ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם יוסף לבין נגד איילה נסיעות ותיירות בע"מ. :

בפני כבוד הרשם הבכיר צוריאל לרנר

תובע

אברהם יוסף לבין

נגד

נתבעת

איילה נסיעות ותיירות בע"מ. ח.פ 510613896

צד שלישי
קווי חופשה בע"מ ח.פ. 512610361

בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא

פסק דין

רקע

1. בפני תביעה כספית על סך 3,700 ש"ח, שעניינה הפרה נטענת של התחייבות סוכנות נסיעות לגבי טיב מלון ששהייה בו נכללה בחבילת נופש שרכש ממנה התובע. הנתבעת, סוכנות הנסיעות, הגישה הודעת צד ג' נגד ספקית חבילת הנופש.

2. אקדים ואומר, כי סוגיית הגשת הודעת צד שלישי על ידי תאגיד, בבית המשפט לתביעות קטנות, אינה נקיה מספקות, ומאחר שבכתב ההגנה שהגישה מתייחסת הספקית לתביעה, בלבד, ואינה טוענת כלל נגד הסוכנות, או מכחישה את אחריותה-שלה לנזק, ככל שנגרם נזק (הנזק עצמו מוכחש, כמובן), אני רואה את הספקית כמי שצורפה, למעשה, כנתבעת נוספת לתיק, ולא כצד שלישי על פי הודעת צד שלישי.

3. ככל שהדבר נדרש, הרי שאני מורה בזה על צירופה כנתבעת, כאמור.

התביעה

4. על פי כתב התביעה, רכש התובע חבילת נופש ביוון עבור 3 בנותיו, צליל, ענבל ולחן, כמתנת טרום-גיוס לצעירה שבהן. חבילת הנופש כללה שהיה בת 7 לילות במלון Marilena שבאי כרתים, אשר הוצג בפני התובע כמלון בדרגת 4 כוכבים. בפועל, מה רבה היתה האכזבה כשהתברר שהמלון הוא בדרגת 3 כוכבים, בלבד. בנוסף, מונה כתב התביעה סדרת מחדלים או טענות, שגרמו לעגמת נפש כדלקמן: בשל ליקוי בשובר (voucher) שנמסר לתובע, בו נרשם שם המלון בלבד, ולא פרטי ההתקשרות עמו, וכן בשל העובדה שבאתר האינטרנט של ספקית החבילה הקישור שבשם המלון הוביל לאתר אינטרנט של מלון אחר באותו שם, המצוי באי לסבוס, נותק הקשר עם הבנות עד לשעות הערב של יום הנסיעה. יתר על כן, איכות המלון אכן היתה פחותה באופן ניכר מהמצופה, וגרם אכזבה רבה לבנות. נציג הסוכנות במקום, שאמור היה לעמוד בקשר איתן, תאם עמן פגישה אך לא התייצב, ולאחר מכן לא ניתן היה ליצור עמו קשר. פניות של התובע עצמו לסוכנות נענו בטענה, שעל פי הספקית המלון הוא בדרגת 4 כוכבים, ועל כן אין היא יכולה לסייע; ואילו פניות לספקית נענו בטענה, שלא ממנה נרכשה החבילה, ועל כן על התובע לפנות לסוכנות.

5. להוכחת הטענה העיקרית צרף התובע מכתב שקיבל ממנהל המלון, לפיו המלון הוא בדרגת 3 כוכבים, וכן תדפיסים מאתר התיירות היווני באינטרנט, המאשרים את הדבר (ולמעשה נכתב בהם, כי מבין 4 בתי המלון ביוון, הנושאים את השם Marilena, אף לא אחד מהם הוא בדרגת 4 כוכבים).

6. בשל כל האמור, דורש התובע 3,700 ש"ח. סכום זה אינו מנומק בכתב התביעה, אולם בעדותו בפני הסביר התובע, כי ההפרש בין עלות השהיה במלון בדרגת 4 כוכבים לבין עלות השהיה במלון בדרגת 3 כוכבים הוא כ-80-100 דולר לאדם (לכל משך השהייה), ואת יתרת סכום התביעה הוא תובע כפיצוי עבור עגמת הנפש שנגרמה.

ההגנות

7. הסוכנות טוענת, כי היא ניזונה מפי הספקית, וכי אף עתה טוענת הספקית, לאחר בירור, כי מדובר במלון בדרגת 4 כוכבים. היא טוענת, איפוא, להעדר יריבות, וגם להעדר עילה.

8. הספקית טוענת, כי אכן, המלון הוא בדרגת 4 כוכבים; כי ניתן היה למזער את הנזק, ככל שנגרם, באמצעות פניה לנציגה ביוון או לאנשי הסוכנות בישראל, וכן, כי בפועל לא נגרם נזק, לא מהליקוי בשובר החופשה (שכן החבילה כללה העברות משדה התעופה אל המלון, ולא היה ניתן לטעות בזהות המלון), ולא מהשהייה במלון; להמחשה מצביעה הספקית על כך, שעל פי הודעת דואר-אלקטרוני ששלחה הבת צליל לאביה, התובע, מהמלון, ושצורפה לכתב התביעה (כראיה הכתובה היחידה לטענת הטיב הלקוי), רק צוין כי האוכל גרוע (אם כי הסלטים טובים), ואין אזכור של בעיות אחרות במלון.

9. להוכחת טענתה העיקרית היא מצרפת מכתב שקיבלה הספקית ממשרד התיירות היווני, לפיו המלון הוא בדרגת 4 כוכבים.

10. בדיון שבפני העידו התובע וכן שתים משלוש הבנות, ענבל ולחן. ככלל, עדותם היתה עקבית ותואמת. מספר עובדות עלו מפי עדי התביעה, שחרגו מהאמור בכתב התביעה, כגון, באופן בולט, הטענה שעל פי פירוט אודות המלון, באתר הספקית, סברו כי המלון מצויד במגרש טניס, ומאחר שלחן היא חובבת טניס, טרחה לקחת עמה את המחבטים לחופשה, ונתאכזבה לגלות כי כלל אין מגרש טניס במלון.

11. נציג הסוכנות חזר על הטענות שבכתב ההגנה, והוסיף, כי הוא עצמו אינו יכול לדעת אם מלון הוא בדרגת 3, 4 או 5 כוכבים רק משהייה בו. עוד הוסיף, כי עניין מחבטי הטניס והמגרש לא נזכר עד הדיון.

12. נציגת הספקית חזרה אף היא על הטענות שבכתב ההגנה והוסיפה, כי היא אינה יכולה לדעת אם אכן היה בשעתו קישור לקוי באתר האינטרנט של הספקית, כנטען על ידי התובע, שכן הטענה עלתה לראשונה בכתב התביעה, ועתה הקישור הוא תקין; לדבריה, אין דירוג אחיד של בתי מלון, ואין דינו של מלון 4 כוכבים בארץ אחת כדינו של מלון בדרגה דומה בארץ אחרת. בנוסף טענה, כי הסיפור עם הנציג שלא התייצב לא הוכח, שכן לא הוצג פלט שיחות לפיו ניסו להשיגו. באופן כללי טוענת הספקית, כי מדובר בתביעה קנטרנית, שנולדה רק מאחר שהתובע גילה במקרה כי המלון מזוהה באתר כלשהו כמלון 4 כוכבים, וכי בפועל לא נגרם נזק.

דיון והכרעה

13. סבורני שיש לקבל את התביעה, ברמה העקרונית, נגד הספקית, ולדחותה נגד הסוכנות. הסוכנות פעלה כשלוח, ולא מצאתי כי בהתנהלותה נפל פגם המצדיק פסיקת פיצוי לתובע.

14. אני סבור שהמצג שנוצר – על ידי הסוכנות כשהיא חיה מפי הספקית – אודות המלון שנבחר לא היה מצג אמת. ניתן להניח בצד את ההבחנה הפורמאלית בין דרגת 3 כוכבים לבין דרגת 4 כוכבים, אולם אין חולק (ומכל מקום לא נטען) כי המלון באותו שם המצוי באי לסבוס, שהוא זה שפרטיו עמדו לנגד התובע ומשפחתו עת בחרו את המלון המסוים אליו נסעו, מצטייר כמלון בדרגה גבוהה יותר מהמלון אליו הגיעו בסופו של דבר.

15. איני מקבל, בעניין זה, את טענת הספקית אודות חוסר היכולת לבדוק את הקישור השגוי הנטען, גם בחלוף הזמן. לבטח מצוי בידי הספקית (או מי שנותן לה שירות בעניין זה) תיעוד אודות תיקונים ושינויים שנעשו באתר האינטרנט שלה; הקישור למלון ניתן היה לבדיקה בנקל, ואני מקבל בעניין זה את גרסת התובע.

16. אולם לבד מכך, תיאור הבנות את המלון, בעדותן בפני, אכן אינו תואם את ציפייתו הסבירה של אדם הרוכש חבילת נופש במלון 4 כוכבים. דומה שעדות זו, גם אם פרטיה עלו לראשונה בפני, ביחד עם המסמכים שצרף התובע אודות אסמכתאות "מהשטח", הן ממנהל המלון והן מאתר אינטרנט רלבנטי, דים כדי לבסס את הטענה, שהמלון אינו בדרגה בה שווק. אכן, גם למכתב שצורף לכתב ההגנה של הספקית משקל נגדי, אולם דומה שדווקא נוכח טענות ההגנה, כי אין מדד אובייקטיבי או רשמי, הרי שראיות התובע הן, כאמור, "מהשטח" ולטעמי בנות משקל רב יותר.

17. איני מקבל גם את טענת הספקית, שעלתה בדיון, לפיה היה על התובע להקטין נזקיו, על ידי כך, שהבנות היו עוברות למלון אחר, ומשלמות את הפרש המחיר. לא שוכנעתי כי אכן מדובר בהקטנת נזק, בהעדר נתונים אודות הפרש המחיר בין המלון בו שהו למלון האחר המדובר, או אודות קלות המעבר בין האחד למשנהו.

18. לעניין זה, איפוא, יש לטעמי אכן לחייב את הספקית להחזיר לתובע את ההפרש בין שווי החופשה במלון בדרגת 3 כוכבים לבין המחיר ששילם; בהעדר גרסה נוגדת והכחשה לנתונים שהציג התובע, אני מקבל את עדותו, ומחייב את הספקית להחזיר לו סך של 1,000 ש"ח עבור רכיב זה של התביעה.

19. מצד שני, לא שוכנעתי כי למעט עצם האכזבה משהיה במלון פחות נוח, נגרמה לבנות או לתובע עגמת נפש רבה כל כך, המצדיקה פסיקת פיצוי בשיעור הנתבע; למעשה, עגמת הנפש שנגרמה לבנות אף אינה בת פיצוי במישרין, מקום בו התובע הוא אביהן ולא הן. לכל היותר, עגמת הנפש שנגרמה לתובע היא קלה, מעצם האכזבה (החלקית) של בנותיו, ומהיום הראשון של החופשה, בו היה שרוי בדאגה והתרוצצות מיותרים. מאידך, יש לקבל בנקודה זו את עמדת הספקית, כי בנקל היה התובע יכול לצמצם את דאגתו, אם היה פועל כמצופה מאדם השולח את בנותיו לארץ זרה, ומוודא כי קודם לצאתן יהיה מצויד במספר הטלפון של המלון בו הן צפויות להימצא. העדר הפרטים על השובר, לבדו, אינו גורם יחיד וישיר לדאגה זו.

20. מטעם זה, אני סבור שיש לפסוק פיצוי סמלי בלבד עבור עגמת הנפש שנגרמה, ובצירוף האגרה ששולמה מעמיד את סך הסכום הנפסק בזה על 1,360 ש"ח.

התוצאה

21. התוצאה היא, שאני מקבל את התביעה נגד הספקית, חלקית, ודוחה את התביעה נגד הסוכנות.

22. הספקית, קווי חופשה בע"מ, תשלם לתובע סך של 1,360 ש"ח.

23. התובע ישלם לסוכנות, איילה נסיעות ותיירות בע"מ, את הוצאות הדיון בסך של 180 ש"ח.

24. לא מצאתי לנכון להורות, בנסיבות, כי הספקית תשפה את התובע בגין הסכום אותו חייבתי את התובע לשלם לסוכנות.

המבקש להשיג על פסק הדין, זכאי לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי, תוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ב סיון תשע"ב, 12 יוני 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהם יוסף לבין
נתבע: איילה נסיעות ותיירות בע"מ.
שופט :
עורכי דין: