ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עאדל אבו מיזר נגד הקדש חליל עבדל רחמן :

בקשה מס' 1
בפני כבוד הסגן נשיאה ראובן שמיע

מבקשים

עאדל אבו מיזר

נגד

משיבים

הקדש חליל עבדל רחמן

בית משפט השלום בירושלים

החלטה

בפני בקשה מטעם התובע להותיר את צו המניעה הזמני על כנו.

רקע וטענות הצדדים
עסקינן בתביעה שהוגשה ע"י התובע למתן פסק דין הצהרתי לפיו התובע הינו דייר מוגן ששילם דמי מפתח בנכס –דירה ברח' אלסכאכיני בגוש 30610 חלקה 72. (להלן:"הנכס") .
הנתבעים הם בעלי הזכויות בנכס.
לטענת התובע, מר עלי , חתם עימו ביום 1.1.2005 על חוזה לשכירות מוגנת בנכס, מטעם האחים בעלי הזכויות בנכס.

אליבא דכולי עלמא, אחותו של התובע (להלן "הגב' סחר") חתמה על הסכם לשכירות בלתי מוגנת ביחס לאותו נכס עם אחת האחיות ביום 1.8.2004 . החוזה הסתיים ביום 31.7.09.
הגב' סחר שילמה דמי שכירות עד ליום 31.7.08 .
בניגוד לאמור בחוזה השכירות עימה לא פינתה הגב' סחר את הנכס במועד ואף לא שילמה דמי שכירות החל מיום 1.8.08.
ביום 25.1.2011 ניתן כנגד הגב' סחר פסק דין לפינוי הנכס במסגרת תא"ק 15766-12-10.
ביום 22.6.2011 התקיים דיון בבקשת הגב' סחר לבטל את פסק דין הפינוי . המבקשת לא התייצבה לדיון במקומה הופיע התובע הוא אחיה . במסגרת הדיון בבקשה באותו מעמד לא עלתה מצידו טענה לפיה הוא דייר מוגן בנכס.
נוכח מתן פסק הדין בתא"ק 15766-12-10 פונתה הגב' סחר מהנכס ואינה מתגוררת בו עוד.
התובע מצידו הגיש תביעה בתיק זה למתן פסק הדין ההצהרתי כאמור ואף ביקש צו מניעה זמני כנגד פינוי הנכס.
ביום 27.7.2011 בדיון שהתקיים בפני בבקשה טען התובע לראשונה כי הוא דייר מוגן בנכס וכי שילם לנתבעים דמי מפתח בסך 80,000$. התובע מבסס טענתו על חוזה שכירות מוגנת שהנתבעים טוענים כי חתימות האחים עליו מזוייפות.
במסגרת אותו דיון ביום 27.7.2011 הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה:
"צו המניעה שניתן ע"י בית המשפט ביום 25.7.011 יישאר על כנו עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית או עד למתן החלטה אחרת..
כמו כן, הגענו להסכמה לענין התביעה העיקרית, שהסכם השכירות נשוא הבקשה והתביעה ואשר המבקש טוען שהוא חתם עליו עם האנשים החתומים על ההסכם כמשכירים , יועבר למומחה לכתב יד, אשר יקבע אם חתימות המשכירים עליו (5 חתימות) ה ן חתימות אותנטיות ולא מזויפות . כמו כן יתייחס לטענה של ב"כ המשיבה לפיה 5 החתימות נעשו על ידי אותו אדם באותו כתב יד. הצדדים ימציאו למומחה כל מסמך שיידרשו ובכלל זה, המסמך המקורי של ההסכם וכן דוגמאות חתימה של המשכירים החתומים על ההסכם. אנו מסכימים שהמומחה לכתב יד יהא מר אמנון בצלאלי ואנו נישא שווה בשווה בשכר טרחתו ונפקיד בקופת ביהמ"ש כל אחד סך 2,500 ₪ על חשבון שכר טרחתו עד יום 14.08.2011."
בית המשפט נתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים.
התובע התעכב בהעברת ההסכם ודוגמאות החתימה למומחה .
ביום 5.4.12 עלתה מטעם התובע, לראשונה, הטענה לפיה אין בידו את הסכם השכירות המקורי כיוון שזה נשרף בשריפה שפרצה בביתו של עורך דינו במדינת שיקגו בארה"ב. יחד עם זאת , מאוחר יותר, צירף התובע עותק של הסכם השכירות.
בינתיים, ביום 23.5.2012 הגיע בכור האחים מר עלי ונתן עדות מוקדמת בפני כבוד השופטת עירית כהן מבית משפט זה אשר דנה בתביעה העיקרית .
עפ"י פרוטוקול ביהמ"ש מר עלי העיד לענייננו כי לא חתם מעולם על ההסכם לו טוען התובע וכי לא היה מעולם בשיקגו ולא פגש את עורך דינו של התובע – עו"ד פכרי.
ביום 10.6.12 ניתנה אף חוות דעתו של מר בצלאלי אשר מונה כמומחה לכתב יד בתיק על מנת לבדוק את חתימות 5 האחים.
על סמך העותק של חוזה השכירות שנשלח אל המומחה ודוגמאות החתימה שקיבל, הגיע המומחה למסקנה כי חתימתו של מר עלי בחוזה השכירות אינה תואמת את דוגמאות החתימה שקיבל וכי אין זהות בין החתימות , היינו החתימה על גבי חוזה השכירות אינה של מר עלי . עוד קבע המומחה כי קיים דמיון בתכונות הכתיבה של 5 החתימות ולכן ישנה סבירות ממשית שכל החתימות נחתמו ע"י אותו אדם.
עם קבלת חוות הדעת הגיש ב"כ התובע בקשה לפסילת חוות דעת המומחה.

התובע טוען כי בשלב זה יש להשאיר את צו המניעה הזמני על כנו באותם תנאים שנקבעו .
התובע טוען כי ביטול הצו בשלב כה מוקדם של ההליך מחייב קביעה שעסקינן בתביעה ללא עילת תביעה ובטענות מופרכות. התובע הציג לשיטתו גרסה שנתמכה בתצהיר והנתבעים לא הציגו גרסה סותרת. משמע לשיטתו שלא ניתן לבטל את הצו בשלב זה.
בנסיבות שנוצרו ,טוען התובע, הוא הגיש את הראיה המיטבית שנמצאת בידיו- העתק צילומי של הסכם השכירות המוגנת, ואין בכך כדי לסתור את ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים.
כל אלה מובילים ,לטעמו של התובע , לתוצאה לפיה על בית המשפט להשאיר את הצו בתנאים הנוכחיים.

מנגד, לשיטתם של הנתבעים קיימות הוכחות למכביר כי צו המניעה הזמני ניתן על סמך הסכם שכירות מוגנת שנמצא ע"י המומחה כשקרי .
לטענתם, ברור שלא שולמו דמי מפתח וגם ההסדר הדיוני המוסכם שהושג בין הצדדים ולפיו יוגש הסכם השכירות המוגנת המקורי הופר על ידי התובע.
הנתבעים סבורים כי הסכם השכירות מזוייף .
נוכח כל האמור מבקשים הנתבעים לבטל את צו המניעה הזמני ולחייב את התובע בהוצאות עונשיות.

דיון
הסוגיה שעל בית המשפט להכריע בה כעת היא האם להשאיר את צו המניעה הזמני על כנו.
כידוע השיקולים המהווים נר לרגלי בית המשפט לעניין זה הם:
קיומם של ראיות מהימנות לכאורה ובחינת מאזן הנוחות.
תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעת :

"(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין שאר, שיקולים אלה:

(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;

(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש."

בתא(י-ם) 21808-03-12 יקותיאל נ' מועצה מקומית גוש עציון התייחסה כבוד השופטת ייטב מבית משפט זה לתנאים למתן הסעד הזמני:
"עיון בתקנה האמורה מלמד שתנאי למתן צו זמני הינו בראש ובראשונה קיומה של עילת תביעה, וכן קיומן של ראיות מהימנות לכאורה, התומכות בקיומה של עילת התביעה. כפי שנפסק, בשלב בירורו של הסעד הזמני, די בכך כי בית משפט ישתכנע באורח לכאורי כי התובענה מעלה שאלה רצינית המצריכה דיון, ואיננה בגדר תביעת סרק על פניה (ראו למשל פסק דינה של כבוד השופטת מ' נאור ברע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, מיום 28.6.10).
כקבוע בתקנה 362 (ב) (1) לתקנות סדר הדין, על המבקש צו זמני מוטלית החובה להצביע על "מאזן הנוחות" הנוטה לזכותו".
ובהמשך :
"כפי שנקבע, לשם בדיקת התקיימותו של תנאי זה (ראו א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי מהדורה עשירית, תשס"ט-2009, עמ' 523).
"על בית המשפט לבדוק את מידת הנזק העלול להיגרם לכל אחד מבעלי הדין, אם יינתן הצו או אם לא יינתן, ועליו להשוות את הנזקים זה לזה. על בית המשפט להתחשב באיזון שבין אינטרס התובע לקבל סעד זמני מיידי לבין הפגיעה האפשרית בנתבע. על בית המשפט להעריך האם במכלול הסיכויים והסיכונים הנלווים לתביעה העיקרית, עלול אי -מתן הצו להסב נזק גדול למבקש יותר מאשר למשיב המתנגד לו. אי הנוחות, שתגרם לתובע אם לא יינתן הצו, כרוכה בשאלה אם ניתן לפצות את התובע בכסף מקום שלא יינתן לו הסעד הזמני, ומנגד- מהו הנזק שהסעד הזמני עלול לגרום לנתבע אם תדחה התביעה" .
עוד נקבע לעניין זה כי ככל שעילת התביעה היא על פניו רצינית, ונוטה לכיוונו של מבקש הסעד , כך הדרישה לקיומו של מאזן הנוחות קטנה ולהיפך. מה שכונה בפסיקה "מקבילית הכוחות" (ראו למשל רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, מיום 28.6.10; רע"א 10066/04 נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נ' ד.ס.פ. ספיר אנטרפרייז בע"מ (לא פורסם).
עוד נקבע בפסיקה לא אחת, שמטרתו העיקרית של צו זמני הינה לשמר את המצב הקיים, ולמנוע שינוי שבעטיו לא יהיה בידי התובע להנות מהסעד העיקרי ככל שתביעתו תתקבל.

ומהתם להכא, התובע מצביע על קיומה של עילת תביעה רצינית לכאורה והיא שאלת מעמדו בנכס נשוא המחלוקת. התובע טוען לקיומה של זכות דיירות מוגנת, אשר לה השלכות של ממש על עתידו של הנכס.
די היה מלכתחילה, בהעתק חוזה השכירות שהוצג על ידי התובע, כדי לבסס את אותן ראיות מהימנות לכאורה התומכות בכתב התביעה ואכן בנסיבות אלה הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ינתן צו מניעה כאמור לעיל.
יחד עם זאת, הסתבר מאוחר יותר שהמקור של הסכם השכירות איננו בידי התובע ולפיכך הוא ביקש להסתמך בנסיבות שנוצרו על ההעתק שבידו .
הנתבעים מצידם ראו בכך הפרה של ההסכמה הדיונית ובקשו לבטל את צו המניעה שניתן על בסיס אותה הסכמה.
הצדדים בקשו לסכם טענותיהם בכתב ולאחר שב"כ התובע השתהה בהגשת סיכומיו ביקש גם ב"כ הנתבעים ארכה וביהמ"ש נעתר לבקשה.
בינתיים, ובמקביל החלה כבוד השופטת עירית כהן בשמיעת התיק העיקרי ואף שמעה את עדות אחד הנתבעים מר עלי חאמד ובנוסף הונחה המומחה ליתן חוות דעתו על סמך ההעתק שהוגש לו.
מר עלי חאמד מטעם הנתבעים העיד כי חוזה השכירות האמור מעולם לא נחתם על ידו וכמו כן, קבע המומחה מר בצלאלי בחוות דעתו כי חתימת מר עלי על החוזה אינה חתימתו.
כמובן שמשנחשף ביהמ"ש לאמור לעיל אין הוא רשאי להתעלם מהעדות הנ"ל ומחוות הדעת.
עדות זאת (על פניה) וכן חוות דעת המומחה אינן מיטיבות לפחות לכאורה עם התובע ומחלישות את משקלו הלכאורי של חוזה השכירות.
יחד עם זאת נשאלת השאלה אם בנסיבות שנוצרו יש מקום לבטל לחלוטין את צו המניעה כמבוקש ע"י הנתבעים.
לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים הנ"ל ולאחר התלבטות נחה דעתי שמוקדם בשלב זה לבטל את הצו.
הנני סבור שבשלב ראשוני זה של בירור התביעה, בו טרם נשמעו מכלול העדויות וטרם נתבררו מלוא הסוגיות שבמחלוקת וטרם הוכרע גורל הבקשה של התובע לפסילת חוות הדעת,לא ניתן לומר כי חוזה השכירות נעדר כל משקל ראייתי כדרישת התקנות וניתן לאזן בין האינטרסים של כל הצדדים בדרך של עיבוי הבטחונות ההתחלתיים שניתנו להבטחת הצו הראשוני .

במה דברים אמורים?
אמנם כאמור מהימנותו הלכאורית של הסכם השכירות נפגעה אולם, טרם אוינה במידה המצדיקה את תוצאת ביטול צו המניעה כבר בשלב זה (פינוי המושכר).
בנוסף, השיקול לעניין הראיות המהימנות לכאורה אינו שיקול יחיד ויש לשוקלו יחד עם השיקול של "מאזן הנוחות".
בנסיבות דנן, צירוף השיקול של "מאזן הנוחות" מוביל ,לפי שעה, לתוצאה לפיה על צו המניעה הזמני להישאר על כנו , שכן הנזק שיגרם לתובע אם יוסר הצו הזמני והסיכונים שכרוכים בכך עשויים להביא לתוצאה בלתי הפיכה מבחינת התובע, לעומת זאת הנזק שייגרם לנתבעים הינו כספי וניתן לאזנו ע"י הפקדה כספית משמעותית אשר תגן על האינטרס הכספי של הנתבעים ככל שיהיה צורך בכך.
התובע בפני כבר הפקיד בקופת בית המשפט פקדון בסכום נמוך יחסית שהתאים למועד בו הוצא הצו הראשוני אולם איננו מתאים למצב הנוכחי ולהשתלשלות העניינים מאז ועד היום.
אני מורה איפוא לתובע להוסיף להשלים את סך הפקדון בתיק ל- 60,000 ₪. ההפקדה תבוצע ע"י התובע עד יום 1.7.2012.
לא יופקד הפקדון עד למועד הנ"ל, יבוטל צו המניעה הזמני.

ניתנה היום, כ"ד סיון תשע"ב, 14 יוני 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עאדל אבו מיזר
נתבע: הקדש חליל עבדל רחמן
שופט :
עורכי דין: