ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מר משה גרין נגד שר התעשייה המסחר והתעסוקה ואח' :

1

בתי המשפט

בית משפט המחוזי בירושלים

בשבתו כבית משפט לעניינים מינהלים

עתמ008368/08

לפני:

כבוד השופט דוד חשין, סגן נשיא

תאריך:

04/08/2008

בעניין:

משה גרין

ע"י ב"כ עו"ד סלעית פרנטי-גרין

העותר

נ ג ד

1. שר התעשייה המסחר והתעסוקה

2. משרד התעשייה המסחר והתעסוקה-

יחידת הסמך לעובדים זרים

3. שר החקלאות

4. משרד החקלאות- הרשות לתכנון ופיתוח הכפר

כולם ע"י ב"כ עו"ד מוחמד חאג' יחיא,

פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)

המשיבים

פסק דין

1. עניינה של העתירה בהקצאת עובדים זרים לעסק למיחזור פסולת עץ. לעתירה שני ראשים: האחד מכוון נגד החלטת היועצת המשפטית של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה (להלן - התמ"ת) שלא לדון בבקשתו של העותר לקבל היתר להעסיק עובדים זרים בשנת 2008 בשל חלוף המועד להגשת הבקשה. העותר מבקש מבית המשפט להורות ליחידת הסמך לעובדים זרים שבמשרד התמ"ת ליתן לו היתר להעסיק עובדים זרים בשנת 2008, לאחר שלדבריו נתקבל אישור שירות התעסוקה כי אין דורשי עבודה ישראלים בתחום זה. בראש השני, מבקש העותר להורות למשיבים להכיר בתחום מיחזור פסולת עץ כתחום עיסוק המזכה את בעליו בהעסקת עובדים זרים, וזאת בין במסגרת הקצאת עובדים זרים לתעשיה ובין במסגרת הקצאת עובדים זרים לחקלאות.

2. העותר עוסק במיחזור פסולת עץ, שלאחר עיבודה משמשת לצרכים שונים: בתחום החקלאות, כמצע בלולים וברפתות; בתחום הבנייה; ולאחרונה אף בתחום האנרגיה החלופית. בשנים 2002-2005 פנה העותר למשיבים כדי שיקצו לו עובדים זרים לצורך עסק המיחזור שלו. העובדים שביקש אז היו עובדים "פשוטים" לעבודת כפיים. משרד החקלאות דחה את פנייתו, משום שמדיניותו היתה, ועודנה בעיקרה, ששירותים חקלאיים ("יחידות תמך") אינם נחשבים כעבודות יצרניות חקלאיות, ולא ניתן לפיכך להקצות להם עובדים זרים במסגרת ההקצאה לחקלאות (ראו: נספחים ה, ז ו-ח לעתירה). משרד התמ"ת, שדחה אף הוא את הבקשה, נימק זאת בכך שהיתרים להעסקת עובדים זרים בתעשיה ניתנים רק "להעסקת עובדים זרים בעלי מומחיות מקצועית שאיננה נחלת הכלל המקומי" (נספח יא2 לעתירה, וראו גם נספח יד1 לעתירה), בעוד העותר ביקש, כאמור, להעסיק באותן שנים עובדים זרים בעבודת כפיים "פשוטה", כשלטענתו עובדים ישראליים אינם רוצים לעבוד בה (ראו נספחים ו1, ט, יא3, יב1, טו וח1 לעתירה, ונספח ג לכתב התשובה).

3. ביום 26.2.08 הגיש העותר לתמ"ת בקשה להעסקת עובדים זרים (שנתקבלה שם ביום 29.2.08; נספח כ לעתירה). הבקשה הוגשה אפוא באיחור, באשר המועד האחרון להגשתה נקבע ליום 31.1.08, ובהודעה על ההארכה נאמר כי לא תינתן הארכה נוספת (נספח ט לכתב התשובה). לפיכך, כאמור, נדחתה הבקשה (ראו נספח א לעתירה). העותר טען, כי השתהה בהגשת הבקשה כדי לעמוד בדרישה להמציא אישור של שירות התעסוקה על אי קיומו של דורש עבודה ישראלי לעבודה נשוא הבקשה להיתר, ולדבריו, אישור המסירה מיום 26.2.08 של שירות התעסוקה הוא האישור (נספח יח לעתירה).

4. כטענת המשיבים, העותר איחר בהגשת הבקשה, ונימוקו לאיחור איננו עומד. אישור המסירה של שירות התעסוקה, כטענתם, איננו אישור לכך שלא קיים דורש עבודה ישראלי לעבודה הנדונה אלא הוא רק אישור על הגשת בקשה להפנות אליו עובדים ישראליים. כעולה מההסברים למדיניות התמ"ת בעניין העסקת עובדים זרים ולאופן הגשת הבקשה, שהוציא הת"מת לקראת שנת 2008, שירות התעסוקה מודיע לתמ"ת (ולא למעסיק) על כך שלא קיים דורש עבודה ישראלי לביצוע העבודה נשוא בקשת ההיתר, והודעתו היא תנאי לדיון של התמ"ת בבקשת המעסיק (עמוד ראשון לנספח ו לכתב התשובה). על המעסיק לצרף לבקשתו את הבקשה שהגיש לשירות התעסוקה ואת אישור המסירה על הגשתה (ראו נספח ה לכתב התשובה). הבקשה לשירות התעסוקה (נספח ג במסגרת נספח יט לעתירה) והאישור על הגשתה (נספח יח לעתירה) נושאות אותו תאריך – 26.2.08. הבקשה לתמ"ת אף היא, כאמור, מאותו יום. כלומר, הטענה כאילו העיכוב בהגשת הבקשה סיבתו בעיכוב באישור המסירה, איננה יכולה להתקבל.

די באיחור בהגשת הבקשה כדי לדחות את העתירה נגד החלטת המשיבים לדחות את הבקשה לשנת 2008.

5. ברם, גם לגופו של עניין יש לדחות את העתירה כנגד החלטת התמ"ת לדחות את הבקשה לשנת 2008. הבקשה הפעם היתה להתיר את העסקתם של עובדים זרים שיעבדו כ"מפעיל מגרסה יינץ ומיימה, מפעיל מערך אריזה מכונה מסוג אימן פאק, רתך, מכונאי דיזל, אלקטרונאי ומפעיל שופלים", וסה"כ ביקש העותר לאשר לו העסקתם של 5 עובדים זרים (נספח כ לעתירה). המשיבים טוענים, כי בכל מקרה לא היה מקום לאשר את הבקשה, משום שלא מדובר במומחיות מיוחדת, שאין לעובדים ישראליים. זאת גם משום שהמומחים שהוצעו ע"י העותר הם עובדים חקלאיים פשוטים, שעברו קורס של יום אחד בהפעלת המכונה (סע' 63 לכתב התשובה). מקובלת עלי טענת המשיבים, כי משעה שלא נמצאו סגולות מיוחדות בעובדים הזרים המוצעים ע"י העותר, אין זה ברור מדוע לא תינתן לעובדים ישראלים אותה הכשרה שניתנה בארץ לעובדים הזרים והם יועסקו באותם תנאים שהעותר מציע לעובדים הזרים שהוא מבקש להעסיק (שם, סע' 64).

6. גם אין בידי לקבל את ראשה השני של העתירה, המבקש להורות למשיבים להקצות עובדים זרים לעיסוק של מיחזור פסולת עץ. למשרד החקלאות עמדה עקרונית, על בסיס דו"ח ועדת בוכריס, לפיה לא יוקצו עובדים זרים למערכות תומכות בחקלאות, כמו המערכת של העותר המציעה מצע ללולים ולרפתות חקלאיות. המשרד גם הוסיף, כי הרכיב של שירותים לחקלאות נכלל במסגרת החישוב של העבודות החקלאיות היצרניות. לא ראיתי מקום להתערב בעמדתו העקרונית של המשרד.

7. בדיון שהתקיים בפניי טען העותר להפלייתו ע"י משרד החקלאות, באומרו, כי המשרד מקצה עובדים זרים גם לנותני שירותים ללולים, ונקב בשמן של חברות מסויימות. אלא, שטענות עובדתיות אלה נטענו לראשונה בדיון, וב"כ המשיבים התנגד להעלאתן, כך שלא ניתן להתייחס אליהן במסגרתה של עתירה זו. יש לציין, כי ב"כ המשיבים אישר בדיון כי לאחת החברות, שעיסוקה במתן זריקות חיסון לתרנגולות, ניתן היתר להעסיק עובדים זרים, אך זאת, לדבריו, משום שתחום החיסון נכלל בהקצאות לשנת 2008, שפורסמו עוד בשנת 2007. ב"כ העותר חלק עליו.

8. ימים אחדים לאחר תום הדיון בעתירה ביקש העותר לצרף עמוד מתוך "קובץ הקצאות 2008" - עמוד אותו הציג לעיוני במהלך הדיון - בטענו כי ההקצאות מדברות בחיסון ע"י המגדל הישיר בלבד (להבדיל מחברת תמך). בתגובתו, התנגד המשיב לבקשה בחזרו על טענתו כי תחום החיסונים הוכנס להקצאות בשנת 2008. העותר טען בתגובה להטעיית בית המשפט, וביקש ליתן לו אפשרות להגיב.

9. בנסיבות הכוללות של העניין לא ראיתי מקום להיעתר לבקשת העותר ולפתוח חזית חדשה של בירור טענת הפלייה שלא נטענה בעתירה. אציין, כי העותר לא הגיש בקשה לתיקון העתירה כפי שהערתי במהלך הדיון (עמ' 4). עם זאת, פתוחה הדרך בפני העותר להעלות טענה זו בפני משרד החקלאות, ואם התשובות שיקבל לא תספקנה אותו, יוכל להגיש עתירה חדשה.

10. גם אין בידי לקבל את בקשת העותר להורות למשרד התמ"ת להקצות עובדים לתחום המיחזור של פסולת עץ. מדיניותו של משרד התמ"ת, כפי שהסבירו המשיבים, היא ליתן היתרים למפעלי תעשיה להעסיק עובדים זרים רק בעבודות בהן נדרשת מומחיות מקצועית מיוחדת שאיננה נחלת הכלל בישראל (סע' 61). לא ראיתי מקום להתערב במדיניותו זו של המשרד.

11. סוף דבר: העתירה נדחית.

העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ₪.

ניתן היום ג באב התשס"ח (4.8.08) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בפקסימיליה.

________________
דוד חשין, סגן נשיא