ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרס אנטנות נגד מ.ט.י.ווירלס אדג :

15


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

א 1867/05

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

08/04/2009

בעניין:

מרס אנטנות מערכות RF בע"מ

ע"י ב"כ

עו"ד ברזם

התובעת

נ ג ד

1 . מ.ט.י.ווירלס אדג' בע"מ

2 . מ.ט.י. מחשבים ושרותי תכנה (1982) בע"מ

3 . פיינר דב

ע"י ב"כ

עו"ד בוסתנאי

הנתבעים

החלטה

הנתבעים מבקשים לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם, בסכום שלא יפחת מ-150,000 ₪ (בש"א 3995/08).

על פי סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט - 1999, בית המשפט רשאי לחייב חברה-תובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות ההליך, אלא אם כן מתקיים אחד משניים- אין הצדקה לחיוב חברה-תובעת בערובה, או שהחברה הוכיחה שביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע. נטל השכנוע מוטל על החברה-התובעת להראות כי אין מקום לחייבה בהפקדת ערובה, בהתחשב בנסיבות העניין, או מאחר שביכולתה הכלכלית לשאת בתשלום ההוצאות העתידיות (רע"א 10671/08 CME Devices LLC נ' קיסריה אלקטרוניקה בע"מ (2/3/09); רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11/2/09); בש"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2554/06 איי. טי. איי.אס שירותי תנועה בע"מ נ' Decell Inc (30/10/07); בש"א (תל אביב-יפו) 19935/04, ת"א 1608/04 ALBANY PARK נ' KIRKHAM HOLDINGS (19/3/07)).

על פי כתב התביעה, התובעת היא מפתחת ויצרנית של אנטנות קורנות שטוחות לשימוש תעשיית התקשורת. התובעת טענה כי הנתבעים העתיקו את טופוגרפיית האנטנות שפיתחה, באופן המגבש עילות של הפרת זכויות יוצרים, גניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט, רשלנות והפרת חובות חקוקות. התובעת עתרה לחייב את הנתבעים במתן צו מניעה קבוע המורה להם לחדול מייבוא ושיווק המוצרים, איסוף המעגלים המפרים, מינוי כונס נכסים, מתן חשבונות ותשלום פיצויים בסך 2,000,000 ₪ (סכום זה נתבע במסגרת כתב תביעה מתוקן, שהוגש בהתאם להחלטה בבש"א 9947/07).

הנתבעים טוענים כי על פי דוח רשם החברות, התובעת מוחזקת על ידי מר משה מוסקוביץ, ועל ידי חברה בשם ראדום תקשורת ואנטנות בע"מ. לטענתם, חברת ראדום תקשורת ואנטנות בע"מ נשלטת על ידי בני משפחת מוסקוביץ, וכל נכסיה משועבדים ב-12 שעבודים שונים. לטענת הנתבעים, קיים חשש כבד לכך שהתובעת לא תהיה מסוגלת לעמוד בתשלום ההוצאות הרבות שייפסקו כנגדה בסיום הדיון, והצורך בחיובה בערובה מודגש בייחוד על רקע הגדלת סכום התביעה והתמשכות ההליכים. הבקשה נתמכה בתצהירו של מר אפרים אגמון, סמנכ"ל שיווק בנתבעת 1.

התובעת מצרפת לתגובתה מכתב מטעם רואי החשבון החיצוניים שלה (יניר, פרקש ושות'), המעיד, לשיטתה, על כך שהיא חברה פעילה ורווחית. במכתב נאמר כי משרדה הרשום של התובעת מצוי בבניין חדיש ומודרני בחולון, בו מרוכזת כל פעילות התובעת; מאז תחילת העבודה עם התובעת לא נודע על בעיית מימון; לחברה הון עצמי של מיליוני שקלים, ובהתאם לדוחות הכספיים המבוקרים של התובעת לשנים 2005-2006 וספרי הנהלת החשבונות לשנת 2007, נראה שכל אחת מהשנים האלה הסתיימה ברווח. במכתב צויין, כי מדובר בחברה פרטית שאינה מעוניינת לחשוף את דוחותיה הכספיים למתחריה. התובעת טוענת כי השעבודים המוטלים על נכסיה אינם חורגים מהמקובל בחברות תעשייתיות, ובנוסף, המשפחה המחזיקה במניותיה היא עתירת נכסים. לטענת התובעת, העובדה שהנתבעים עצמם הגישו כנגדה תביעה כספית (שהדיון בה אוחד עם תביעתה) מעידה גם היא על כך שגם לשיטתם, לתובעת יציבות כלכלית. בנוסף, התובעת מציינת כי במסגרת הבקשה, הוסתרה עובדת הפקדתה של ערבות בנקאית בסך 50,000 ₪ , שהופקדה כתנאי לצו המניעה הזמני (ולשיטת התובעת, אמורה "לייתר" את הצורך בחיובה בערובה נוספת).

בתשובתם לתגובה, טוענים הנתבעים כי התובעת מנסה להיבנות ממכתב יחיד של משרד רואי חשבון, שאינו עדכני, ולא הציגה נתונים פוזיטיביים להוכחת עמדתה בדבר יכולותיה הכלכליות. כך לדוגמה, התובעת לא הציגה כל אסמכתא בדבר היקף מחזוריה הכספיים; לא הציגה כל דו"ח לגבי מצב חשבון בנק; לא הציגה כל דו"ח רואה חשבון שיש בו בכדי להעיד על רווחיה ומצבה הפיננסי ולא הציגה חוזה התקשרות כלשהו עם צדדי ג'. לשיטת הנתבעים, הערבות שניתנה במסגרת הליך הסעד הזמני כלל אינה רלוונטית לענייננו.

כאמור, נטל השכנוע להוכחת מצב כלכלי שמייתר את הצורך בחיוב בערובה, מוטל על החברה-התובעת. לטעמי, הנתונים שהוצגו מטעם התובעת במסגרת תגובתה אכן מטים את הכף לעבר המסקנה בדבר העדר הצדקה וצורך בחיוב בערובה.

ביום 1/4/09 נערכה חקירה נגדית של מר אגמון, המצהיר מטעם הנתבעים.

במסגרת החקירה הנגדית, אישר מר אגמון כי הוא לא נעזר בחוות דעת רואה חשבון, לצורך הכנת התצהיר (עמ' 10 לפרוטוקול). בנוסף, וחשוב מכך, עומת מר אגמון עם הנתונים העובדתיים שפורטו בתגובתו, ונראה שלא התכחש להם.

"ש: בזמן מתן תצהירך היית מודע שחברת מרס עברה לבניין שאת תצלומו אני מציג.

ת: לא בטוח. לא הייתי בבנין לא מכיר.

ש: היית מודע לגודלה של חברת מרס מבחינת כמה עובדים מר מוסקוביץ מפרנס.

ת: לא במדוייק.

ש: תעריך כמה.

ת: 50.

ש: שלא ציינת בתצהיר.

ת: לא שייך.

ש: היית מודע לערבות בסך 50 אלף ₪ .

ת: של בנק הפועלים? כן.

ש: לא ציינת כשערערת על חוסנה הכלכלי.

ת: מה זה שייך.

(עמ' 11 לפרוטוקול).

ייתכן כי אילו התובעת הציגה נתונים חשבונאיים פוזיטיביים לתקופה האחרונה, מעבר למכתב האמור, היה בכך בכדי לבסס באופן אובייקטיבי ומוחלט את עמדתה בדבר מצבה הכלכלי היציב. עם זאת, מר אגמון לא התכחש לעמדת התובעת בחקירה הנגדית, ובנוסף, אני יוצא מנקודת הנחה שרואי החשבון של התובעת מסרו נתונים מהימנים ונכונים.

אני מסכים עם הנתבעים בכך שהערבות שהופקדה במסגרת הליך הסעדים הזמניים אינה יכולה לשמש לצורך ההליך בכללותו, אך מנגד, איני סבור כי קיים צורך להבטיח את הוצאות הנתבעים במסגרת ההליך העיקרי . כל עוד מדובר בחברה סולבנטית (ונראה שזהו המצב) הרי שאין נפקות יוצאת דופן לעצם קיומם של שעבודים על נכסי התובעת (הגם שאינם מעטים). העובדה שמדובר בחברה "משפחתית" אינה בהכרח מעידה על העדר יכולת פירעון, שעה שאין אינדיקציה לחוסר יכולת פירעון של בעלי מניות (ומה גם שמדובר בחברה בע"מ). בנסיבות העניין, הגדלת סכום התביעה והיקף ההליך אינם קריטריוניים המחייבים מסקנה שונה, שכן על פני הדברים, עילת התביעה אינה "חלשה".

הבקשה נדחית. הוצאותיה, בסך 7,000 ₪ + מע"מ – בהתאם לתוצאת פסק הדין.

קדם המשפט הסתיים. אני מורה על הגשת ראיות. הצדדים יגישו ראיותיהם בתצהירים/תיקי

מוצגים/חוות דעת כדלקמן: התובעת תוך 60 יום. הנתבעים תוך 60 יום מיום שיקבלו את

תצהירי/מוצגי/חוות דעת התובעת. לא תורשה השמעת עדות שלא הוגשה בתצהיר, או הגשת מוצג

שלא נכלל בתיק המוצגים, אלא ברשות בית המשפט, ולאחר הגשת בקשה כדין. כל בקשה, לרבות

בקשה להזמנת עדים בין אם בשלב הזה ובין אם לקראת ישיבת ההוכחות – תועבר גם לצד שכנגד.

תזכורת פנימית בחלוף מועדים אלה לצורך מעקב אחר הגשת הראיות והעברת התיק לקביעה בפני

המותב שישמע את ההוכחות.

ניתנה היום י"ד בניסן, תשס"ט (8 באפריל 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו