ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סלנר הנדסה אזרחית בע"מ נגד עיריית נהריה :


בפני כבוד השופט מנחם רניאל

מבקשים

סלנר הנדסה אזרחית בע"מ

נגד

משיבים

עיריית נהריה

בית המשפט המחוזי בחיפה

החלטה

זו החלטה בבקשה לפסילת חלקים מראיות הנתבעת.

חוות דעת מר אבי בניה:
1. השאלה המרכזית שיש לדון בה היא האם טענת המומחה כי נוסחת המדף אינה מתאימה לפרוייקט נשוא התביעה היא הרחבת חזית, אם לאו. אין מחלוקת בין הצדדים, שהנתבעת הכחישה בכתב ההגנה את תחולת נוסחת המדף, את הזכאות לקבל פיצוי בגין תקורה וניהול מתמשך, ואת התחשיבים שנעשו על פי נוסחת המדף. הנתבעת טוענת שהטענה בדבר אי התאמת נוסחת המדף היא פירוט של הטענות הכלליות שנטענו בכתב ההגנה. אני דוחה טענה זו. הטענה שנוסחת המדף אינה מתאימה לפרוייקט אינה טענה הכלולה בטענה הכללית שנוסחת המדף אינה חלה, אלא היא מניחה שנוסחת המדף מוסכמת, אבל לא מתאימה. הטענה אינה פירוט של הטענה שהתחשיבים לא בוצעו כיאות, אינה פירוט של הטענה בדבר חוסר זכאות של התובעת לפיצוי עבור תקורה וניהול מתמשך. לפיכך, אני דוחה את הטענה של הנתבעת, שהטענה שנוסחת המדף אינה מתאימה לפרוייקט, היא פירוט של טענות הנמצאות בכתב ההגנה.
אני דוחה גם את טענת הנתבעת, כאילו, לטעון שהנוסחה אינה מתאימה לפרוייקט זהו פרט שבמומחיות שאין לדרוש מהנתבעת לטעון אותו בכתב ההגנה. הטענה אינה פרט שבמומחיות, אלא טענה, שמוכיחים אותה על ידי חוות דעת מומחה. דבר לא מנע מהנתבעת לטעון בכתב ההגנה שהנוסחה אינה מתאימה לפרוייקט, ולהותיר את הוכחת הטענה לשלב הראיות. כשאמרתי את המשפט האחרון, התכוונתי גם לטענה התמוהה של הנתבעת, כאילו אין לדרוש מבאי כוח הנתבעת להיות מומחים בשעה שהם כותבים את כתב ההגנה. יש ויש לדרוש מבאי כוח הנתבעת להתייעץ עם מומחים ועם עדים ולהעלות בכתב ההגנה את כל הטענות הרלוונטיות לפי עמדת הנתבעת.
אני דוחה את טענת הנתבעת, שחוות הדעת מטעם התובעת לא התייחסה לשאלה זו, ועל כן מצאה הנתבעת לנכון לתת חוות דעת מפורטת בנושא זה. היה על התובעת להגיש את ראיותיה לפי גיזרת המחלוקת העולה מתוך כתב התביעה וכתב ההגנה. אין היא צריכה להוכיח מה שלא נסתר.
לפיכך, עקב הרחבת חזית בלתי מוסכמת, יש למחוק מחוות הדעת כל התייחסות לטענה שנוסחת המדף אינה מתאימה לפרוייקט נושא התביעה.

2. אשר לטענה שנוסחת המדף אינה חלה על התובעת בהיותה "קבלן אחר" ולא "קבלן ראשי", הגעתי למסקנה שבדוחק אפשר לכלול טענה זו תחת כנפי הטענה שהנוסחה אינה חלה. על כן אין מדובר בהרחבת חזית. ואולם, אין מדובר כלל בענין מקצועי, המוכרע לפי חוות דעת מומחה על כך, אלא בשאלה משפטית, שאין המומחה מומחה בה. לפיכך, יש למחוק טענה זו מחוות דעת המומחה.

3. אשר לטענת המומחה כי נוסחת המדף נמצאת בסתירה מהותית להוראות המכרז שנועדו לשמור על ההיקף התקציבי של הפרוייקט, אני חוזר על קביעתי, כי מדובר בהרחבת חזית בלתי מוסכמת, ועל כן יש למחוק טענה זו, מה עוד שההיבט המקצועי בענין זה שאינו משפטי גם אינו רלוונטי. אם מבחינה משפטית כך הוסכם, הרי זה מחייב גם אם מבחינה מקצועית לא שמרו על התקציב.

4. כך גם באשר לטענת המומחה (אני חוזר ומתייחס לטענה כטענת המומחה, שכן הנתבעת לא טענה כך), כי מנגנון הפיצוי אינו מתאים לתביעה, לסוג התארכות הביצוע, לסוג העבודות ולסוג הקבלן. זו הרחבת חזית, ובכתב ההגנה לא היתה טענה בדבר אי התאמת נוסחת המדף. לפיכך, יש למחוק טענה זו מחוות הדעת. אילו היה המומחה כותב שהחישוב לא נכון, היתה זו ראיה לטענה שנטענה בכתב ההגנה. לטעון בדבר אי התאמה אין הוא רשאי כאשר הנתבעת לא טענה לאי התאמה.

5. אשר לטענה כי הנוסחה אינה מבדילה בין סעיפי חוזה לסעיפים חריגים או עבודות נוספות, ניתן בדוחק לראות את הטענה כפירוט של הטענה בדבר אי חלות הנוסחה. לכן לא אמחוק אותה.

6. המומחה קבע בחוות דעתו חזקה עובדתית, כי בדרך כלל סעיפי כתב הכמויות כוללים בתוכם ההעמסה של עלויות התקורה, אם כי יש מקרים בודדים שלא כך הדבר, והסיק מכך שהתובעת כללה בחישוביה תקורה, ומכאן העלה שאלות בדבר חישוביה. החזקה העובדתית שטען לה המומחה תיבדק בחקירה נגדית, בה יצטרך המומחה לענות בכמה מקרים מכלל העיסקאות בארץ כולל הקבלן את התקורה בכתב הכמויות ובכמה מקרים אינו עושה זאת. אשר למסקנה שהתובעת כללה בחישוביה תקורה, היא תלויה בשאלה אם התובעת שייכת לחלק הזה או האחר של החזקה העובדתית הנטענת. המומחה סיים את דבריו בענין זה בשאלות, ובכך הכניס את הצדדים לסיחרור ובלבול. התובעת טוענת שהשאלות האלה לא נשאלו כלפיה, ולא יתכן שיופיעו לראשונה בחוות דעת כחלק מראיות ההגנה, ואילו הנתבעת טוענת שהיה על התובעת לענות על שאלות אלו עוד לפני שנשאלה, בגדר הוכחת התביעה. איני מוצא טעם לעסוק בכך. אין ערך כלשהוא לשאלות המועלות בחוות הדעת. שאלות אינן חוות דעת. שאלות יכול להעלות פרקליט ולשאול אותן. חוות דעת אינה יכולה להסתיים ב"צריך להעלות שאלות" אלא במתן תשובות, לאחר שהשאלות הופנו ונענו, וזו עדות הסברה המצופה מהמומחה. מאחר שזה לא המצב, אין טעם להתייחס לשאלות, ואתעלם מהן.

7. אשר לטענה בדבר קבלת הארכה המזכה בפיצוי, ניתן לראותה כחלק מהטענה בדבר אי זכאות לקבלת פיצוי בשל ניהול מתמשך, ולכן אין זו הרחבת חזית. לפיכך, אני דוחה את בקשת התובעת למחוק את סעיפים 40-57 בחוות הדעת.

8. אשר לטענה כי תקופת הביצוע החוזית אינה כקבוע במכרז, היא אינה סותרת את טענות הנתבעת בכתב ההגנה ואינה הרחבת חזית, ועל כן איני מוחק אותה. כך גם באשר לטענות החישוב בסעיפים 76-77 לחוות הדעת. סעיפים אלה הם בעיקר טענות משפטיות, ומסקנה כביכול מקצועית העולה מן הטענות המשפטיות. להסיר ספק, אין זו מומחיותו של המומחה לטעות טענות משפטיות. כך עשה המומחה לרוב בחוות דעתו. לא אמחוק את הסעיפים האלה, אלא אתעלם מהן, ואין צורך לחקור את המומחה עליהן.

תצהיר מר גרוס:
9. סעיף 7 לתצהיר הוא עדות סברה בדבר הצורך לתת תעודה של כבוד לפרוייקט אם הוגשו רק 6 תביעות. אין בסעיף זה שום עובדה, וגם אם מר גרוס הותקף אישית, כנטען, הוא עד ועליו להעיד על עובדות הידועות לו בידיעה אישית בלבד, ולהשאיר את אותות הכבוד לעורך הדין. לפיכך, אני מוחק את סעיף 7 לתצהיר.

10. סעיף 11 פיסקה אחרונה עוסק באישור שניתן בטעות ומעשי העיריה בקשר לכך. מתוך עדותו עולה שהאישור המוטעה כדבריו נעשה על ידי מפקח אחר, ולכן אין הוא יכול להעיד עליו. אשר למעשי העיריה, מובן שכאשר העד מעיד שהעיריה נהגה כך, להבדיל ממנו, הוא מתכוון שלא הוא היה העיריה בענין זה, ולכן לא יכול להעיד על השיקולים של העיריה, תהא אשר תהא הפרסונה. לפיכך, אני מוחק את הפיסקה האחרונה בסעיף 11.

11. סעיף 12 בתצהיר העד אינו עוסק בעבודות שאושרו על ידי העד, אלא בטענות תשובה של העד לטענות שנטען שעלו בתצהיר מטעם התובעת. הטענות האלה אינן אלא טענות. הן אינן עובדת הידועות לעד מידיעה אישית. מקומן של טענות במסגרת הסיכומים. סברתי, שאלו מושכלות ראשונים וכי אין לצפות שתצהיר יכלול את טענות ההגנה. לפיכך, אני מוחק את הסעיף.

12. גם סעיף 13 לתצהיר העד עוסק בטענות תשובה שלו לטענות התובעת, לרבות הטענה ש"סלנר לא הראה כל ראיה" ו"אין ביומני העבודה תיעוד". אין חולק שמדובר בעובדות שאירעו בתקופה שהעד לא שימש כמפקח. לא רק שהוא לא מעיד אלא טוען, הוא לא מעיד מידיעה אישית, ולא יכול להעיד מידיעה אישית. לפיכך, אני מוחק את הסעיף.

13. סעיפים 15-19 לתצהיר אינם מעידים על עובדות אלא טוענים טענות. בניגוד לטענת הנתבעת, העד לא מסביר בסעיפים אלה מדוע לא אישר את דרישות התובעת להחלפת ריצוף שהופנו אליו, אלא מדוע יש לדחות את טענות התובעת המופיעות בתצהיר סלנר. זה מה שיטען ב"כ הנתבעת כאשר יטען טענותיו. לפיכך, אני מוחק את הסעיפים, כולל החלקים העובדתיים הזעירים שבהם, כגון הסיכום ש- 11 מרצפות הן 0.44 מ"ר. מאחר שממילא אתן אפשרות להגיש ראיות מתוקנות, אפשר שמר גרוס יעיד באמת בפעם הבאה על הליך האישור על ידו, מדוע עשה כך (בעבר) ולא אחרת.

14. סעיף 21 פסקה שלישית עוסק בבחירת ראש העיר, וכולו עדות שמיעה וסברה. לפיכך, אני מוחק את הפיסקה. פסקה חמישית היא טענה ששולם לתובעת מלוא התמורה המוסכמת עבור עבודות ניקוי האבן, פסקה שישית אומרת שעבודות ניקוי בוצעו פעם אחת בלבד. אני דוחה את בקשת התובעת למחוק את הסעיף, משום שבחקירה נגדית יתברר עד כמה העד יושדע מידיעה אישית מה הוסכם וכמה פעמים בוצע ניקוי אבן. פסקה שישית עוסקת בישיבה שהעד לא יודע לספר עליה מידיעה אישית. ככל שצודקת הנתבעת בטענתה שהתובעת מודה בתוכן הפגישה, אין צורך שהעד יעיד על תוכן מוסכם של פגישה שהוא לא היה בה. לפיכך, אני מוחק את הפיסקה.
15. אשר לסעיף 23, יתברר בחקירה נגדית אם העד יודע אם הניקוי בוצע פעם אחת. להסיר ספק, בניגוד לדברי ב"כ הנתבעת, העד לא העיד כי אישר תשלום לפעם אחת של ניקוי מכיוון שלא הוכח לו שבוצע יותר מניקוי אחד. זה טוען ב"כ הנתבעת, שאינו מעיד.

16. אשר לחלק השני של סעיף 24, טוענת התובעת שזו עדות סברה של העד על מר סלנר ואילו הנתבעת טוענת שזו לא עדות סברה, כי היא עדות על התנהגות סלנר, שהמסקנה הנובעת ממנה היא שגירסתו אינה מתיישבת עם התנהגותו. העד אינו מעיד על התנהגות אלא על אופי ("לא לחיץ", "לא שותק"), וככל שנטען שמר סלנר ניהל התכתבות ענפה, אפשר להציג את ההתכתבות. דבריו של העד הם עדות סברה, ואני מוחק את הסעיף.

17. בדוחק ניתן לראות בדברי העד בסעיף 27 הסבר לכך שלא שילם דמי בטלה לפי דרישה, למרות שהניסוח מדבר על השערה של העד. הדברים יתבררו בחקירה נגדית.

18. הפסקה השניה בסעיף 33 אינה עוסקת בסיבות שבגללן לא אישר העד תשלום, כנטען על ידי ב"כ הנתבעת. על כך העיד העד בפסקה הראשונה. בפסקה זו טוען העד את טענותיו מדוע יש לדחות את תביעת התובעת כעת – בהעדר הוכחה ועקב אי התאמה בתאריכים. לפיכך, מדובר בטענות ולא בעדות, ואני מוחק את הפיסקה.

19. בסעיף 34 מעיד העד מדוע לא אישר תשלום, ואם טוענת התובעת שהדבר לא היה בתקופתו, יתברר הדבר בחקירה נגדית.

20. סעיף 35 אינו מסביר את אי אישור התשלום שנדרש בעבר כטענת ב"כ הנתבעת, אלא מעלה השערה באשר לעבודה המופיעה ביומן העבודה של סלנר. לפיכך, זו עדות סברה, ואני מוחק את הסעיף.

21. סעיפים 36,40,44, 64 – העד טוען שהוא יודע את הדברים מידיעה אישית. אני מוחק את המשפט המתחיל ב"התובעת מסוכסכת..." ואת כל המשפטים העוסקים במה שמעיד העד לפי ייעוץ משפטי, מכיוון שאינם מידיעה אישית.

22. סעיפים 56-57 – בניגוד לטענת ב"כ הנתבעת, העד אינו מעיד מדוע לא אישר כמפקח דרישת תשלום. הוא אף מעיד במפורש, שלא קיבל דרישת תשלום. הוא מתיימר לטעון מדוע כעת לא מגיעים לתובעת הסכומים הנטענים על ידה. זו אינה עדות מידיעה אישית אלא טיעון שאין מקומו בתצהיר עדות ראשית, ואני מוחק את הסעיפים.

23. המשפט המתחיל ב"הדרגתיות" בסעיף 67 הוא עדות מומחה ואינו הבסיס לפעולת העד כמפקח, כנטען על ידי ב"כ הנתבעת. הבסיס לפעולתו היה שהוא רשאי, ומשפט זה לא ביקשו למחוק. טענתו בדבר המקובל בענף הבניה היא חוות דת מומחה של מי שאינו מומחה בתיק זה. לפיכך אני מוחק משפט זה.

24. סעיף 72 לתצהיר העד הוא עדות סברה, וכבר קבעתי שאינו הרחבת חזית. העד אומר במפורש שאינו יודע, ומייד מפליג בהשערות. להסיר ספק, בניגוד למשתמע מטענות ב"כ הנתבעת, אין מדובר בעדות של העד מדוע אישר או לא אישר דרישות תשלום. העובדה שהעד עוסק במקצוע מסוים אינה אומרת שיש לו רשות לחוות דעתו כמומחה בנושא זה, בתצהיר אותו מגיש כעדות מידיעה אישית. לפיכך, אני מוחק את הסעיף.

25. אשר לסעיף 74, אקבל את הטענה הדחוקה של הנתבעת, כאילו מדובר בעדות על עובדות בדבר מקום וזמן ביצוע.

26. סעיפים 75-76 עוסקים בפרשנות יומני העבודה שצירפה התובעת. אין שום טענה שיומני העבודה לא רלבנטיים. להסיר ספק, בניגוד לטענת ב"כ הנתבעת, הסעיפים אינם עוסקים בסיבות שבגללן לא אישר העד דרישות תשלום, אלא בטענות בגללן יש לדחות את התביעה. ממילא, בהעדר דרישה המופנית אליו, אין העד כמפקח רשאי ואף חייב לנתח את המסמכים. זה אינו חלק מתפקידו של העד לנתח את המסמכים שצורפו על ידי התובעת. זה תפקידו של ב"כ הנתבעת לנתח את המסמכים ולומר מה עולה מתוכם שבגללו יש לדחות את התביעה. לפיכך, אני מוחק את הסעיפים.

27. בפסיקה השלישית בסעיף 77 נותן העד את חוות דעתו בדבר המפרט הבינמשרדי, ואך מוסיף שהוא אומר את דבריו "לפי מיטב הבנתי וניסוני". אין מדבר בהסבר לאי היענות לדרישה. אני מוחק את הסעיף.

28. סעיף 78 הוא טיעוח משפטי ואינו נימוק לאי העינות לדרישה. אני מוחק את הסעיף.

29. סעיף 84 מלא כולו בפרשנות משפטית, שעם כל הכבוד לעד, אתעלם ממנה. מכיוון שבסוף הוא מעיד שבהתאם לכך דרש להגיש את החשבון הסופי, לא אמחוק את הסעיף.

30. סעיף 85 הוא כולו השערות והערכות ואינו מידיעה אישית של העד. אני רואה בטענת ב"כ הנתבעת כי הסעיף מעיד על הצורך להפקיד ערובה לטיב טענה מתחמקת. אין ספק שלא מהסעיף הזה תוכח עובדה זו, ואיזכור עובדה זו בא להעמיד את בנין ההשערות והסברות של העד. אני מוחק את הסעיף.

31. סעיף 86 – אני דוחה את הטענה שתפקידו של המפקח כעת להביע עמדה באשר לדרישות התובעת ולהחליט אם לקבלן או לא. זהו התפקיד בשלב ביצוע הפרוייקט. בשלב הזה, תפקידו של המפקח רק להעיד מה עשה בעבר, ותפקידו של ב"כ הנתבעת לטעון טענותיו ותפקיד בית המשפט להחליט. להחלטת המפקח עכשיו לא לקבל את התביעה אין שום משמעות. לפיכך, אני מוחק את הסעיף. בהתאם לכך, אני מוחק גם את סעיפים 92,93,94,96,97, 98 (פיסקה ראשונה), 99, 110, 112, 122-124 שהם עדויות סברה וטיעון שאינם עובדות מידיעה אישית של העד.

32. סעיפים 102-103 הם הסבר לסעיף 101 ועל כן לא אמחוק אותם.

33. סעיפים 106, 107,109, 114 116, 117, 119, 120 (יש עוד, אבל כשל כוחי) הם טיעונים משפטיים שאין מקומם בתצהיר ואני מוחק אותם. להסיר ספק, אין מדובר בהסברים של העד מדוע לא אישר דרישה של התובעת כמפקח.

תצהיר גבריאל גבריאל

34. אני מוחק סעיפים 27,29,32,37, משפט שני בסעיף 39, 42, פיסקה שניה בסעיף 46, 49, משפט שני בסעיף 57, פיסקה שניה בסעיף 61, 64, 69, משפט שני בסעיף 76 בהיותם פרשנות משפטית, טיעון משפטי וחוות דעת משפטית, ולא עדות של העד על דברים שהוא יודע מידיעה אישית, וגם לא עדות על סברות שהעלה או שהעלו בפניו אשר שימשו אותו בתפקידו כאשר כיהן כמהנדס העיר לאשר חשבונות.
35. סעיף 30 סיפא לפסקה ראשונה וסעיף 45 שורות 5-6 בסוגריים הם עדות שמיעה, ואין רלוונטיות לאמירתם לעצם אמירת הדברים ועל כן אני מוחק אותם.

36. סעיפים 45 ו- 65 אינם כוללים שום עובדה שהעד מעיד עליה מידיעה אישית אלא השערות וטענות. אני מוחק את הסעיפים. אני תמה על טיעונו של ב"כ הנתבעת שהעד היה מהנדס העיר ולכן רשאי לעיין במסמכים ולהתייחס לדרישות התובעת. כל אחד רשאי להתייחס לדרישות התובעת, אבל רק מי שיכול להעיד על עובדות יעיד על עובדות. טענות כנגד דרישות התובעת בתביעה זו, יטענו רק על ידי ב"כ הנתבעת. לאט על ידי מהנדס העיר, ולא על ידי מזכיר העיר, ולא על ידי אף אחד אחר שאינו מייצג את הנתבעת בהליכים המשפטיים.

תצהיר אריאלה כהן

37. סעיף 20 לתצהיר מפרט כמה סיבות אפשריות לאיחור בתשלום. בשל הספק אם המילה "אפשריות" מצביעה על כך שמדובר בהשערה או שמדובר בשימוש לא מוצלח במילים, לא אמחוק את הסעיף.

38. סעיפים 16 ו- 29 נאמרו לפי יעוץ משפטי שאין מקומו בתצהיר עדות ראשית. אני מוחק את הסעיפים.

39. סעיפים 25 ו- 40 מעידים על כתבי קבלה וסילוק שנחתמו על ידי התובעת. זו הרחבת חזית. אני דוחה את הטענה של הנתבעת, כאילו הטענה שהתובעת ויתרה על כל תביעה נוספת כלולה בטענה שהתובעת קיבלה את כל המגיע לה, שהופיעה בכתב ההגנה. אם מגיע לתובעת 110 ₪ והנתבעת מוכיחה שהיא קיבלה 110 ₪, הרי זה כלול בטענה שהיא קיבלה את כל המגיע לה. אם לתובעת מגיע 110 ₪, והיא קיבלה 100 ₪ וחתמה על כתבי קבלה וסילוק, וטוענים שהדבר מוכיח שאינה זכאית לכל תמורה נוספת, זו טענה אחרת, שונה לחלוטין. לפיכך, אני מוחק סעיפים אלה, ומוציא את המסמכים שצורפו במסגרתם. ממילא, אין צורך לעסוק בשאלה האם, כדברי הנתבעת, היה "הצדק סביר" כלשון תקנה 114א למחדל שבאי גילוי מסמכים אלה במסגרת גילוי המסמכים. להסיר ספק, אני דוחה את הטענה שמותר לנתבעת לצרף מסמכים, גם אם אין הצדק סביר, אם התובעת צירפה מסמכים, ששאלה זו לא נבחנה לגביהם.

תצהירו של רו"ח בשארה:

לבית המשפט מוגשות ראיות אלה: עדות עד מידיעה אישית, עדות מומחה, תעודת עובד ציבור, מסמכים שניתן להגישם ללא עדות לפי פקודת הראיות. התצהיר שהוגש אינו אף אחד מאלה. זהו חישוב סיכומי הראיות האחרות, וחישוב הפרשי הצמדה וריבית. איני סבור שיש צורך להגיש בענין זה חוות דעת מומחה, משום שאין שום מומחיות שהופעלה כדי לערוך את החישוב. גם מי שאינו מומחה יכול להשתמש בארבע פעולות החשבון הבסיסיות. אין מה לחקור את העד בחקירה נגדית, ונכונות דבריו לא תקבע לפי סימני האמת והשקר שיאובחנו בהתנהגותו על דוכן העדים. החישוב האמור אינו ראיה כלל, אלא הוא הצד החשבונאי של טענות הנתבעת. מקומו היה כנספח לטענות ב"כ הנתבעת, אבל משום מה הוא צורף כחלק מתיק המוצגים, כאילו מסכת הראיות לא תהא שלימה אם לא יכללו בה גם טענות הנתבעת, שעליהם ודאי תחזור בסיכומים ותטען שכבר הוגשו כראיה והתקבלו. לפיכך, אני מוחק את כל התצהיר, משום שאינו ראיה.

ניתנת לנתבעת רשות להגיש ראיות ישירות בנושאים שבהם הגישה עדויות שמיעה, ובנושא שבו אישרתי להגיש ראיות נוספות לעיל, בתוך 21 יום מהיום. אם רואים הצדדים צורך בדחיית קדם המשפט יגישו בקשה דחייה עם תאריכים מוסכמים שאינם בימי שני וחמישי.

שני הצדדים ביקשו לחייב את הצד שכנגד בהוצאות. לאור החלטתי, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 2,480 ₪.

ניתנה היום, כ"ד סיון תשע"ב, 14 יוני 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סלנר הנדסה אזרחית בע"מ
נתבע: עיריית נהריה
שופט :
עורכי דין: