ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פלוני נגד היועץ המשפטי לממשלה :

בע"מ 2064/12

המבקשים:
1. פלונית

2. פלוני

נ ג ד

המשיבים:
1. היועץ המשפטי לממשלה

2. עו"ד ויוי רכניץ, אפוטרופא לדין

בית המשפט לענייני משפחה

החלטה

רקע והליכים

בית המשפט לענייני משפחה

ב. כנגד המבקשים, הוריהן של הקטינות, נוהלו הליכים פליליים בעבירות חמורות. עם תחילת ההליכים הוצאו הקטינות מחזקת הוריהן. משהתקרב מועד הכרעת הדין, הוגשה לבית המשפט (ביום 6.3.11) בקשת המשיב לשינוי שם משפחתן של הקטינות, במטרה להגן עליהן מפני התעניינות גורמי תקשורת. בקשה דומה הוגשה התחילה על ידי המבקשים עצמם, אך בהמשך, מסיבות שונות חזרו בהם מבקשתם. בהחלטה מיום 17.4.11 נתקבלה בקשת המשיב, ובית המשפט הורה על שינוי שם משפחתן של הקטינות. הוטעם, כי התנגדות המבקשים אינה לעצם שינוי השם, שכן הסכימו לשינוי שיהא בו זיקה לשורשיהם; וכי בהתקרב הכרעת הדין בעניינם ונוכח התעניינות צפויה של גורמי תקשורת, יש למנוע את זיהוין של הקטינות. על החלטה זו הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור, וזו נתקבלה, ונקבע (ביום 6.6.11), כי ימונה מומחה שיחווה דעתו בנדון. ביני לביני הוכרע הדין בעניינם של המבקשים, נגזר דינם, והחלו הליכי ערעור לבית משפט זה.

ג. ביום 7.8.11 הוגשה חוות דעת "מכון שלם". מסקנתה העיקרית היתה כי "במידה ובית המשפט מתרשם ומגיע למסקנה כי יש בשינוי שם משפחתן של הבנות [בין אם זמני ובין אם ארוך טווח] משום הפחתת הסיכון לחשיפה בלתי מבוקרת של זהותן, המלצתנו החד משמעית הנה לנקוט בצעד זה". המשיב תמך בעמדה זו. אבי הקטינות (המבקש 1) התנגד לשינוי, תקף את חוות דעת המומחה, וטען, כי אין סיכון לחשיפה בלתי מבוקרת של הקטינות, כפי שלא אירע בהליכים עד כה. אמן של הקטינות (המבקשת 2) התנגדה גם היא לשינוי, בין היתר כיון שדרכי הטיפול בקטינות טרם נקבעו. לחילופין נתבקש ששם המשפחה ישונה לשם נעוריה.

ד. בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי אין לשנות מן ההחלטה הראשונה, וכי יש להורות על שינוי שם המשפחה, אף אם באורח זמני. הוטעם, כי חוות הדעת קובעת באורח חד משמעי, שהסיכון הטמון בחשיפה למידע בלתי מבוקר (אם לא ישונה השם) עולה עשרות מונים על זה הטמון בשינוי השם, אף אם באופן זמני. עוד הוטעם, כי אף שכבר ניתנה הכרעת הדין בעניינם של המבקשים ונגזר דינם, קיים חשש כי נוכח הליכי ערעור, תתחדש ההתעניינות הציבורית בנדון. נדחתה הצעת ההורים לקביעת שם עם זיקה לשורשיהם, הואיל ולא יהא בכך כדי להגן על הקטינות אלא לסכנן. נוכח האמור, הורה בית המשפט על שינוי השם, גם אם לאחר קביעתן של דרכי הטיפול בקטינות יידרש שינוי נוסף. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי

ה. לאחר שנדרש לעמדות הצדדים ולחוות דעת המומחה, ציין בית המשפט המחוזי, כי "העניין שלפנינו אינו פשוט, וכל החלטה תהיה תוצאה של איזון בין אפשרות של גרימת נזק קל יותר לעומת נזק חמור יותר. בענייננו, שינוי שם הקטינות עלול לגרום לבעיות שונות, גם במקרה של אימוץ, וגם במקרה של שינוי שם זמני לשם שאינו תואם את משפחת האומנה, ושם אשר ישונה בעתיד. עם זאת, חשיפה בלתי מבוקרת של הקטינות לנסיבות חייהן עלולה להיות טראומתית, לא רק כתוצאה מעצם גילוי העניין ויש בה גם להביא לאבדן אמון בדמויות ההוריות בחייהן". נקבע, כי אין להתערב בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה. בין היתר הוטעם, כי ממילא המבקשים סברו בתחילה שטובת הקטינות מחייבת את שינוי השם, ואף כעת אינם מתנגדים לשינוי שתהא בו זיקה למי מהם; כי ככל שהקטינות מתבגרות עולה רמת ההבחנה שלהן, ובהתאמה גובר החשש לחשיפה לא מבוקרת לעברן; וכי ידועים לפחות שני מקרים בהם חשיפה כאמור נעשתה בידי זרים מזדמנים (אחות בטיפת חלב, ומזכירה במכון להתפתחות הילד).

