ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין א.ב.מגורים 2001 נגד גרנד האוז ב :

6


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

א 2601/06

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

08/04/2009

בעניין:

1 . א.ב.מגורים 2001 בע"מ

2 . מגורי-כהן שלמה

ע"י ב"כ

עו"ד שחור וטל

התובעים

נ ג ד

1 . גרנד האוז בע"מ

2 . מנופים פיננסים לישראל (מפל) בע"מ

3 . בליליוס דני

4 . אוטו חן בע"מ

ע"י ב"כ

עו"ד ויסמן ובר-שלום

הנתבעים

החלטה

בבש"א 16124/08 מבקשים הנתבעים לחייב את התובעים במתן פרטים נוספים, בהתאם למכתב הדרישה העדכני שהופנה אליהם (נספח ב').

זוהי בקשה שנייה לחיוב התובעים בפרטים נוספים. קודמתה, בש"א 23196/07, נדחתה בהחלטתי מיום 3/2/08, מהטעם שדרישות הפרטים הנוספים נוסחו באופן פרטני ביותר. בעקבות החלטתי זו, פנו הנתבעים אל התובעים פעם נוספת בדרישת פרטים נוספים, ולאחר ששוב לא הסתפקו במענה שניתן להם, הפנו אל התובעים דרישה שלישית בעניין.

הנתבעים טוענים, כי במסגרת מכתב התשובה לדרישה השלישית, התובעים התעלמו ממרבית הפרטים הנוספים שהתבקשו, ומכאן הבקשה הנוכחית. הנתבעים מפרטים את סעיפי הדרישה הטעונים מענה נוסף.

התביעה נסבה על טענות בדבר אי תשלום שכר טירחת התובעים בגין עבודות תכנון ואדריכלות שבוצעו עבור הנתבעים בפרוייקט מסויים בגדרה. התובעים עתרו לחייב את הנתבעים בתשלום שכר הטירחה שלא שולם, והעמידו את סכום התביעה על 3,000,000 ₪ . על פי הנטען, התובע 2 הוא אדריכל ואחד מבעלי הזכויות בתובעת 1 (במשותף עם אישתו ובנו). הנתבעת 1 היא החברה שניהלה את הפרוייקט, הנתבעת 2 רכשה את הזכויות במקרקעין נשוא הפרוייקט והתקשרה עם התובע 2 בהסכם להגדלת יחידות הדיור, הנתבע 3 הוא מנהל בנתבעת 1 ושימש בה כנושא משרה בתקופה הרלוונטית, והנתבעת 4 היא בעלת המניות העיקרית בנתבעת 1. הנתבעת 1 הגישה תביעה שכנגד כנגד התובעים, בה יצאה כנגד רמת התכנון שבוצע על ידי התובעים ופרק הזמן שבו ארכו העבודות בפרוייקט.

התובעים יחוייבו במענה נוסף לדרישת הפרטים הנוספים (השלישית במספר) שהופנתה אליהם, רק בכפוף למידת הרלוונטיות של הפרטים הנוספים למסכת העובדתית נשוא התביעה, ובהתחשב בכך שהם אינם אמורים להיות תחליף לחקירה נגדית.

בהקשר זה, קבע כב' השופט איתן אורנשטיין בבש"א (מחוזי תל אביב-יפו) סולכור חברה לשיווק וקניות בע"מ נ' נעים (31/12/07)-

"ההלכה לעניין בקשת ביניים לפרטים נוספים הינה כי בקשה זו תוגש על מנת לאפשר צמצום והבהרה של המפורט בכתב התביעה. (לעניין זה ראה, זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית) 1995, עמ' 370; רע"א 557/00 אפרופים שיכון וייזום 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל, תק-על 2000(2) 868). בגדר זה מתיר בית המשפט מענה לפרטים נוספים כאשר יש צורך דרך משל לפרט ראשי נזק שונים, הבהרת טענות עמומות שבעל הדין נדרש למענה להן, הסבר לכימות הנזקים ועוד".

הנתבעים פירטו את הפרטים הנוספים שהשלמתם מתבקשת, המענה שניתן להם מצד התובעים והסיבה לכך שלשיטתם, נדרש מענה נוסף. בסעיף 2 למכתב הדרישה התבקשו התובעים להסביר, לגבי כל סעיף בכתב התביעה שבו מיוחסת פעולה מסויימת ל"נתבעים", לאיזה מארבעת הנתבעים הכוונה.

בתגובתם, טוענים התובעים כי בהעדר התייחסות מצד הנתבעים לסעיפים שלגביהם נדרש פירוט נוסף, אין לדרוש מהתובעים פירוט נוסף בעניין. לשיטתם, כוונתם היתה לייחס לנתבעים אחריות ביחד ולחוד, וחלקו של כל אחד מהם יידון בשלב ההוכחות. לטעמי, פירוט חלקו של כל אחד מהנתבעים כבר בכתב התביעה, עשוי היה להקל על התובעים והנתבעים גם יחד לנהל את ההליך בהמשך הדרך, אך מנגד, לא ניתן להורות לתובעים כיצד לנסח את תביעתם, וזוהי המשמעות המעשית של חיובם במתן מענה לדרישה שבסעיף 2. לפיכך, איני מחייב את התובעים במענה נוסף על דרישה זו.

יתר סעיפי הדרישה המאוזכרים בבקשה מתייחסים לפרטים הקשורים לתוכניות בנייה שונות, שהכינו התובעים במסגרת הפרוייקט, ושאוזכרו בכתב התביעה בכלליות וללא זיהוי מפורש. אני מסכים עם הנתבעים בכך שאין לאפשר ניהול תביעת שכר טירחה בסכומים ניכרים בגין רכיבי תכנון שונים, תוך כמיסת זהותן המדוייקת של אותן תכניות. התובעים טוענים בתגובתם, כי התבצע עיון הדדי בכל המסמכים הרלוונטיים, והנתבעים יכולים להסיק את הנתונים הנדרשים מתוך המסמכים שהועברו לעיונם. לטעמי, הליך העיון אינו תחליף למסירת פרטים נוספים על גבי תצהיר. אני מודע לכך שהנתונים הרלוונטיים רבים בהיקפם אך בנסיבות העניין, אין המדובר בדרישה המכבידה על התובעים באופן בלתי פרופורציונאלי לרלוונטיות הרבה של הנתונים.

לפיכך, מתבקשים התובעים להשיב לפרטים הנוספים המתבקשים בסעיפים 4-9 לבקשה.

בסעיף 1 למכתב הדרישה הפנו הנתבעים לסעיף 5 לכתב התביעה, בו נטען כי הנתבע 3 ואביו לא נהגו בניהול עסקי החברות על פי עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת, וביקשו מהתובעים למסור פרטים נוספים לגבי כל אחד מהמקרים שבהם הנתבע 3 ואביו לא נהגו לפי עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת. התובעים השיבו כי השאלה נענתה בתצהיר פרטים נוספים קודם. הנתבעים מצטטים את מענה התובעים לדרישת הפרטים הנוספים מיום 24/3/08, וטוענים כי מענה זה אינו מספיק. אמנם, כפי שטוענים התובעים בתגובתם, השאלה נענתה, אך מנוסחה עולה כי קיים בידיעת התובעים פירוט נוסף שלא נמסר, ולאור הרלוונטיות האפשרית להליך, מן הראוי להשיב בשנית גם על דרישה זו.

התובעים מתבקשים למסור לנתבעים, בתוך 30 יום, תצהיר פרטים נוספים בהתאם לאמור.

בבש"א 1146/09 עותרת הנתבעת 1 למחיקת סעיף 107 לכתב התביעה וסעיף 3 לכתב ההגנה שכנגד, ולהורות לנתבעים להגיש כתבי טענות מתוקנים בהתאם, וזאת מהטעם שסעיפים אלה כוללים התייחסות להליך הגישור שהתנהל בין הצדדים בפני המגשר המהנדס דוד סרנה. הנתבעת 1 צירפה לבקשה את הסכם הגישור, שבסעיף 3 לו נאמר- "בעלי הדין מתחייבים לא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא למסור מסמכים בכל עניין שהועלה אשר נערכו במסגרת הליך הגישור ולצרכיו, במישרין או בעקיפין".

הנתבעת 1 טוענת כי ביום 18/12/08 היא פנתה לתובעים בבקשה למחיקת הסעיפים האמורים, אך הם סירבו לעשות כן, ומכאן הבקשה הנוכחית.

התובעים טוענים בתגובתם, כי הבקשה הוגשה תוך שיהוי ניכר, למעלה משנתיים לאחר הגשת כתב התביעה, למעלה משנה וחצי לאחר הגשת כתב ההגנה שכנגד ולאחר שהצדדים השלימו את ההליכים המקדמיים. לטעמי, ההשתהות המסויימת בהגשת הבקשה אינה חוסמת את בירורה הענייני, שעה שבהחלטתי בקדם המשפט מיום 3/9/08 איפשרתי להגיש כל בקשה בכל עניין נדרש. מעבר לכך, מחיקת הסעיפים הספציפיים מכתבי הטענות אינה בגדר מהלך יוצא דופן הדורש השקעת משאבים ניכרים, ולכן אין מניעה עקרונית להדרש למהלך מעין זה כעת.

לשיטת התובעים, בין הצדדים התנהל משא ומתן לצרכי פשרה, שאינו בגדר גישור כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), ולכן לא חלה בענייננו הוראת סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט, לפיה דברים שנמסרו במהלך הליך גישור לא ישמשו כראייה בהליך אזרחי.

איני שותף לעמדת התובעים. הסכם הגישור שצורף לבקשה מעיד בבירור על כך שהמשא ומתן בין הצדדים התנהל במסגרת הליך גישור. בניגוד לטענת התובעים, העובדה שהליך הגישור התנהל לפני הגשת התביעה הנוכחית אינה מעלה ואינה מורידה מאופיו ומתחולת הוראת סעיף 79ג(ד) על דברים שנאמרו במסגרתו. בהתאם לכך, קיימת רלוונטיות לעקרונות שהובעו בפסיקה האחרונה בהקשר זה, שאוזכרה בבקשה (בע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית (31/12/08); ע"א 8995/03 עמותת אהל יצחק נ' עמותת אהל דוד (7/12/05)).

בנוסף, במקרים מסויימים ניתן להכיר גם בחיסיון דברים ומסמכים שהוחלפו בין הצדדים במהלך משא ומתן לפשרה, שאינו בגדר הליך גישור (רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי (27/6/06), ולכן גם לשיטת התובעים, אין מניעה עקרונית להטיל חיסיון על הדברים שהוחלפו בין הצדדים בענייננו.

עיינתי בסעיפים שמחיקתם מבוקשת, ולא התרשמתי כי גלומים בהם נתונים יוצאי דופן.

בסעיף 107 לכתב התביעה נאמר-

"גם מכתב ההתראה לא הביא לתשלום החוב כלפי התובעים. בעקבות זאת ניהלו הצדדים מגעים נוספים ובמהלך שנת 2005 אף התקיים הליך גישור בפני המגשר המהנדס מר דוד סרנה. המגשר הנכבד הציע לצדדים בקיץ 2005 הצעה כספית בכדי לסיים את המחלוקות בין הצדדים. הצעה זו נדונה ע"י הנתבעים אולם לבסוף לא התקבלה על ידם".

בסעיף 3 לכתב ההגנה שכנגד נטען-

"גרנדהאוז לא העלתה את טענותיה נשוא ההליך דנן במסגרת מגעים בין הצדדים בשנת 2004 (במסגרת הליך גישור לא פורמאלי) וכל המחלוקת נסובה על גובה התשלום שיש לשלם לתובעים בגין עבודתם. העלאת טענות אלו רק כעת מלמדת אף היא על מופרכותן ועל חוסר תום ליבה של גרנדהאוז...".

עם זאת, במסגרת סעיף 3 להסכם הגישור הסכימו הצדדים במפורש שלא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור, גם לא בעקיפין, ולטעמי, הפרטים המופיעים בסעיפים 107 ו-3 לכתב התביעה ולכתב ההגנה שכנגד, נכללים בגדר הקטגוריה האמורה.

לפיכך, הבקשה מתקבלת. התובעים יגישו כתבי טענות מתוקנים בהתאם, בתוך 30 יום.

אני מחייב את התובעים בהוצאות בסך 5,000 ₪ + מע"מ.

ניתנה היום י"ד בניסן, תשס"ט (8 באפריל 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים ותקבע קדם משפט נוסף לפי היומן.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו