ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנימין דנילוב, על ידי האפוטרופוס מר דניאל דנילוב נגד המוסד לביטוח לאומי :

תאריך:
21 יוני 2012

בפני כבוד השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

בנימין דנילוב, על ידי האפוטרופוס מר דניאל דנילוב
ע"י ב"כ עוה"ד ספינרד ועובדיה

התובע

-

המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד רייכנברג

הנתבע

החלטה

לאחר עיון בטענות הצדדים בסוגיית ההתיישנות, מתבקשים באי כוחו של התובע להתייחס לשאלות דלהלן:

1. לפי סעיף 222 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995, וכפי שהובהר בפסיקה (דוגמת עב"ל 246/97 משה מוסקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לה 348 (2000)), גמלת ילד נכה משולמת להורה עבור ילדו, ואינה זכות של הילד הנכה עצמו. האם עובדה זו לא שוללת את טענות התובע בכללותן, ומצדיקה את סילוק התביעה (שהיא למעשה "ערעור") על הסף?

2. לפי האמור בכתב התביעה עצמו, הוריו של התובע כבר הגישו ערעור לבית הדין - בשנת 1993 - על דחיית תביעתם לגמלת ילד נכה, שהינה גם מושא התביעה הנוכחית. האם אין בכך משום מעשה בית דין, המצדיק את סילוק התביעה על הסף?

3. לפי תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל"ז - 1977, המועד להגשת ערעור לבית הדין על החלטת ועדה לעררים (ילד נכה) הינו 60 יום, ולא שנה כפי שסברו ב"כ התובע (בעבר אף עמד המועד על 30 יום).

לאור זאת, גם אם נניח כי מניין התקופה אינו מתחיל בשנת 1992 אלא במועד בו מונה אחיו של התובע כאפוטרופוס (שנת 2006), ואפילו אם נניח כי הינו מתחיל במועד בו נודע לאחיו של התובע על התביעות לגמלת ילד נכה (יוני 2011, לפי גרסתו בסעיף 3.3 לכתב התביעה), הרי שהתביעה - שהוגשה בחודש נובמבר 2011 - התיישנה, מבלי שיש סמכות לבית הדין (לפי ההלכה הפסוקה) להאריך את המועד, ויש לסלקה על הסף.

4. לפי ההלכה הפסוקה, גמלת ילד נכה נועדה לתשלום שוטף להורים, כהשתתפות בהוצאות המיוחדות שנגרמות להם בגין גידולו של ילד נכה, להבדיל מתשלום רטרואקטיבי בגין העבר. כיצד הלכה פסוקה זו עומדת בקנה אחד עם דרישת התובע לתשלום כיום בגין השנים 1992 - 1998?

5. לפי התקנות, גמלת ילד נכה אינה משתלמת בגין מצב רפואי מסוים, אלא בגין עמידה בתנאים קונקרטיים המפורטים בתקנות, דוגמת תלות בעזרת הזולת בביצוע פעולות יומיום - אשר נבחנת לפי גילו של הילד והשוואתו לילדים בני גילו, וממילא משתנה מזמן לזמן. תנאים נוספים נוגעים לשהות הילד בישראל, למגוריו בבית ולא במוסד או פנימייה, וכיו"ב. כיצד ניתן, לגישת ב"כ התובע, לבדוק כיום את עמידת התובע בתנאים אלה לגבי תקופה של 20 שנה אחורנית? זאת ועוד, לפי סעיף 213 לחוק – ערעור על החלטת ועדה לעררים בעניין ילד נכה אפשרי בשאלה משפטית בלבד. מהי השאלה המשפטית העומדת בבסיס התביעה כפי שהוגשה?

6. לפי האמור בכתב התביעה עצמו, הוריו של התובע פעלו לקבלת גמלת ילד נכה החל משנת 1992, וברציפות מאז, לרבות באמצעות ערעור לבית הדין ופנייה ללשכת הסיוע המשפטי. האם עובדה זו, כמו גם העובדה כי מונו על ידי בית המשפט כאפוטרופסים יחד עם בנם בשנת 2006, אינה מלמדת כי ביצעו מלאכתם נאמנה (וזאת לעניין הרציונל של פס"ד הלפרט)?

באי כוח התובע מתבקשים להתייחס לשאלות דלעיל, ולשקול היטב את עמידתם על התביעה (שהיא למעשה "ערעור"), וזאת עד ליום 15.7.12. בהתחשב בכל האמור לעיל, ככל שהתובע – באמצעות אחיו – יחליט לעמוד על התביעה ועל מתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף, עליו לקחת בחשבון סיכון של פסיקת הוצאות, וזאת על אף שמדובר בתיק של ביטחון סוציאלי.

לעיוני ביום 16.7.12.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ב, 21 יוני 2012, בהעדר הצדדים.