ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נגד מרדכי כהן :

בפני כבוד השופטת יעל ייטב

תובעת

מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

נגד

נתבעים

1.מרדכי כהן
2.שוויקי אס.ג'י.אי זכוכית תעשיות ומסחר בע"מ

בית משפט השלום בירושלים

פסק דין

מבוא
בפניי תביעת שיבוב בסכום של 42,708 ₪ אשר הוגשה בהליך של סדר דין מהיר. התביעה הינה בגין נזקים שנגרמו לרכב המבוטח על ידי התובעת (להלן- "הרכב המבוטח") בתאונת דרכים שאירעה ביום 24.2.09 (להלן- "התאונה").
הסכום שנתבע בכתב התביעה הינו הסכום שאותו שילמה התובעת למבוטחת בשל הנזק, סכום של 37,936 ₪, בצירוף ריבית והצמדה בסך 4,772 ₪.
אקדים ואציין שלאחר עיון בטענות הצדדים ובראיותיהם מצאתי שיש לקבל את התביעה.
נימוקי פסק הדין יובאו בתמצית כמצוות תקנה 214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

גרסת התובעת

בכתב התביעה טענה התובעת שהתאונה אירעה בשעה שהרכב המבוטח נסע בנתיב הימני בכביש בין עירוני מספר 1 לכיוון ירושלים. נתבע 1 (להלן- הנתבע), נסע לאותו כיוון נסיעה, בנתיב שמשמאל לרכב המבוטח.
לפתע בלם הנתבע את רכבו, וכתוצאה מהבלימה החל רכבו להסתחרר, סטה לנתיב הנסיעה של הרכב המבוטח, וחסם אותו. נהגת הרכב המבוטח ניסתה לסטות ימינה ככל האפשר, כדי להמנע מפגיעה ברכבו של הנתבע, אך הדבר לא עלה בידה, והרכב המבוטח נבלם ברכבו של הנתבע בעת שהרכב היה במצב ניצב לכיוון התנועה. רכבה של הנתבעת, שנסע מאחורי הרכב המבוטח, פגע בעת הבלימה ברכב המבוטח מאחור.
לטענת התובעת, האחריות המלאה לנזק הקדמי של הרכב רובץ לפתחו של הנתבע אשר סטה לנתיב הנסיעה של הרכב המבוטח וחסם אותו, והאחריות המלאה לעניין הנזק האחורי נופלת על כתפיה של הנתבעת, שכן הרכב שבבעלותה לא שמר מרחק סביר מהרכב המבוטח ופגע בו מאחור.
עוד טענה התובעת כי מששילמה את תגמולי הביטוח ונשאה בהוצאות לבירור החבות והיקפה קמה זכותה לבוא בתביעת שיבוב כלפי הנתבעים.
לכתב התביעה צורפו המסמכים הבאים: פוליסת הביטוח, חוות דעת של שמאי ותמונת נזק, חשבוניות והוראת תשלום. מחוות הדעת של השמאי עולה כי המלצתו לפי תנאי הפוליסה היא שהרכב המבוטח לא יתוקן, שכן במצבו לאחר התאונה הוא "אבדן להלכה".
במהלך הדיון שהתקיים בפניי העידה נהגת הרכב המבוטח, גב' ראומה לוי, ותיארה את נסיבות האירוע כדלקמן: "נסעתי בכביש 1 לכיוון ירושלים. בנתיב הימני של הכביש. בתחילת הירידה למחלף חמד ראיתי טנדר בצד שמאל בנתיב השמאלי בולם בחוזקה ואני מניחה שמעוצמת הבלימה עשה סיבוב לנתיב שלי. מימיני היה קיר אבנים של כביש 1 בעודי מנסה לברוח הכי קרוב לקיר התיישב הצד על הצד השמאלי של מכוניתי עם הארגז. נבלמתי ואז חשתי מכה חזקה מאחור והסתובבתי וראיתי משאית... נפגעתי ע"י שני הנהגים ע"י הטנדר מקדימה והמשאית מאחור." (עמ' 3 שורות 9-14)
בחקירה הנגדית לב"כ הנתבע, חזרה גב' לוי על תיאור התאונה. לשאלה אם המכה של המשאית מאחור הדפה אותה קדימה לעבר רכבו של הנתבע, השיבה "קשה לי לזכור כי הייתי נסערת מכל האירוע." (עמ' 3 שורה 24)
במהלך החקירה הנגדית לב"כ הנתבעת, לשאלה - מה הנזק שנגרם לאחורי הרכב - השיבה "כל מה שאני יודעת לומר זה שהייתי נסערת לא הצלחתי לצאת מהאוטו השוטרים עזרו לי לפתוח את הדלת לא הלכתי לבדוק את הנזק מאחור הם רק הפגישו אותי עם הנהג שבא" (עמ' 4 שורות 3-4). עוד הוסיפה כי אינה זוכרת אם פגעה בטנדר פעם אחת או פעמיים, ושהיא נסעה במהירות המותרת – בסביבות 85,90 קמ"ש. (עמ' 4 שורות 9, 19)
במהלך החקירה הגיש ב"כ התובעת את תיק המשטרה של התאונה. בטופס ההודעה למשטרה מתארת גב' לוי את התאונה כך "נסעתי בנתיב הימני משמאלי נסע טנדר שבלם בחזקה והסתובב כ – 300 מעלות על הכביש ונעצר בנתיב הימני כשהוא נכנס בצדו השמאלי של רכבי. בניסיון לברוח ימינה לא הצלחתי להימלט והרכב עם הארגז "התיישב" על החלק הקדמי של מכוניתי. בעודי בולמת נכנסה משאית בחלקו האחורי של הרכב."

גרסת הנתבע

בכתב ההגנה הכחיש הנתבע את אחריותו לתאונה ואת תיאור נסיבותיה על ידי התובעת.
הנתבע טען בכתב ההגנה שהתאונה אירעה בשלושה שלבים: שלב א', הוא בלם את רכבו בחוזקה – לנוכח בלימת הרכב שלפניו – והיטה את ההגה שמאלה כדי למנוע התנגשות. בעקבות זאת הסתחרר רכבו והחלק האחורי של הטנדר שלו חדר לתוך נתיב הנסיעה הימני שבו נסע הרכב המבוטח, מספר מטרים מאחוריו. בשלב ב', נהגת הרכב המבוטח בלמה ופגעה בדופן האחורי השמאלי של הטנדר. בשלב ג', נהג הנתבעת, שנסע מאחורי הרכב המבוטח, בלם, פגע ברכב המבוטח, והדף אותו לעבר הטנדר של הנתבע, אשר נפגע בשל כך בחלקו הקדמי.
עוד הוסיף הנתבע כי אינו אחראי לנזק האחורי ברכב המבוטח, שלפי חוות הדעת של השמאי מהווה 17.33% מהנזק הכולל שנגרם לרכב המבוטח, וזאת כיוון שרכב הנתבעת הדף את הרכב המבוטח שפגע בשנית בטנדר ולכן היא אחראית גם ל-50% מהנזק הקדמי של הרכב המבוטח, בשל החמרת הנזק. לפיכך הנתבעת אחראית ל – 58.66% מהנזק.
לכתב ההגנה צורפו המסמכים הבאים: הודעת הנתבע על התאונה לחברת הביטוח של רכבו, צילומי הנזק של רכבו וחוות דעת שמאי. בהודעה לחברת הביטוח מתאר הנתבע את התרחשות התאונה כדלקמן: "רכב שנסע לפני בלם בפתאומיות. אני בלמתי והזזתי את ההגה לשמאל ורכב שנסע בנתיב לידי פגע בי מאחור ושני משאיות שפגעו ברכב שהיה מאחורי הדפו אותה אלי ורכבי הסתובב במקום."
במהלך הדיון שהתקיים בפני העיד הנתבע, מר מרדכי כהן, כדלקמן: "...לפתע עצרה מכונית לפני. בלמה פתאומית בלמתי למנוע תאונה. סטיתי שמאלה למרכז הכביש באי תנועה ונוצרה תאונת שרשרת. הטנדר שלי הסתובב החלק האחורי. רכב מאחורי פגע בי. נכנס בי מאחור ואחרי זה היתה עוד מכה שנכנסה משאית בפרייבט ...". (עמ' 4 שורות 32-33; עמ' 5 שורה 1)
בחקירה הנגדית של ב"כ התובעת העיד כי כאשר הוא בלם את הטנדר הוא הפנה את ההגה שמאלה ולשאלה איך הגיע לנתיב הימני ענה "אני לא יודע. הרכב הסתובב לצד." (עמ' 5 שורה 13). לשאלה איפה קיבל מכה קודם ענה : "אחרי שקיבלתי מכה ממנה אז האוטו הסתובב קיבל מהקיר וגם מאחורה ממנה." (עמ' 5 שורות 15-16).
בחקירה הנגדית לב"כ הנתבעת העיד כי אחרי שהרכב המבוטח פגע בו, הפגיעה סובבה אותו יותר ושבסך הכל קיבל רכבו שתי מכות – מכה אחת מהרכב המבוטח ואחת בקדמת הטנדר מהקיר.
בהודעתו למשטרה תיאר את נסיבות התאונה כך : "רכב לפני בלם וגם אני בלמתי הרכב שלי סטה שמאלה ואז הרכב מאחוריי נכנס בי בצד של הרכב משמאלי מאחור. ואז גם הרכב הסתובב וקיבל מכה בצד שמאל הקדמי מגדר ההפרדה."

גרסת הנתבעת

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי אין היא אחראית לקרות התאונה, וכי התאונה התרחשה באשמתה הבלעדית או התורמת של נהגת הרכב המבוטח או לחילופין של הנתבע.
עוד טענה הנתבעת כי מחיר הרכב המבוטח כפי שהוא מצוין בפוליסת הביטוח, שונה מהמחיר הנקוב בחוות הדעת של השמאי, והתובעת דורשת סכומים על פי חוות הדעת (תשלום בשיעור 100% מהסכום הנקוב בחוות הדעת) בעוד שהיא עצמה שילמה למבוטחת סכומים על פי הפוליסה (קרי: 55% מהמחיר הנקוב בחוות הדעת).
לטענתה הן הנתבע 1 והן נהגת הרכב המבוטח נהגו ברשלנות, לא שמרו מרחק, בלמו באופן פתאומי ללא שימת לב למתרחש בכביש ו/או בכלי רכב אחרים.
במהלך הדיון שהתקיים בפניי העיד מר אבו גזלה חאדר, נהג הרכב שבבעלות נתבעת 2, כדלקמן : "נסעתי במשאית דרך ירושלים חזרה מת"א. היה לפני נוסע טנדר לא יודע לחץ ברקס והתחיל להסתובב באמצע הכביש. בא עוד אוטו קטן מסוג מיצובישי נכנס בטנדר, הטנדר המשיך להסתובב בכביש. אני עצרתי אחרי המיצובישי לא הגעתי אליה בכלל. הגיעה משאית מאחורי נכנסה בי דחפה אותי על האוטו." (פרוטוקול הדיון עמ' 6 שורות 26-29)
בחקירה הנגדית של ב"כ התובעת ענה כי לא העיד במשטרה אודות נסיבות התאונה, אלא מסר דיווח לבעל הבית שלו. עוד ענה כי לא הגיש הודעה לצד ג' כיוון ש"לא היה לי נזק גדול ולקחתי פרטים מנהג המשאית וסידרתי את זה בחברה." (פרוטוקול הדיון עמ' 7 שורה 14)
בחקירה הנגדית לב"כ הנתבע השיב נהג הנתבעת כי הוא נדחף לעבר הרכב המבוטח ו"היה מרחק ביני ובינה עד שדחף אותי נהג המשאית. הצלחתי לעצור את המשאית כמה שאני יכול ודחף אותי והגעתי לפנס שלה טיפה אבל זה משאית לא אוטו קטן. נשבר לה הפנס ולא היה לה זמן לדבר בא אמבולנס לקח אותה ולא דיברתי איתה בכלל הגיע שוטר ולקח פרטים." (פרוטוקול הדיון עמ' 7 שורות 20-22)
בסיכומיו טען ב"כ הנתבעת כי ניתן ללמוד מכך שאין 3-4 מוקדי נזק ברכב של הנתבע שהמשאית של הנתבעת לא הדפה את הרכב המבוטח לעבר הטנדר.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, ושמעתי את הראיות וטיעוני הצדדים, מצאתי שהאחריות לנזק שנגרם לרכב המבוטח בחלקו הקדמי מוטלת על הנתבע, בעוד שהאחריות לנזק שנגרם לחלקו האחורי של הרכב המבוטח מוטלת על הנתבעת.
מהעדויות של נהגי הרכבים המעורבים בתאונה, וכן מההודעות שנגבו במשטרה מיד לאחר התרחשות התאונה, עולה כי הגורם לתאונה הוא בלימתו הפתאומית של הנתבע .
לאחר הבלימה של הנתבע וסיחרור רכבו, בלמה נהגת הרכב המבוטח וניסתה להתחמק מפגיעתו, ללא הצלחה, כיון שרכבו של הנתבע לא רק בלם, אלא סטה לעבר נתיב נסיעתה הסתובב במקום כך שפנה הצידה, באופן שהוא חסם את הנתיב הימני.
בשל הבלימה של הרכב המבוטח, בלם נהג המשאית של הנתבעת את המשאית, ואולם כיון שלא שמר מרחק נאות מהרכב המבוטח, פגע ברכב המבוטח מאחור.
לא מצאתי שיש לקבל את טענת נהג הנתבעת לפיה עלה בידו לעצור את המשאית מבלי שפגע ברכב המבוטח, ושהוא נהדף אל הרכב המבוטח על ידי משאית אחרת, שפגעה בו מאחור והדפה אותו.
עדותו של נהג הנתבעת בנושא זה לא הייתה אמינה. טענה זו נטענה לראשונה על דוכן העדים, ולא הופיעה קודם לכן בכתב ההגנה. לא זו אף זו. לטענה זו אין זכר בהודעה למשטרה שנערכה בסמוך להתרחשות התאונה, או בחומר המשטרה בכללותו.
בחומר המשטרה שהוגש לי מצוין שכלי הרכב המעורבים בתאונה הינם הטנדר, המשאית והרכב המבוטח; שני הנהגים האחרים שהיו מעורבים בתאונה לא הזכירו זאת בעדותם. אמנם השתמע מהודעתו של הנתבע לחברת הביטוח כי שתי משאיות פגעו מאחור ברכב המבוטח, ואולם טענה זו לא עלתה בכתב ההגנה, אף לא בעדותו בפני, שבמהלכה הזכיר משאית אחת בלבד. בכל מקרה, אין בהודעה האמורה כדי לתמוך בטענת נהג הנתבעת לפיה משאית נוספת היא שהדפה אותו לעבר הרכב המבוטח.
נהג הנתבעת - שלא העיד במשטרה - לא צירף את הדיווח שלו אודות התאונה כפי שנמסר למעבידתו סמוך לתאונה. מדובר בהרחבת חזית, כפי שטענו התובעת והנתבע כאחד, וחזקה היא שאילו הייתה משאית אחרת הודפת את משאיתה של הנתבעת לעבר הרכב המבוטח, הייתה טענה זו עולה בשלב מוקדם יותר, לא יאוחר מהגת כתב הגנה, שכן מדובר בטענת הגנה מהותית.
על יסוד העדויות, אין ספק שבלימתה של נהגת הרכב המבוטח הייתה הכרחית בנסיבות המקרה, ואין להטיל עליה אשמה כלשהי. הטנדר נסע בנתיב משמאלה ועל כן אין להטיל על נהגת הרכב המבוטח אחריות כלשהי בשל אי שמירת מרחק.
בנוגע לחלוקת הנזק בין נתבע 1 לנתבעת 2 – לא מצאתי כי נתבע 1 עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את טענתו לפיה יש לייחס חלק מהנזק לנתבעת כיון שהמשאית הדפה את הרכב המבוטח לעבר הטנדר.
נהגת הרכב המבוטח לא ידעה לומר אם המשאית הדפה אותה פעם נוספת אל עבר רכבו של הנתבע.
גרסתו של הנתבע עצמו הייתה מגמתית ומלאת סתירות, ועל כן לא מצאתי שיש לקבל אותה, בהיותה עדות יחידה של בעל דין.
בהודעתו במשטרה תיאר הנתבע כאמור את נסיבות התאונה כדלקמן "רכב לפני בלם וגם אני בלמתי הרכב שלי סטה שמאלה ואז הרכב מאחוריי נכנס בי בצד של הרכב משמאלי מאחור. ואז גם הרכב הסתובב וקיבל מכה בצד שמאל הקדמי מגדר ההפרדה." על פי עדות זאת, קיבל מהרכב המבוטח מכה אחת בלבד, לאחר מכן הסתובב הרכב וקיבל מכה נוספת מגדר ההפרדה.
לעומת זאת, בהודעתו לחברת הביטוח טען כי נפגע מהרכב המבוטח פעמיים, וכי בפעם השנייה נהדף אל עבר הגדר.
בתחילת עדותו טען הנתבע שרכבו קיבל מכה מהרכב המבוטח, ולאחר מכן קיבל מכה נוספת, לאחר שהמשאית התנגשה ברכב המבוטח, ואולם בחקירה נגדית לב"כ הנתבעת השיב כאמור כי אחרי שהרכב המבוטח פגע בו, הפגיעה סובבה אותו יותר ושבסך הכל קיבל רכבו שתי מכות – מכה אחת מהרכב המבוטח ואחת בקדמת הטנדר מהקיר.
בשל הסתירה בעדויות בגרסתו של הנתבע, אשר הייתה גרסה מגמתית ומבולבלת לא מצאתי שעלה בידי הנתבע להוכיח את טענתו לפיה יש לייחס חלק מהזק שנגרם לרכב המבוטח בחזיתו הקדמית.
בחקירתו הנגדית של הנתבע התברר שבמהלך התאונה היו עמו ברכב שני עדים, אשר לא הובאו לעדות, ולפיכך ניתן להניח שאילו היו מובאים לעדות, לא היה בה כדי לתמוך בגרסתו של הנתבע.
מהתרחשות הענינים עולה שרכבו של הנתבע היה במהלך התאונה בתנועה, תוך כדי סחרור, ונע מצד לצד. לא מדובר בענייננו במצב של פגיעה ברכב עומד, שבה תיתכן פגיעה כפולה באותו מוקד, כפי שהציע בא כוחו של הנתבע, אלא במצב שבו בשל סחרורו של הרכב, אשר טולטל מצד לצד, הוא לא נותר במקומו לאחר שנבלם בו הרכב המבוטח, אלא המשיך בתנועה אל עבר גדר ההפרדה.
בנסיבות האמורות, אילו הייתה פגיעה נוספת בטנדר, לאחר שהרכב המבוטח נהדף כביכול על ידי המשאית, סביר היה למצוא מוקד נזק נוסף, כפי שהציע בא כוחה של הנתבעת.
אשר על כן מצאתי שיש לחייב את הנתבע בשיבוב התובעת עבור הסכומים שנתבעו בגין הנזק לחזית הקדמית של הרכב המבוטח, בעוד שיש לחייב את הנתבעת בשיבוב התובעת עבור הסכומים שנתבעו בגין הנזק שנגרם לחזית האחורית.
אשר לטענה לפיה שילמה הנתבעת למבוטחת את הסכום לפי הפוליסה בעוד היא תובעת סכום גבוה יותר, הטענה נזנחה בסיכומים, ובכל מקרה לא מצאתי שהווכח שהתובעת תבעה תביעת שיבוב בסכומים גבוהים יותר מהסכומים אשר שולמו למבוטחת.

סוף דבר

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת את סכום התביעה במלואו, בהתאם לחלקם בנזק.
חלקו של כל אחד מהנתבעים ייקבע בהתאם ליחס שקבע השמאי בין הנזק שנגרם לחזית הקדמית של הרכב המבוטח לבין הנזק שנגרם לחזית האחורית, כל אחד מהנתבעים בהתאם לאחריות שנקבעה בפסק הדין.
הנתבעים ישלמו לתובעת את הוצאות המשפט ואת שכר טרחת עו"ד, בסכום כולל של 2,500 ₪, כל אחד בהתאם לחלקו בנזק על פי היחס האמור.
הסכום ישולם תוך 30 ימים מיום שפסק הדין הומצא לבאי כוחם של הצדדים, שאם לא כן, יישא הסכום תוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין עד יום התשלום בפועל.

ניתן היום, ל' בסיון תשע"ב, 20 ביוני 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
נתבע: מרדכי כהן
שופט :
עורכי דין: