ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אושר ליזה ע"י נגד בטוח לאומי-סנ :

4

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה - חיפה

בל 003665/07

בפני

סגנית נשיא - א. קציר

תאריך:

04/08/2008

בעניין:

אושר ליזה ע"י ביתה יהודית גולד

התובעת

- נ ג ד -

בטוח לאומי-סניף חיפה

הנתבע

פסק דין

זוהי תביעה לגמלת סיעוד.

להלן עובדות המקרה:

1. ב"כ הצדדים הסכימו כי אין מחלוקת ביחס לדו"ח הערכת התלות מיום 30/7/07 ביחס לפעולות היום יום ששם צברה התובעת 1.5 נקודות ADL לפי הפירוט כדלקמן:

בניידות, בנפילות ובהפרשות - לא ניתן כל ניקוד.

התובעת קיבלה מחצית הנקודה בלבד כזקוקה לסיוע מועט בכל אחד מהסעיפים בהלבשה, רחצה, אכילה ושתיה.

2. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בנושא ההשגחה בלבד.

3. עפ"י דו"ח הערכת התלות שביצעה אחות בריאות הציבור ויינר לאה ביום 30/7/07.

התובעת אמרה לבודקת כדלקמן: "אני צריכה עזרה בניקיון, בבישול, מישהו שיעזור לי להתרחץ ויעשה לי קניות". כן דיווחה כי היא אוכלת 3 ארוחות ביום, וכאשר היא נמצאת במועדון היא אוכלת שם 2 ארוחות. כל ערב מגיעה הבת מחממת ומגישה לה את האוכל. (ראה סעיף 9 לדו"ח הערכת התלות).

בנושא השגחה - בסעיף 23 לדו"ח כתבה הבודקת, כי התובעת התמצאה בזמן ובמקום, ידעה לדווח את שם הרופא ומיקומו וכן ידעה לדווח על חלק מהתרופות וכן לדווח על כל מגבלותיה. לכן התרשמה האחות הבודקת כי התובעת אינה מסכנת את עצמה ואת סביבתה.

האחות גם התקשרה למועדון הקשישים שבו שוהה התובעת 3 פעמים בשבוע ונמסר לה, כי התובעת מתמצאת ומאוד מעורה בפעילות המועדון ותמיד מגיעה לבושה ומסודרת.

4. בתאריך 2/8/07 ובתאריך 5/8/07 עברה התובעת 2 אבחונים במחלקה הנוירולוגית קוגניטיבית בביה"ח רמב"ם, בגלל שיתוף פעולה חלקי. התובעת אובחנה כסובלת ממחלת האלצהיימר. בעת הבדיקה עברה התובעת מדיבור בשפה העברית לרומנית ושוב חזרה לעברית.

במהלך הבדיקות - הביצוע במטלות הדורשות קשב מינימאלי היה תקין, הדיבור הספונטאני היה שוטף ורהוט, ההבנה שמורה. כושר ההפשטה וההשגה המילולית הדגים חשיבה קונקרטית. התובעת מסוגלת להביע דעה לגבי מצבה.

לסיכום קבעה ד"ר דוריתה קליאוט בבדיקה כדלקמן: "בת 76, החלה לסבול מירידה בזכרון, חוסר יציבות בהליכה, נפילות חוזרות עם חבלות ראש, ירידה במצבה התפקודי.

ממצאי הבדיקה הקוגניטיבית הנוכחית מצביעים על דמנציה קרוב לוודאי על רקע מורכב - רקע וסקולארי ותהליך דגנרטיבי מוחי - מחלת אלצהיימר."

כן צויין כי "התובעת זקוקה לעזרה בתפקודי היום יום עקב דמנציה, הפרעות הליכה, הפרעה התנהגותית".

5. מן הראוי לציין, כי עפ"י דו"ח הקוגניטיבי התובעת סובלת מחוסר יציבות בהליכה האיטית שלה. התובעת גם הגיעה לחדר מיון בעקבות נפילות שנפלה ביום 17/12/06 וכן גם ביום 23/3/07.

6. תיקה האישי של התובעת הועבר לבדיקת רופא מטעם הנתבע. ד"ר אלי יצחק. הרופא ציין, כי ברישום מיום 21/12/06 מדווח על "נפילה וחבלה עם צלוליטיס קשה ברגל שמאל, מצב קוגניטיבי - הפרעה קלה בהתמצאות - או הפרעה חולפת".

כן מציין הרופא, כי בבדיקה ביום 30/7/07 ע"י אחות בריאות הציבור צוין במפורש כי התובעת "התמצאה בזמן ובמקום. שיתפה פעולה, היתה רגועה".

כמו-כן בסיכום הבדיקות במחלקה לנוירולוגיה קוגניטיבית בביה"ח רמב"ם צוין במפורש כי ההבנה של התובעת שמורה וכי הדגימה חשיבה קוגניטיבית. לכן הגיע ד"ר אלי יצחק למסקנה כי למרות שהתובעת סובלת מדמנציה - אזי בשלב זה של מחלתה היא אינה מסכנת את עצמה או את הסובבים אותה. כן ציין הרופא כי אין בבדיקה המלצה של ביה"ח להשגחה.

יחד עם זאת, הוא המליץ כי עניינה של התובעת יעבור לבדיקת פסיכיאטר וכך אמנם נעשה.

7. גם הפסיכיאטר ד"ר משה ברוך התייחס לכל החומר הרפואי הקיים ביחס לתובעת, תוך התייחסות מפורשת לבדיקות שביצעה בביה"ח רמב"ם ד"ר ד. קליאוט.

להלן קביעותיו בחוות דעתו מיום 10/2/08:

"3. ממצאי הבדיקה: ירידה קוגניטיבית - דמנציה שיטיון, עם מבחן מיני

מנטל 18/30 (ירידה קוגניטיבית בינונית מ.ב.) מקור הירידה הינו משולב - מחלה ניוונית (כגון מחלת אלצהיימר ביחד עם פגיעה בכלי דם).

4. בסיכום הבדיקה רשמה הרופאה תכשיר בשם ממוריט שהנו תכשיר

מקובל מקבוצת מעכבי אצטיל כולין אסטרז הניתן לחולים עם ירידה בזיכרון במצב קל עד בינוני ע"מ לעצור את הירידה הקוגניטיבית. לנבדקת לא הומלצו כל תרופות נוספות: תרופות הרגעה או תרופות הניתנות להפרעות התנהגות. עפ"י רשימת תרופותיה היא אינה מקבלת טיפול תרופתי הרגעתי כלשהו.

5. נושא ההשגחה לא עלה כלל במכתביה של הרופאה. נושא זה במידה

והוא רלוונטי עולה ונרשם בדרך כלל בהמלצות של מרפאות זיכרון ופסיכו גריאטריה. זה נושא חשוב המהווה חלק נכבד מהמלצות לגבי מטופלים הסובלים משיטיון. בחלק האנמנסטי של הבדיקה לא התקבל כל מידע אנמנסטי או הטרו אנמנסטי על התנהגות מסכנת או מסוכנת של הנבדקת לעצמה ולסובב. גם בבדיקה ובסיכום לא נרשם דבר בנושא מסוכנות.

...

ג. נרשם במפורש: דיבור ספונטאני שוטף ורהוט, ההבנה שמורה ומסוגלת להביע דעה לגבי מצבה".

על כן גם הפסיכיאטר ד"ר משה ברוך הגיע למסקנה, כי במצב התפקודי שבו נמצאת התובעת בחודשים יולי ואוגוסט 2007 היא לא היתה זקוקה להשגחה.

8. לאור כל האמור לעיל אני קובעת, כי בשלב זה, בחודשים יולי ואוגוסט 2007 - למרות שהתובעת הינה חולה בדימנציה וסובלת מירידה קוגנטיבית בינונית - במועדים הרלבנטיים כאן היא לא היתה זקוקה להשגחה ולא סיכנה את עצמה ו/או את סביבתה.

על כן התביעה נדחית בזאת ביחס להשגחה.

סה"כ התובעת לא צברה את הניקוד המזכה בגמלת סיעוד והתביעה נדחית בזאת.

9. יחד עם זאת, אם תחול ירידה נוספת בתפקודה של התובעת - פתוחה הדרך בפניה להגיש מיד תביעה חדשה לגמלת סיעוד לנתבע, ותביעתה תיבדק על ידי הנתבע כנדרש.

10. אין צו להוצאות.

הדיון התקיים בפני כדן יחיד.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתן היום ג' באב, תשס"ח (4 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

סגנית נשיא – א. קציר

003665/07בל 710 לימור לוי