ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עידנים פתרונות כלכליים בע"מ נגד אירית וויילס :

בפני כבוד השופטת מיכל עמית - אניסמן

התובעת

עידנים פתרונות כלכליים בע"מ

נגד

הנתבעת
אירית וויילס

בית משפט השלום בראשון לציון

פסק דין

לפני תביעה שעניינה הסכם למחזור משכנתא, אשר נכרת בין הצדדים, ביום 15.6.10.

הרקע העובדתי
1. התובעת, חברה העוסקת במתן שירותי ייעוץ וסיוע במחזור הלוואות מובטחות במשכנתא, התקשרה עם הנתבעת, אשר נטלה הלוואה מבנק משכן – פועלים למשכנתאות בע"מ (להלן: "ההלוואה הראשונה") בהסכם למחזור משכנתא / ייעוץ בקבלת משכנתא מיום 15.6.10 (להלן: "ההסכם") (העתק ההסכם ושאלון מורחב, אשר מהווה חלק בלתי נפרד ממנו, צורף כנספח א לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת).

2. אין חולק בין הצדדים, כי מטרת ההסכם הייתה כי התובעת תבחן עבור הנתבעת מסלולים להוזלת עלויות הריבית המצטברת של ההלוואה הראשונה (להלן: "מחזור ההלוואה הראשונה") ותשיג לה אישור עקרוני (להלן: "האישור העקרוני") למתן הלוואה לכל מטרה בסך של 230,000 ₪ (להלן: "ההלוואה השנייה"), לשם פירעון הלוואות שונות שנטלה הנתבעת בעבר (להלן: "ההלוואות הפרטיות").

3. התובעת טוענת, כי בהתאם להוראות ההסכם, ביום 4.8.10 נערכה פגישה בין מנכ"לה, מר חן קוטלובסקי (להלן: "מנכ"ל התובעת") לבין הנתבעת, ובמסגרתה מסר מנכ"ל התובעת לאחרונה רשימת מסלולים אפשריים למחזור ההלוואה הראשונה (להלן: "המסלולים") (העתק רשימת מסלולים אפשריים מיום 2.8.10 צורף כנספח ד לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת).

4. עוד טוענת התובעת, כי פעלה להשגת אישור עקרוני מבנק הפועלים, הן למחזור המשכנתא הקיימת והן לקבלת ההלוואה השנייה עבור הנתבעת, אשר תואם את מסלול מספר 1 ברשימת המסלולים וכי במעמד הפגישה הוצג בפני הנתבעת הרווח התזרימי, הצפוי לה עקב מחזור ההלוואה (העתק האישור העקרוני מיום 2.8.10 צורף כנספח ב לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת) (סעיף 23 לסיכומים מטעם התובעת).

5. לגרסת התובעת, בהתאם להוראות ההסכם, בגין הייעוץ הכלכלי שניתן על ידה לנתבעת זכאית היא לשכר טרחתה כמפורט להלן:

5.1. הסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, בגין הצגת ארבעה מסלולים, לכל הפחות, למחזור ההלוואה הראשונה.
5.2. 10% מסכום ההלוואה השנייה בגין השגת אישור עקרוני למתן ההלוואה האמורה המהווה הסך של 23,000 ₪, בתוספת מע"מ.

6. התובעת טוענת כי על אף שמילאה חלקה בהסכם והעניקה לנתבעת ייעוץ כלכלי כמפורט לעיל, מסרבת הנתבעת לשלם לה שכר טרחתה (סעיפים 25-26 לסיכומים מטעם התובעת).

7. עוד טוענת התובעת כי הנתבעת עשתה שימוש בידע שהקנתה לה התובעת עת נטלה הלוואה בבנק הבינלאומי (סעיף 33 לסיכומים מטעם התובעת).

8. מנגד, הנתבעת טוענת כי התובעת הפרה את ההסכם בכך שלא מסרה לידה את רשימת המסלולים, אלא התנתה מסירתה בתשלום שכר טרחתה בסך של 5,000 ₪, התניה שאינה מעוגנת בהסכם וממילא מהווה הפרתו. משלא נמסרה בידיה רשימת המסלולים, טוענת הנתבעת, לא ניתנה בידה האפשרות לבחון את היתרונות והחסרונות של כל מסלול בצורה מקצועית ויסודית (סעיף ב לסיכומים מטעם הנתבעת).

9. עוד טוענת הנתבעת, כי אף אם רשימת המסלולים הייתה נמסרת לידה במועד הפגישה, ביום 4.8.10, הרי שהדבר נעשה בחלוף 45 ימים מיום המצאת המסמכים הנדרשים על ידה לידי התובעת, דבר המהווה הפרת ההסכם ומקים עילה לביטולו (סעיף ג לסיכומים מטעם הנתבעת).

10. עוד ובנוסף טוענת הנתבעת, כי הוסכם בין הצדדים כי שכר טרחת התובעת בגין השגת האישור העקרוני יהיה בשיעור של 10% מהחיסכון התזרימי בהשוואה לתקופות ולתנאים של ההלוואות הקיימות בידה במועדים הרלוונטיים, ולא בשיעור של 10% מסכום ההלוואה, כנטען על ידי התובעת.

11. הנתבעת טוענת כי הסעיף בהסכם, לפיו באם החיסכון התזרימי יהיה גבוה מ- 50,000 ₪ אזי "... שכ"ט יהיה 10% גם מה 230 K ₪ שיושגו", הוסף לאחר שחתמה על ההסכם וללא ידיעתה (סעיף ד לסיכומים מטעם הנתבעת).

12. עוד טוענת הנתבעת כי מטרת מחזור ההלוואה הייתה לצמצום גובה ההחזר החודשי שהינו הקושי העיקרי שעמד בפניה. האישור העקרוני שהושג על ידי התובעת הינו להלוואה אשר החזריה החודשיים הינם למשך תקופה בת 300 חודשים, תקופה ארוכה מידי בהתחשב בגילה ובגיל בעלה (סעיף ד לסיכומים מטעם הנתבעת).

13. כן טוענת הנתבעת, כי לא עשתה שימוש בייעוץ הכלכלי שניתן לה על ידי התובעת (עמוד 21 לפרוטוקול בשורות 7-11) וממילא אין התובעת זכאית לשכר טרחה (סעיף ד לסיכומים מטעם הנתבעת).

דיון והכרעה

האם מילאה התובעת התחייבויותיה בהתאם להוראות ההסכם?

14. לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית. ואנמק.

הצגת מסלולים אפשריים
15. מלשון ההסכם עולה כי התובעת התחייבה להציג בפני הנתבעת לפחות ארבעה מסלולים אפשריים וכפי שנקבע בסעיף א' להסכם, כאמור להלן: "החברה מתחייבת במסגרת בדיקת הכדאיות הכלכלית בהחלפת המשכנתא להציג לפחות 4 אלטרנטיבות שונות...".

16. הוכח להנחת דעתי במאזן ההסתברויות, כי התובעת הציגה בפני הנתבעת רשימה המונה שישה מסלולים אפשריים למחזור ההלוואה הראשונה (העתק רשימת מסלולים אפשריים מיום 2.8.10 צורף כנספח ד לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת). ואנמק.

17. ראשית, הנתבעת מאשרת בעדותה כי התובעת הציגה בפניה רשימת מסלולים אפשריים:
"ש. רשמת שלא מסרתי את פירוט האלטרנטיבות – איפה זה כתוב?
ת. זה כתוב בהסכם... אתה צריך להציג בפניי, זאת אומרת שאתה צריך לתת לי.
ש. והצגתי לך?
ת. נפנפת משהו. הראית לי את זה, הראית לי חתיכת נייר אקסל שאני לא מבינה בו שום דבר" (עמוד 15 לפרוטוקול בשורות 7-10) [הדגשה לא במקור].
ובהמשך –

"ש. באותו מכתב – הצגתי לך את הנתונים?
ת. הצגת. מה שזכרתי כתבתי" (עמוד 16 לפרוטוקול בשורות 3-4) [הדגשה לא במקור].

18. שנית, במכתב הנתבעת אשר נשלח אל מנכ"ל התובעת ביום 5.8.10, למחרת הפגישה, מפרטת היא את הנתונים כפי שהוצגו בפניה במהלך הפגישה ואף מציינת בו כי אינם כדאיים עבורה, כאמור להלן:
"האמת שהייתי די מופתעת מהנתונים שהצגת, שהם בניגוד לכל ההבטחות שסיכמנו, ואני מציינת 2 דוגמאות: 1. הצעה ראשונה שבה התקופה התקצרה מ- 13 שנים ל- שנים שלטענתך הרווח הוא כ- 57,000 ₪ שבו ההחזר החודשי גדל מ- 3,054 ₪ בחודש לסך של 3,280 ₪ בחודש!!! להזכירך, היעד היה להוריד את ההחזר החודשי ובכך לא עמדת ביעד שסוכם. יתרה מכך כל בר דעת יודע שקיצור התקופה יגדיל את ההחזר החודשי ויקטין את ההחזר בסוף התקופה 2. ההצעה היחידה מבין כל ההצעות שהצגת... הייתה לתקופה של 13 שנים, כפי שקיים היום שבו אכן ההחזר החודשי קטן לסך של 2,900 ₪ (לטענתך) ..."
(העתק המכתב צורף כנספח ה לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת) [הדגשה לא במקור].

19. נוסף על כך, משנשאלה הנתבעת בעדותה, כיצד ידעה לפרט במכתבה את המסלולים באופן מדויק, השיבה כי "זה מה שזכרתי. יש לי זיכרון צילומי... אני מציינת מה שזכרתי..." (עמוד 15 לפרוטוקול בשורות 17-19) ובהמשך, "מה שזכרתי כתבתי" (עמוד 16 לפרוטוקול בשורה 4) [הדגשה לא במקור]. אף מדברים אלו עולה המסקנה כי המסלולים הוצגו בפני הנתבעת, שאם לא כן, כיצד זכרה את תוכנם?!

20. לא זו אף זו, במכתב הנתבעת שלעיל, יש כדי לסתור עדותה, לפיה ראתה רשימת המסלולים, אולם לא הבינה דבר מתוכנה (עמוד 15 לפרוטוקול בשורה 10) (ראה סעיף 19 לסיכומים מטעם התובעת), שכן תוכן המכתב מלמד על כך שהנתבעת ידעה לאמוד את ההבדלים בין המסלולים השונים.
21. כמו כן, הנתבעת טוענת, כי אחיה שוחח עם מנכ"ל התובעת בטלפון במועד הפגישה ואף שוחח עימה בתום הפגישה ואולם לא טרחה למסור תצהיר מטעמו. משנשאלה מדוע לא נתנה תצהיר השיבה כי הוא עובד (עמוד 15 לפרוטוקול בשורה 26 – עמוד 16 בשורה 2).

22. הלכה היא כי הימנעות מהבאת עד רלוונטי חייבת לפעול לרעתו, באשר הכלל הוא כי אי העדת עד רלוונטי יוצרת חזקה, כי עדותו הייתה תומכת דווקא בגרסת הצד שכנגד [ראה: יעקב קדמי, על הראיות, חלק שלישי, מהד' מעודכנת ומשולבת, עמ' 1661-1648; ע"א 3694/99 ארדמן נ' חברת פרוייקט אורנים בע"מ, פ"ד נה(2) 385, 392; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595, 602].

23. לאור כל האמור לעיל, מסקנתי הינה, כי התובעת עמדה בנטל להוכיח כי הציגה בפני הנתבעת רשימת המסלולים, כמתחייב על פי הוראות ההסכם.

24. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי אף אם הוצגה בפניה רשימת המסלולים, הרי שהדבר נעשה בחלוף 45 ימים מיום המצאת כל המסמכים הנדרשים על ידה לידי התובעת, דבר המהווה כשלעצמו הפרת ההסכם ומקים עילה לביטולו (סעיף ג לסיכומים מטעם הנתבעת).

25. אינני מקבלת טענה זו. הוכח בפני כי דו"ח BDI, דו"ח אשראי צרכני, המתאר עברו הכלכלי של הלקוח, אותו דרשה התובעת מאת הנתבעת, הועבר לתובעת אך ביום 24.6.10, כאשר רשימת המסלולים הוצגה בפניה כבר ביום 4.8.10, בטרם חלפו 45 ימים (העתק הדו"ח צורף כנספח ג לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע- סעיפים 9-12 לסיכומים מטעם התובע).

26. הנתבעת טוענת טענה נוספת, לפיה אף אם הוצגה בפניה רשימת המסלולים, הרי שאינה עונה על המטרה לשמה התקשרה עם התובעת. כך, מציינת היא בעדותה כי תקופת החזר ההלוואה, שהוצעה על ידי התובעת, ארוכה מידי, כאמור להלן:
"ש. אם הוא מציג לך החזר חודשי מהמשכנתא ועם זאת יורד לך 3,300 ₪ ...
ת. אבל הוא פרס את זה לשנים, הבעיה הייתה תקופה. דיברנו על המחזור של המשכנתא. אמרת לי שאתה משיג לי הלוואה לכל מטרה וחוסך. המטרה שלי הייתה למחזר ולחסוך כסף בטווח הארוך וגם לקבל הלוואה לכל מטרה.
ש. ברגע שהתנית זאת הייתה המטרה העיקרית?
ת. המטרה העיקרית שלי הייתה להקטין את ההחזר החודשי שלי לפחות במשכנתא. עברו שנתיים הריביות השתנו.
ש. הוא השיג לך הלוואה לכל מטרה...
ת. אבל הוא פרס לי את זה.
ש. למה לא התנית מלכתחילה לאיזו תקופה את רוצה?
ת. אני לא מבינה בזה שום דבר..." (עמוד 17 לפרוטוקול בשורה 29 – עמוד 18 לפרוטוקול בשורה 7) [הדגשה לא במקור].

27. אינני מקבלת טענת הנתבעת באשר למשך תקופת ההלוואה, כאמור, שעה שבמכתבה אשר נשלח אל מנכ"ל התובעת ביום 5.8.10, למחרת הפגישה, מפרטת היא ברחל בתך הקטנה הנתונים, כפי שהוצגו בפניה, במהלך הפגישה ומציינת בו כי ההלוואה לכל מטרה שהוצעה על ידי התובעת "אינה כדאית מבחינה כלכלית ובשל שכ"ט גבוה", ואולם, איננה מציינת דבר וחצי דבר באשר למשך תקופת החזר ההלוואה.

28. בהסכם נקבע כי "תהיה ללקוח הזכות להעביר לנציג החברה באופן אישי אישור אלט' מכל בנק לישראל תוך 48 ש' ממתן האישור העקרוני. במידה והאישור שיציג הלקוח בפרק זמן זה יהיה בתנאים טובים יותר (ריביות נמוכות יותר) מחלופות שהושגו על ידי החברה, אזי פטור הלקוח משכ"ט החברה לחלוטין".

29. הנתבעת טוענת כי עמדו לרשותה אך 48 שעות לבחינת הצעות נוספות. איני מקבלת טענה זו שעה שהיה בידה לבחון הצעות שונות מאת גופים פיננסיים שונים, החל מיום החתימה על ההסכם, קרי 15.6.10, משך 45 ימים. על אף ההזדמנות שניתנה לנתבעת לבחינת הצעת התובעת כאמור, כעולה מעדות הנתבעת שלהלן, לא טרחה היא לבחון הצעות נוספות ואין לה להלין בעניין זה אלא על עצמה בלבד:
"ש. בהסכם רשום שאת יכולה להציג אישור עם ריביות יותר זולות, הצגת כזה בפניי?
ת. באותו רגע לא נתת לי כלום כדי לבדוק ולהשוות. אני לא יכולה במשך 45 יום לעסוק בזה ולכן לקחתי אותך... אחר כך עשיתי לבד והשגתי תוצאות לא רעות ולא שילמתי על כך כסף.
...
ש. יומיים אחרי שנפגשנו הצגת לי אישור מהבנק?
ת. זה הימים שנתת לי לעשות. 48 שעות מהרגע שנתת לי את האלטרנטיבות ביד. אמרתי קודם שאני לא הולכת לעשות את זה לבד ולכן לקחתי אותך".
(עמוד 17 לפרוטוקול בשורות 11-19) [הדגשה לא במקור].

ובהמשך –
"ש. כמה את משלמת היום?
ת. 4,238 ₪ על כל ההלוואות במקום 6,000 ₪.
ש. את אותה פנייה לבנק שעשית, באותה העת, מדוע לא עשית קודם שפנית לתובעת?
ת. ...
ש. התובעת נותנת ייעוץ. כאשר חיכית למידע שהיה צריך למסור לך היית צריכה לבוא מוכנה עם מה שהשגת בעצמך.
ת. לא יכולתי לעשות את זה. מיניתי אותו כדי שזה לא יגזול ממני" (עמוד 21 לפרוטוקול בשורה 27 – עמוד 22 לפרוטוקול בשורה 3) [הדגשה לא במקור].

30. זאת ועוד, הנתבעת מעידה כי בסופו של יום, ההלוואה אותה נטלה באופן עצמאי הינה לתקופה בת 20 שנים (עמוד 22 לפרוטוקול בשורות 8-9). עובדה זו שומטת הקרקע תחת טענתה כי ההלוואה שהוצעה לה על ידי התובעת לתקופה בת 25 שנים הינה ארוכה מידי, שכן פער של 5 שנים אינו משמעותי, בנסיבות העניין.

31. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי המסלולים שהוצעו לה על ידי התובעת אינם עומדים בתנאי השאלון המורחב, בהיותם חורגים מ- 10% מההחזר החודשי אותו שילמה קודם לכן (סעיף א לסיכומים מטעם הנתבעת).

32. מלשון סעיף א לשאלון המורחב עולה כי תתכן סטייה של עד 10% פחות או יותר מההחזר החודשי וכאמור להלן: "תשלום חודשי עד 10% -/+, לצורך מקסום הרווח" (העתק השאלון המורחב צורף כנספח א לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת).

33. כך אף מעיד מנכ"ל התובעת, כאמור להלן:
"ש. בכמה ההחזר החודשי גבוה ממה שהנתבעת שילמה?
ת. באלטרנטיבות הצגתי 6 במקום 4. גם אם באחת מהאלטרנטיבות סטיתי ביותר מ- 10% כפי שבאלטרנטיבה 5 סטיתי מתחת ל- 10% זה לא אומר שהלקוח היה לוקח את האלטרנטיבה איך שהיא ... מה שזה כן אומר, שגם כפי שבשאלון המורחב וכפי שהצגתי במסלולים ללקוחה יש את האופציה לשלם יותר ממה שהיא משלמת טרם הגעתה אלי ויש אפשרות לשלם גם פחות ואפשר לראות בדוגמאות שעורכת הדין לקחה.
ש. מסלול 2 ו-6 אינם עומדים בתנאי השאלון המורחב כי הם מדברים על עלייה של יותר מ- 10%?
ת. לא נכון. רשום פלוס מינוס, זה הגבולות" (עמוד 9 לפרוטוקול בשורות 16-24) [הדגשה לא במקור].

34. ואכן, מסלולים 2 ו- 6 חורגים בלמעלה מ – 10% מההחזר החודשי. מכל מקום, התובעת הציגה ארבעה מסלולים, כפי שהתחייבה. טענת הנתבעת להעדר יתרון כלכלי במסלולים שהוצעו על ידי התובעת, לא נתמכה בחוות דעת פיננסית וממילא לא הוכחה בפני.

35. לאור כל האמור לעיל, המסקנה הינה כי התובעת עמדה בהתחייבותה להעמיד רשימת מסלולים מוצעים לנתבעת.

השגת אישור עקרוני למתן הלוואה
36. בהסכם נקבע כי "מטרת הלווה הינה קבלת הלוואה נוספת על סך 230K ₪ לכיסוי אשראים קיימים ושיפוץ. במידה ולא יאושר הסכום הנ"ל, ההסכם מבוטל". בשאלון הפרטים המורחב, המהווה חלק בלתי נפרד מההסכם, נקבע כי "תקופת ההלוואה החדשה תהיה נמוכה או זהה לתקופה הישנה".

37. הנתבעת טוענת כי תקופת החזר ההלוואות הקודמות, אשר לשם פירעונן השיגה התובעת אישור עקרוני למתן הלוואה לכל מטרה, הינה תקופה בת 6 שנים. לעומת זאת, ובניגוד להוראות שאלון הפרטים המורחב כאמור, האישור העקרוני שהושג עבורה הינו להלוואה, אשר החזריה החודשיים הינם למשך תקופה בת 300 חודשים, קרי 25 שנים (עדות מנכ"ל התובעת בעמוד 14 לפרוטוקול בשורות 1-2). לפיכך, לשיטתה, התובעת לא מילאה התחייבותה באשר להשגת האישור העקרוני והאריכה תקופת החזר ההלוואה, בניגוד להוראות שאלון הפרטים המורחב (סעיף ד לסיכומים מטעם הנתבעת).

38. איני מקבלת טענה זו. אין כל סבירות כלכלית בפרשנות לפיה על התובעת לדאוג לאישור עקרוני להלוואה בסך של 230,000 ₪ לתקופה של 6 שנים, שעה שההחזר החודשי לא יעלה על 10% מההחזר הקיים. הדברים מקבלים משנה תוקף, שעה שכאמור לעיל, ההלוואה אשר נטלה הנתבעת באופן עצמאי, בסופו של יום, הינה לתקופה בת 20 שנים (עמוד 22 לפרוטוקול בשורות 8-9).

39. עם זאת, אני מקבלת טענת הנתבעת לפיה נציג התובעת לא מסר לידיה את האישור העקרוני, ומשכך, לא יכלה לעשות בו שימוש.

40. ראשית, מנכ"ל התובעת מודה בעדותו כי לא הסכים למסור לנתבעת את האישור העקרוני בלא לקבל לידיו שיק על הסך של 5,000 ₪, בתוספת מע"מ (עמוד 13 לפרוטוקול בשורה 1). לעניין זה יודגש, כי בהסכם אין כל עיגון להתניית מסירת רשימת המסלולים או האישור העקרוני בתשלום, ומכאן שדרישה זו של מנכ"ל התובעת הייתה מנוגדת להסכם.

41. שנית, בעדותה המהימנה עלי לענין זה, טוענת הנתבעת כי רק בביקור שערכה בבנק הפועלים, לצורך בירור בנוגע למחזור ההלוואה הראשונה, נודע לה כי קיים עבורה אישור עקרוני לנטילת הלוואה לכל מטרה, כאמור להלן:
"פניתי לסניף נתניה של בנק משכן שם ביצעתי את המשכנתא במקור, מאחר ולא נתת לי את האישור העקרוני ניגשתי לבנה"פ ושאלתי אם אני יכולה להתחיל תהליך חדש, למחזר משכנתא... ואמרה שיש אישור עקרוני וביקשתי לראות אותו." (עמוד 21 לפרוטוקול בשורות 15-17) [הדגשה לא במקור].

42. לבסוף, וחשוב מכל, אין חולק כי ההלוואה שנטלה הנתבעת תנאיה פחות טובים מהתנאים המפורטים באישור העקרוני, ומשכך הנתבעת לא עשתה בו כל שימוש. וכך הנתבעת מעידה בעדותה:
"ש. בהלוואה לכל מטרה שהשגתי לך ניתן אישור עקרוני ל- 25 שנה בריבית פריים. בהלוואה שקיבלת קיצרו לך את התקופה ב- 50% והוסיפו לך עוד אחוז וחצי – הקטינו לך את ההלוואה ל= 15 שנה וגרעו 40% מהתקופה ?
ת. לקחתי בלי הידע הכלכלי שלך ובלי הניסיון של 15 שנה. אני לא מבינה.
...
ת. ההלוואה שלך יותר טובה ושלי יותר גרועה" (עמוד 20 לפרוטוקול בשורות 19-28) [הדגשה לא במקור].

43. משהנתבעת לא קיבלה את האישור העקרוני ולא עשתה בו שימוש, הרי שאין התובעת זכאית לשכר טרחה בגין השגתו.

44. למען לא ימצא הנייר חסר, אתייחס לפיסקה בהסכם אשר הוספה, כאמור, בכתב יד ולפיה במידה והחיסכון התזרימי יעלה על 50,000 ₪, שכר הטרחה הינו 10% מסכום ההלוואה השנייה. לענין זה, מצאתי, כי אין לקבל פרשנות התובעת, לפיה זכאית היא לשכר טרחה בשיעור של 10% מסכום ההלוואה שעה שפרשנות זו אינה עולה בקנה אחד עם המטרה לשמה התקשרה עימה הנתבעת בהסכם, קרי חיסכון תזרימי.

בעניין זה, מקובלת עלי טענת הנתבעת, לפיה לא הסכימה לשכר טרחה בשיעור הנטען על ידי התובעת וכפי שמעידה היא כי: "לא היה כלכלי מבחינתי לשלם לך את הכסף שביקשת, כי זו לא הייתה המטרה. אמרת שאני צריכה לשלם לך 10% מהחיסכון שתשיג ולא מתוך ה- 230,000 ₪... אם אני משלמת לו 23,000 ₪ אז מה הוא חסך לי?..." (עמוד 16 לפרוטוקול בשורות 26-29) [הדגשה לא במקור].

45. בהקשר זה נפסק לא אחת, כי "כלל ידוע הוא, שחוזה מסחרי יש לפרש בדרך שתתאים לתכלית מסחרית של העסקה, ועל בית-המשפט לתת לחוזה כזה תוקף מתקבל על הדעת, כפי שאנשי עסק היו עושים לפי נסיבות המקרה" (ע"א 464/75 פרומוטפין בע"מ נ' קלדרון, פ"ד ל(2) 191, 195 (1976); ראה גם: ע"א 9236/03 ברוך מקל בע"מ נ' צח השקעות בע"מ, פסקה 24 (לא פורסם, 25.10.2004); ע"א 7765/02 מינהל מקרקעי ישראל נ' נוף הכינרת בינוי ופיתוח בע"מ, פסקה 5 (לא פורסם, 8.9.2003)).

46. זאת ועוד, כעולה ממסרון ששלח מנכ"ל התובעת אל הנתבעת ביום 2.8.10, כחודש וחצי לאחר כריתת ההסכם, שכר טרחת התובעת בגין השגת האישור העקרוני הינו 10% מהחיסכון התזרימי, זאת כאמור להלן:
"אירית נשמה אני לא מבקש שקל ממה שלא רשמנו בתחתית ההסכם. רק תקראי אותו בעיון. זה יוצא הרבה פחות מ23 כי רק 130 הולכים לכיסויי אשראים קיימים. רק על ההפרש מגיע לי ואני חושב שאני שווה כל גרוש כי קיבלת הלוואה פריים נקי זול יותר מכל הלוואה ששילמת בכל חייך" (העתק מסרון מיום 2.8.10 מוצג נ/2) [הדגשה לא במקור].

47. לאור האמור לעיל, מצאתי כי יש מקום לקבל גרסת הנתבעת לעניין זה, לפיה לא הוסכם בין הצדדים על זכאותה של התובעת לשכר טרחה מסכום ההלוואה, אלא מהחיסכון התזרימי.

48. נוכח המסקנה האמורה, מתייתר הצורך לדון בטענת הזיוף הנטענת על ידי הנתבעת ביחס לסעיף בהסכם הקובע כי שכר הטרחה בגין חיסכון תזרימי העולה על 50,000 ₪, יעמוד על 10% מסכום ההלוואה.

49. לסיכום, שעה שלא הוצג האישור העקרוני על ידי התובעת ושעה שממילא הנתבעת לא עשתה בו כל שימוש הרי שאין התובעת זכאית לשכר טרחה בגין רכיב זה.

סוף דבר
50. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת הסך של 5,000 ₪, בתוספת מע"מ בגין הצגת המסלולים למחזור משכנתא.
51. מצאתי שלא ליתן צו להוצאות.

52. סכום זה ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לתובעת ולב"כ הנתבעת.

ניתן היום, י"ג סיון תשע"ב, 03 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

11 מתוך 11


מעורבים
תובע: עידנים פתרונות כלכליים בע"מ
נתבע: אירית וויילס
שופט :
עורכי דין: