו, הכל בחלוף 60 יום, הן על מנת לאפשר לחייבת לנקוט בכל הליך מתאים לפי שיקול דעתה והן על מנת לאפשר לנושים לפעול בתיקים הפרטניים.

ניתנה היום י"ד בניסן, תשס"ט (8 באפריל 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

בית המשפט המחוזי תל- אביב-יפו