הבקשה

ו. נטען, כי שינוי שם המשפחה של הקטינות יפגע בהן, שכן הוא חלק מאישיותן וטומן בחובו את עברן ועתידן, וכי אין בשינוי השם כדי לשנות מנסיבות חייהן הקשות. כן נטען, כי הקטינות מודעות לשמן הנוכחי ממילא; כי שגה בית המשפט שלא נעתר לבקשת המבקשים לקבוע ששם המשפחה החדש יהא עם זיקה למבקשים; כי אין לנתק את שאלת האופק הטיפולי בקטינות (שטרם נקבע) משינוי שם המשפחה; וכי לא הוכח שנתקיימה חשיפה בלתי מבוקרת, בין בזדון ובין באקראי. עוד נטען, כי בשגגה נקבע שהמבקשים אינם מתנגדים לשינוי שם משפחתן של הקטינות במנותק מן הנסיבות. לשיטתם, אם ישונה השם לשם שיש לו זיקה למבקשים, אך שאינו השם המוכר, לא יהא סיכון בחשיפתן.

דיון והכרעה

ז. לאחר העיון, אין בידי להיעתר למבוקש. מדובר בסיפור טרגי ביותר, אולם שתי הערכאות דנו בכך ביסודיות, המדובר בנושא פרטני ולא בעל השלכות עקרוניות, ואין הצדקה לגלגול ערעורי שלישי.

ח. בתי המשפט הקודמים ערכו בחינה מקצועית והתרשמו כאשר התרשמו. אודה כי דעתי היא שהסיכוי לחשיפה, בנסיבות המיוחדות של המשפחה, קיים לכאורה ממילא, מכל מקום בצמתים כגון פסיקה בערעור הפלילי של ההורים. שינוי השם עשוי למתן את הסיכוי אך לא לאיינו, והדעת נותנת שבשלב כלשהו תיתכן חשיפה. עם זאת, אף אם יש בכך רק הפחתה חלקית, אין דופי בהכרעות בתי המשפט הקודמים, מה גם שניתן להטיל ספק, בנסיבות המיוחדות, בשיקול הדעת שמאחורי עמדת ההורים; נזכור כי השיקול הצריך להדריך את בית המשפט בכגון דא (ע"א 486/72 פלוני נ' אלמונית, פ"ד כז(2) 673, 679) הוא טובת הקטין, ולא בכדי קבע המחוקק בסעיף 14 לחוק השמות תשט"ז-1956, כי "אפוטרופוס של קטין או פסול-דין רשאי, באישור בית המשפט לשנות את שמו הפרטי ואת שם משפחתו של החסוי".

ט. עיקר טענותיהם של המבקשים מבוסס על קיומו של חשש, כי שינוי שם המשפחה עלול לפגוע בצורה זו או אחרת בקטינות. כאמור, אין חולק כי הסיכון אינו ניתן לאיון אלא להפחתה. בית המשפט המחוזי היטיב לבטא זאת באמרו "וכל החלטה תהיה תוצאה של איזון בין אפשרות של גרימת נזק קל יותר לעומת נזק חמור יותר". איני מקל בזיקה שבין שמו של אדם לשורשיו, בחינת "לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים, שנתנו לו אביו ואמו" (המשוררת זלדה). אבל לא לכל איש - והקטינות בענייננו בכלל - ישנן נסיבות קשות כל כך שמעבר לשליטתו ומטבען שהן עלולות לפגוע, ופוגעות בפועל. כן קשה להלום את הטענה לפיה "לא הוכחה" חשיפה עד כה. ראשית, מטרת מכלול ההליכים בעניינם של הקטינות היא בין היתר צמצום נזק ומניעת חשיפה כאמור, ויש רק להודות על שלא נגרמה חשיפה של ממש עד כה. שנית, צוין בפסק דינו של בית המשפט המחוזי שהיו שני מקרים בהם זוהו הקטינות כקשורות לסיפור הטרגי דנא.

י. גם באשר לפן הטיפולי סברו שני בתי המשפט, בין היתר על יסוד חוות הדעת, כי שינוי שם המשפחה של הקטינות ייטיב עמן. חוות הדעת ניתנה לאחר שנערכו ראיונות עם שני המבקשים ועם הפסיכולוגית המטפלת בקטינות. חוות הדעת לא התייחסה - ובדין כך - לשאלה האם עצם שינוי השם מעלה או מוריד לעניין הסכנה מפני חשיפה בלתי מבוקרת של הקטינות. שאלה זו נותרה לבית המשפט. בין היתר נבחנה בחוות הדעת משמעותו של שינוי השם, ובכלל זה שינוי זמני. צוין, כי "שינוי זמני של שם המשפחה שאינו תואם לזה של משפחת האומנה, תוך האפשרות כי יהיה צורך בשינוי השם בעתיד, עלול להצטרף לשורת השינויים והקטיעות חסרי הפשר בחייהן של הבנות" (עמ' 8); אולם סיכון זה נלקח במניין שיקוליהם של בתי המשפט כאמור. מנגד צוין בחוות הדעת, כי "חשיפה בלתי מבוקרת עלולה לטפוח על פניהן של הבנות באופנים שונים ... מידע זה גם אם יגיע ללא כוונת זדון עלול להיות טראומתי ולא רק בהיוודעות לנושא ולאיום הגלום בו, אלא גם במשבר אמון במכלול הדמויות הממלאות תפקידים הוריים עבורן ... החשש הוא מרגרסיה אשר קשה לנבא כיום עד כמה היא תהיה בת טיפול" (עמ' 8). יש איפוא בצעד שננקט משום נקיטת זהירות, שבכגון דא יפה היא תדיר. מאחל אני לקטינות אך טוב.

י"א. בנסיבות אלה איני נעתר לבקשה.

ניתנה היום, כ"ד בסיון תשע"ב (14.6.12).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: פלוני
נתבע: היועץ המשפטי לממשלה
שופט :
עורכי דין: