ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מטרופולין תחבורה ציבורית בע"מ נגד מדינת ישראל :

1

בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בירושלים

בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים

עת"מ 008615/08

בש"א 635/08

לפני:

כבוד השופטת יהודית צור - סגנית נשיא

18/11/2008

בעניין:

מטרופולין תחבורה ציבורית בע"מ ח.פ. 513002832

ע"י ב"כ עו"ד דוד תדמור ו/או יניב אהרונוביץ

העותרת

- נ ג ד -

1.מדינת ישראל - משרד התחבורה

ע"י ב"כ עו"ד אבי זיידנברג

מפרקליטות מחוז ירושלים

2. נרקיס גל הסעות בע"מ ח.פ. 512291816

ע"י ב"כ עו"ד שמואל הרציג ו/או רות ברק ואח'

המשיבות

פסק-דין

1. לפניי עתירה שהגישה מטרופולין תחבורה ציבורית בע"מ (להלן – העותרת) נגד מדינת ישראל – משרד התחבורה (להלן – המשיבה) ונרקיס גל הסעות בע"מ (להלן – נרקיס), בעקבות החלטת המשיבה מיום 30.6.07 לפסול את הצעתה בשל פגם מהותי שנמצא במכתב הארכת הערבות הבנקאית שהגישה העותרת במסגרת מכרז מס' 14/2007 לקבלת רשיונות להפעלת קווי שירות בתחבורה הציבורית באשכול רהט (להלן – המכרז).

רקע עובדתי

2. המשיבה פרסמה את המכרז בחודש יולי 2007. מדובר במכרז להפעלת קווי שירות תחבורה ציבורית עירוניים ברהט וקווים בינעירוניים ממנה לבאר שבע והסביבה. המשיבה קבעה את התאריך 16.12.07 כמועד האחרון להגשת ההצעות במכרז. במועד זה הגישו העותרת ונרקיס את הצעותיהן, שהיו גם ההצעות היחידות שהוגשו.

3. ביום 17.12.07 התכנסה ועדת המכרזים של המשיבה ופתחה את מעטפות ההצעות (פרוטוקול הישיבה, נספח נ"ב לעתירה). ביום 20.12.07 הגישה נרקיס עתירה מנהלית ובקשה לצו ביניים בטענה כי יש לפסול את הצעת העותרת מאחר והוגשה מספר דקות לאחר חלוף המועד הקבוע להגשת ההצעות (עת"מ 1151/07). ביום 23.12.07 נעתר בית המשפט (כבוד השופט מ' סובל) לבקשת נרקיס והוציא צו ארעי האוסר על המשיבה להכריז על זוכה במכרז (נספח ז' לעתירה). ביום 1.5.08 ניתן פסק דינו של בית המשפט (כבוד השופט מ' סובל) הדוחה את עתירת נרקיס (נספח ח' לעתירה).

4. ביום 2.4.08, בעוד הצו הארעי עומד בתוקף וטרם ניתן פסק הדין הדוחה את עתירת נרקיס, הודיעה המשיבה למציעים כי תוקף הערבות שצורפה להצעות עומד לפקוע וכי הם מתבקשים להאריך את תוקף הערבות עד ליום 13.7.08 (נספח י"א לעתירה). ביום 8.4.08 העבירה העותרת למשיבה את כתב הארכת הערבות, וזאת יומיים לפני חלוף המועד האחרון להארכת הערבות ושישה ימים לפני מועד פקיעת תוקפו של כתב הערבות המקורי (נספח י"ב לעתירה). כתב הארכת ערבות זה הוא העומד במוקד העתירה שלפניי.

5. ביום 12.5.08 התכנסה ועדת המכרזים לדון בבחירת הזוכה במכרז. לאחר שבחנה את שתי ההצעות, העניקה הוועדה ציון של 90.25 נקודות מתוך 100 אפשריות להצעת העותרת וציון של 85.51 נקודות להצעת נרקיס. יצויין כי הצעתה של העותרת היתה זולה יותר מזו של נרקיס. בהתאם לכך החליטה המשיבה באותו יום (12.5.08) כי העותרת היא הזוכה במכרז (נספח ב' לכתב התשובה).

6. ביום 26.5.08 פנתה נרקיס למשיבה וטענה כי יש לפסול את זכיית העותרת בשל פגם מהותי בכתב הארכת הערבות הבנקאית שניתן מטעמה (נספח ט"ז לעתירה). נרקיס טענה כי כתב הארכת הערבות שהגישה העותרת מסייג את נוסח הערבות המקורי שצורף למכרז.

7. המשיבה פנתה לעותרת ביום 27.5.08 וביקשה את התייחסותה לטענה זו (נספח י"ז לעתירה). המשיבה החליטה שנוכח מהות הטענות שהועלו, אין מקום לקדם את מימוש הזכייה של העותרת עד לסיום בירור הטענות והודיעה על כך לנרקיס ביום 28.5.08 (נספח י"ט לעתירה).

8. העותרת הגישה למשיבה את התייחסותה לטענות נרקיס בסדרה של מכתבים מן הימים 28.5.08 ועד 19.6.08 (נספחים כ-כ"ח לעתירה). ביום 22.6.08 הודיעה המשיבה לעותרת כי החליטה לערוך לה שימוע בעל פה על מנת לאפשר לה הזדמנות נוספת להרחיב ולשטוח את טענותיה (נספח ל"ג לעתירה). ביום 23.6.08 נערך לעותרת שימוע זה.

9. ביום 24.6.08 הגישה נרקיס עתירה מנהלית ובקשה לצו ביניים במטרה לקבוע כי הצעת העותרת וזכייתה במכרז פסולות. כמו כן ביקשה נרקיס להכריז עליה כזוכה במכרז (נספח כ"ט 1 לעתירה). ביום 29.6.08 מחק בית המשפט (כבוד הנשיאה מ' ארד) את העתירה בהיותה מוקדמת, בשל כך שהוגשה עוד לפני שהתקבלה החלטת המשיבה בטענות נרקיס (נספח ל"ב לעתירה).

10. ביום 30.6.08 התכנסה ועדת המכרזים ודנה בטענות נרקיס ובתשובות העותרת והחליטה לפסול את הצעת העותרת בשל פגם מהותי שנפל בערבות ובאופן מימושה. החלטה זו התקבלה לאחר שהוגשה לוועדה חוות דעת משפטית (נספח ל"ו לעתירה).

וכך החליטה הוועדה:

"הוועדה נאלצת לפסול את הצעת מטרופולין (העותרת – י.צ.). זאת, לאור פסיקת בית המשפט העליון העקבית והחד-משמעית בנוגע לפגמים בערבויות ובדרכי מימושן. כאמור בחוות הדעת המשפטית המצ"ב. הוועדה סבורה שהפגם שהתגלה הינו, על פי פסיקת בית המשפט העליון המחייבת אותה, פגם המסווג כמהותי, דהיינו מחייב את פסילת ההצעה, וכי ההלכה הפסוקה אינה מאפשרת להכשיר את הצעת מטרופולין.

בחירת זוכה במכרז: בעקבות פסילת הצעת מטרופולין בחרה הוועדה כהצעה היחידה הכשרה, הצעת חסרת נרקיס גל הסעות בע"מ." (נספח ל"ה לעתירה).

החלטה זו היא מושא העתירה שבפני.

11. ביום 2.7.08 הודיעה המשיבה לעותרת ולנרקיס על החלטתה (נספחים ל"ד לעתירה ו-ג' לכתב התשובה).

12. בימים 3.7.08, 10.7.08 ו-14.7.08 פנתה העותרת אל המשיבה והעלתה טענות חדשות נגד הצעת נרקיס ופגמים שלכאורה נפלו בה (נספחים ל"ז, מ"ב ו-מ"ג לעתירה). בימים 10.7.08 ו-14.7.08 דנה ועדת המכרזים בטענות שהעלתה העותרת באשר לפגמים בהצעת נרקיס וביום 14.7.08 החליטה שלא לפסול את הצעת נרקיס או לעכב את הליכי כריתת החוזה עימה (נספח מ"ה לעתירה). המשיבה הודיעה לעותרת על החלטתה בעניין ביום 20.7.08 (נספח מ"ה לעתירה). ביום 24.7.08 הגישה העותרת את העתירה שלפניי ולצידה בקשה לצו זמני לעיכוב מימוש הליכי המכרז. באותו יום ניתן על ידי כבוד השופט י' עדיאל צו ארעי במעמד צד אחד להקפאת תוצאות המכרז עד להחלטה סופית בעתירה והורה למזכירות להעביר את העתירה והבקשה לקביעה בפני השופט שידון בתיק. ביום 2.11.08 התקיים דיון בנוכחות הצדדים בבקשה לצו הזמני ובעתירה גופה.

טענות הצדדים

עיקר טענות העותרת

13. העותרת טוענת כי המשיבה שגתה בהחלטתה לפסול את הצעתה בנימוק שכתב הארכת הערבות מסייג את אופן מימוש הערבות. לטענתה, בכתב הארכת הערבות לא נפל כל פגם – צורני, טכני או מהותי – והוא אינו מסייג כהוא זה את יכולת המימוש או אופן מימוש הערבות שהגישה.

14. במישור הצורני טוענת העותרת כי ועדת המכרזים לא הכתיבה כל נוסח מחייב לכתב הארכת הערבות, ועל כן לא ייתכן כל פגם או סטייה צורנית בנוסח של מסמך שכלל לא נקבעה לו מתכונת מראש. העותרת טוענת כי לאור זאת אין מקום להשוות בין נוסח כתב הערבות המקורי לבין נוסח כתב ההארכה. העותרת טוענת כי ההשוואה היחידה שניתן לערוך היא מהותית, בין הוראות כתב הערבות המקורי ובין הוראת כתב ההארכה, ממנה עולה – כך לטענתה – כי כתב ההארכה לא שינה במאומה מתנאי הערבות המקורית.

15. במישור המהותי טוענת העותרת כאמור כי הסעיף הרלוונטי בכתב הארכת הערבות כלל אינו מסייג את היכולת לממש את הערבות או את אופן מימושה. לטענת העותרת, נוסח כתב הערבות המקורי אינו מאפשר את מימושה של הערבות בפקס, בטלקס, במברק או בכל אמצעי אחר שאינו מכתב המופנה אל כתובת סניף הבנק המופיעה בכתב הערבות, ועל כן אין בסעיף הרלוונטי כדי לסייג את דרך מימוש הערבות. העותרת טוענת כי הסעיף האמור בכתב ההארכה אינו מציין אלא את המובן מאליו ולכן אינו משנה מתנאי הערבות המקורית. העותרת מוסיפה כי בנק הפועלים עצמו שהוציא את הערבות, אישר טענה זו וציין כי מימוש ערבות המונפקת על פי נהלי הבנק נעשה באמצעות מכתב דרישה הנשלח אל כתובת הסניף. עוד טוענת העותרת כי כתב הארכת הערבות לא היקנה לה כל יתרון על פני נרקיס ועל כן לא הופר עיקרון השוויון בין המציעים במכרז.

16. העותרת מוסיפה וטוענת כי לא ניתן לפרש את המונח "מכתב" המופיע בכתב הערבות המקורי ככולל גם משלוח באמצעות הפקס. בעניין זה מתבססת העותרת על לשון הכתב המקורי שלפיו "מכתב הדרישה" צריך להיות מופנה אל "כתובת סניף הבנק". לטענתה, הודעת פקס אינה מהווה "מכתב", והיא גם נשלחת אל מספר פקס שאינו מהווה כתובת של הבנק. העותרת מדגישה בעניין זה כי בנוסח הכתב המקורי נכתב "כתובת סניף הבנק" ולא "סניף הבנק". העותרת טוענת עוד כי בשורה של דברי חקיקה שונים נקבע כי מכתב הוא מסמך המועבר באמצעות דוור לנמען, ומכאן שהוא אינו כולל מסר כתוב המועבר באמצעות מכשיר הפקס. לאור זאת טוענת העותרת כאמור כי בהתאם לנוסח הכתב המקורי לא ניתן היה לממש את הערבות באמצעות משלוח הדרישה בפקסימיליה.

17. העותרת טוענת כי מברק כלל אינו מהווה מסמך בכתב, משום שהוא נשלח רק באמצעות שיחת טלפון מבלי שעורך המברק כותב אותו. גם בעניין זה מפנה העותרת אל מספר דברי חקיקה המבחינים בין מסמך בכתב לבין מברק. העותרת טוענת עוד כי דרישת מימוש הנשלחת באמצעות מברק אינה מאפשרת לבנק מנפיק הערבות את רמת הוודאות הנדרשת ביחס לדורש המימוש, ולפיכך אינה יכולה לשמש כאמצעי למימוש הערבות.

18. העותרת טוענת כי חזקה על ועדת המכרזים שהיתה מתריעה בעצמה על פגם בכתב הארכת הערבות, אם היה כזה, מאחר וכתב ההארכה הועבר לידיה יומיים לפני המועד שנקבע ושישה ימים לפני מועד פקיעת התוקף של הערבות המקורית. העותרת טוענת כי הוועדה לא עשתה כך משום שסברה בזמן אמת כי אין פגם כלשהו בכתב ההארכה.

19. העותרת דוחה את הטענה שהסעיף בכתב ההארכה מסייג את אופן מימוש הערבות לאור פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת מ.ג.ע.ר (עע"מ 6090/05 מ.ג.ע.ר – מרכז גבייה ממוחשבת נ' מי נתניה (2003); להלן - פס"ד מ.ג.ע.ר). לטענתה, פסק דין זה נבדל מהמקרה שלפנינו מאחר ושם היה פגם צורני בערבות שהוגשה ומאחר ונוסח כתב הערבות שם לא איזכר את המונחים "מכתב דרישה" ו"לכתובת הבנק", המוזכרים בענייננו. בנוסף טוענת העותרת כי באותו מקרה התבסס פסק הדין על הטענה שניתן היה להנפיק ערבות בנוסח שיתאם את נוסח המכרז, בעוד שבמקרה שלפנינו טענה זו אינה רלוונטית בהיעדר נוסח מחייב לכתב ההארכה.

20. העותרת טוענת כי בהצעתה של נרקיס נפלו פגמים המחייבים את פסילתה. לטענת העותרת, הצעתה של נרקיס גבוהה ב-16% (שהם כ-24 מיליון ₪ בערכים נומינאליים) מהצעתה שלה, ובנסיבות אלה קבלתה הינה בלתי סבירה. לטענת העותרת, בנסיבות אלה, בהן הצעתה של נרקיס היתה ההצעה היחידה שנותרה על כנה לאחר פסילתה הלא מוצדקת של הצעתה שלה, ולאור העובדה כי הצעתה של נרקיס גבוהה בשיעור ניכר מההצעה הנמוכה יותר, היה על ועדת המכרזים לכל הפחות לנמק מדוע היא בוחרת בנרקיס כזוכה.

21. העותרת טוענת כי הצעתה של נרקיס מכילה פרטים מהותיים שביחס אליהם אף הוגש תצהיר, שהינם בלתי נכונים ומביאים לפגיעה באמינותה כמציעה ולכך שהצעתה אינה עומדת בתנאי הסף. בהקשר זה מפנה העותרת אל התנאי בסעיף 4.2.1 למסמכי המכרז שלפיו לכל מציע חייבים להיות לפחות 20 אוטובוסים המצויים בבעלותו ורשומים על שמו, בעוד שבדיקה שערכה ביחס למספרי הרישוי של כלי הרכב הכלולים ברשימה שצירפה נרקיס העלתה כי אחד מעלה כלל אינו אוטובוס אלא רכב משא פתוח, ששנת ייצורו הינה 1994 ולא 2001 כפי שנדרש ברשימה.

22. העותרת טוענת כי נוסח הערבות שצירפה נרקיס כולל את המילה "בלבד" לאחר פירוט סכום הערבות. לטענתה, הדבר נוגד את הדרישה במסמכי המכרז ואת נוסח הערבות המחייב. לטענת העותרת, הוספת המילה "בלבד" עלולה למנוע את האפשרות לחלט את הערבות הבנקאית של נרקיס בסכום הגבוה מהסכום הנקוב בה (מיליון וחצי ₪), אם הסכום הנדרש יהיה גבוה יותר מהסכום הנקוב לאור צירוף הפרשי המדד. העותרת טוענת כי עובדה זו מחייבת את פסילת הצעתה של נרקיס.

23. העותרת טוענת כי מפרוטוקול ישיבת ועדת המכרזים בה נפתחו ההצעות (נספח נ"ב לעתירה), עולה כי נרקיס כלל לא צירפה ערבות להצעתה. העותרת מציינת כי רק בפרוטוקול ישיבת ועדת המשנה המשפטית לבדיקת עמידה בתנאי סף שהתקיימה ביום 26.12.07 (נספח נ"ה לעתירה), אוזכרה לפתע ערבותה של נרקיס. העותרת מדגישה כי העדרה של הערבות בשלב הגשת ההצעות מתועד בשני מסמכים שונים של ועדת המכרזים. העותרת מוסיפה וטוענת כי גם אם אין בכוחו של כל אחד מהפגמים, כשלעצמו, להביא לפסילת הצעתה של נרקיס, הרי שכוחם המצטבר מחייב את פסילתה.

24. העותרת טוענת כי בהתאם למסמכי המכרז, היא החלה בהכנות לביצועו כשבוע לאחר שקיבלה את ההחלטה על זכייתה. העותרת מציינת כי במסגרת זו היא העמידה ערבות הכנות וביצוע על סך 10 מיליון ₪ (ובהתאם החזירה את ערבות המכרז), החלה בתהליך הצטיידות באוטובוסים, בתהליך רכש של מכונות כרטוס אלקטרוני, בהיערכות לקליטה והכשרת כוח אדם ובהיערכות לפעילות הטמעת שימוש בתחבורה ציבורית בקרב תושבי רהט. העותרת מוסיפה כי פעולות אלה היו כרוכות בהוצאות רבות.

עיקר טענות המשיבה

25. המשיבה מציינת כי בהתאם לסעיף 14.6 לחלק א' של המכרז, רשאית הוועדה לפי שיקול דעתה הבלעדי לבקש ממשתתפי המכרז להאריך את תוקף ערבות המכרז. לאור זאת טוענת המשיבה כי תנאי המכרז מגדירים באופן מפורש את נוסח כתב הארכת הערבות, שצריך להיות זהה לכתב הערבות המקורי (שצורף כנספח ג' למכרז). המשיבה מוסיפה כי ממסמכי המכרז עולה בבירור כי נוסח הערבות הבנקאית (המופיע בנספח ג' למכרז) הוא הנוסח המחייב לכל אורכם של הליכי המכרז, ומקום בו התבקשה הארכת תוקף הערבות, ברור שרק משך תוקפה צריך להשתנות ולא כל תנאי אחר שבה.

26. המשיבה טוענת כי בכתב הארכת הערבות שהגישה העותרת נפל פגם מהותי מאחר והוא לא נערך על פי נספח ג' למכרז וכלולות בו הסתייגויות מהותיות הפוגעות בשיוויון בין המציעים במכרז ומקנות יתרון ברור לעותרת אל מול מציעים קיימים ופוטנציאלים.

27. המשיבה טוענת כי על דרך הכלל ובהתאם לפסיקה, יתערב בית המשפט בהליכי מכרז ובהחלטותיהן של ועדות המכרזים תוך נקיטת זהירות רבה ורק כאשר הוכח שבמכרז נפלו פגמים היורדים לשורשו של עניין.

28. המשיבה טוענת כי נוסח כתב הערבות המקורי אינו מסייג את דרך מימוש הערבות על ידי פקסימיליה, מברק או טלקס ואף אינו מסייג את מועד הגשת הדרישה בתאריך הנקוב, ולאור זאת נפל פגם בכתב ההארכה של העותרת המסייג פרטים אלה ובכך נפגע עיקרון השיוויון בין המציעים וניתן יתרון ברור ומהותי לעותרת. המשיבה מוסיפה כי בהתאם לפסיקה, פגם בערבות הוא בדרך כלל פגם מהותי היורד לשורשו של עניין ומחייב את פסילת ההצעה. לטענת המשיבה, נוסח כתב הערבות שבנספח ג' למכרז ברור ואינו מצריך את הפרשנויות והפלפולים הניתנים על ידי העותרת כדי להכשיר את הפגם בכתב ההארכה שהגישה.

29. המשיבה דוחה את טענת העותרת כי משמעות הביטוי "מכתב דרישה" היא מכתב מדוור. לטענתה, כתב הערבות המקורי מתייחס – במסגרת ההוראה המרכזית שבו – לדרישה בכתב, ואין מקום ללמוד מחוקים כאלה ואחרים לעניין משמעות המילה "מכתב", משום שאלה מתייחסים לכללי המצאה ומסירה המיוחדים לאותם חוקים ואינם נוגעים כלל לנוסח כתב ההארכה של ערבות מכרז.

30. המשיבה טוענת כי העותרת לא סיפקה כל הסבר מניח את הדעת מדוע בכתב הערבות המקורי היא לא פירטה את הסתייגות הפקס, ואילו בכתב ההארכה מצאה לנכון לפרט הסתייגות זו. לטענת המשיבה, הדבר מעלה תמיהות באשר לעומד מאחורי שוני זה בין שני כתבי הערבות.

31. המשיבה טוענת כי פסק הדין בעניין מ.ג.ע.ר תומך באופן ברור בעמדתה. המשיבה טוענת כי באותו מקרה - כמו גם במקרה שלפנינו - התייחס כתב הערבות המקורי לדרישה "בכתב", בעוד שבמקרה שלפנינו כתב ההארכה מסייג את אופן מימוש הערבות אף באופן רחב יותר.

32. המשיבה טוענת כי בפועל, הסתייגות מפני מימוש בפקסימיליה מקנה יתרונות שונים, כגון סיכול האפשרות לממש את הערבות ברגע האחרון לפני מועד פקיעתה. לטענתה, אם מקבלים את הנחת העותרת לפיה לא ניתן להעביר את דרישת המימוש בפקס או באמצעי דומה אלא באמצעות מכתב או שליח, הרי שלמעשה מתקצר המועד בו יכולה ועדת המכרזים להחליט על מימוש הערבות בטרם תפקע ויש בידי המציע האפשרות לתקוע טריז בפני מימוש הערבות, הנובע מפרק הזמן שבין קבלת ההחלטה על מימושה ובין הגעת דרישת המימוש לסניף הבנק.

33. המשיבה דוחה את ניסיונה של העותרת להסתמך על פסק הדין בעניין א.ג.י (ה"פ (י-ם) 599/99 א.ג.י בניה ופיתוח נ' משרד הבינוי והשיכון). לטענתה, כפי שהובהר על ידי השופטת נאור בפרשת מ.ג.ע.ר, תנאי השוק שהתקיימו בעת מתן פסק הדין א.ג.י, במסגרתם הבנקים לא הסכימו לכבד דרישות מימוש ערבות שהגישו בפקס, השתנו ועל כן העותרת אינה יכולה להיבנות על פסק דין זה.

34. המשיבה טוענת כי העתירה כלל אינה מתייחסת להסתייגות נוספת הכלולה בכתב הארכת הערבות, שלפיה אפשרות מימוש הערבות הוגבלה רק לשעות הפתיחה של סניף הבנק. המשיבה טוענת כי הסתייגות זו מעניקה לעותרת יתרון ברור, ומחזקת עוד יותר את החלטת הוועדה ואת המסקנה כי אל לו לבית המשפט להתערב בה.

35. לעניין טענתה של העותרת כי ועדת המכרזים לא התריעה בזמן אמת על הפגם לכאורה, טוענת המשיבה כי לא מוטלת עליה חובה לבחון בבהילות את טיבו של כתב הארכת הערבות שמגיש מציע יומיים בלבד לפני מועד פקיעת תוקף הערבות המקורי, כדי לאפשר לו זמן לתקנו. המשיבה מדגישה כי האחריות לפעולות המציע מוטלת עליו, והוא המחויב לדקדק ולהקפיד בניסוח כתבי הערבות המוגשים על ידו.

36. המשיבה טוענת כי בהתאם לפסיקה, אין בהודעה על זכייה, כשלעצמה, כדי לשכלל קשר חוזי. המשיבה מוסיפה כי עניין זה אף נקבע במפורש בסעיף 16 למסמכי המכרז לפיו אין בהודעת הזכייה עצמה כדי לשכלל קשר חוזי בין הצדדים בהיעדר חתימה של הממשלה על הסכם ההפעלה. המשיבה מציינת כי קביעה זו אף צוינה במפורש בהודעה שמסרה לעותרת לרגל זכייתה במכרז. לאור זאת טוענת המשיבה כי אין לומר שנשללה סמכותה לבחון את החלטותיה שלה, הכפופות גם לזכות העיון של יתר המציעים. המשיבה מוסיפה כי החלטתה להשהות את כל ההליכים עד לקבלת החלטה היתה בסמכותה והינה מתבקשת בנסיבות העניין.

37. באשר להחלטתה כי נרקיס היא הזוכה במכרז, טוענת המשיבה כי היא פנתה אל נרקיס לאחר שקיבלה את טענות העותרת בעניין זה וביקשה את התייחסותה. באשר לסוגיית הפרטים השגויים לכאורה הכלולים בהצעת נרקיס והתצהיר התומך בהם, מציינת המשיבה כי תשובותיה של נרקיס בעניין זה היו מקובלות עליה, מאחר ומדובר בטעות דפוס בלבד, שאינה יכולה לשנות את עובדת עמידתה של נרקיס בתנאי הסף של המכרז. באשר לתצהיר התומך, המשיבה טוענת כי בנסיבות אלה בהן מדובר בטעות דפוס הנוגעת לסיומת של שני מספרי רכב, לא ניתן ללמוד כי התצהיר שניתן פוגע באמינותו של המציע.

38. המשיבה דוחה את טענות העותרת בנוגע לשימוש במילה "בלבד" בכתב הערבות של נרקיס. לטענת המשיבה, כתב הערבות שהגישה נרקיס כולל בחובו את ההוראות המפורשות לעניין ההצמדה בהתאם לנדרש במסמכי המכרז, והוספת המילה "בלבד" אינה יכולה להעלות ולהוריד לעניין זה משום שהיא מתייחסת לסכום הקרן בלבד. המשיבה מוסיפה כי הוראות ההצמדה המופיעות בפסקאות הבאות של כתב הערבות שצירפה נרקיס תואמות במלואן את הנוסח הנדרש בנספח ג' למכרז. המשיבה טוענת כי אם מדובר בפגם בהצעה, הרי שהפגם הוא טכני בלבד ואין הצדקה לפסול בגללו את ההצעה.

39. לעניין טענות העותרת כי כתב הערבות של נרקיס לא הוגש במועד, טוענת המשיבה כי היעדר הרישום של כתב הערבות בפרוטוקול נבע משכחה גרידא, וכי ועדת המכרזים שבחנה עניין זה קבעה באופן חד משמעי כי מדובר בטענה שאינה נכונה. המשיבה מוסיפה כי בעניין זה עומדת לה חזקת התקינות של הרשות המינהלית.

40. לעניין טענות העותרת כי קבלת הצעתה של נרקיס כהצעה הזוכה הינה בלתי סבירה בהיותה גבוהה כספית בשיעור ניכר מזו של העותרת, המשיבה מציינת כי בהחלטת ועדת המכרזים מיום 12.5.08, בה נקבע כי העותרת היא הזוכה במכרז (נספח ב' לכתב התשובה), נקבע כי שתי ההצעות הן סבירות מבחינה כספית. המשיבה מציינת בהקשר זה כי בקריטריונים מסוימים שנבדקו על ידי הוועדה, קיבלה הצעתה של נרקיס ניקוד גבוה משמעותית מזה של העותרת. המשיבה מוסיפה כי לאור פסילתה המוצדקת של הצעת העותרת נותרה הצעתה של נרקיס כהצעה הכשרה היחידה ופסילתה היתה מביאה למעשה לביטול המכרז.

עיקר טענות נרקיס

41. נרקיס חוזרת על הטענ