ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ נגד רייטנר :

בפני כבוד הרשמת בכירה צבייה גרדשטיין פפקין

תובעת
דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ

נגד

נתבעים
1.ליאור רייטר
2.חנה רייטר

בית משפט השלום ברמלה

פסק דין

התובעת היא חברה העוסקת בהשכרת רכבים ולטענתה אחד הרכבים שבבעלותה מסוג סיטרואן (להלן – הסיטרואן) נפגע מקטנוע שבו נהג הנתבע 1 (להלן – הקטנוע והנתבע בהתאמה), (האירוע יקרא להלן – התאונה). הנתבעת 2 היא הבעלים הרשום של הקטנוע ואשתו של הנתבע 1.
לטענת התובעת לסיטרואן נגרמו נזקי רכוש ומכאן התביעה לחייב את הנתבעים בגין נזקי התובעת.

טענות הצדדים
מטעם התובעת העיד מר עודד נגר שהיה נהג הסיטרואן במועד התאונה.

לטענת מר נגר הוא נסע באזור "הבורסה" באזור החניונים ועצר את הסיטרואן בשל רכב שעצר לפניו.
על פי עדותו הגיח הנתבע מאחור לא הצליח לעצור את הקטנוע ופגע בסיטרואן.

מחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה עולה שהתאונה אירעה ביום 13.9.2010 וסיטרואן נבדק ב- 1.12.2010. התובעת הגישה את טופס ההודעה של נהג הסיטרואן לתובעת לגבי אופן קרות התאונה (ת/1) וכן הגישה את תמונות רכב התובעת לאחר התאונה ואשר צולמו על ידי השמאי מטעמה (ת/2).

לטענת הנתבע, מר עודד נגר הוא האשם בתאונה.
לטענתו מר עודד נגר סטה עם הסיטרואן באופן פתאומי מהנתיב הימני לנתיב השמאלי בו נסע הנתבע וחסם את דרכו לאחר שסטה בחדות ובפתאומיות מבלי לאותת.
לטענתו כתוצאה מכך ארעה התנגשות קלה שכן הנתבע הצליח להטות את הקטנוע בו נסע שמאלה והתהפך על הכביש, ונוצר חיכוך בלבד בדלת השמאלית של העד מטעם התובעת.

לטענת הנתבע נוצר חיכוך קל בלבד בדלת השמאלית והתובעת מנסה להתעשר על חשבונו וזאת מאחר שכל הנזק מסתכם בשריטה קלה בכנף הדלת השמאלית.
לטענתו הנזקים שנגרמו כביכול לפנס האחורי ועבודות הצבע, כמופיעות בדוח השמאי, אינם כתוצאה מהתאונה ומדובר בנזק שהיה קיים ברכב הסיטרואן עובר לתאונה.
כאמור, התובעת טענה שיש לקבל את התביעה במלואה.
לעומת זאת, הנתבע טען שיש לדחות את התביעה במלואה וזאת מאחר שהאשם רובץ לפתחו של מר נגר ולא לפתחו.

לאחר שמיעת עדויות הנהגים ולאחר שהנהגים הדגימו לפני את קרות התאונה וכן מתוך עיון בהודעת הנהג לתובעת לגבי אופן קרות התאונה (ת/1) ומעיון בתמונות הצבעוניות של רכב התובעת לאחר התאונה (ת/2) שוכנעתי כי האחריות לקרות התאונה חלה על הנתבע מהנימוקים הבאים:

א. הנתבע אישר כי אכן היה מאחורי רכב התובעת:
"....ואז אני שהגעתי מאחורי, מאחר והוא לא אותת והכל התרחש בעת ובעונה אחת וללא שהיה סיפק בידי להגיב, אני גם משכתי שמאלה עם הקטנוע, והתחככתי קלות בדופן השמאלית שלו, כי הוא סטה שמאלה...."
(פרוטוקול עמ' 2 שורות 22-26, כל ההדגשות בפסק הדין אינן במקור אלא אם צויין אחרת – צ.ג.פ).

משמע דברים אלו הוא כי הנתבע לא שמר מספיק מרחק מהרכב שלפניו.
אין צורך להכביר מלים לעניין הרציונאל של שמירת מרחק. רק אציין כי לו היה הנתבע שומר מרחק מספיק, היה יכול לבלום לו אכן היתה בלימה פתאומית של הנהג לפניו (וזאת על פי גרסתו, על אחת כמה וכמה כשלטענת מר נגר לא היה מדובר בבלימה פתאומית).

ב. גרסתו של נהג הסיטרואן מתיישבת עם תמונות הצבע שהוגשו לעיוני ועם אופי המכה כפי שניכר בתמונות הצבע.

מנגד טען הנתבע כי:
"ש. הרכב שני שסטה הספיק להתיישר בנתיב הנסיעה.
ת. לא, הוא היה עדיין באלכסון.
ש. איך נפגעה הבקלית והפינה האחורית שלו, ולא הכנף.
ת . יכול להיות שזה לא קשור אלי הבק לית, יתכן וזה היה קיים מתאונה אחרת ומפילים את זה עלי.
אתה יכול לדעת בוודאות מה היה מצב הרכב?
ש. אם הרכב השני עדיין היה באלכסון כפי שאתה מדגים על דוכן העדים, ואתה לדעתך בולם וסוטה שמאלה, כדי לא לפגוע ברכב.
ת. נכון, אז פגעתי בפינה. אני פניתי שמאלה והתאונה היתה בדופן האחורי."
(פרוטוקול עמ' 3 שו' 8 – 15).

על פי תמונות הצבע שהוגשו לעיוני של רכב הסיטרואן (ת/2) וכן לפי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, הנזקים נגרמו בחלק האחורי השמאלי של הסיטרואן.
לו אכן היה נהג הסיטרואן עובר לנתיב אחר והיה אלכסוני לנתבע והנתבע היה מגיע מאחור, או אז מיקום הפגיעה ואופי המכה בדלת השמאלית של הסיטרואן היה שונה והיה ממוקד יותר פחות בצורה של "משיכה-גרירה".

ג. הנתבע אישר כי אכן התאונה קרתה במתחם הבורסה באזור החניונים:
"זה היה באמת במתחם הברוסה (צ.ל. בורסה – צ.ג.פ)".

אם אכן כך הדבר, ספק אם ניתן היה לעבור מנתיב לנתיב, כפי שהעיד הנתבע והדבר מתיישב עם עדותו של נהג הסיטרואן שהעיד כי עצר כשרכב לפניו עצר בכניסה לאחד החניונים, ומהירות הנסיעה שלו לא היתה גבוהה.

ד. עדותו של מר נגר, שהינו עד מטעם התובעת, ללא כל עניין ממשי בתביעה הנדונה (מדובר ברכב השכרה – צ.ג.פ) היתה מהימנה ומתיישבת עם המוצגים בתיק.

ה. הנתבע שינה גרסתו לעניין מיקום הנזק ברכב הסיטרואן בהתאם לשאלות שנשאל בחקירה הנגדית (ראה המובא מעלה מפרוטוקול הדיון עמ' 3 שו' 8 – 15), בתחילה טען כי לא פגע בפנס הסיטרואן כי אם בדופן השמאלית של הסיטרואן ולאחר מכן טען כי פגע בפינת הסיטרואן כשהבין שאין הגרסה של מעבר מנתיב לנתיב מתיישבת עם אופי המכה.

ו. שינוי גרסה דומה היה לעניין לחץ הזמנים בו היה שרוי בעת התאונה.
בתחילה העיד הנתבע:
"מכיוון שעסקתי באותה תקופה בתחום המשלוחים, החלפנו מספרי טלפון וכמובן שמיהרתי להמשיך בדרכי. "
(פרוטוקול עמ' 2 שו' 26-27)

ובהמשך בחקירה הנגדית העיד:

"ש. נכון שהיית מבצע משלוח בעת התאונה ומיהרת.
ת. לא מיהרתי, אני עובד במשלוחים קרוב ל10 שנים ונוהג על פי החוק ובמשנה זהירות.
ש. אם לא מיהרת, למה לא החלפתם פרטים אחרי התאונה ורק מספרי טלפון ועוד אמרת שמיהרת למשלוח הבא שלך.
ת. משום שהתהפכתי מהאופנוע והייתי מבולבל, הרגשתי לא טוב, נפלתי על הרצפה וקיבלתי מכה בראש עם הקסדה ולא הייתי במיטבי באותה עת.
(פרוטוקול עמ' 3 שו' 30 – עמ' 4 שו' 4).

לנוכח כל האמור, שוכנעתי כאמור מעלה כי הנתבע אחראי לקרות התאונה.

אשר לנזקים המתוארים בכתב התביעה:
הנתבע לא ביקש לזמן את השמאי מטעם התובעת לדיון, וכל שטען הוא כי אינם כתוצאה מהתאונה ומדובר בנזק שהיה קיים ברכב הסיטרואן עובר לתאונה.
כאמור בכתב ההגנה:
"4. טענת הנתבע הינה כי לרכב נגרם נזק מזערי בלבד ... מכאן ועד לצייר תמונה של חורבן והרס ולתבוע סכום דמיוני של 8,300 המרחק רב.
5. הנתבע מתכחש לדו"ח השמאי וטוען כי הנזקים ... נגרמו מתאונה אחרת וכלל ועיקר אינם נוגעים לנתבע, התובע ניצל את שעת הכושר הבלתי חוזרת להטיל על הנתבע נזק אשר היה קיים ברכב"

וכדבריו בבית המשפט:
"לקטנוע שלי נגרם נזק מינימאלי, גם לרכב של התובע נגרם נזק מינימאלי, אלא שמכיוון שהוא מיוצג על ידי גוף ענק וחזק, לקחו את התאונה הקלילה הזו ועשו ממנה מאורע כאילו סקאד נפל על הרכב, והגיעו לתביעה של עשרות אלפי שקלים, בנסיון של לעשות עושר בדרך פסולה. אני אדם פשוט, קטן וזהו".

משלא הובאה לפניי כל חוות דעת נגדית, משהנתבע לא ביקש לזמן את השמאי, הרי שכל שקיים לפני הוא עדות השמאי שערך את חוות הדעת, ויש לקבלה.

לאור האמור אני מורה כי הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת את הסכומים שלהלן:
א. סך של 6,206.7 ₪ על פי חוות דעת השמאי שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.2010 שהוא מועד עריכת חוות הדעת השמאית.
ב. שכר טרחת השמאי בסך של 400 ₪ שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.2010 שהוא מועד עריכת חוות הדעת השמאית.
ג. 600 ₪ דמי השבתה של הסיטרואן למשך 3 ימי תיקון שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.2010 שהוא מועד עריכת חוות הדעת השמאית.
ד. 350 ₪ שכר העד מטעם התובעת.
ה. 355 ₪ אגרת בית המשפט שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.
ו. שכר טרחת עו"ד בשיעור של 1,200 ₪

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"ג סיון תשע"ב, 03 יוני 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ
נתבע: רייטנר
שופט :
עורכי דין: