ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מגדל חברה לבטוח בע"מ נגד איאד יאסין :

בפני כבוד השופטת אורלי מור-אל

תובעים

מגדל חברה לבטוח בע"מ

נגד

נתבעים

1.איאד יאסין
3.ח'אלד סלטי
4.חברת סקוריטס סוכנות ביטוח בע"מ

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

פסק דין

בפני תביעת שיבוב בגין תאונת דרכים שארעה ביום 2/10/2007. על פי הנטען בכתב התביעה, נהג הרכב המבוטח על-ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") נהג במכוניתו ברח' ראול ולנברג בתל-אביב , בנתיב הימני מתוך שניים ובשעה שעמד עם רכבו על מנת להכנס לחניה, הגיע רכב הנהוג בידי הנתבע מס' 1 (להלן: "רכב הנתבעים") מן הנתיב השמאלי, חתך את רכב התובעת משמאל ופגע בפינה השמאלית קדמית של רכב התובעת.

נהג רכב התובעת העיד בבית המשפט וחזר על גירסה זו, לטענתו הוא עובד במשמרות והגיע לעבודתו באותו יום, ראה מקום חניה פנוי ועמד עם רכבו במקביל לרכב חונה אחר על מנת להיכנס לחניה. לדבריו הוא הסתכל במראות על מנת לראות אם יכול לנסוע לאחור, עוד לא הספיק לשלב למהלך אחורי ואז קרתה התאונה. נהג רכב התובעת, לא ידע לומר איזה חלק ברכב הנתבעים פגע ברכבו. כאן המקום לציין כי רכב הנתבעים הוא רכב שברולט מסחרי מעל 4 טון, דהיינו מדובר ברכב גדול, מאסיבי וגבוה הרבה יותר מרכב התובעת.

גרסת הנתבעים אחרת לגמרי, לטענתם נהג התובעת יצא מחניה מבלי לשים לב לדרך ופגע בגלגל אחורי של רכב הנתבעים. נהג הנתבעים טען, כי מלבד המעיכה הנמצאת בכנף הקדמית השמאלית ברכב התובעת, לא נגרם לרכב התובעת כל נזק נוסף. נהג הנתבעים אף הציג תמונה שצילם, לטענתו, במועד הארוע, בה נראה רכב התובעת עומד בתוך החניה. על-ידי נהג הנתבעים צולמה תמונה אחת בלבד, ובה נראית המעיכה בכנף, לא צולמו תמונות נוספות של הרכב ולא ניתן לראות אם היו או לא היו נזקים נוספים.

שמעתי את עדות הנהגים, בחנתי את התמונות ואני קובעת כי הנתבע 1 אחראי לתאונה. עדותו של נהג התובעת מהימנה לטעמי, אני מקבלת את גירסתו, כי היה בדרכו לעבודה והתכוון להכנס לחניה. אציין, כי מדובר במפרץ חניה די רחב, כך שאם רכב הנתבעים נצמד במקביל לרכב לפני החניה הפנויה על מנת לחזור ברוורס לחניה הוא חוסם רק חלק מן הנתיב הימני.

רכב הנתבעים הגיע, בהתאם לעדותו, במטרה לפנות ימינה כדי להכנס לאתר בניה שהיה בסמוך, הוא אישר בעדותו, כי יש לו "שטח מת" בצד הימני של הרכב, בין אם ראה רכב הנתבעים את רכב התובעת על הנתיב הימני וביצע את הסיבוב בחוסר זהירות ובין אם לא הבחין בו כלל, האחריות לתאונה מוטלת עליו. מבחינת נהג התובעת התאונה הייתה בלתי נמנעת, הוא היה במצב עמידה וטרם התחיל את הנסיעה לאחור על מנת להכנס לחניה.

הנזקים שנגרמו לרכב התובעת תומכים בגירסתו, על פי התמונות וחוות דעת שמאי, נגרם נזק נמשך לצד השמאלי ברכבו עד למעיכה רצינית יחסית בסמוך לפגוש השמאלי, מה שמלמד שהרכב היה במקביל למדרכה ולא בזוית, שאז ניתן היה לצפות לפגיעה בפגוש השמאלי בלבד.

התמונה שצילם נהג הנתבעים במועד הארוע, אינה מסייעת להוכחת גירסתו, שעה שנראה בתמונה כי רכב התובעת נמצא בחניה, ואין ספק שלפי גירסת מי מהצדדים הרכב לא היה בחניה בעת התאונה. אין זאת אלא שלאחר התאונה נהג התובעת נכנס לחניה שהייתה פנויה. נהג רכב הנתבעים הציג את התמונה לכתחילה ככזו שמייצגת את מצב הרכב בעת התאונה ורק לאחר שבית המשפט עימת אותו עם העובדה שהרכב נמצא בחניה והדבר לא הגיוני, הסכים כי יכול שהרכב הוזז שהרי הוא המשיך בנסיעה לאחר התאונה, נכנס לאתר הבניה וחזר על מנת להחליף פרטים.

לרכב הנתבעים לא נגרם כל נזק, כך שלא ניתן לדעת איזה חלק של הרכב פגע ברכב התובעת. נהג הנתבעים הציג תמונה עדכנית של רכבו, אך התמונה צולמה מהצד השמאלי, ולא ניתן לקבוע או לשער איזה חלק בצד הימני גרם את עיקר הנזק. יתכן שהיה זה הגלגל כפי שטוען נהג הנתבעים, אך סביר שהיה חלק נוסף ברכב שגרם את הנזקים האחרים.

חשוב להדגיש כי נהג התובעת, טען החל מגירסתו הראשונה לחברת הביטוח, כי הנזק ברכבו הוא לא רק המעיכה בפגוש, אלא לאורך הצד השמאלי, כך גם קבע השמאי. השמאי לא נחקר על חוות דעתו, ואיני רואה לפקפק בכך שכל הנזקים שאושר תיקונם קשורים לארוע.

בנסיבות אלה יש לחייב את הנתבעים לפצות את התובעת.

הנתבעת 3, ביקשה בכתב הגנתה, כי לא אחייב את הנתבעים יחד ולחוד בשל כך שההשתתפות העצמית של הנתבע 1, היא 5,000 ₪, ולפיכך, לטענתה, ראוי לחייבה רק מעבר לסכום זה. אף שהצדדים סיכמו טענותיהם בתיק זה, הנתבעת-3 לא חזרה על הטענה בסיכומיה, ונראה כי זנחה את הטענה, מה גם שיש ניגוד אינטרסים מסויים בין הנתבעת-3 לבין הנתבע-1, בהעלאת הטענה כאשר שניהם מיוצגים על-ידי אותו עו"ד מטעם חברת הביטוח ולא שמעתי את עמדתו של הנתבע-1 בסוגיה.

הפסיקה חלוקה בשאלה זו, יש הסוברים כי הסוגיה של גביית דמי ההשתתפות העצמית נותרת במישור היחסים שבין המבטח למבוטח ואינה משליכה למערכת היחסים שבין המבטח לבין צד (עא (נצ') 303-09 עיריית תל אביב – יפו נ' שחר יפעת (פורסם בנבו)), לעומת זאת פסיקה אחרת גורסת, כי חבות המבטחת היא לפי החוזה והחוק אך מעבר לסכום ההשתתפות העצמית (ראה לדוגמא: תא (ראשל"צ) 387/07 אסרף ז'נט נ' הראל בע"מ - חברה לבטוח (פורסם בנבו)).

במקרה דנן, נוכח העובדה שהנתבעת-3 לא חזרה על הטענה בדיון, לא הוכיחה מהו הסכום המשוערך של דמי ההשתתפות העצמית ולא שמעתי את עמדתו של הנתבע-1 (נוכח ניגוד העניינים בהעלאת הטענה), איני רואה צורך להכריע בין שתי הגישות, מה גם שאין המדובר במצב בו לא ניתן לחזור אל המבוטח (עקב היותו חס וחלילה חדל פרעון או לא בן החיים), אלא, הלכה למעשה, לכל היותר, ככל שדמי ההשתתפות טרם נגבו, ההכרעה כך או כך תתמצה בשאלה מי יגבה את דמי ההשתתפות העצמית מן הנתבע-1.

בנסיבות אלה, אני מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה, בסך 6,228 צמוד מיום התשלום ועד התשלום המלא בפועל, אגרה כפי ששולמה, שכר העד כפי שנפסק, ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪.

ניתן היום, י"ט סיון תשע"ב, 09 יוני 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מגדל חברה לבטוח בע"מ
נתבע: איאד יאסין
שופט :
עורכי דין: