ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ד"ר דפנה אלקלעי נגד שירותי בריא :

1

בתי הדין לעבודה

בבית הדין האזורי לעבודה
בבאר שבע

עב 002126/04

בפני:

כב' השופטת יהודית גלטנר-הופמן

סגנית נשיא

נציגת מעבידים: בלה מאיס

04/08/2008

בעניין:

ד"ר דפנה אלקלעי

ע"י ב"כ עוה"ד

שמואלביץ דפנה

התובעת

נ ג ד

שירותי בריאות כללית

ע"י ב"כ עוה"ד

תמר גולן

הנתבעת

פסק דין

פתח דבר

1. התובעת הגישה תביעה להצהיר כי הינה "מנהל יחידה" או "מנהל מרפאת חוץ" של המרפאה לתאונות עבודה בבית החולים "סורוקה" בבאר-שבע, להעניק לה המינוי ולזכותה בכל התנאים והזכויות הנובעים ממעמד זה מכוח ההסכם הקיבוצי שנחתם בשנת 1979 החל על הצדדים. התובעת תובעת תשלום הזכויות רטרואקטיבית מ-1997 ובסך כולל של 461,623.25 ₪ ופיצויי הלנת שכר.

2. טוענת התובעת, כי היא זכאית לקבלת כל ההטבות הכספיות המוענקות ל"מנהל יחידה" מכוח הוראות ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים, אף ללא מינוי רשמי לתפקיד "מנהלת יחידה" ולו מהטעם כי היא ממלאת את התפקיד בפועל ועומדת בכל הקריטריונים לקבלת המינוי.

3. ההליך הנוכחי נפתח עת היה תלוי ועומד בפני בית הדין הליך אחר דומה במהותו, בעניינו של ד"ר אברהם פינקו, במסגרתו נדונה אותה סוגיה משפטית: האם זכותו של רופא שנטען כי ממלא תפקיד של מנהל יחידה בבית חולים "סורוקה" של הנתבעת, לקבלת זכויות כספיות של "מנהל יחידה" מכוחם של ההסכמים הקיבוציים, מותנה רק בעצם הביצוע של התפקיד כטענת התובע או שמא נדרש מינוי רשמי לתפקיד בהתאם לנהלים החלים בנתבעת למינויים לתפקידים ניהוליים, כטענת הנתבעת.

4. בית דין זה דחה את תביעתו של ד"ר אברהם פינקו, (עב (ב"ש) 3003/01 ד"ר אברהם פינקו - שירותי בריאות כללית, פס"ד מיום 28/6/05). ערעורו של ד"ר אברהם פינקו על פסק הדין נדחה על ידי בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 519/05 ד"ר א. פינקו - שירותי בריאות כללית, פסק דין מיום 22/1/07).

5. הדיון בתביעה הנוכחית עוכב על פי בקשת הצדדים, עד למתן פסק הדין על ידי בית הדין הארצי לעבודה. יצוין כי בקשת התובעת להמתין עד להכרעת בג"ץ בעתירה שהגיש ד"ר פינקו על החלטת בית הדין הארצי לעבודה (בג"צ 3399/07) - נדחתה.

הרקע העובדתי להגשת התביעה

6. התובעת הינה בעלת רישיון לעסוק ברפואה משנת 1980 וממועד זה עובדת בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע (להלן: "בית החולים").

7. התובעת הינה רופאה מומחית בתחום האורטופדיה ומעמדה בבית החולים הינו מעמד של רופאה קבועה.

8. בשנת 1992 לערך, או בסמוך לכך החלה התובעת לשמש כרופאה מומחית במסגרת המרפאה לתאונות עבודה, כאשר האחראי על המרפאה היה ד"ר רינת אליעזר.

9. המרפאה לתאונות עבודה בבית החולים "סורוקה" פועלת במסגרת המחלקה האורטופדית בבית החולים החל מחודש מאי 1978 במסגרתה מטופלים כל נפגעי תאונות עבודה, לרבות פגיעות שאינן אורטופדיות כגון כוויות, פגיעות עיניים וכו'.

10. לד"ר רינת הוענק מינוי אישי כמנהל יחידה לטראומטולוגיה בשנת 1977, עוד קודם להקמת המרפאה ב-1978. בעת קבלת המינוי ד"ר רינת היה סגן מנהל מחלקה (עמ' 7 לפרוטוקול) ובמקביל לעבודתו במחלקה עסק בכל הקשור להקמת היחידה המתוכננת (עמ' 6 לפרוטוקול).

11. לגרסת ד"ר רינת, בזמנו המרפאה היוותה יחידה עצמאית, פונקציונאלית מנהלית ומקצועית, אם כי הייתה בקשר הדוק עם המחלקה האורטופדית שפורמלית נתנה לה חסות, אולם לא התערבה בניהולה ובתיפקודה.

12. בזמנו של ד"ר רינת, היה ליחידה מקום פיזי נפרד מהמחלקה האורטופדית, היה לה ארכיון תיקים נפרד בפורמט שונה מיתר תיקי המרפאות. צוות היחידה כלל אחות, מזכירה רפואית, רופא נוסף ופקידה בחצי משרה (סעיף 6-7 לתצהירו של ד"ר רינת).

13. בשנת 1993 פרש ד"ר רינת לגמלאות ועם פרישתו החלה התובעת למלא את מקומו.

14. בשנת 1998 לערך נערך שינוי ארגוני במרפאה, שונה מיקומה הפיזי וצומצמה מצבת כוח האדם שהוקצתה למרפאה כאשר הוחלט כי שירותי הסיעוד והמזכירות יינתנו למרפאה ע"י מוקד אורטופדי המשרת את כל המרפאות המקצועיות של המחלקה האורטופדית. בעקבות כך התובעת נותרה רופאה יחידה במרפאה. (סעיף 35 לתצהירו של מר צבי ארז, סעיף 22 לתצהיר התובעת ועדותה בעמ' 11-12 לפרוטוקול).

15. במחלקה האורטופדית בבית החולים עובדים 14 רופאים מומחים אשר אחראים על שמונה תחומי פעילות/שירות עליהם מופקדת המחלקה, במסגרת חלוקת עבודה פנימית במחלקה ובמרפאות המקצועיות.

16. תחום פעילות נוסף, תשיעי במספר המצוי תחת האחריות המקצועית והניהולית של המחלקה הינה פעילות המרפאה לתאונות עבודה באחריותה של התובעת (להלן: "המרפאה או היחידה") .

17. עד לשנת 2005 הנתבעת הקצתה תקן רופא של "מנהל יחידה" למרפאה ותקן נוסף של רופא מומחה, 5 תקנים של אחות במרפאה, 5 תקנים של פקיד במרפאה ו-5 תקנים של מזכירה רפואית (ת/25 שצורף לתצהיר התובעת).

18. הנתבעת טוענת כי מדובר בנתוני תקינה היסטוריים (סעיף 37 לתצהירו של צבי ארז) והחל משנת 2005 עודכנו נתוני התקן במרפאה על ידי הסבת התקן של "מנהל יחידה" (נספח ת/25 לתצהיר התובעת) לתקן של רופא מומחה (צורף לתיק ביום 16/12/07 לאחר קיום שמיעת הראיות על פי החלטת המותב מיום 27/11/07 בעמ' 35 לפרוטוקול; ראה גם עדות מר ארז ועמ' 34 לפרוטוקול הדיון מיום 27/11/07).

19. מנהל המח' האורטופדית, פרופ' דן עטר, העיד כי במשך כ-40 שנה לא שונו התקנים, לא חלק על העובדה כי למרפאה תקן נפרד, אך טען כי מצבת התקן הינה חלק מתקני מצבת כוח האדם של המחלקה האורטופדית.

20. בשנת 1998 ועוד קודם לכן פנתה התובעת לד"ר אייליג, יו"ר וועדת הרופאים (דאז) בביקורת על השינוי הארגוני שנערך במרפאה ובתנאים הפיזיים שלה (סעיף 38 לתצהירה של התובעת). התובעת טענה כי בעקבות השינויים הארגוניים הורעו תנאי עבודתה ובין היתר טענה, כי נוכח עובדה זו לא יהיה לה עוד סיכוי לקבל בעתיד מינוי של מנהלת יחידה (נ/1 מיום 4/11/08).

21. ד"ר אייליג פנה ביום 14/7/98 לד"ר חיים סולן, יו"ר חטיבת רופאי קופ"ח כללית וטען להרעה בתנאי עבודתה של התובעת בעקבות השינוי הארגוני (ת/29).

22. בשנת 1995 המליץ פרופ' עטר למנות את התובעת כמנהלת יחידה, אולם המלצתו לא אושרה בזמנו על ידי מנהל בית החולים (מדובר בהמלצה והליך מינוי על פי נוהל שקדם לנוהל המינויים החל כיום בנתבעת - י.ה.) (סעיף 46 לתצהיר צבי ארז וסעיף 34 לכתב התביעה המתוקן).

23. בשנת 1999 בעקבות דרישת התובעת לקבלת תנאים של מנהל יחידה, נפגשה התובעת עם ההנהלה ועם נציג של מרכז קופ"ח בנושא (עמ' 10 לפרוטוקול מיום 13/11/07).

24. בעקבות ההמלצות של פרופ' עטר, למינויה של התובעת למנהלת יחידה ופניותיו של ד"ר אייליג, אישרה הנהלת בית החולים בינואר 1999 לשלם לתובעת 3 כוננויות מחלקה והחל בדצמבר 2000 אושר לתובעת תשלום שתי כוננויות נוספות תוך ציון העובדה כי אם תקבל מינוי כמנהלת יחידה יופסק התשלום האמור (מכתבו של נפתלי מידן, מנהל בית החולים דאז, למר צבי ארז מיום 12/1/99 ומיום 29/11/2000 - ת/9 ו-ת/10 לתצהירה של התובעת).

25. הסכמת הנתבעת הייתה להקצות לתובעת תוספת כוננויות מחלקה בדיווח אישי עבור "ריכוז" העבודה במרפאה. התובעת טוענת, כי המונח "ריכוז" הוא חילופי ל"ניהול היחידה" (סעיף 53.4 לסיכום טענותיה).

26. החל מחודש דצמבר 2002 פנו גורמים שונים מטעם ארגון רופאי קופ"ח, ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) לרבות יו"ר וועד הרופאים בבית החולים ובא כוחה של התובעת למנהל בית החולים דאז בדרישה לתת הסבר מדוע התובעת אינה מתמנית כמנהלת יחידה כאשר ממלאת את התפקיד בפועל, תוך דרישה לעשות כן לשלם לה מלוא זכויותיה בגין מעמד זה (ת/17 - ת/21 לתצהיר התובעת). מכתבים אלה לא נענו.

27. לפיכך, הגישה התובעת תביעתה הנוכחית למנותה לתפקיד ולשלם לה זכויותיה בהתאם.

28. באשר למינוי למנהל יחידה - בנתבעת קיים נוהל הליך מינוי לתפקידים בכירים וניהוליים בהנהלה הראשית בבתי החולים ובמרפאות הקהילה, לרבות למנהל יחידה (נספח א' לתצהירו של ד"ר מוטי ליפשיץ- להלן: "נוהל המינויים").

29. על פי נוהל המינויים, הליך מינוי מנהל יחידה הינו כדלקמן:

א. מנהל בית החולים הוא הגורם הממליץ על מינוי של רופא כמנהל יחידה.

ב. את המלצת מנהל בית החולים מאשר ראש האגף לרפואה בחטיבת בתי החולים בהנהלה הראשית.

ג. הסמכות הבלעדית למינוי נתונה בידי סמנכ"ל וראש חטיבת בתי החולים.

30. הסמכות למינוי הואצלה לד"ר מוטי ליפשיץ על ידי סמנכ"ל בתי החולים (ס' 9 לתצהירו).

31. לאחר קבלת ההמלצה ואישור המינוי מועבר לרופא כתב מינוי המזכה אותו במעמד ובתנאים הנלווים.

32. מנהל יחידה בנתבעת הוא מינוי אישי המוענק בהליך מינויי על פי נוהל המינויים. מינוי זה אינו תלוי בניהול בפועל או באחריות על פעילות של יחידה קלינית בבית חולים או על קיומה של מסגרת מוגדרת של יחידה אותה מנהל הרופא. (סעיף 40 לתצהיר ארז).

33. התובעת לא מונתה ל"מנהל יחידה" על פי הליכי המינוי שפורטו לעיל.

34. על יחסי העבודה שבין הצדדים חל ההסכם הקיבוצי שנחתם בין ההסתדרות הרפואית בישראל לבין הנתבעת (יחד עם מדינת ישראל והסתדרות מדיצינית הדסה) (להלן:"הסכם 79" או "ההסכם הקיבוצי").

הראיות והעדויות

35. מטעם התובעת הוגש תצהירה במקום עדות ראשית; תצהירו של ד"ר ישראל אייליג, יו"ר ועד הרופאים בבית החולים מאז 1992, יו"ר חטיבת בתי החולים בארגון רופאי קופת חולים כללית (עד 2005) וסגן יו"ר הר"י הארגון היציג של הרופאים. כן הוגש תצהיר של ד"ר אליעזר רינת.

36. מטעם הנתבעת הוגשו התצהירים של צבי ארז, מנהל כ"א של בית החולים; פרופ' דן עטר, מנהל המחלקה האורטופדית בבית החולים משנת 1992; ד"ר מוטי ליפשיץ, ראש אגף רפואה בחטיבת בתי החולים בהנהלה הראשית של הנתבעת.

37. המצהירים נחקרו על תצהיריהם והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

תמצית טענות התובעת

38. התובעת טוענת כי משמשת בפועל כמנהלת יחידה או מרפאת חוץ, עומדת בכל הקריטריונים למינויה כמנהלת יחידה לרבות המלצת מנהל המחלקה הממונה עליה ולפיכך זכאית לקבלת המינוי, לרבות ההטבות הנילוות המפורטות בהסכם הקיבוצי.

39. העובדה שהנתבעת לא מינתה את התובעת עד כה כמנהלת יחידה ולפיכך מונעת ממנה קבלת הטבות כספיות על פי ההסכם הקיבוצי, הינה התנהגות "פסולה" ולא "כשרה".

40. הנתבעת לא העלתה כל טענה לפיה התובעת אינה עומדת בקריטריונים למינויה כמנהלת יחידה. הטענות שהועלו ע"י הנתבעת בדבר אי מינויה, היינו, הגבלה במס' המינויים מטעמים תקציביים אינה עולה בקנה אחד עם הוראות ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים.

41. השיקול התקציבי לאי מינויה של התובעת כמנהלת יחידה שהעלתה הנתבעת בטיעוניה, הינו למעשה השיקול היחידי והוא אינו לגיטימי. מדובר בשיקול כלכלי שאין בו כדי לשלול זכאות לקבלת זכויות על פי הוראות ההסכם הקיבוצי.

42. הנתבעת לא הציגה קריטריונים ברורים למינוי "מנהל יחידה" ובולט בהעדרו הקריטריון בדבר ניהול בפועל של היחידה.

43. השימוש שעושה הנתבעת במונח "מנהל יחידה" כ"מינוי אישי" הוא פרי המצאת הנתבעת ואינו כלול בהסכמים הקיבוציים, לא בנוהל המינויים ועומד בניגוד לתכליתם של ההסכמים הקיבוציים כאשר כל מטרת הנתבעת ב"מינוי האישי" להעניק הטבות שכר לרופאים שהיא חפצה ביקרם ועל מנת למנוע עזיבתם.

44. מינויה של התובעת כמנהלת יחידה מתחייב לא כ"מינוי אישי" אלא מכח התפקיד המבוצע על ידה בפועל ומכח הוראות ההסכם הקיבוצי.

45. הנתבעת אינה בעלת הפרורגטיבה הניהולית לשלול מאת התובעת הזכאות לקבלת כל הזכויות על פי הוראות ההסכם הקיבוצי הנובעות ממעמדה כמנהל יחידה והתובעת לא ויתרה על זכויות אלה כפי שטוענת הנתבעת בסיכומיה.

46. תביעת התובעת לא התיישנה, כטענת הנתבעת.

תמצית טענות הנתבעת

47. תביעת התובעת זהה במהותה לתביעתו של ד"ר אברהם פינקו, בה תבע לקבל מינוי ותנאים של מנהל יחידה בהתאם להסכם הקיבוצי מיום 15/3/79 נוכח טענתו כי מילא בפועל תפקיד של מנהל יחידה.

48. בית הדין האזורי ובית הדין הארצי לעבודה דחו התביעה והערעור וקיבלו עמדת הנתבעת וטענותיה לפיהן מנהל יחידה הזכאי לזכויות על פי ההסכם הקיבוצי הינו אך ורק רופא אשר מונה כמנהל יחידה בהתאם לנוהל המינויים החל בנתבעת ולפיכך לא קיים מנהל יחידה מכח מילוי תפקיד כלשהו.

49. בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בפרשת ד"ר פינקו, נקבע כי במסגרת הביקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה במקרה של אי מינוי מנהל יחידה תיבחן רק סבירות החלטת הנתבעת והאם התקבלה משיקולים עניינים ובתום לב.

50. התובעת לא העלתה כל טענה בסוגיה זו בתביעתה המתוקנת אלא בסיכום טענותיה, לאחר שפורסם פסק הדין של בית הדין הארצי, ומבלי לתת לנתבעת זכות להתגונן כראוי. לפיכך מדובר בהרחבת חזית אסורה.

51. התובעת לא העלתה כל טענה ולא הוכיחה כי הקריטריונים והשיקולים המדריכים את הנתבעת בהענקת מינויים הם בלתי סבירים או בלתי ענייניים באופן חריג או קיצוני המצדיק ביטול ההחלטה ודי בכך כדי לדחות את התביעה.

52. "מנהל יחידה" הינו מונח הקיים מכוח מינוי על ידי הנתבעת והניתן על ידה לרופאים מצטיינים בבית חולים בדרך של מינוי.

53. רק רופא שקיבל מינוי רשמי כמנהל יחידה בהתאם לנוהל המינויים זכאי לזכויות מכח ההסכם הקיבוצי מיום 15/3/79 זו כוונת הצדדים ותכלית ההוראות של ההסכם הקיבוצי בסוגיה.

54. לחלופין, נטען כי התובעת לא מילאה בפועל תפקיד של "מנהלת יחידה". המרפאה לתאונות עבודה בבית החולים "סורוקה" אינה "יחידה".

55. התובעת גם אינה עונה לקריטריונים הנדרשים כדי לקבל מינוי של "מנהלת יחידה" שהינו בבחינת "מינוי אישי".

56. השיקול התקציבי-כלכלי מגביל את מכסת המינוי נוכח העובדה שהנתבעת הינה גוף מתוקצב, והנתבעת מחוייבת לעמוד בתקציב מסוים ושלא לחרוג ממנו. מדובר בשיקול לגיטימי, בבוא הנתבעת להעניק מינוי לרופא זה או אחר.

57. התביעה הוגשה בשיהוי לאחר 11 שנה מהמועד בו לטענת התובעת התגבשה עילת התביעה והייתה זכאית למינוי. מטעם זה לרבות טענת התיישנות התביעה - יש לדחותה.

58. הנתבעת מכחישה, ולו באופן חלופי את הסכומים שנתבעו בתביעת התובעת על כל מרכיביה.

דיון והכרעה

59. בית הדין הארצי בפרשת ד"ר פינקו, דחה את ערעורו וקבע כי על פי חומר הראיות בתביעתו של ד"ר פינקו, לא ניתן לקבוע כי אי מינויו כמנהל יחידה לא היה סביר או מנוגד לעקרונות של תום לב ושוויוניות, או שאינו ענייני.

60. לאור האמור לעיל וקביעות נוספות בפסק הדין שיפורטו להלן, המחלוקת בתביעת הנוכחית הינה השאלה - האם אי מינויה של התובעת כמנהלת יחידה הינו סביר לאור השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה, היינו שיקולים ענייניים, עקרונות תום הלב ושוויוניות, או האם אי מינויה של התובעת, הינו מטעמים שאינם ענייניים ובמסגרת זו על בית הדין לבחון את סבירות הקריטריונים והדרישות הנהוגים בנתבעת, לצורך הענקת המינוי.

61. נטל הראיה מוטל על התובעת להוכיח, כי החלטת הנתבעת הינה בלתי סבירה או שניתנה משיקולים בלתי ענייניים או שבחוסר תום לב. אמנם בשל הקושי הכרוך לעתים להוכחת שיקולים פסולים בשל המימד הסוביקטיבי שבשיקול, לא נדרשת ראיה חד משמעית ודי ביצירת ספק מהותי לגבי כשרות השיקולים של הנתבעת על מנת להעביר את נטל ההוכחה לפתחה.

62. בנושא של הגדרת "יחידה" נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי אין די בקיומם של מאפיינים של מסגרת ארגונית-פונקציונאלית עצמאית כדי להכיר במסגרת זו כיחידה לכל דבר.

ובלשון בית הדין: באשר להגדרה של "יחידה" נקבע כי אין די בקיומם של מאפיינים אלו ואחרים כדי להכיר במסגרת ארגונית כיחידה לעניין ההסכם הקיבוצי כאשר הפרורגטיבה לקבוע מהי יחידה לעניין זה נתונה לכללית בהתאם לראות עיניה וזאת בכפוף לכללי מינהל תקין. (סעיף 10-11 לפסק הדין).

63. עוד נקבע כי קביעת מבנה היחידות בנתבעת מהווה חלק מפרורגטיבת הניהול של המשיבה.

64. בית הדין הארצי קבע כי כאשר נקבע על ידי הצדדים בהסכם הקיבוצי כי הגדרה מדויקת של "יחידה" תיעשה על ידי ועדה מיוחדת משותפת לשני הצדדים, שתקום לצורך זה. "משלא הוקמה ועדה כזו, רשאית המשיבה לנהוג כראות עיניה בעניין זה בכפוף לכללי מנהל תקין, כמו סבירות ושיוויוניות".

65. ובאשר למונח "מנהל יחידה", נפסק בלשון בית הדין הארצי:

"מנהל יחידה בהסכם הקיבוצי אינו מושג פרוץ ללא מסגרת, הוא מושג הקשור בהליכי ניהול מסודרים בהתאם לכללים הנהוגים אצל הגופים השונים עליהם חל ההסכם הקיבוצי.

יוצא איפוא, כי מנהל יחידה בהסכם הקיבוצי, ככל שמדובר בסורוקה, הוא מנהל שמונה למנהל יחידה לפי הכללים הנהוגים בסורוקה לגבי מינוי זה". (סעיף 15 לפסק הדין).

66. לא נעלמה מעינינו הקביעה כי בית הדין הארצי לא התערב בקריטריונים שפירטה הנתבעת בפרשת ד"ר פינקו לשקילת מינויו כ"מנהל יחידה", (קריטריונים שאושרו כסבירים גם על ידי מותב בית דין זה - י.ה.) וקבע כי:

"אכן אצל המשיבה (הנתבעת במקרה שלפנינו - י.ה.) מנהל יחידה הוא תואר או מעמד ולאו דווקא נושא משרה האחראי במשיבה. יש מנהלי יחידה שאינם אחראים על יחידה, ויש אחראים על יחידה שאינם מנהלי יחידה" (סעיף 11 לפסק הדין).

67. אך הוסיף בית הדין הארצי:-

"כי למרות שנראה הדבר על פניו תמוה, כל עוד הדרישות הנדרשות למינוי מנהל יחידה הן סבירות (ההדגשה במקור - י.ה.) ייתכנו מצבים בהם יישאו אנשים באחריות ליחידה, אך לא יזכו בהטבות המוענקות רק למי שמונה כ'מנהל יחידה' בהתאם לנהלים בסורוקה".

68. ובאשר לדרישת מינוי רשמי על פי נוהל המינויים, כתנאי לקבלת הזכויות על פי הוראות ההסכם הקיבוצי, צויין מפורשות בפסק הדין, כי הדרישה למינוי ממלא מקום כמנהל היחידה באופן זמני, המצויה בסעיף 36(ד) להסכם הקיבוצי מלמדת שדרישה זו של מינוי

נדרשת ודאי ממי שמכהן כמנהל יחידה קבוע בבחינת קל וחומר (סעיף 17 לפסק הדין).

ומן הכלל אל הפרט

מנהל יחידה בנתבעת

69. מנהל יחידה - הוגדר "כבעל תפקיד" בנוהל המינויים בנתבעת (נספח א' לתצהירו של צבי ארז).

70. בעל תפקיד - "עובד המוסד הממונה על תחום מקצועי או ארגוני או על מסגרת מקצועית או ארגונית בכל סדר גודל שהוא" (סעיף 4 לנוהל המינויים).

71. הקביעה מהי יחידה ומי הוא מנהל יחידה הזכאי לתנאי השכר הקבועים בהסכמים הקיבוציים נותרה במסגרת הפרורגטיבה של הנתבעת על פי הסכמת הצדדים להסכם הקיבוצי, שכן לא מונתה ועדה שדנה בנושא. לפיכך ולאור פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, אין צורך במקרה שלפנינו, לדון במונח "יחידה" או "מנהל יחידה", שכן ממילא מונחים אלה לא הוגדרו על ידי הצדדים להסכם הקיבוצי ולפיכך הנתבעת מוסמכת ליצוק תוכן למושגים הנ"ל על פי קריטריונים ודרישות ובלבד כי מדובר בקריטריונים סבירים וענייניים. יצוין כי גם פרשנות לשונית למונח אינה מן העניין.

72. על פי הקריטריונים הנוהגים בנתבעת "מנהל יחידה" הינו רופא אשר קיבל מינוי ככזה נוכח היותו רופא מצטיין ומוביל בבית החולים.

73. התואר "מנהל יחידה" בנתבעת מסמל מעמד. מדובר במינוי המוענק לרופא בעקבות מעמדו ולאו דווקא בשל היותו נושא משרה האחראי על יחידה. ואכן בנתבעת ישנם מנהלי יחידה שאינם אחראים על יחידה וישנם אחראים על יחידה שאינם מנהלי יחידה. מדובר ב"מינוי אישי".

74. מהדוגמאות שהובאו בפנינו באשר למינויים שונים של רופאים כמנהלי יחידה במחלקה האורטופדית, צוין מפי הנתבעת, כי המינוי ניתן לרופאים הנ"ל בשל היותם גם בעלי אחריות על תחום מקצועי ספציפי במחלקה האורטופדית. האחריות על תחום מסוים כאחד הקריטריונים להגדיר "בעל תפקיד" כמנהל יחידה מופיע אף בנוהל המינויים.

75. אולם כאמור אין זה התנאי היחיד, שכן כאשר מדובר בתואר בעקבות מעמד ומצוינות, הניהול בפועל, אם אכן קיים, הינו שולי במידה מסוימת.

הקריטריונים למינוי מנהל יחידה - האם סבירים?

76. במסגרת הקריטריונים המסייעים לגורמים בנתבעת להעניק המינוי, נלקחים בחשבון מקצועיות הרופא, רמתו האישית והאקדמית, התמחות בחו"ל, עיסוק בנושא מסוים, מידת התרומה לבית החולים מהבחינה המקצועית והאקדמית הכל בכפוף למגבלה התקציבית ומכסת המינויים (סעיף 13 לתצהירו של מר ארז וסעיף 9 לת