ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עיזבון המנוח יוני ורד ז"ל נגד פחמס תעשיות מתכת פלסטיק וקרטון -עין החורש :


בפני כבוד השופטת רונית פינצ'וק אלט

מבקשים

  1. עיזבון המנוח יוני ורד ז"ל
  2. כרמלה ורד
  3. מאור ורד
  4. אדיר ורד
  5. רביד ורד
  6. מר"מ קונסטרוקציות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד יניב גביש

נגד

משיבה
פחמ"ס תעשיות מתכת פלסטיק וקרטון -עין החורשות
ע"י ב"כ עו"ד ליפא מאיר ושות'

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

החלטה

לפני שתי בקשות: האחת - בקשה של המבקשים שבכותרת (להלן: "המבקשים"), לתיקון כתב התביעה, כך שבמקום מר יונתן ורד ז"ל (להלן: "המנוח"), התובעים בתובענה יהיו המבקשים, כאשר המבקשים 1-5 הם עזבונו ויורשיו, והמבקשת 6, חברה בע"מ, בשליטה מלאה של המנוח, אשר התקשרה בהסכם בכתב נשוא התובענה עם המשיבה (להלן: "החברה" או "המבקשת 6"), והשנייה – בקשה של הנתבעת – המשיבה שבכותרת (להלן: "המשיבה"), לסילוק התביעה על הסף בהיעדר יריבות ובהיעדר עילה. כמו כן מתנגדת המשיבה לבקשה לתיקון התביעה.

התביעה.
1. התביעה הוגשה על ידי המנוח על סך של 2,500,000 ₪, בטענה כי הנתבעת, שזכתה במכרז, שכרה את שירותיו ובתמורה התחייבה לשלם לו 520,000 ₪. המנוח החל בעבודה בסוף שנת 2003, וכאשר העבודה הפכה להיות בלתי כלכלית עבור המשיבה, היא שלחה לו מכתב מיום 13.4.04 בו הודיעה לו על הפסקת עבודתו. ביום 10.5.04 דחה המנוח את ההודעה ודרש להמשיך בקיום ההסכם. מכתבו לא נענה וההסכם בוטל חד צדדית על ידי המשיבה.

2. לטענת המנוח, הפרת ההסכם על ידי המשיבה גרמה לו נזקים בסך של 2,770,000 ₪, נכון ליום 15.4.04, כדלקמן:
השלמת עבודות – 380,000 ₪.
עבודות נוספות – 190,000 ₪
שווי של 55,000 מדפים שלא הועברו לתובע עקב הפסקת הפרויקט - 2,200,000 ₪.

הבקשות .
1. המשיבה הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף בה טענה כי ההתקשרות נעשתה בינה לבין החברה, וממילא לא היו למנוח עצמו עילת תביעה או יריבות עם המשיבה.

2. בעקבות זאת הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה.

3. אשר למבקשים 1-5, טוענים המבקשים כי יש לאפשר להם להיכנס לנעלי המנוח בשל פטירתו ביום 25.11.11.

4. אשר למבקשת 6, טוענים המבקשים כי לפני הגשת התביעה, פנה ב"כ המבקשים למשיבה, וביקש את ההסכם שבין המנוח לבינה, ונענה כי ההסכם אינו מצוי אצלה. במסגרת הבקשה לסילוק על הסף התברר למבקשים כי המשיבה טוענת שההסכם נעשה עם החברה וכי ההסכם מצוי גם מצוי בידיה, ובעקבות זאת מתבקש צירוף החברה כתובעת נוספת, הגם שהמבקשים אינם סבורים כי למנוח אין עילת תביעה ויריבות עם המשיבה.

5. המשיבה טוענת כי אין חולק שלמנוח אין איתה יריבות. הדבר עולה הן מכך שהוא מבקש להוסיף את החברה כתובעת, הן ממכתביו לפני הגשת התביעה שבכולם הפנייה אל המשיבה נעשתה בשם החברה, והן מהעובדה שההסכם נכרת בכתב בין החברה לבין המשיבה. כמו כן, לטענתה, נקבע על ידי הרשם נמרודי, במסגרת החלטתו שלא לפטור את המנוח מאגרה מיום 21.6.11 כי אין למנוח יריבות עם המשיבה שכן ההסכם נכרת עם החברה. לפיכך טוענת המשיבה כי משאין למנוח עילת תביעה נגדה, הרי שממילא אין למבקשים 1-5 עילה, ולפיכך אין להתיר תיקון כאמור של כתב התביעה.

6. אשר לתיקון כתב התביעה על דרך הוספת החברה כתובעת נוספת, טוענת המשיבה כי אין להתיר את התיקון שכן הוא יפגע בטענת התיישנות שיש לה כלפי החברה. המשיבה שלחה למנוח את ההודעה על ביטול ההסכם ביום 13.4.04, ואילו הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה ביום 26.2.12. המשיבה מכחישה כי מסרה לב"כ המבקשים שאין לה את ההסכם שבין הצדדים, וכי העובדה שההסכם נכרת עם החברה הייתה ידועה למנוח היטב, ולמרות זאת הוא לא צירף את החברה כתובעת בתביעה.

דיון והכרעה .
1. שתי הבקשות, זו לסילוק התביעה על הסף, וזו לתיקון כתב התביעה, כרוכות זו בזו. אם למרות תיקון כתב התביעה יהיה מקום לסלק את התביעה על הסף, הרי שאין להתיר את התיקון, ויש לסלק את התביעה בשלבים מוקדמים. מאידך, אם בתיקון התביעה יהיה כדי לרפא פגם שנפל בה, ושבלעדי התיקון היה מקום לסלק את התביעה על הסף, אזי יש להתיר, ככלל, את התיקון. ככלל, שכן, אין להתיר תיקון של כתב התביעה שיהיה בו כדי לקפח את הנתבע, ובעניינינו, ככל שעומדת למשיבה טענת התיישנות טובה, הרי שאין להתיר תיקון כתב התביעה אשר יפגע בטענה זו.

2. באשר לבקשה להחלפת המנוח במבקשים 1-5 כך שהם יבואו בנעליו כתובעים, טוענת המשיבה כי אין טעם בתיקון האמור שכן, כבר בשלב זה, נעלה מכל ספק, כי למנוח עצמו לא הייתה איתה יריבות, בשל כך שמי שהתקשר עם המשיבה בהסכם הייתה החברה.

3. אינני מקבלת את הטענה כי יש לקבוע בשלב זה כי למנוח לא הייתה איתה יריבות. שאלה זו יש לבחון לאור הראיות שיגישו הצדדים.

4. העובדה שהמבקשים, מבקשים לצרף גם את החברה כתובעת נוספת, אינה סותרת כשלעצמה את טענתם כי גם למנוח עצמו היו זכויות כלפי המשיבה.

5. כך גם, עצם העובדה שלפני הגשת התביעה, פנה המנוח למשיבה בשם החברה, אין כדי לסתור טענתו לזכויות שלו כלפיה.

6. גם בהחלטת הרשם נמרודי מיום 21.6.11 לא היה כדי לקבוע כי למנוח אין זכויות כלפי המשיבה. ההחלטה ניתנה בבקשה לפטור מאגרה, שנדחתה, בראש ובראשונה, בשל כך שהמנוח לא הראה היעדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה. למעלה מהצורך צויין כי המנוח לא הראה עילת תביעה טובה וזאת בהקשר של סכום התביעה המהווה חלק מעילת התביעה, ולא בהקשר של עצם הזכות לתמורה בקשר עם ההסכם נשוא התובענה. מכל מקום ההחלטה לא הכריעה בקיומן של זכויות כספיות של המנוח כלפי המשיבה לגופן.

7. בשלב זה, של דיון בבקשה לסילוק התביעה על הסף, יש לבחון האם על יסוד הנטען בכתב התביעה בלבד, יש לתובע עילת תביעה לכאורה. אין נכנסים, בשלב זה לבירור ראיות או לשקילתן. בשלב זה, על יסוד הנטען בכתב התביעה בלבד, אין לומר כי אין לתובע סיכויי תביעה. לפיכך, טענות המשיבה בעניין זה דינן להתברר לאחר שמיעת ראיות וסיכומים, ולא בשלב זה.

8. משאין מקום לסלק על הסף את תביעת המנוח, יש לאפשר לחליפיו, המבקשים 1-5, להיכנס לנעליו כתובעים.

9. לפיכך מתקבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה על דרך החלפת התובע במבקשים 1-5.

10. אשר לתיקון כתב התביעה על ידי הוספת החברה כתובעת, טוענים, כאמור, המבקשים כי הוטעו על ידי המשיבה בכך שזו מסרה להם כי אין לה את ההסכם שבכתב, דבר שהתברר כלא נכון כאשר הוגשה הבקשה לסילוק התביעה על הסף, בה נטען על ידי המשיבה כי ההסכם נכרת עם החברה.

11. המשיבה מכחישה טענה זו, וטוענת כי בכל מקרה, המנוח ידע היטב כי ההסכם נכרת עם החברה.

12. להשלמת התמונה אציין לעניין זה כי המבקשים טוענים מחד, כי הוטעו על ידי המשיבה שטענה כי ההסכם אינו בידיה, ומאידך טוענים כי פנו למשיבה בכתב וביקשו את ההסכם והיא לא השיבה למכתבם. מדובר בטענות עובדתיות סותרות.

13. דין הבקשה לתקן את כתב התביעה על דרך הוספת המבקשת 6 כתובעת, להידחות.

14. צירופה של המבקשת 6 כתובעת נדרש בשל כך שההסכם שבכתב נכרת בינה לבין המשיבה. דבר זה צריך היה להיות ידוע למנוח, ולמעשה גם היה ידוע לו.

15. היה צריך להיות ידוע למנוח, שכן מדובר בחברה בשליטה מלאה שלו, שההסכם שלה עם המשיבה נעשה באמצעותו, ולפיכך אין להידרש לטענה כי לא ידע על ההתקשרות שבינה לבין המשיבה.

16. ההתקשרות של החברה עם המשיבה בהסכם גם הייתה ידועה למנוח בפועל, שכן פניותיו על המשיבה נעשו כפניות שלה באמצעותו. כך למשל מכתב מיום 10.5.04 שנכתב על ידי המנוח בשם החברה, נספח א' לכתב התביעה. לפיכך, העובדה שהחברה צריכה להיות למצער תובעת נוספת בתביעה, הייתה ידועה למנוח היטב.

17. אילו היה מדובר בתיקון כתב תביעה לשם הוספת תובע במהלך התקופה בה טרם התיישנה התביעה, הרי שככלל, היה מקום להיעתר לבקשה, בכפוף לתשלום הוצאות. דא עקא שבעניינינו, חלפה תקופת ההתיישנות, ואין להתיר תיקון כתב תביעה אשר יפגע בטענה זו.

18. בכתב התביעה נטען כי המשיבה גרמה למנוח נזקים בכך שהפרה את ההסכם וביטלה אותו באופן חד צדדי. הביטול נעשה על ידי המשיבה ביום 13.4.04. המבקשים העלו לראשונה את בקשתם לתיקון כתב התביעה במסגרת תגובה לבקשה לסילוק על הסף ביום 2.1.12, ואת הבקשה הגישו ביום 26.2.12. במועד זה חלפה תקופת ההתיישנות.

19. לפיכך, אין להתיר את תיקון כתב התביעה על דרך הוספת המבקשת 6 כתובעת נוספת שכן יהיה בכך כדי לפגוע בטענת ההתיישנות העומדת למשיבה נגד החברה.

20. לנוכח נימוקי ההחלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה שלעיל, הרי שאין לקבל את הבקשה לסילוק התביעה על הסף, והיא נדחית בזאת.

21. המבקשים 1-5 יגישו תוך 30 יום כתב תביעה מתוקן.

22. לאחר הגשת כתבי טענות מתוקנים יבצעו הצדדים הליכים מקדמיים הדרושים להם, ויגישו כל בקשה להליכים מקדמיים לא יאוחר מ- 45 יום לפני הישיבה.

23. נקבע לקדם משפט ליום 17.1.13 שעה 08:30.

24. לאור ההחלטות כמפורט לעיל, לא ראיתי לנכון לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, ו' תמוז תשע"ב, 26 יוני 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עיזבון המנוח יוני ורד ז"ל
נתבע: פחמס תעשיות מתכת פלסטיק וקרטון -עין החורש
שופט :
עורכי דין: