ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הראל ואח' נגד חאג' יחיא :

1


בתי המשפט

בית משפט השלום ראשון לציון

בשא000962/09

בתיק עיקרי: א 003261/06

בפני:

כבוד השופטת ריבה שרון

תאריך:

08/04/2009

בעניין:

1. מנורה חברה לביטוח בע"מ

2. הראל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ

1. עו"ד עופר קרינסקי

2. עו"ד דב ויסגלס

המבקשות

(הנתבעות)

- נ ג ד -

חאג' יחיא סאמר

ע"י ב"כ

עו"ד שלמה לוי

המשיב

(התובע)


החלטה

מונחת בפני בקשת הנתבעות (להלן: "המבקשות") להחלפת זהותו של המומחה מטעם בית המשפט בתחום השיקומי- פרופ' איסקוב ולהוצאת חוו"ד מן התיק.

רקע

1. המשיב- יליד 1979, נפגע בתאונת הדרכים נשוא התביעה ביום 09/02/2006 (להלן: "התאונה").

2. המשיב נבדק תחילה ע"י מומחה מטעם בית המשפט- ד"ר רון ארבל, אשר קבע את נכותו הרפואית המשוקללת בתחום האורטופדי בשיעור של 78% בגין קטיעת הגפה הימנית מאמצע הירך (60%); פגיעה בקרסול וכף רגל שמאל; השפעה על כושר הפעולה שהוא יותר מבינוני (30%); וכן עקב צלקות מכוערות (10%).

3. בהמשך- מונה ע"י מותב קודם שבפניו נשמע התיק (כב' הנשיא- כתוארו דאז, השופט י. פרגו), פרופ' אלי איסקוב- כמומחה רפואי בתחום הרפואה השיקומית, אשר חיווה את דעתו בדבר מצבו של התובע וצרכיו (להלן: "המומחה").

בחוות דעתו מיום 06/08/08 פירט המומחה את צרכיו השיקומים של המשיב. בכלל זה- התייחס פרופ' איסקוב לפעולות הנחוצות לשם שיפור יכולת הניידות של המשיב; למכשור אורטופדי שהמשיב זקוק לו (תותבת; נעליים אורטופדיות בהתאמה אישית; כסא גלגלים); התאמות דיור; רכב; עזרת הזולת; טיפולים- פסיכולוג ודיאטנית; סקסולוג; פיזיותרפיה- פעילות גופנית. כן התייחס המומחה לאפשרויות התעסוקה של המשיב, אשר היה בעברו נהג משאית, וקבע כי המשיב מסוגל לבצע עבודה בישיבה בלבד, אם כי במשרה מלאה, כמו גם את הצורך ללמוד מקצוע המתאים ליכולתו ולכישוריו, בהיותו בעל השכלה של 8 שנות לימוד. המומחה אף השיב ביום 30/09/08 לשאלות הבהרה מטעם ב"כ התובע.

הבקשה ותמצית טענות הצדדים

4. בבקשה מיום 19/02/09 מציינות המבקשות כי לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה וכן חוו"ד מומחים בקשר עם עלויות מטעם המשיב, הן פנו לקבלת חוות דעת נגדית מטעמן באשר לעלות צרכיו השיקומיים של המשיב. במסגרת בדיקת המשיב אצל מר גדעון הס- מומחה בתחום שירותי השיקום והערכות סוציאליות, סיפר לו המשיב ביוזמתו כי המומחה טיפל בו במסגרת אשפוזו בביה"ח השיקומי "בית לוינשטיין" (להלן: "בית לוינשטיין"), אם כי לא טיפל בו אישית, אלא השתתף בביקורות תקופתיות כמנהל המחלקה. המשיב אף סיפר למר הס כי לא הכיר את שמו של פרופ' איסקוב, וכי זיהה את פניו רק בעת הבדיקה אצלו.

מדגישות המבקשות שהמשיב מסר למר הס כי במסגרת בדיקתו ע"י פרופ' איסקוב הוא לא ציין בפניו את דבר היכרותם הקודמת ולשיטתן- בחר המשיב לכבוש מידע זה בלבו עד שסיים המומחה את מלאכת כתיבת חוות הדעת.

טוענות המבקשות כי המשיב נהג בחוסר תום לב כאשר לא חשף את דבר היכרותו הקודמת עם פרופ' איסקוב, וחיכה שתגלינה זאת בעצמן.

מוסיפות הן וטוענות כי קיים חשש ממשי שיגרם להן עיוות דין ממצאי חוות הדעת, לאור ההכרות הקודמת של המשיב עם המומחה, אם בשל חוסר תום לב של המשיב או חלילה של המומחה המכיר היטב את הרופאים שטיפלו במשיב.

5. המשיב מתנגד למבוקש ומדגיש כי אילו רצה להסתיר את ההיכרות עם המומחה לא היה מגלה זאת למר הס- מומחה המבקשות.

טוען הוא כי המבקשות משתמשות במילים: "חוסר תום לב מצד המשיב והמומחה", מבלי שתפרטנה כיצד העובדה שפרופ' איסקוב משמש כמנהל מחלקת השיקום ב"בית לוינשטיין", יכולה להשפיע על עצמאות חוות דעתו בכל הנוגע לצרכי המשיב. לשיטתו- ספק אם המומחה, שעה שערך את חוות דעתו, הכיר את המשיב או זכר אותו כמי שהיה חולה במחלקה שבניהולו.

המשיב גורס כי אין בנימוקי הבקשה המוגשת לשיטתו באיחור רב, שום נימוק משכנע שעל פיו ניתן לקבוע שבנסיבות המקרה נפגעה עצמאות שיקול דעתו של המומחה ו/או כי היה משוא פנים ו/או כי נפגעה האובייקטיביות שלו.

דיון

6. לאחר ששקלתי כלל טענות הצדדים, דעתי היא כי דין הבקשה להידחות בשלב זה, ואנמק.


7. מומחה מטעם בית המשפט משמש, זרוע ארוכה של בית המשפט בתחום מומחיותו.

"מומחה שמינה בית המשפט אינו רשאי לפטור עצמו מלתת חוות דעת עצמאית משלו, שתהיה פרי הבדיקה, המומחיות, העיון ושיקול הדעת שלו בלבד" (ראה דברי כב' השופט י' טירקל ברע"א 957265 שרון גולדשטיין נ' ג'אנט בראל, פד"י נ(3) 214, עמוד 219).

הלכה פסוקה הינה כי חוות דעתו של מומחה לא תיפסל אם אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין, כגון: פגם בשיקול דעתו המקצועי של המומחה, פגם העשוי להעיד על חוסר תום לב, משוא פנים או דעה קדומה. על בית המשפט לצאת מתוך הנחה, כי המומחה הרפואי שמינה עשה מלאכתו נאמנה, ללא משוא פנים וביושר, על פי מיטב כישוריו, ניסיונו ושיקול דעתו (ראה: רע"א 6401/00 לה נסיונל חברה לביטוח נ' סאלח, פד"י נה(3), 97, 100; רע"א 11147/03 אריאל ביטון ואח' נ' כפיר אלעזרה, תק-על 2004(1), 3211; המ' (ירושלים) 3096/98 גרבניק סמיון ואח' נ' ג'יוסי כדיר, תק-מח 98(2), 19; בר"ע (ירושלים) 3034/98 קנדוב רימה נ' קנדוב אדוארד ואח', תק-מח 98(2), 2026 ואסמכתאות שם). עוד יש לשקול האם כתוצאה מהפגם שנפל בחוות הדעת נגרם לבעל הדין הנוגע בדבר עיוות דין (רע"א 3358/91 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' יוסף ציון, תק-על 91(3), 2903), וכן האם השגגה שיצאה תחת ידו של המומחה ניתנת לתיקון (רע"א 6116/97 ד"ר אברהם שוחט נ' ציון ואח', תק-על 97(3), 1051 ואסמכתאות שם).

נאמר לא אחת בהקשר זה כי "משמונה המומחה, חזקה היא כי הוא ינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה" (ר' למשל רע"א 067232 תקוה ובת-שבע לויה נ' שירותי בריאות כללית (לא פורסם). מומחה מטעם בית המשפט מוחזק כמי שפועל בהגינות ובתום לב, אלא אם מתברר אחרת, ולפיכך לא כל שגגה היוצאת מתחת ידו תביא לפסילתו (ראה בהקשר זה- רע"א 6116/97 אברהם שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, תק-על 97(3), 1051 (1997); רע"א 3011/94 אלפסי שמעון נ' "הדר" חברה לביטוח בע"מ, תק-על 94(2), 1973 (1994);

"פסילתו של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד בהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין או במקרים בהם פעל המומחה בחוסר תום לב" ( כב' השופט אור ב-רע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' פ"ד נו(4), 673, 678 679; ר' גם ב-ת.א. (חיפה) 1465/00 אפרת עמר נ' איילון חברה לביטוח תק-מח 2002 (3), 22758, עמ' 22760 (כב' השופט עמית):

"פסילה של מומחה מטעם בית המשפט היא צעד חריג שאינו נעשה כדבר שבשיגרה - רע"א 2273/99 ויצמן נ. אליהו חברה לביטוח בע"מ, דינים נו 77. על בית המשפט לנהוג באיפוק מירבי בבואו לפסול חוות דעת מומחה ולשקול כל מקרה לגופו ולנסיבותיו. ככלל, ראוי להימנע מפסילת חוות דעת בשל פגמים דיוניים, להבדיל מפגמים מהותיים-מקצועיים, ויש לבחון אם הפגם יורד לשורשו של עניין, כדי כך שיצדיק את התוצאה הקיצונית של פסילת חוות הדעת" . ר' גם רע"א (ב"ש) 1529/97 אוחיון ואח' נ. יעקוביאן, תק-מח 97(3) 383.

על המבקש להתנגד למינוי מומחה לעשות כן בטרם הגיש את חוות דעתו, ולא לאחריה – כשזו לא לרוחו.

אם לסכם: ככלל, המקרים בהם נעתר בית המשפט לפסול מומחה מטעמו הם נדירים. השיקול העומד לנגד בית המשפט הוא האם המומחה פעל בתום לב? בית המשפט יפעיל את שיקול דעתו לפסילת המומחה רק במקרה שחוות הדעת ניתנה שלא בתום לב וכן כשהיא אינה מספקת.

8. בהחלטתו מיום 23/11/08 הורה בית המשפט למשיב להתייחס לטענה כי היה מטופל אצל המומחה הרפואי פרופ' איסקוב. המשיב- בתגובתו מיום 01/12/08, טען כי לא טופל אישית ע"י המומחה כי הרופאים המטפלים היו ד"ר פרידמן וד"ר בודוראגין, ואילו המומחה, כמנהל המחלקה, השתתף בביקורות תקופתיות.

אציין כי טענת המבקשות על פיה הופתעו לגלות שהמשיב טופל אצל המומחה אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שמסמכי ביה"ח צורפו כבר. הבקשה לתשלום תכוף מיום 15/04/07 שבת.א. 1781/07, בראש סיכומי המחלה מצוין כי מנהל המחלקה הוא פרופ' איסקוב, סגנו הוא ד"ר בודוראגין והרופא הבכיר והמטפל הינו ד"ר פרידמן, והם חתומים ע"י שני האחרונים.

גם אם נניח שב"כ המבקשות החמיצו פרט זה וכי לא שמו לבם לענין, מצפה הייתי כי לפחות ב"כ המשיב יגלה יתר עירנות לנושא, באשר זהות המוסדות המטפלים מצוי היה בידיעתו ובידיעת מרשו. לא שחלילה סבורה אני כי הדבר נעשה ביודעין. עם זאת- הואיל וב"כ הצדדים מוחזקים כמי שהינם "Officer of the court", ראוי היה כי בסמוך למועד המינוי או בחודשים הרבים שחלפו מאז ועד למתן חוות הדעת תוסב תשומת לב בית המשפט לכך. הדבר לא התעורר עד לאחר קבלת חווה"ד ועד לאחר בדיקת המשיב ע"י מומחה מטעם המבקשות.

9. לא רק זו אף זו. כב' הנשיא פרגו איפשר לצדדים להסכים מראש על זהות המומחה שימונה.

ראו בהקשר זה דברי את בית המשפט בר"ע 007843 חדווה בר ישי נ' איתן חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם): "אכן, כאשר עומד בית המשפט למנות מומחה, רצוי למנות מלכתחילה מומחה בהסכמה, אם ניתן הדבר לעשותו, וזאת כדי למנוע התדיינויות, משקעים והרגשת אי נוחות של צד זה או אחר. אלא שאם לא ניתן הדבר, ימנה בית המשפט מומחה מתוך רשימת רופאים מומחים ששני הצדדים יחד יגישו לו, או מתוך רשימות הנמצאות באמתחתו של בית המשפט. בכל מקרה, על בית המשפט לעשות כל שביכולתו על מנת לוודא שהמומחים המתמנים על ידו ידועים כמומחים בתחומם, כשמומחיותם, מקצועיותם, הגינותם וניטרליותם, אינן שנויות במחלוקת. עם זאת, אין להתעלם מכך, שיתכנו מקרים בהם רופא מומחה כלשהו, ידוע כשייך לאסכולה מסוימת וקיימות אסכולות אחרות, מקובלות לא פחות שהשקפת המשתייכים אליהן, שונה. במקרים אלה ישקול בית המשפט למנות צוות מומחים על מנת לקבל תמונה מלאה ולא תמונה חד צדדית. כך יוכל בית המשפט לקבל חומר שיאפשר לו לקבל החלטה שיפוטית מושכלת וראויה. לא נעלם מעיני, כי קיימים מקרים בהם יש להחליף מומחה שנתמנה, באחר, מטעמים מהותיים ורציניים".

ודוק. במסגרת הנסיונות להגיע להסכמה בדבר זהות המומחה, מצפה הייתי כי תינתן תשומת לב ב"כ הצדדים לעניינים שיש בהם, לשיטת מי מהם, רלבנטיות לצורך קביעה כזו. כמו- זהות מוסד מטפל.

אוסיף, בשולי הדברים, שייתכן והיה מקום לצפות, לפחות מהמומחה, כי יבחין, כאשר בחן את המסמכים לצורך עריכת חוות הדעת ו/או שוחח עם המשיב במהלך הבדיקה, שמדובר באדם אשר טופל במוסד בו הוא מכהן כמנהל מחלקה. זאת- למרות שברור כי אין לצפות שיזהה בהכרח כל מטופל ששהה במסגרת מחלקתו, וודאי כשאין מדובר במטופל ישיר. ואולם- בין אם היה על המומחה להבחין בכך ובין אם הבחין בכך, אין בכך כדי ללמד בהכרח כי לבו ודעתו של המומחה נטו בשל כך לטובת צד זה או אחר.

שאלה נפרדת היא האם- ככל ששם לבו לזהות המחלקה שטיפלה במשיב, היה על המומחה להסב את תשומת לב הצדדים לכך שמחלקתו טיפלה בתובע. איני משוכנעת בכך כרגע ולטעמי- לא ניתן לפטור את הצדדים מאי ציון הדבר בפני בית המשפט מבעוד מועד.

10. לו הילין מי מהצדדים על זהותו של המומחה שמונה בהחלטת בית המשפט טרם מתן חווה"ד, בטענה כי המומחה עובד במוסד בו טופל התובע, יתכן ובית המשפט היה מורה כבר אז על החלפתו- ולו מחמת מראית פי הצדק, חרף העובדה שלכאורה- פרופ' איסקוב לא טיפל במשיב אישית.

ברם- כעת, לאחר שחווה"ד ניתנה ומוצג בפני, כאפשרות סבירה, שלא היה קשר ממשי, אם בכלל, בין המשיב והמומחה, אני בדעה כי ביטול מינויו רק מחמת העילה שפורטה בבקשה, עלולה לעשות עוול עם המומחה ולהטיל דופי ביושרו והגינותו המקצועיים, מבלי שתינתן לו ההזדמנות להתגונן מפני אלה.

11. לית מאן דפליג כי פרופ' איסקוב הינו מומחה הממונה לא אחת על ידי בתי המשפט. עובדת

היותו מנהל מחלקה במרכז השיקומי "בית לוינשטיין" לבדה- אינה מעידה בהכרח כי הוא

מכיר ומטפל באופן אישי כל חולה וחולה מני הרבים מספור הבאים בין כתלי בית החולים;

הגם שבפרקטיקה הנטייה הינה שלא למנות מומחים מתוך מוסד מטפל, עובדת היותו של פרופ' איסקוב מנהל מחלקה בה טופל המשיב, לבדה- אין בה כדי לפסול אותו מלכהן כמומחה מטעם ביהמ"ש מלכתחילה. אזכיר שוב כי לטענת המשיב, הוא לא זיהה את שמו של פרופ' איסקוב אלא רק כשנבדק על ידו ואם אמנם- המומחה כלל לא זיהה את התובע אפילו במהלך הבדיקה.

12. כמומחה בית המשפט חזקה כי פרופ' איסקוב ערך את חוות דעת על סמך מקצועיותו ומתוך מהימנות ויושר. גם עצם ההיכרות של המומחה עם הרופאים המטפלים אין בה די לבדה.

יש לזכור כי אין מדובר בחוו"ד שמטרתה קביעת נכות כי אם בחוות דעת הקובעת צרכים שיקומיים הנדרשים על בסיס קביעות של מומחה רפואי. אזכיר אף כי עסקינן בנפגע שנכותו משמעותית וכוללת, בין היתר, קטיעת גפה ימנית תחתונה מעל הברך ונכות נוספת בגפה השניה.

במקרה כזה- הערכת הצרכים השיקומיים על ידי מומחה הינה דבר המתבקש מאליו והיא נגזרת מקביעתו הרפואית של המומחה בתחום האורטופדי. סוג הצרכים להם זקוק הנפגע (להבדיל אולי מהיקפם ועלותם) אינו בגדר הפתעה חריגה למי מהצדדים, ועל פני הדברים- קביעותיו של המומחה דכאן אינן מופרכות בעליל באופן משמעותי, אם בכלל.

אציין כי לא נעלם ממני כי חווה"ד ניתנה גם לאחר בדיקה קלינית של המשיב ויחד עם זאת- וזה העיקר- טרם השתכנעתי כי לטיפול שעבר המשיב בתקופת השיקום ב"בית לוינשטיין" הייתה או עשוייה הייתה להיות השפעה על קביעותיו של המומחה דכאן או של כל מומחה אחר, בבואו לקבועו את צרכי הנפגע בהווה, על יסוד חוות דעת של מומחה הקובע נכות רפואית צמיתה על ידי מומחה בתחום האורטופדי.

למעשה- אין בטיעוני הצדדים התייחסות לעניין זה- ולטעמי, זהו כמעט לב הענין.

13. אם לסכם, אין חולק כי הצדק צריך להראות ולא רק להיעשות. יחד עם זאת- חלוקת הצדק שווה לכולם, ומתחייבת הגינות גם כלפי המומחה שאינו צד לבקשה ואין באפשרותו להגיב לטענות המבקשת כלפיו. בנסיבות אלה- ראוי לקבל תחילה את עמדת המומחה; ראוי לברר את מידת היכרותו עם המשיב, את השפעתה- מיד, אם בכלל, של עובדת היותו מנהל מחלקה בה טופל התובע על תוכן קביעותיו.

ראוי איפוא כי טרם החלטה-יחקר המומחה ובהזדמנות זו תוכלנה המבקשות לברר עימו את מידת ההיכרות שהייתה לו אם בכלל, עם התובע; את מידת השפעתה- אם בכלל, לעובדת היותו מנהל מחלקה במוסד בו טופל התובע ומי שחתום על מסמכים מסויימים; האם מדובר בהיכרות של ממש; האם היה מודע לכך בעת כתיבת חווה"ד ועוד שאלות שיחפצו להציג בפניו. יהא צורך אף לבחון את השלב בו טופל המשיב ב"בית לוינשטיין" והאם בסוג ומהות הטיפול שם היה כדי להשפיע על הקביעות בנושאים בהם עוסקת חווה"ד משנת 2008.

לאחר שייחקר המומחה ולצדדים ולבית המשפט תהא הזדמנות להתרשם מהתמונה הכוללת ובאם המבקשות תחזורנה על בקשתן זו- ניתן יהא להדרש לסוגיה בשנית ולשקלל את כל הנתונים שציינתי לעיל.

הערה וסדרי דין

14. חרף כל האמור לעיל- אין ברצוני להקדים את המאוחר.

בפני עומדת בקשת המשיב להעברת התובענה לבית המשפט המחוזי שהוגשה עוד בטרם הועבר התיק לטיפולי, וטרם ניתנה בה החלטה על ידי מותב קודם וכעת היא מונחת על שולחני (בש"א 5229/08).

באם יועבר הדיון- הרי שראוי כי חקירת המומחה תתקיים בפני המותב הנעבר, אלא אם יחליט ליתן הוראות אחרות בכל הנוגע לענין זה.

15. אשר על כן ראיתי להורות לצדדים לפעול כדלקמן:

א. בקרוב תינתן החלטתי בבקשת התובע להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי (בש"א 5229/08 הנ"ל) זו תינתן לאחר שהמשיב ישלים דבר מה שביקשתי בהחלטה נוספת מיום 05/04/09, במסגרת אותה בש"א.

ב. בכפוף להחלטתי בבש"א הנ"ל ובאם התיק לא יועבר לבית המשפט המחוזי,- כי אז ייחקר המומחה פרופ' איסקוב בפני.

ג. אני משריינת כבר עתה,- למקרה הצורך וככל שהתיק ימשיך להתנהל בערכאה זו, מועד לחקירת המומחה וזאת ליום 01/12/09 בין השעות 08:30 ל- 11:00.

המבקשות תדאגנה לזמן את המומחה באמצעות בית המשפט ובמקביל- במסירה אישית, עד לא יאוחר מיום 01/07/09 ובכפוף להפקדת הסך הכולל של 2,500 ₪ בקופת בית המשפט, להבטחת שכרו.

לאחר חקירתו תודענה המבקשות אם הן עומדות על בקשתן זו.

סוף דבר

16. בשלב זה- בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה, בעיתוי ובאופן בהם הוגשה,- הבקשה נדחית.

בנסיבות הענין- איני עושה צו להוצאות.

החלטתי בדבר אופן המשך הדיון בתיק זה- תינתן, כאמור, במסגרת החלטתי בבש"א 5229/09 הנ"ל ולאור תוצאותיה.

המזכירות תואיל לשלוח לב"כ הצדדים את העתק החלטתי באמצעות הדואר, עם אישור מסירה.

ניתנה היום י"ד בניסן, תשס"ט (8 באפריל 2009), בהעדר.

ריבה שרון, שופטת

000962/09בשא126 אפרת