ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד גולדברג(אסיר) :

6104-05-12

בפני כבוד השופטת טל תדמור-זמיר
המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשם
קונסטנט גולדברג (אסיר)


נוכחים:
ב"כ המאשימה: עו"ד ערן שמיר
הנאשם: הובא
ב"כ הנאשם: עו"ד קלוגרמן ממשרד עו"ד בוריס שרמן – סנגוריה ציבורית

בית משפט השלום בקריות

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:
הקראתי לנאשם את כתב האישום, הנאשם הבין האמור בו ומודה בעובדות כתב האישום.

הנאשם:
אני מודה בהכל ואין לי כוונה לחזור לאמא שלי. יש לי חיים משלי, עבודה, אני רוצה לחזור לעבודה.


הכרעת דין

לאור הודאתו של הנאשם הריני מרשיעה אותו בעבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין והפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין.

ניתנה והודעה היום י"ג סיון תשע"ב, 03/06/2012 במעמד הנוכחים.

טל תדמור-זמיר, שופטת

ב"כ המאשימה טוען לעונש:
מוגש גיליון הרשעות קודמות – ת/1.
לחובתו הרשעה אחת בגין 5 עבירות של אלימות וסמים.
יצויין כי אמנם אין לחובתו מאסר על תנאי תקף אך תקפו של המאסר על תנאי נשוא ההרשעות פג רק כ – 3 חודשים לפני ביצוע העבירות בתיק זה והעובדה החשובה ביותר – מפנה לנוסחו של המאסר המותנה כפי שמופיע בת/1 ממנו עולה כי הנאשם איים בעבר על אמו פעם נוספת ואף הוזהר באופן מפורש באותו גז"ד של בימ"ש לנוער בחיפה כפי שנמצא בפני ביהמ"ש.
עינינו רואות כי לא היה בכך כדי להואיל והנאשם חזר לסורו, איים על אמו בכך שאם לא תתן לו כסף הוא ישרוף את ביתה ואמר זאת דווקא שעה שאמו נחלצה לעזרתו והסכימה לשמש כמפקחת במסגרת תיק מעצר אחר שם כאמור שוחרר למעצר בית בביתה.
להתנהלותו זו יש להוסיף את העובדה כי הפר את תנאי מעצר הבית אשר הושתו עליו, מדובר בשתי הפרות אחת מהן הפרה ממושכת של כמעט 20 יום במהלכן אף הוכרז כנעדר ע"י המשטרה ובכך מוכיח הנאשם את זלזולו הבוטה בהחלטות ביהמ"ש, דווקא כאשר בימ"ש רוחש בו אמון ומשחררו לתנאים במעצר בית במקום להשאירו מאחורי סורג ובריח.
התיק היום היה קבוע לדיון בתיק המעצר והנאשם החליט להודות בטרם התקיים דיון במעצר ובטרם הוגש תסקיר מעצר. אני סבור שלא בכדי, לא תהא זו ספקולציה אם אמר שחשש הנאשם מפני היחשפותו של ביהמ"ש להמלצות תסקיר המעצר.
בכל מקרה מחומר החקירה עולה כי מדובר בנאשם מכור לסמים ולאלכוהול ובהעדר אינדיקציה לאופק שיקומי טיפולי ברי כי הסיכוי להישנות העבירות הוא גבוה.
הנאשם אמר היום שאין לו כל כוונה לחזור לאמו. מעבר לעובדה שהוכיח במעשיו כי לא ניתן לתת בו אמון ביחס לאמירה זו, הרי שיש לשאול השאלה לאן ילך הנאשם המכור לסמים ולאלכוהול אם לא לבית אמו.
מנסיון של ביהמ"ש ניתן להניח כי ילך לרחוב, ישתמש בסמים, כאשר המשמעות היא הסתבכות נוספת בפלילים. האם לא נמצאת באולם ביהמ"ש ואני חושב שעובדה זו מלמדת שגם היא התייאשה מהנאשם ואינה מוכנה לתת לו הזדמנות נוספת או אמון. נוסיף לכך שמהודעותיה של האם עולה כי הנאשם משליט בביתה אווירה של טרור, דורש כספים, משלא נענה מגיב באיומים.
הנאשם עצור מיום 29.4.12.
אני מבקש מביהמ"ש להטיל עליו ענישה מחמירה, מרתיעה, שתהווה גמול הולם לחומרת מעשיו ולעובדה כי מדובר במי שחוזר לסורו פעם אחר פעם ואינו לומד הלקח.
אבקש להטיל עליו מאסר בפועל ממושך מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, קנס.
מגיש לביהמ"ש פסיקה – רע"פ 1293/08, אמנם שם מדובר בעבירת איומים בין בני זוג, בעניינו מדובר בעבירת איומים במשפחה.
שם מדובר בנאשם ללא עבר פלילי, בעניינו יש עבר פלילי. שם היו הוכחות ובתיק שבפנינו לא היו הוכחות.
מגיש פסה"ד בכפוף לשינויים המחוייבים בענייננו.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:
לענין הפסיקה אני סבור כי חברי אבחן הפסיקה מהמקרה שבפנינו. אין זה המקרה הראוי למקרה הספציפי.
חברי טען כי המאסר המותנה של הנאשם הסתיים מס' חודשים לפני ביצוע העבירה נשוא תיק זה. חברי ציין כי מועד ההתיישנות הסתיים באותו מועד. אמנם אני מכיר את התייחסות בימ"ש לעניין טענת ההתיישנות, המשקל שיש לתת לרישום היות והתיישן הינו משקל נמוך.
כמו כן ציין חברי רקע של שמוש בסמים של הנאשם, על כך אנו חולקים. הנאשם בעברו עבר טיפול ארוך במסגרת קהילה טיפולית.
הנאשם הודה בעובדות כתב האישום בהזדמנות הראשונה ובכך חסך זמן שיפוטי רב, במיוחד עדותה של אמו.
למעשה, להודאתו היום קדמה הודאה בהזדמנות הראשונה כבר במשטרה.
כך שלמעשה מדובר בנאשם שקבל את מלוא האחריות בגין כתב האישום בו הודה היום.
מדובר בנאשם צעיר כבן 22 שנה בלבד אשר עד היום לא טעם הטעם המר של מאסר מאחורי סורג ובריח.
במקרה זה חשוב להדגיש וכך עולה גם מחומר החקירה, כי בענייננו מתקיימות נסיבות מיוחדות.
כך שלמעשה הנאשם מצא עצמו מפר את התנאים שהוטלו עליו ע"י בימ"ש שלום בעכו בשל העובדה כי בן זוגה של האם אשר מתגורר במעלות, לפי ההחלטה המקורית של בימ"ש בעכו הוא והאם היו אמורים לשהות בביתו והנאשם היה אמור להיות בפיקוח שניהם, הועזבו ע"י אותו מפקח, זאת לאחר שטען הנאשם כי המפקח נקט כלפיו אלימות פיזית וזו הסיבה שהיו צריכים לעבור להתגורר בבית האם בקרית אתא ולא במעלות. כך שלמעשה, מצא עצמו הנאשם במצב שהינו על גבול הגנת הכורח.
הנאשם מצא עצמו בבית האם כאשר גם האם אמורה לשמש כמפקחת ולאפשר התנאים בבית באופן שיוכל לשהות בבית, מקום שבו אותו מפקח אחר שב ומגיע לביתו, מקום שהוא לא יכול להמשיך לשהות בו, שם נמצא אדם שלטענתו נקט כלפיו באלימות פיזית.
התנאים שהוטלו בבימ"ש בעכו נועדו על מנת להרחיק הנאשם מהמתלוננת בתיק שם, לא נטען ולא עולה מחומר הראיות כי הנאשם ניסה בדרך כלשהי להפר תנאים על מנת לפגוע במתלוננת שם. הסיבה לכך היתה כפי שציינתי לעיל.
לכן, הנאשם לא מעל באמון בימ"ש שלום בעכו שניסה להפר שחרורו על מנת לסכל ההחלטה שלשמה הורחק מהמתלוננת שם.
מדובר בנאשם צעיר כבן 22 שנה בלבד, אשר החיים עד כה לא האירו לו פנים במשך כל שנות חייו.
בעברו אף היו מס' נסיונות אבדניים בשל נסיבות חיים לא קלות ולא פשוטות.
לאור כל האמור, אבקש מביהמ"ש שלא למצות הדין עם הנאשם, להסתפק בענישה הצופה פני עתיד. אין בכוונתו של הנאשם לחזור להתגורר עם אמו. בעבר ולפני מעצרו עבד הנאשם לפרנסתו כמפעיל סי.אנ.סי, השתכר ושכר דירה למחייתו.

הנאשם:
אין לי מה להוסיף.


גזר דין

הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעבירות של איומים והפרת הוראה חוקית.

כעולה מעובדות כתב האישום, בין התאריכים 11.4.12 ל – 29.04.12 הפר הנאשם הוראה חוקית אשר ניתנה ע"י בימ"ש השלום בעכו בכך שיצא את בית אמו בו היה אמור לשהות במעצר בית במספר מועדים עד כי הוכרז כנעדר.

עוד עולה מעובדות כתב האישום, כי בתאריך 29.04.12 בשעת ערב, איים הנאשם על אמו באומרו כי אם לא תתן לו כסף, ישרוף את ביתה.

במסגרת הטיעונים לעונש הפנה התובע לעברו הפלילי של הנאשם ממנו עולה כי גם בעבר איים על אמו, לעבירות בהן הורשע בתיק זה על נסיבותיהן ובקש להטיל עונש של מאסר בפועל ממושך, מאסר על תנאי וקנס בהגישו פסיקה לתמוך טיעוניו.

ב"כ הנאשם בקש לאבחן את הפסיקה אותה הגיש התובע, טען כי יש לתת לעברו של הנאשם משקל נמוך לאור התיישנות ההרשעה, כי הנאשם עבר טפול במסגרת קהילה טיפולית, הפנה לגילו של הנאשם, לנסיבותיו האישיות, להודאתו אשר חסכה עדותה של אמו, לנסיבות שהובילו לביצוע העבירות ולעובדה שהנאשם יושב מאחורי סורג ובריח לראשונה בחייו.

ב"כ הנאשם בקש שלא למצות הדין עם הנאשם ולהסתפק בענישה צופה פני עתיד.

אין להקל ראש בעבירות בהן הורשע הנאשם.

גם אם אקבל הטענה לפיה הנאשם לא יכול היה לשאת עוד את נסיבות מעצר הבית שהוטל עליו, הרי שאז היה על הנאשם לפנות לבית המשפט בבקשה לשנות את תנאי מעצרו.

תחת זאת עשה הנאשם דין לעצמו ועזב את מעצר הבית ללא לווי, ללא פיקוח ואף בתנאים בהם המפקחים לא ידעו על מקום הימצאו עד הכרזתו כנעדר ע"י משטרת ישראל.

כאילו לא די בזאת, כשהחליט הנאשם לחזור לבית אמו, איים עליה שאם לא תתן לו כסף, ישרוף את ביתה.

חרף גילו הצעיר, צבר הנאשם הרשעה קודמת אשר ניתנה ע"י ביהמ"ש לנוער בגין עבירות סמים, תקיפה ואיומים ומגיליון המרשם הפלילי ת/1 ניתן ללמוד כי גם בעבר נדון הנאשם בין היתר בגין איומים על אמו.

בעקבות אותה הרשעה קודמת נדון הנאשם למאסר מותנה לתקופה של חודשיים אשר פקע כ – 3 חודשים עובר לביצוע העבירות בהן הורשע בתיק דנן.

הרשעתו של הנאשם אמנם התיישנה אולם טרם נמחקה ובהיותה בת כ – 3 שנים בלבד, לא מצאתי ליתן לה משקל נמוך כבקשת ב"כ הנאשם.

מאידך, יש לשקול לקולא את הודאתו המיידית של הנאשם אשר חסכה עדותה של אמו כמו גם עדי תביעה נוספים, את נסיבותיו האישיות ואת העובדה כי הנאשם יושב לראשונה בחייו מאחורי סורג ובריח.

בהתחשב במכלול השיקולים, סבורני כי יש בשיקולים לחומרא כדי להביא להטלת מאסר בפועל על הנאשם ובשיקולים לקולא יש כדי להשפיע על אורך המאסר שיוטל עליו.

אשר על כן, הריני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן:

1. מאסר בפועל לתקופה של 2 חודשים אשר ימנו מיום מעצרו 29.4.12.

2. מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים למשך שלוש שנים והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירה בה הורשע

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום י"ג סיון תשע"ב, 03/06/2012 במעמד הנוכחים.

טל תדמור-זמיר, שופטת


ניתנה והודעה היום י"ג סיון תשע"ב, 03/06/2012 במעמד הנוכחים.

טל תדמור-זמיר, שופטת


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: גולדברג(אסיר)
שופט :
עורכי דין: