ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד ניסים ירוחם :

10418-06-12
בפני כבוד השופטת איטה נחמן
המבקשת
מדינת ישראל

נגד

המשיב
ניסים ירוחם


נוכחים:
ב"כ המבקשת: עו"ד נטליה אוסטרובסקי
המשיב הובא ע"י שב"ס
ב"כ המשיב: עו"ד בקרמן אסף

בית משפט השלום בראשון לציון

פרוטוקול

ב"כ המשיב:
חוות הדעת קובעת שהוא כשיר. אבקש לשחררו.
יש ראיות לכאורה שהוא אמר את הדברים. אין עילת מעצר. לאיומים אין עילת מעצר.
אני רוצה לראות שבית המשפט העליון, בנסיבות שלו, יקבע עילת מעצר.
בית המשפט לא מכיר את התיק ולא יודע מה הנפשות הפועלות, אז בוא נתחיל מהתחלה.
בעבירות כאלה אין עילת מעצר, הוא לא איים על העו"ס שהולך לפגוע בה. האיומים הושמעו באוזני העו"ס ולא כוונו כלפיה, וכל הדמגוגיה שהתביעה מפנה בבקשה בסעיף 3 – אין לזה שום מקום.
מפנה להודעתו מיום 6/6, שעה 2:33 לפנות בוקר, שם הוא מודה בביצוע העבירה, והוא מספר שלפני חודשיים יצא מביה"ח ובא יחד עם אשתו לרווחה וביקש, בגלל המצב שלו, היה לו בעבר ניסיון אובדני והוא שוחרר עם המלצה להמשך קבלת טיפול, טיפול מסוג עזרה שיהיה מישהו שיוכל להיות אתו, לארח לו חברה, והוא פנה לרווחה וביקש את עזרתם. מאחר ועברו מספר חודשים ולא התייחסו לפנייתו, הוא מספר שבלי שהייתה לו איזושהי כוונה, בדרך בחזרה הביתה הוא החליט לברר ברווחה מה קורה עם עניינו, מפנה לעמ' 2 ש' 11 – "ראיתי את הבחורה שמטפלת בי...ואני שאלתי אותה מה עם המטפלת". ש' 14 – "אמרתי לפקידה שאני חייב את המטפלת צמודה איתי, כי אשתי עובדת..." ובהמשך הוא מפרט שהוא אמר את מה שמייחסים לו. מפנה ל-ש' 16: "התכוונתי...". אני לא מתכוון לפגוע באשתי כי היא מטפלת בי כבר 14 שנה, היא הפה והעיניים שלי. שואלים אותו אם מתכוון באמת להתאבד והוא אומר שלא. לגבי האיומים לפקידת הרווחה הוא אומר שלא התכוון לפגוע בה אלא שתדאג לו למטפלת. חוזר בשו' 21: לא התכוונתי לפגוע באשתי בסך הכול רציתי שידאגו לי למטפלת. החשוד חלה בילדותו בפוליו, הוא נכה.
אין למשיב עבר פלילי, הנסיבות מלמדות שעשה זאת מתוך מניפולציה להשיג את עזרת הרווחה, מעשה שלא צלח ולא היה צריך לעשות, אך לא עשה שום מעשה ולא פגע באשתו, אשתו נמצאת כאן כי היא זו שמטפלת בו ודואגת לו, היא רוצה שיחזור הביתה ולא חוששת ממנו. לאור חוו"ד הפסיכיאטרית שקובעת באופן מפורש כי לא נשקפת ממנו סכנה, יש מקום להורות על שחרורו. השאלה באיזה תנאים יש לשחרר אותו, האם להורות על שחרורו חזרה לביתו או להורות על תקופה מסוימת של הרחקה מהבית כדי לבחון את המשך ההתנהלות שלו.
אני סבור ולאחר ששוחחתי גם עם המשיב וגם עם אשתו, היא הידיים שלו והעיניים שלו, מטפלת בו, דואגת לו, בלעדיה הוא לא מתפקד, בני המשפחה האחרים עסוקים בענייניהם והחלופה חזרה לביתו זו החלופה האידיאלית בנסיבות שלו. זה לא מידתי, לא נכון בנסיבות האלה לעצור אותו. ראשית המעצר מלכתחילה אינו חוקי, הוא עוכב ברווחה, נעצר כעבור 5 שעות, מעצר שהוא לא חוקי, בית המשפט צריך לתת לזה גם התייחסות. נחקר בשעת לילה מאוחרת, יש הנחיה מהמטה הארצי שלא חוקרים אדם אלא בנסיבות מאוד מיוחדות בשעת לילה מאוחרת. בתיק זה אין שום מזכר או אזכור מדוע נחקר בשעה 02:30 בלילה. מחדל נוסף של המשטרה, שיש לו לטעמי גם משמעות, שעה שבאים להחליט בעניינו של המשיב. אני סבור שיש להורות על שחרורו. אפילו המשטרה על פי כל הקריטריונים שהיא בוחנת על מסוכנות של אדם, גם עולה שם שההמלצה היא או הרחקה מהבית או מעצר בית, זה מתוך דו"ח מסוכנות של משטרת ישראל. גם היא קובעת כך. לכן, בנסיבות שלו כפי שהן מפורטות, אין מקום להותירו במעצר.

ב"כ המבקשת:
אני חוזרת על הבקשה. המשיב איים איומים בפני עובדת סוציאלית במקום שהוא מציין שלא מבין איך הגיע אליו בכלל בחקירה שלו. מציין באופן מפורש איום להרוג את עצמו ואת אשתו ואומר שיראו את זה בטלוויזיה, הוא אומר שאוהב את אשתו וייקח אותה איתו לקבר. איומים מהסוג הזה, איומים מהרף הגבוה, בוודאי מקימים עילת מעצר. הוגשה חוו"ד פסיכיאטרית שממנה עולה שהיו מספר ניסיונות אובדניים בעברו של המשיב, זה גם תומך במסוכנותו, בוודאי שהוא אומר שיתאבד יחד עם אשתו. מחוו"ד עולה שימוש באלכוהול, שהוא זה שהביא אותו לפגיעה קוגניטיבית שאינה עולה ביחד עם מחלת נפש. יש פה נסיבות של איום לצד ניסיונות אובדניים בעבר, לצד שימוש באלכוהול. לפי דברי המשיב בפני הפסיכיאטר, אומר שהפסיק לשתות לפני 11 חודשים. אנחנו סבורים שזה תיק המצדיק מעצרו של המשיב. בוודאי שלא ניתן לשחררו למסגרת של מעצר בית או תנאים מגבילים כשהוא לצד אשתו, כאשר היא מושא האיום.
המשיב נחקר תחילה בשעה 21:00, לפי מה שכתוב בחקירה לא ניתן היה לחקור אותו ולכן נחקר בשעה מאוחרת יותר כאשר מצבו הרגשי אפשר זאת.
לעניין המעצר הלא חוקי, יש פסיקה נרחבת בעניין, לא מדובר בפגם שמצדיק שחרור. ככל שבית המשפט סבור שיש מקום לשקול שחרור, נעתור לקבלת תסקיר בטרם בית המשפט ישקול לשחררו.

ב"כ המשיב:
אין כל רלוונטיות לנושא של השימוש באלכוהול, אף אחד לא אומר וטוען שהמשיב מכור לאלכוהול וביצע את העבירה שעה שהיה תחת השפעת אלכוהול ולכן אין רלוונטיות לדברי חברתי.
לגבי האיום כלפי אשתו, מפנה שוב לדברים שהפניתי אליהם בשורות, הניסיון האובדני שלו שעשה בעבר מעולם לא לווה בפגיעה באשתו, הוא עשה ניסיון אובדני כלפי עצמו, אף אחד לא עצר אותו, לקחו אותו לבדיקה ולאחר מספר ימים שוחרר עם המלצה של עזרה שלא ניתנת ולכן ניסה לעשות מניפולציה ולהפעיל לחץ. לכן, להעצים מסוכנות שלא קיימת כאן, אני חושב שצריך לשמור זאת לתיקים המתאימים.
אני יכול להציע הרחקה שהוא יהיה ביבנה אצל בנו, הבן עובד, הוא לא ישגיח עליו 24 שעות. יקבעו תנאים שאשתו לא תתקרב אליו והוא לא יתקרב אליה. הוא גר ברחוב הדרור 41 ביבנה.

לאחר הפסקה.

ב"כ המשיב:
לאחר ששוחחתי עם משפחתו של המשיב עולה כי יש בעייתיות מסוימת למציאת חלופה רחוקה מבית דגן, אנחנו נבקש דחייה קצרה של מספר ימים לצורך מציאת חלופה מרוחקת והצגתה לבית המשפט. אני מדבר על מקום שישהה עם איסור יצירת קשר וגם המתלוננת שנמצאת באולם בית המשפט, בית המשפט יבהיר לה כי אינה יכולה להתקרב אליו. אבקש לדחות ליום ראשון הקרוב.

החלטה
בנסיבות העניין, נדחה הדיון ליום 18/06/12, שעה 11:30 בפניי.

המשיב יובא לדיון בידי שב"ס.

ניתנה והודעה היום כ"ג סיון תשע"ב, 13/06/2012 במעמד הנוכחים.

איטה נחמן, שופטת


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: ניסים ירוחם
שופט :
עורכי דין: