ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שאיק מרים נגד בטוח לאומי-סניף באר שבע :

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

בפני כבוד השופט יוחנן כהן

התובעת:

שאיק מרים
ע"י ב"כ עוה"ד ווסר אדוארדו – סיוע משפטי

נגד

הנתבע:

המוסד לבטוח לאומי
ע"י ב"כ עוה"ד גניה ברקוביץ

בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן.

פסק דין

1. התובעת הגישה תביעה להכיר בתסמונת התעלה הקרפאלית בה לקתה בידיה כ"תאונת עבודה".

רקע עובדתי

2. עובדות המקרה פורטו בהחלטת ביניים מיום 30/5/10 ועל פיהן:

א. התובעת ילידת 1963.
ב. מזה כ-25 שנים עובדת התובעת כספרית כעצמאית ושכירה.
ג. במסגרת עבודתה ביצעה התובעת חפיפה בראשי הלקוחות ופאנים.
ד. כמו כן ביצעה התובעת צבע וסלסולים תוך שימוש במספריים בשתי ידיה.
ה. התובעת עבדה 5 ימים בשבוע, 8 שעות ביום.

3. תביעת התובעת להכיר בפגיעה בידיה כ"פגיעה בעבודה", נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה, כי "על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו למחלתך בידיים.
בהתייעצות עם רופא מומחה ובעיון במסמכים הרפואיים נמצא כי עבודתך כספרית אינה קשורה להופעת המחלה ביד.
לפיכך, נשלל קשר בין עבודתך לבעיות מהן הינך סובלת ואין לראות במחלת כתאונת עבודה".

4. הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי וד"ר סוזנה הורוביץ, מומחית לאורטופדיה מונתה כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין כאשר היא נתבקשה להשיב על השאלות המקובלות באשר לקשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתה של התובעת, לבין המצב הקיים בידיה של התובעת.

5. ד"ר הורוביץ קובעת בחוות דעתה מיום 4/7/10, בצורה חד משמעית כי:

"ש. מהי המחלה ממנה סובלת התובעת?
ת. התובעת סובלת מתיסמונת התעלה הקרפאלית בשתי ידיה, יותר ביד שמאל, ומתסמונת תפס, יותר ביד שמאל. כמו-כן התובעת אובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה, שהינה מחלה ראומטית, הפוגעת במפרקים רבים המפוזרים בגוף החולה.
ש. האם ניתן לקבוע שעבודתה של התובעת כמתואר לעיל בסעיף 4, גרמה לה ל"מחלת מקצוע" כמוגדר בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה בתקנות על פי סמכות שר העבודה והרווחה שנקבעה בסעיף 85 לחוק)?
ת. מכיוון, שלא מדובר במקרה זה על עבודה עם מכשירים רוטטים, ולא בעבודה המחייבת תנועות חד גוניות החוזרות ונשנות ברציפות, עבודתה של התובעת אינה בגדר מחלת מקצוע. ראוי גם לציין שהיד שניזוקה יותר, היא ידה הלא דומיננטית של התובעת.
ש. האם אופי עבודתה של התובעת כמתואר בעובדות לעיל גרם לאירועים תאונתיים זעירים בידיה של התובעת?
ת. עבודתה של התובעת לא גרמה לעומס דווקא על התעלה הקרפאלית, בשתי ידיה, ולא בוצעו פעולות חד גוניות, רצופות, חוזרות ונשנות. לכן אני סבורה, כי לא נגרמו אירועים תאונתיים זעירים. כמו-כן יש לציין, כי התובעת סובלת מפיברומיאלגיה. מחלה ראומטית זו הינה אחד הגורמים העיקריים לעלייה בשכיחות הופעת תסמונת התעלה הקרפאלית, או לתסמונת תפס של אצבעות הידיים.
ש. במידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך על פי תורת המיקרו טראומה, האם השפיע מה שאירע בעבודה על הופעת המחלה ובאיזו מידה?
ת. בנסיבות המקרה, סביר שהגורם הדומיננטי להופעת תסמונת התעלה הקרפאלית בידיה של התובעת, הוא מחלת הפיברומיאלגיה, וסביר כי גם לגיל התובעת היה תפקיד בהתפתחות הפגימה. לפיכך נראה, כי לעבודה לא הייתה השפעה על הופעת הפגימות הנ"ל."

6. בהחלטה מיום 20/7/10 ניתנה לצדדים אפשרות לפנות לבית הדין ולבקש להציג שאלות הבהרה.

7. בהחלטה מיום 28/7/11 אישר בית הדין לתובעת להציג למומחית 4 שאלות הבהרה, כדלקמן:

"א. העובדה שהתובעת לא עובדת עם מכשירים רוטטים, ולא בעבודה המחייבת תנועות חדגוניות החוזרות ברציפות, האין זה נכון, כי בנסיבות מסוימת כאשר מדובר בעבודה אינטנסיבית כגון זו של התובעת (25 שנים 8 שעות ביום), יכולה להופיע תסמונת התעלה הקרפלית גם ללא עבודה עם מכשירים רוטטים, כגון אצל קלדניות?

ב. במקרה דנן, האין הפעלת הידיים בחפיפת שערות שעות רבות ביום וגם עבודה עם מספריים ופאנים שעות רבות ביום יכולות לגרום לתסמונת?

ג. לעניין היד הדומיננטית, האין זה נכון ששתי הידיים נפגעו כאשר ידוע כי התובעת עבדה עם שתי הידיים?

ד. כמו כן המומחית מתבקשת להתייחס בהבהרתה לאישור הרפואי של ד"ר ורשבסקי מיכאל, מבית החולים "ברזילי" באשקלון, ולפרט אם יש בו מלשנות את מסקנותיה בחוות הדעת".

8. המומחית השיבה לשאלות ההבהרה עליהן נשאלה, כמפורט בתשובתה מיום 14/9/11, תוך שהיא אינה משנה את קביעתה לפיה היא שוללת קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין תחלואיה הנטענים. וכך השיבה המומחית לשאלות ההבהרה:

"1. קיים בספרות תיאור של מקרים מסוימים, שבהם ספרים סבלו מ-CTS, וזאת ביד שאחזה במספריים. אני סבורה שיש לאבחן מקרה של ספרית העובדת עם מספריים בידה הדומיננטית, ממקרה של קלדנית, המקלידה בשתי ידיה. יצויין, כי לא מדובר בספרות על שתי ידיים שעסקו בחפיפת שערות, או על יד שאחזה בפן. מכאן, ש-CTS יכול להופיע במקרים מסוימים ביד הדומיננטית של ספריות.

2. הפעלת היד הדומיננטית של ספרית במשך שעות ארוכות בעבודה עם מספרים, יכולה לגרום לתסמונת ביד הדומיננטית.

3. ר' התשובות לעיל.

4. אינני מקבלת את מסקנותיו של עמיתי ד"ר ורשבסקי. בניגוד לדעתו הנסמכת על העדר סימני ארטריטיס בצילומי רנטגן, ידוע כי מחלת פיברומיאלגיה אינה גורמת לשינויים ניווניים (אוסטאוארטריטיס) במפרקים, אך היא גורמת לחולשה ולכאבים הן של מפרקים, והן של הגידים והעצבים של הגפיים."

9. התובעת ביקשה להפנות למומחית שאלות הבהרה נוספות, אולם בהחלטת בית הדין מיום 16/1/12 נדחתה הבקשה.

טענות הצדדים

10. לטענת התובעת, עד עתה אין בפני בית הדין כל תשובה באשר לקשר בין "תסמונת התפס" לעבודת התובעת, שהרי לא נתקבל כל מענה בהקשר לקשר הסיבתי בינו לבין העבודה.

עוד טוענת התובעת, כי יש לקבל את התביעה או למנות מומחה נוסף, שכן המומחית דוגלת באסכולה המרעה עם התובעת, ואשר לצדה אסכולה אחרת על פיה, תוצאות חוות הדעת, למצער לכאורה, היו הפוכות.

התובעת טוענת עוד, כי התשתית העובדתית מצביעה על תנועות חד גוניות של האצבעות ו/או כף היד ו/או המפרק, החוזרות ונשנות ברציפות משך שעות עבודה רבות כמתואר בעובדות. לפיכך, מן הדין לקבל את התביעה או לחלופין למנות מומחה נוסף לבחינת הקשר הסיבתי בין הפגיעה בידיה של התובעת לעבודתה.

11. לטענת הנתבע, נוכח קביעותיו העובדתיות של בית הדין ונוכח חוות הדעת החד משמעית של המומחה מטעם בית הדין, יש לדחות את התובענה.

מחוות הדעת עולה בבירור כי לא קיים קשר סיבתי בין הפגימה ממנה סובלת התובעת בידיה לבין תנאי עבודתה.
מחוות דעתה של המומחית עולה במפורש שהגורם הדומיננטי להופעת תסמונת התעלה הקרפאלית בידיה של התובעת, הוא מחלת הפיברומיאלגיה ולפיכך נראה כי לעבודת התובעת לא הייתה השפעה על הופעת הפגימות הנ"ל.

דיון והכרעה

ראה: דב"ע תשן/48-0 המוסד - עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321.
דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374.

בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן.
ראה: דב"ע נו/244-0 המוסד - יצחק פרבר, (לא פורסם).

13. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין.
ראה: דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד, ניתן ביום 2.11.99.

14. לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.
מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.

15. במקרה הנוכחי, לא ניתן לומר שחוות דעת המומחית אינה מפורטת ומנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליה, גם אין בה פגמים הנגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה. המומחית מפרטת כיצד מתפתחת התסמונת ממנה סובלת התובעת בדרך של מיקרו טראומה. לדברי המומחית אין המדובר במקרה זה על עבודה עם מכשירים רוטטים, ולא בעבודה המחייבת תנועות חד גוניות החוזרות ונשנות ברציפות, ולפיכך קובעת המומחית כי עבודתה של התובעת אינה בגדר מחלת מקצוע. עוד מציינת המומחית, שהיד שניזוקה יותר, היא ידה הלא דומיננטית של התובעת. המומחית מציינת כי עבודתה של התובעת לא גרמה לעומס דווקא על התעלה הקרפאלית בשתי ידיה, ולא בוצעו פעולות חד גוניות רצופות, חוזרות ונשנות; ולכן המומחית סבורה כי לא נגרמו אירועים תאונתיים זעירים. המומחית מדגישה כי התובעת סובלת מפיברומיאלגיה, מחלה ראומטית אשר הינה אחד הגורמים העיקריים לעלייה בשכיחות הופעת תסמונת התעלה הקרפאלית, או לתסמונת תפס של אצבעות הידיים.

16. התובעת טוענת בסיכומיה כי בעבר הוכרה בפסיקת בית הדין הארצי והאזורי לעבודה עבודת קלדנות כגורמת לתסמונת התעלה הקרפאלית.
בעניין זה יתכן וקיימות אסכולות רפואיות שונות, אולם אין בכך כדי לסתור את האמור בחוות דעתה של המומחית מטעם בית הדין, ועל כן לא ניתן לקבל את טענות התובעת.
כאמור לעיל, במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, במיוחד במקום שבו לא הובאה חוות דעת מטעם התובעת.
לעניין תסמונת התפס ביד שמאל של התובעת, הסבירה המומחית שיד שמאל, שניזוקה יותר, היא ידה הלא דומיננטית של התובעת. עוד ציינה המומחית בתשובותיה לשאלות ההבהרה כי קיים בספרות תאור של מקרים מסויימים שבהם ספרים סבלו מ-CTS, וזאת ביד שאחזה במספרים, היינו ביד הדומיננטית. בכך נתנה המומחית מענה לשאלת תסמונת התפס.

17. אשר על כן התביעה נדחית.

18. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד סיון תשע"ב, 04 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

קלדנית: רות רחמים.
1 מתוך 6


מעורבים
תובע: שאיק מרים
נתבע: בטוח לאומי-סניף באר שבע
שופט :
עורכי דין: