ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גבי הבר נגד דפוס קרית מוצקין :

1

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה - חיפה

בשא001939/08

בפני:

כב' השופטת אביטל רימון-קפלן

04/08/2008

בעניין:

הבר גבי

נ ג ד

התובע

1 . דפוס מוצקין בע"מ, ח.פ. 511234841

(בעיכוב הליכים)

2 . בראילובסקי דרור

3 . מן צבי (בעיכוב הליכים)

הנתבעים

החלטה

1. זוהי בקשת התובע לתיקון כתב התביעה על ידי תיקון טעות סופר ברכיב דמי ההבראה, שם צוין הסכום של 2,880 ₪ במקום 6,360 ₪ עקב חישוב שווי יום הבראה לפי 144 ₪ במקום 318 ₪, ועל ידי תיקון סכום הפרשי שכר העבודה הנתבעים על ידי הוספת הסך של 32,677 ₪ כך שרכיב שכר העבודה בכתב התביעה יעמוד על 58,858 ₪.

לבקשה צורפה טיוטת כתב תביעה מתוקן בהתאם למבוקש לעיל.

הבקשה הועברה לתגובת הצדדים שכנגד אך לא התקבלה תגובה מטעמם.

2. תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן:"התקנות") קובעת:

"בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו".

מתן רשות לתקן כתב טענות מסור תמיד לשיקול דעתו של בית המשפט לאחר שקילת נסיבות העניין, ובשים לב לשניים:

א. האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון.

ב. האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

אם התשובה לשאלה הראשונה חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השנייה היא מאוד ליברלית כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר (ראה: דב"ע שנ/ 23-3 מדינת ישראל נ' יורם מלמן, פד"ע כא', עמ' 360).

דוגמא לפגיעה בצד השני המונעת רשות לתקן, היא כאשר מועלית טענה, השוללת את זכות הצד שכנגד להתגונן בטענת התיישנות (ראה: דב"ע שנ/90-3 שופרסל בע"מ קייטנברג, פד"כ כב', עמ' 22, דב"ע נז/304-3 איתן רביב נ' אבי ליברמן (לא פורסם).

3. ומן הכלל לענייננו.

לגבי הבקשה לתיקון סכום דמי ההבראה - אכן עיון בתחשיבי התובע מעלה כי במקום לנקוב בסכום של 318 ₪ שהוא שווי יום הבראה למועד הגשת התביעה, ננקב בכתב התביעה הסכום של 144 ₪ ליום הבראה, שאינו משקף את שווי דמי ההבראה כלל ועיקר לא במועד הגשת התביעה ולא בכלל.

ברי איפוא כי עסקינן בטעות סופר שנפלה בכתב התביעה, ועל כן אינני רואה מניעה לאשר את תיקון כתב התביעה ברכיב זה על ידי העמדת הסכום הנתבע בגין דמי הבראה על סך של 6,380 ₪ בגין 20 ימי הבראה למשך שתי שנות העבודה האחרונות של התובע בנתבעת 1.

4. באשר לבקשה להוספת סכומים לרכיב שכר העבודה - הרי שעיון בנספחים שצורפו ע"י התובע לבקשה (דוחות חו"ז של התובע בהנהלת חשבונות של הנתבעת) מעלה כי המדובר בתביעה להפרשי שכר אשר לשיטת התובע מגיעים לו בגין התקופה שהחל מיום 31/12/00 ועד 11/9/03 ואשר הצטברו לסך של 32,767 ₪ נכון ליום 11/9/03, וזאת בנוסף לתביעה לשכר עבודה בגין התקופה שהחל ממשכורת חודש אוגוסט 2003 ועד לחודש יולי 2005 שבכתב התביעה המקורי.

דא עקא שעיון בדוחות אלו מעלה, כי כבר נכון ליום 31/12/00 עמד החוב, היינו יתרת הפתיחה על סך 21,436 ₪.

כתב התביעה המקורי הוגש ביום 21/11/06 ואילו בקשה זו הוגשה ביום 13/3/08 היינו כחלוף מעל 7 שנים ממועד התגבשותו של חוב זה בסך של 21,436 ₪.

5. הנה כי כן, אם יותר התיקון בגין סכום זה, כך שמועד הגשת התביעה לרבות לעניין התיקון בגין סכום זה, ייחשב כיום 21/11/06 התוצאה תהיה שלילת זכותו של הצד שכנגד להתגונן בטענת התיישנות כנגד סכום זה, אשר נתבע לראשונה כחלוף 7 שנים ממועד התגבשותו.

ודוק, לעניין זה יש לשים לב כי בכל הנוגע לסוגית תיקון כתב התביעה, מגבלת "ההתיישנות" מתייחסת לשלילת האפשרות להעלות טענת התיישנות, במובחן מעצם העלאתה כפעל, כמתחייב מהוראות חוק ההתיישנות.

משכך הם פני הדברים, והואיל ועל פי הפסיקה המדובר בפגיעה בצד השני המונעת רשות לתקן כתב תביעה - אין בידי להיעתר לבקשה ככל שהיא מתייחסת לסך של 21,436 ₪.

מנגד, ובאשר ליתרת הסכום בסך של 11,331 ₪, אינני רואה מניעה להתיר את התיקון על מנת להביא לדיון ולמיצוי את מלוא הפלוגתאות שבין הצדדים.

אי לכך, ברכיב זה לכתב התביעה אני מתירה את התיקון בסכום של 11,331 ₪ בלבד בגין הפרשי שכר עבודה שנצרו לאחר חודש 3/01.

זאת ועוד הואיל וגם סכום זה מתייחס להפרשי שכר בגין תקופה שעד לחודש 9/03 - ברי כי הזכות לפיצויי הלנה בגין סכומים אלו התיישנה מהבחינה המהותית זמן רב לפני הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה ודוק אף לפני הגשת כתב התביעה המקורי.

אי לכך, מובהר בזאת כי העתירה לפיצויי הלנה שבסיפא לסעיף 27 לטיוטת כתב התביעה המתוקן - לא תחול על סכום זה.

6. אשר על כן ולאור המבואר לעיל, אני נעתרת לבקשה באופן חלקי ומתירה את תיקון כתב התביעה בהתאם לטיוטת כתב התביעה שצורפה לבקשה, בשינויים הבאים:

- במקום הסך של 32,767 ₪ הנקוב ברישא לסעיף 13 לטיוטת כתב התביעה המתוקן יבוא הסך של 11,331 ₪.

- במקום הסך של 58,858 ₪ ₪ הנקוב בסעיף 23 לטיוטת כתב התביעה המתוקן תחת הכותרת "סך כל הסכומים המגיעים לתובע מן הנתבעים הינו כדלקמן" יבוא הסך של 37,422 ₪.

- העתירה לפיצויי הלנה שבסיפא לסעיף 27 לטיוטת כתב התביעה - לא תחול על הסך של 11,331 ₪ שתיקונו הותר.

7. על התובע לשלם הפרשי אגרה בגין התיקון שאושר, אם קיימים כאלו, בתוך 14 יום מקבלת החלטה זו.

8. על מנת לייעל את המשך ההליכים ולאור מהות התיקון שאושר - אני מורה כי במסגרת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע 2 - רשאי יהיה הנתבע 2 להתייחס לטענות ההגנה כנגד התיקון שהותר, תוך שמירת זכותו של התובע להגשת תצהיר תשובה לטענות הגנה אלו בלבד.

אי לכך התובע יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו, עם העתק במישרין לצד שכנגד.

הנתבע 2 יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו בהתאם להחלטה מיום 19/6/07.

לתובע הזכות להגיש תצהיר עדות ראשית משלים בהתייחס לטענות ההגנה של הנתבע 2 כנגד התיקון שהותר, אם יועלו, בתוך 21 יום מקבלת תצהירי הנתבע 2.

ככל שיוגש תצהיר כאמור הועתק יועבר במישרין לצד שכנגד.

9. סוף דבר –

אשר על כן הבקשה מתקבלת באופן חלקי כמפורט לעיל.

על הצדדים לפעול בהתאם להנחיות כמפורט בסעיף 8 לעיל.

באשר

5129371

הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון במסגרת פסק הדין הסופי בתיק.

10. התיק יוחזר למנ"ת למעקב אחר הגשת תצהירים וקביעתו בפני מותב.

ניתנה היום ג' באב, תשס"ח (4 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

אביטל רימון-קפלן, שופטת