ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כמאל מגזל נגד עביר עיסאת :

בפני כבוד השופט אורי גולדקורן

המבקש

כמאל מגזל
ע"י ב"כ ג'וני ניג'ם

נגד

המשיבה

עביר עיסאת
ע"י ב"כ עו"ד בני לב קור ועו"ד דולי אופיר

בית משפט השלום בצפת

פסק דין

1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל עבריס מיום 18.4.12, אשר הורתה על סגירת תיק 06-02233-07-9, בו המבקש הינו הזוכה והמשיבה הינה החייבת.

2. התשתית העובדתית שאינה שנויה במחלוקת תוארה בהחלטתה של כבוד הרשמת. העובדות הרלוונטיות שצוינו בה הן:
א. ביום 1.3.05 ניתן צו כינוס נגד המשיבה.
ב. תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 2.8.07 וכעבור כשבועיים הומצאה אזהרה למשיבה.
ג. המשיבה לא מסרה בתיק ההוצאה לפועל הודעה כלשהי אודות צו הכינוס.
ד. נגד המשיבה ננקטו הליכי הוצאה לפועל שהביאו להעברת כספים לידי המבקש.
ה. ביום 9.11.10 ניתן צו הפטר.
ו. ביום 10.11.11 הגישה המשיבה בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל, לאור ההפטר.

3. המבקש טען כי לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל רבצה על המשיבה החובה לפנות אל בית המשפט המחוזי אשר נתן את צו הכינוס ולדווח לו על תיק ההוצאה לפועל שנפתח. מאחר והמשיבה לא דיווחה כאמור ובכך מנעה מכונס הנכסים הרשמי ומהנאמן לדעת על קיומו של תיק זה, אזי המבקש לא נכלל ברשימת נושי החייב אותה הגיש הנאמן לבית המשפט בטרם ניתן ההפטר. לאור זאת, סבור המבקש, שגתה כבוד הרשמת בהחלטתה להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל.

4. מתגובת המשיבה לבקשה למתן רשות ערעור על החלטת הרשמת, ומדברי באי כוח הצדדים בדיון ביום 11.6.12, התבררו עובדות נוספות שלא הייתה לגביהן מחלוקת:

א. תיק ההוצאה לפועל נפתח כבקשה לביצוע שיקים שזמני פירעונם היו בשנת 2002.
ב. משנודע למשיבה כי המבקש נוקט נגדה בהליכי הוצאה לפועל, שיגר בא כוחה הודעה (באמצעות הפקס) אל בא כוח המבקש, ובה הודיע על הליכי פשיטת רגל הקיימים נגד המשיבה.

5. על מנת לבחון האם נפלה טעות תחת ידי כבוד הרשמת אשר הורתה על סגירת תיק ההוצאה לפועל שנפתח בשנת 2007, ובהינתן שהעובדות הן כפי שתואר לעיל, יש לבחון שלוש שאלות: האם רשאי היה המבקש לפתוח בהליכי הוצאה לפועל נגד המשיבה ? האם היה על המבקש לנקוט צעד כלשהו לאחר שקיבל באמצעות הפקס את הודעת בא כוח המשיבה על קיומו של צו כינוס ? האם ההפטר חל אף על חובה של המשיבה למבקש (החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל) ?

6. האם רשאי היה המבקש לפתוח בהליכי הוצאה לפועל נגד המשיבה ?

סעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"ם – 1980 (להלן – הפקודה) קובע כי "חוב בר תביעה" הינו כל חוב או חבות שניתן לפי התביעה לתבעם בפשיטת רגל. החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל אשר נפתח בשנת 2007 הינו בגין אי פירעון שני שיקים משנת 2002. מדובר, איפוא, בחוב אשר נוצר עוד בטרם ניתן צו הכינוס.

חוב המשיבה למבקש היה קיים במועד מתן צו הכינוס. השאלה אם רשאי נושה לנקוט בהליכי הוצאה לפועל לגביית חוב זה לאחר מועד מתן צו הכינוס נדונה בפסיקה וקיבלה מענה ברור.

פסקה 10 בפסק דינה של כבוד השופטת (כתוארה אז) נאור ברע"א 5137/11 פלוני נ' עו"ד עודד הכהן (ניתן ביום 25.10.11) (ההדגשה שלי – א.ג.) :

"לעניין קו הגבול בין מערכת ההוצאה לפועל למערכת פשיטת הרגל קובע סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל:

"משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע".

עם מתן צו הכינוס, מעוכבים הליכי ההוצאה לפועל והחייב עובר לחסות תחת הליכי פשיטת הרגל. משניתן צו כינוס, לא תהיה תרופה לנושה בגין חוב בר תביעה, אלא במסגרת הליך פשיטת הרגל. משניתן צו כינוס, שוב אין הנושים הרגילים יכולים לפתוח בהליכים משפטיים לגביית חובם מחוץ להליכי פשיטת הרגל, אלא ברשות בית המשפט של פשיטת רגל, שתינתן במקרים מיוחדים בלבד, ובתנאים שיקבע. סעיף 20(א) מתייחס הן להליך תלוי ועומד בעת מתן צו הכינוס והן להליך שנושה מעוניין לנקוט בו לאחר מתן הצו. הוראת סעיף 20(א) לפקודה משרתת את התכלית של מניעת פגיעה בעיקרון השוויון בין הנושים, ותורמת לחיסכון בזמנם של בתי המשפט, בכך שהתביעות תתבררנה לפני הנאמן לפי הוראות הפקודה (לוין וגרוניס, 119-118; ע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי, פ"ד נח(4) 730).

מהאמור לעיל עולה כי משניתן צו הכינוס לא רשאי היה המבקש לפתוח בהליכי הוצאה לפועל נגד המשיבה, אלא ברשות בית משפט של פשיטת הרגל ובתנאים שייקבעו.

וראו גם: ע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי, פ"ד נה (4) 730, 740.

7. האם היה על המבקש לנקוט צעד כלשהו לאחר שקיבל באמצעות הפקס את הודעת בא כוח המשיבה על קיומו של צו כינוס ?

הקביעה שבסעיף 20(א) לפקודה תקפה אף אם המבקש לא ידע כי ניתן צו כינוס. ההלכה הינה כי פרסום צו הכינוס בעיתון וב"רשומות" יוצר חזקה חלוטה בדבר ידיעה קונסטרוקטיבית של הנושים בדבר מתן צו הכינוס. לפיכך היה על המבקש לפעול להגשת תביעת חוב לכונס הנכסים הרשמי תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, כמצוות סעיף 71 (א) לפקודה. האם חוסר ידיעתו של הנושה אודות מתן צו הכינוס, על אף פרסום הצו בעיתון וברשומות, מהווה "טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד להגשת תביעת החוב ? מרע"א 6610/97 בנק הפועלים בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (ניתן ביום 7.1.98) עולה כי אי ידיעה סובייקטיבית אודות מתן צו הכינוס אינו מהווה כשלעצמו "טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד להגשת תביעת חוב לכונס הנכסים הרשמי. דהיינו, פרסום הצו יוצר חזקה חלוטה בדבר ידיעה קונסטרוקטיבית של הנושים בדבר מתן הצו. בבש"א (חי') 8166/05 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (ניתן ביום 26.12.05) (להלן – פסק דין בנק דיסקונט) הביעה כבוד השופטת וילנר את דעתה כי קביעת חזקה חלוטה כאמור, במיוחד בעידן שלאחר חוק היסוד כבוד האדם וחירותו, מחמירה יתר על המידה עם הנושים, ופוגעת בקניינם באופן בלתי מידתי. להשקפתה, הדברים מקבלים משנה תוקף באותם מקרים בהם אי הידיעה מקורה במחדל או בהתנהגות החייב.

בפסקה 17 לפסק דינה ציינה כבוד השופטת וילנר:

"אומנם החוק אינו מטיל על החייב את החובה הפוזיטיבית לדווח לכל נושיו על מתן צו הכינוס, אך אני סבורה כי חובה זו נובעת מהדרישה הכללית להתנהגות בתום לב במסגרת הליכי פש"ר – חובה אותה מניח המחוקק כמובנת מאליה".

הנני תמים דעים עם האמור בפסק דין בנק דיסקונט לפיו על החייב לדווח לנושיו אודות מתן צו הכינוס, וכי כשמדובר בבקשה להגשת תביעת חוב לאחר חלוף ששה חודשים ממועד מתן צו הכינוס יש לנקוט בגישה מקלה עם נושה שלא ידע על הצו על אף פרסומו בעיתון וברשומות. חובת החייב והגישה המקלה כאמור עולים בקנה אחד עם הקביעה שבסעיף 20(א) לפקודה, השוללת נקיטת הליכי הוצאה לפועל לאחר מתן צו הכינוס.

דא עקא, שבמקרה הנוכחי לא בידיעה קונסטרוקטיבית עסקינן, כי אם בידיעה סובייקטיבית של המבקש אודות מתן צו הכינוס. בא כוחה של המשיבה פעל בקו שהותווה בפסק דין בנק דיסקונט, מיד בהיוודע לו על קיום חוב כלפי המבקש ועל נקיטת הליכי הוצאה לפועל על ידו. הוא הודיע לבא כוח המבקש דאז על קיומו של צו כינוס. בכך יצא ידי חובתו, ולא היה עליו לנקוט צעד נוסף כלשהו, כפי שסבור בא כוח המבקש דהיום. בהעדר תביעת חוב (אותה, כידוע, מגיש הנושה ולא החייב), לא היה בהודעה של המשיבה לכונס הרשמי על קיום חוב כלפי המבקש כדי להועיל לו, ולפיכך אין לקבל את השקפת בא כוח המבקש לפיה המשיבה היא שהייתה חייבת למסור לכונס הרשמי הודעה על תיק ההוצאה לפועל.
בא כוחו הנוכחי של המבקש איננו חולק על טענת בא כוח המשיבה לפיה הודעה אודות קיום צו הכינוס נשלחה בפקס אל בא כוחו הקודם של המבקש. קבלת הודעה כזו– כמוה כידיעת המבקש אודות צו הכינוס. עולה מכך כי המבקש ידע על צו הכינוס. בהודעת המשיבה על הצו היא מילאה את חובת תום הלב. בהימנעותו מהגשת בקשה למתן ארכה להגשת תביעת חוב ניתן לראות כויתור על החוב.

8. האם ההפטר חל אף על חובה של המשיבה למבקש (החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל) ?

סעיף 69(א) לפקודה קובע כי צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל, מלבד שלושה חריגים. אין חולק כי החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל אינו בא בגדר אותם חריגים. עולה מכך, כי אף אם לא ויתר המבקש על החוב, פטורה המשיבה מחוב זה, בהיותו "חוב בר תביעה".

9. אשר על כן, לא מצתי כי נפלה שגגה בהחלטת כבוד הרשמת, ולפיכך דין הבקשה להידחות.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך כולל של 2,000 ₪.

ניתן היום, כ"ז סיון תשע"ב, 17 יוני 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: כמאל מגזל
נתבע: עביר עיסאת
שופט :
עורכי דין: