ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין תומר כהן נגד רוברט לוי :

בפני כבוד השופט אריאל ואגו

המבקשים:
1.תומר כהן
2.קרן כהן
ע"י ב"כ עוה"ד אלישע חנינוביץ

נגד

המשיבים:
1.רוברט לוי
2.סימונה לוי
ע"י ב"כ עו"ד יובל רוז

בית המשפט המחוזי בבאר שבע

פסק דין

בהמרצת פתיחה זו שלפני, התבקש סעד הצהרתי המורה כי המבקשת 2, אחותו של המבקש 1, זכאית להירשם כבעלת הזכויות בנחלה מס' 55 בישוב כפר הריף, כאשר המשמעות היא לאכוף על המשיבים לשתף פעולה בביצוע העברת הזכויות.

הסכם המכר המקורי, שבמסגרתו נמכרו הזכויות בנחלה נכרת בין המשיבים, כמוכרים, לבין המבקש 1, כקונה, אולם, בשל עניינים הקשורים בתהליכי הקבלה לאגודה השיתופית שבה מצוי הנכס, הוסבו זכויותיו של מבקש זה לאחותו, המבקשת 2.

מדובר בהסכם מיום 5.7.01, אשר בביצועו התגלעו מחלוקות וסכסוכים, שנדונו בערכאות שונות, ועילתן הבסיסית הפרה של המוסכם, בידי המבקש 1, ולימים גם התגלעו מחלוקות כספיות אחרות. כל אלה אינם נושא להכרעה כעת, כי אם פרשנותם הנכונה של הסדרי פשרה מסויימים, שנעשו במהלך ההתדיינויות המשפטיות שבין הצדדים.

אף לפי שיטת המבקשים, נותר חוב כספי מצידם, המגיע למשיבים, וסכומו 30,512 ₪, והוא הופקד בידי בא כוחם, עם הוראה למוסרו למשיבים כאשר אלה יאותו להשלים חתימה על המסמכים ויתר הסידורים הנדרשים להשלמת רישום הזכויות. לשיטת המשיבים, החוב הכספי הנכון מגיע כדי 83,330 ₪, ולכשיוסדר – גם להם אין התנגדות להשלמת העברת הזכויות. הם רואים בחיוב הכספי ובחובה להשלים העברת הזכויות משום חיובים שלובים זה בזה.

יוצא, שהפער הכספי בחישובי הצדדים, הינו, כ – 53,000 ₪. השאלה, הינה, האומנם זכאים המשיבים לעכב העברת הזכויות עד סילוק החוב כולו, כפי חישוביהם, או, כגישת המבקשים, פרשנות נכונה של ההסכמים העדכניים המחייבים, הינה, שאין להתנות ולשלב בין שני הדברים. הם זכאים לרישום הנחלה על שם המבקשת, תוך שהם נכונים להעביר הסכום שאינו במחלוקת, ורק לאחר מכן יש להסכים או להתדיין סביב יתרת החוב, ככל שקיימת.

כפי שיבואר להלן, לאחר עיון בכתבי הטענות, במסמכים שצורפו, ולאחר שמיעת עדויות הצדדים בישיבת ההוכחות שקויימה, ולאחר קריאת הסיכומים הכתובים שלפני, החלטתי להעדיף גישתם הפרשנית של המבקשים, ולקבוע כי הם זכאים לסעד נשוא ההמ"פ.

נקודת המוצא ההסכמית "ההיסטורית", היתה, ללא ספק, כזו שהיטיבה עם טענות המשיבים דהיום. על פי סעיף 9 להסכם המכר, שכותרתו "מועד רישום הזכויות במשק" הוסכם, כי מועד העברת הנחלה במינהל מקרקעי ישראל "יקבע על ידי הקונה בלבד שלא יקדם למועד מסירת החזקה במשק ותשלום מלוא התמורה, לרבות תשלום כל המיסים החלים על העסקה". אולם – הסדר זה אינו עדכני, משום שבמהלך ההתדיינות סביב המחלוקות הכספיות שבין הצדדים, הם הגיעו להסכמות אחרות, שעוגנו בהחלטות שיפוטיות. הסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד בבית משפט השלום בתל אביב (ה"פ 200387/05 יחד עם ת.א 44946/03) הסדיר את מנגנון ביצוע התשלומים, וקביעת סכומם, ככל שנותר המבקש 1 חייב למשיבים, ועוגנה התחייבותו להשלים הליכי העברת המשק על שמו – "לרבות ביצוע כל תשלומים החלים עליו, על פי הסכם המכר, וזאת בתוך 6 חודשים מיום שקיבל הודעה כאמור" (סעיף 12 להסכם הפשרה. ההודעה שעליה מדובר היא בדבר התקבלותו כחבר באגודה, וכבר מצינו שלימים הוסכם שהמבקשת 2 תבוא תחתיו). לכאורה, ועל פי פרשנות הגיונית של האמור, גם כאן קיים סוג של התניה בין ביצוע התשלומים, לבין העברת הזכויות. עם זאת, אין כאן הוראה ברורה ומפורשת בדבר היות החיובים האלה שלובים.

אולם – משהחיובים הכספיים נשוא אותו הסכם פשרה, שקיבל תוקף פס"ד ביום 27.10.05, לא קויימו במלואם על ידי המבקש 1, נפתח תיק הוצל"פ נגדו, בלשכת הוצל"פ בהרצליה, ואף שם, לנוכח טענת "פרעתי" מטעם המבקש, הושג הסדר פשרה, שמועד כריתתו המדוייק אינו נקוב בכתבי הטענות שלפני, אך נעלה מספק שהוא מאוחר, כמובן, לפסה"ד שניתן בתל אביב. זהו ההסכם העדכני והאחרון שנערך בין הצדדים בזיקה לסוגיה הנדונה כעת.

על פי הסדר הפשרה המאוחר הזה, התחייב המבקש 1 (שהיה החייב בתיק ההוצל"פ), להעביר לידי ב"כ המשיבים (שהיה הזוכה שם), את המסמכים בדבר ביצוע התשלומים השונים שלגביהם טען במסגרת טענת ה"פרעתי" שהועלתה. עוד הוסכם (סעיף 3), כי "הצדדים ישובו וידיינו (כך במקור), ביניהם, בנוגע לתשלומים השונים אשר מגיעים לצד זה או למשנהו, אם מגיעים, במועד שיקבע לאחר רישום הנכס בכפר הריף על שם צד ג', כאשר מוסכם כי גובה החוב החייב (כך במקור) בתדפיס מתיק ההוצל"פ נכון ליום סגירתו, אינו שנוי במחלוקת".

בסעיף 6 נאמר "החייב יפעל בכל דרך לסיום כל העניינים הנוגעים לרישום הנכס בכפר הריף על שם צד ג', בהקדם האפשרי, ויעדכן את ב"כ הזוכה מידי חודש".

הגם שגובה החוב בתיק ההוצל"פ נקבע כסכום שאינו במחלוקת, הסכימו הצדדים, כסעיף ראשון וכפתיח להסדר הפשרה, כי תיק ההוצל"פ יסגר לאלתר, וכמסתבר, המשך ההתדיינות הכספית נדחה לאותו מועד שיחול אחרי העברת הזכויות. נאמר בסעיף 1 כי הצדדים הגיעו להסכמה לפיה "כל צד ישמור על טענותיו בקשר עם הנטען בתיק ההוצל"פ לעיל, ומבלי למעט מהאמור לעיל, יסגר תיק ההוצל"פ ללא צו להוצאות".

אומנם, בסעיף 7 שבהמשך, נאמר כי אין בהסדר הזה כדי לפגוע בפסק הדין שניתן ב- 27.10.05, אולם, משאותו פסק דין עסק רובו ככולו בהתחשבנות הכספית, ואינו כולל סעיף מפורש המתנה זאת בהעברת הזכויות, בניגוד להסדר הברור שהושג כעת, אין לי ספק שהסעיפים הרלוונטיים לדיון הנוכחי הם אלה שהובאו לעיל.

לשונו הברורה של הסדר הפשרה ניתקה בין השלמת העברת הזכויות לבין השלמת ההתדיינות הכספית. משאין חולק שהכוונה בתיבה העברת זכויות "על שם צד ג'", הינה למבקשת 2, שאליה הועברו זכויותיו ההסכמיות של מבקש 1, ברי, שהצדדים הסכימו, מסיבותיהם ומטעמיהם, שהליבון הכספי, כולל זה שהחל בירורו בהליך ההוצל"פ, יעשה במועד המאוחר להשלמת רישום העברת הזכויות בנחלה.

אין הדעת נותנת, שלו המשיבים, שהיו מיוצגים על ידי עורך דין, חפצו לעגן גם בהסדר הזה זיקה בין רישום העברת הזכויות לבין ביצוע החיובים הכספיים, לאחר השלמת בירור היקפם, היו מסכימים לעריכת מסמך שהאמור בו מעגן את ההיפך הגמור.

סדר הדברים המוסכם והמחייב את הצדדים, ולא לנו לשער מדוע ובשל אילו שיקולים נעשתה ההסכמה, הינו כזה, שקודם תושלם העברת הזכויות, ולאחר מכן ינוהל מו"מ לבירור ההתחשבנות הכספית.

אומנם, תיק ההוצל"פ נסגר, אולם, אפשר שהצדדים דווקא חזו אפשרות, מהיבט הקלת גבייה עתידית מטעם המשיבים, אם החוב שיוסכם עליו לא יפרע, שניתן יהיה להטיל עיקול על זכויות המבקשת 2 בנחלה, לכשירשמו, וש"מנוף לחץ" זה יבוא תחת הליכי ההוצל"פ האחרים, שכנראה לא הניבו תוצאות די מהירות ויעילות מבחינת המשיבים. כך או כך, את ההסכמה הברורה שהושגה יש לכבד, אף אם כיום אין המשיבים חפצים לעמוד מאחוריה.

מטעמים אלה, ומשפרשנות המבקשים להסדר הפשרה האמור מקובלת עלי, ועדיפה על זו של המשיבים, הדבקים עדיין בתיזה של "חיובים שלובים", מצאתי להיעתר להמרצת הפתיחה ולהצהיר כפי שהתבקש.

לפי שהמבקשים הסכימו להעברת הסכום שאינו שנוי במחלוקת, והמופקד אצל בא כוחם, בד בבד עם רישום הזכויות על שם מבקשת 2, תותנה השלמת הרישום בהעברת הסכום דנן, ויוטעם כי ההוראה ניתנת בשל הסכמתם המפורשת של המבקשים לעשות כן.

המשיבים ישאו בהוצאות המבקשים ושכ"ט עו"ד שלהם, בסכום כולל של 24,000 ₪.

ניתן היום, כ"ז סיון תשע"ב, 17 יוני 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: תומר כהן
נתבע: רוברט לוי
שופט :
עורכי דין: