ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אינה ציפורניאק נגד אחוזת עדי- חברה לבניה בע"מ :

בפני כבוד השופטת ד"ר איריס רבינוביץ ברון

תובעים

1.אינה ציפורניאק
2.יגאל איגור ציפורניאק
ע"י ב"כ עו"ד מנחם לוי

נגד

נתבעת

אחוזת עדי- חברה לבניה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יוסף לוי

בית משפט השלום בנתניה

פסק דין

מבוא

1. התובעים, ה"ה אינה ויגאל איגור ציפורניאק, הגישו תביעה על סך 324,819 ₪ כנגד אחוזת עדי – חברה לבניה בע"מ, ממנה רכשו את דירתם.

2. התביעה הוגשה בגין ליקויי בנייה שלטענת התובעים, ישנם בדירה שרכשו מהנתבעת וכן להשבת תשלום יתר שלטענתם נגבה מהם על ידי הנתבעת בסך 7,100 ₪.

3. הנתבעת התגוננה מפני התביעה.

4. מטעם התובעים הוגשו תצהיריהם וכן הוגשה חוות דעת של המהנדס מר אליעזר גוכמן. מטעם הנתבעת, הוגש תצהירו של מנהלה מר יאיר הדר.

מונה מומחה מטעם ביהמ"ש, המהנדס והשמאי מר דן ברלינר.

בדיוני ההוכחות נחקרו המצהירים ונותני חוות הדעת.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

דיון והכרעה

התשלום בסך 7,100 ש"ח

5. אין מחלוקת כי בהתאם להסכם התחייבו התובעים לשלם את התמורה ב-3 תשלומים:
תשלום ראשון על סך 130,000 ₪ שישולם במעמד החתימה על ההסכם ביום 8.8.2006. תשלום שני בסך 700,000 ₪ ישולם עד ליום 15.8.06.
תשלום שלישי בסך 100,000 ₪ ישולם עד 7 ימים לפני מסירת החזקה. בהתאם להסכם התחייבה הנתבעת למסור את הדירה לקונים לא יאוחר מיום 30.8.06, בכפוף לתשלום מלוא התמורה.

כמו כן, אין מחלוקת כי בפועל שולמו על ידי התובעים הסכומים הבאים:

ביום 9.8.2006 שולם סך של 139,500 ₪. כמו כן, שולמו באותו מועד סך של 13,426 ₪ עבור הוצאות שכ"ט ב"כ הנתבעת.
ביום 17.8.2006 העבירו את התשלום השני בסך 642,000 ₪.
ביום 22.8.2006 העבירו הקונים את הסך של 148,500 ₪.

6. לטענת התובעים, לאחר תשלום מלוא התמורה, התחייבה החברה למסור את החזקה לידיהם ביום 26.8.06. התובעים הסתמכו על כך והזמינו הובלה לאותו היום. כאשר הגיעו לקבל את החזקה התברר להם כי כתנאי לקבלת החזקה עליהם לשלם 7,100 ₪ בגין פיגור בתשלום. התובעים טוענים כי נאלצו לשלם סך של 7,100 ₪ ביתר בגין איחור בתשלום למרות שלא הייתה הצדקה מטעם הנתבעת לדרוש מהם לשלם סכום זה. כתוצאה מכך, נאלצו לדחות את הכניסה לדירה וביטול ההובלה גרם להם הפסד של 1,500 ₪. עוד טוענים התובעים כי לא קיבלו מהנתבעת ערבויות חוק מכר כנדרש.

7. הנתבעת טוענת כי התובעים איחרו בתשלומי התמורה ולכן חוייבו בהפרשי הצמדה וריבית בהתאם להסכם שבין הצדדים. עוד טוענת הנתבעת כי הסך של 7,100 ₪ מורכב מסך של 6,025 ₪ הפרשי הצמדה והיתרה בגין עלות חיבורי חשמל ומים.
הנתבעת טוענת כי התובעים שילמו את התשלום הראשון והשני באיחור. כמו כן, התשלום השני שולם באופן חלקי כאשר היתרה בסך 48,500 ₪ שולמה רק ביום 22.8.06.
לפיכך, חוייבו בהפרשי הצמדה בסך 6,025 ₪ בנוסף לכך חוייבו לשלם סכומים נוספים בגין חיבור חשמל ובסה"כ סך של 7,100 ₪.
הנתבעת אף טוענת כי ערבויות חוק המכר ניתנו כנדרש וצירפה לתצהיר שהוגש מטעמה אסמכתאות לעניין זה.
8. כאשר נחקרה התובעת האם ידוע לה אם הערבויות עברו ישירות לבנק ממנו לקחו משכנתא השיבה כי איננה זוכרת ולא התעסקה בכך (ר' עמ' 27 לפרוט' הדיון).
אני מוצאת כי טענות התובעים לעניין הערבויות לא הוכחו וממילא לא שוכנעתי כי יש בטענותיהם בעניין זה כדי להצדיק איחור בתשלומים על ידם.

9. יצויין כי בסיכומי התובעים ביקשו לחייב את הנתבעת בהשבת הסך של 6,100 ₪ בגין הפרשי הצמדה ולא התייחסו לרכיבים הנוספים בחיוב שהגיע ל-7,100 ₪. לפיכך אין צורך לדון בהם, אלא רק בסך של 6,025 ₪ ששולם בגין הפרשי ההצמדה .

שקלתי את טיעוני הצדדים. חלק מהתשלומים בוצעו, כפי שפורט לעיל, באיחור. לפיכך, אני מוצאת כי הנתבעת הייתה רשאית, בהתאם להסכם שבין הצדדים, לחייב את התובעים בהפרשי הצמדה בגין האיחור בתשלום. לפיכך, אין מקום לקבל את תביעתם להחזרת הסכום ששולם על ידם בגין הפרשי הצמדה.

הטענה לאיחור במסירה

10. התובעים טוענים כי כאשר קיבלו את החזקה בדירה ביום 28.8.06, הדירה נמסרה כשהיא לא מוכנה לאיכלוס. התובעים הפנו בעניין זה לליקויים הבאים, כמפורט בסעיף 31 לתצהירי התובעים:

"א. הביוב בשירותים היה סתום ולא ניתן היה לעשות בהם שימוש.
ב. המטבח לא היה מושלם, ולא ניתן היה לעשות בו שימוש.

  1. אריחי החרסינה לא רוצפו בקיר המטבח.
  2. לא הותקן כיור.
  3. לא הותקן שיש על ארונות המטבח.

ג. במקלחת העליונה לא הותקן ברז, ולכן לא ניתן היה לעשות שימוש במקלחת.
ד. משקוף בדלת חדר הארונות לא הותקן.
ה. המעלית לא עבדה".

11. התובעים הצהירו כי העובדה שהדירה למעשה לא היתה מוכנה לאיכלוס גרמה להם לעוגמת נפש. לדבריהם, נאלצו לפנות את הדירה הקודמת ולא היתה להם ברירה אלא לקבל את החזקה בדירה כמו שהיא. לדבריהם, השלמת הבנייה בדירה ערכה כחודש ימים. כמו כן, כאשר נכנסו לדירה המעלית לא הייתה מותקנת, עד להתקנתה שערכה כעשרה ימים.

מנהל הנתבעת הסתמך בתצהירו על האמור בסעיף 2 לנספח להסכם המכר. שם נאמר כך:

"והואיל: והלקוח ראה את הדירה כשהיא מוכנה לאיכלוס, והוא רוכש אותה במצבה (AS-IS) ביום חתימת הסכם זה למעט ליקויים סבירים, לגביהם יערך פרוטוקול שיוסכם על הצדדים ועל פיו יותקנו הליקויים".

לדבריו, הטענה כי הדירה לא הייתה מוכנה לאיכלוס אינה מתיישבת עם האמור בהסכם.
לגופו של עניין, מפנה מנהל הנתבעת לפרוטוקול שנערך בעת מסירת החזקה בדירה ביום 28.8.06 (נ/4) בו אין זכר לסתימה בביוב ולשאר הטענות של התובעים. בכל הנוגע למטבח, לדבריו, על התובעים היה לבחור את גוון השיש במטבח והתובעים השתהו בכך ועשו זאת רק בסמוך למועד מסירת הדירה. בפרוטוקול המסירה צויין בכתב יד:"יש להביא שיש שהוזמן" וכן:"יש לעשות ציפוי מטבח אחרי השיש". לפיכך, לדבריו, העיכובים בבחירת השיש הם שגרמו למצב המטבח במועד המסירה.

13. התובעת נחקרה לעניין בחירת השיש למטבח והעידה כך (ר' עמ' 28 לפרו' הדיון):

"ש: זה נכון שהיתה לכם אפשרות לבחור שיש למטבח.
ת: כן.
ש: הייתם צריכים לגשת ולבחור את הגוון שמתאים לכם.
ת: אחרי שנכנסו. החברה היתה צריכה לשים שיש סטנדרטי ואח"כ היינו צריכים אם היו רוצים לשנות אותו, היינו קונים שיש ומחליפים.
ש: את אומרת משהו לא נכון ואגיד לך למה. כשהחברה נותנת לך אפשרות לבחור שיש זה לא קודם שתתקין את הסטנדרט ואח"כ תחליט.
ת: לא ביקשו ממני לבחור שיש.

התובע העיד כי בחרו את השיש רק יום יומיים לפני שנכנסו לדירה (ר' עמ' 43 לפרוט' הדיון).

שוכנעתי כי היה על התובעים לבחור את השיש למטבח. אינני מקבלת את הטענה כי סברו שראשית יותקן שיש סטנדרטי ולאחר מכן השיש יוחלף שכן אין בכך כל הגיון.
לפיכך, היה על התובעים לבחור את השיש מבעוד מועד ולעמוד בקשר עם הנתבעת לעניין זה ואינני סבורה כי הנתבעת אחראית לכך שהמטבח לא היה מוכן במועד האכלוס.

בכל הנוגע לביוב, גם אם הדבר לא הופיע בפרוטוקול, מדובר בליקוי שהינו באחריות הנתבעת. אני מקבלת את עדות התובעים כי הליקוי היה קיים. כך גם לגבי המעלית, אני מקבלת את עדות התובעים כי המעלית לא פעלה מספר ימים ואת ההסבר של התובעים כי הדבר לא הופיע בפרוטוקול המסירה שכן התייחסו בפרוטוקול לליקויים בדירה עצמה.

15. לנוכח האמור, אני מוצאת כי על הנתבעת לפצות את התובעים בגין עוגמת הנפש ואי הנוחות שנגרמו להם כתוצאה מכך שבמועד מסירת הדירה המעלית לא פעלה עדיין, למשך כעשרה ימים והביוב בשירותים היה סתום.

תיקון על ידי הנתבעת או פיצוי כספי

16. הנתבעת מבקשת לאפשר לה לתקן את הליקויים, בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. התובעים מתנגדים לכך ומציינים כי הנתבעת עשתה מספר נסיונות תיקון שלא צלחו.

17. התובעים מפרטים בתצהיריהם לגבי הנסיונות לתיקון שנעשו על ידי הנתבעת ולא צלחו, ובפרט לענין הרטיבות.

התובעת בחקירתה החוזרת העידה לענין זה כך: (ר' בעמ' 34 לפרו' הדיון):

"ש: את נשאלת על תיקונים. כמה פעמים באו קבלנים/פועלים לתקן את הליקויים בבית.
ת: אני יודעת שבאו הרבה פעמים שלושה קבלנים ובין זה לזה באו עובדים. כל קבלן היה בא עם פועל אחד או שניים, כשקבלן לא בא אז בא עובד. לפחות 8-10 פעמים אם לא יותר.
ש: האם זה נכון שהקבלנים האלה התחילו את העבודה ולא סיימו אותה. למה באו כמה קבלנים.
ת: כי קבלן ראשון פוטר.
ב"כ הנתבעת:
אני מתנגד. לא שאלתי כמה קבלנים באו ולא שאלתי למה באו.

החלטה
אני מתירה את השאלה.

ניתנה והודעה היום ב' אדר ב תשע"א , 08/03/2011 במעמד הנוכחים.
ת: בא קבלן אחד קראו לו עלי הוא בא כמה פעמים, אני לא זוכרת בדיוק 3-5 הוא בא עם הפועלים שלו וניסו לתקן את הנזילות שנזלו לי בתוך הבית. עם כל התיקון כל חורף זה היה מתרחב עוד במקומות בבית. זה התחיל מסלון ואחרי זה התפשט בחדרי ילדים ואחרי תיקונים של הקבלנים. בפעם העשירית שפניתי לחברה וכתבתי שהתיקונים לא הועילו אמרו לי שהקבלן הזה פוטר ושיבוא קבלן אחר. בא קבלן אחר שקראו לו סאמר הוא גם כן ניסה והביא פועלים ופתחו לי גג ועד היום הכל זרוק שם. הוא עשה את העבודות שלא הצליחו, רק עבודות קטנות איזה שהם חורים והמדרגות האלה אני נפלתי מהם ואח"כ אמרו לי שהוא גם פוטר ואחרי ששלחנו את המכתב בא קבלן שלישי בשם מוטי."

18. אני מוצאת כי ניתנה לנתבעת הזדמנות מספקת על ידי התובעים לתקן את הליקויים ואין מקום לאפשר לה לנסות, פעם נוספת, לתקן את הליקויים.

ליקויי הבנייה

19. התובעים טוענים, כי בדירה ליקויים רבים וצירפו חוות דעת של המומחה מטעמם, המהנדס גוכמן שלפיה ליקויי הבנייה הינם בסך 229,219 ₪ כולל מע"מ.

20. הנתבעת טענה כי התובעים העבירו לידיה את חוות הדעת מטעמם רק לאחר הגשת התביעה. לטענת הנתבעת, הציעה כבר בישיבת קדם המשפט הראשונה לשגר מהנדס מטעמה שיבדוק את הליקויים. הנתבעת, צירפה מסמך של מהנדס מטעמה מר בזיל שפרמן (נ/10). מדובר במכתב של המהנדס שפרמן מיום 14.1.09 שמוען לתובעים ובו התייחסותו לחוות הדעת מטעמם. יצוין כי הנתבעת בחרה בסופו של יום שלא לזמנו להעיד.

הנתבעת ביקשה לאפשר לה לבצע את התיקונים בהתאם לאמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ובפיקוחו.

21. המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס ושמאי ברלינר (להלן:"ברלינר") הגיש חוות דעת ובה העריך את עלות תיקון ליקויי הבנייה בדירה בסך של 28,297 ₪ כולל מע"מ וכן ירידת ערך בסך 2,500 ₪.

ב"כ התובעים הגיש בקשה לפסול את חוות הדעת. בהחלטת בית המשפט, כבוד השופט יקואל, מיום 23.9.09 הורה בית המשפט למהנדס ברלינר להגיש השלמה לחוות דעתו, כמפורט בהחלטה.
בהמשך, שב ב"כ התובעים וביקש לפסול את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. בקשה זו נדחתה, בהחלטת בית המשפט מיום 26.1.10. בהחלטה זו ניתנה לצדדים ארכה לשלוח למומחה שאלות הבהרה.

22. בסיכומי התובעים, נטען כנגד מספר מסקנות המופיעות בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט המהנדס ברלינר. התובעים חזרו בסיכומיהם על טענתם כי יש לפסול את חוות הדעת של ברלינר ולפצותם בהתאם לסכומים שנקבעו בחוות דעת של גוכמן, שהוגשה מטעמם.

הדיון בפסק דין יתמקד באותם ליקויי בניה אשר הצדדים התיחסו אליהם בסיכומיהם.

המדרגות

23. המומחה מטעם התובעים, המהנדס גוכמן, חיווה דעתו לגבי ליקויים במדרגות. יחד עם זאת עיון בחוות דעתו מלמד כי אף הוא לא סבר כי יש מקום לפרק את המדרגות ולתקנם אלא לפצות בגין ירידת ערך בשל הליקוי. כך בסעיף 1.6 לחוות דעתו:

" 1.6 רוחב שלח מדרגות במהלך מדרגות טרפזי כ-10 ס"מ, לא תקני. נדרש מינימום רוחב שלח מדרגה 17.5 ס"מ.
נגרמה ירידת ערך, נדרשת הערכת שמאי מקרקעין מוסמך לצורך הערכת ירידת ערך.
זאת בניגוד לתקנות התכנון והבנייה סעיף 3.4.7 (ב) לפיו: "שלח מדרגה טרפיזית ברוחבו הצר ביותר לא יפחת מ-17.5 ס"מ".

24. בכל הנוגע למדרגות, קבע המומחה מטעם בית המשפט ברלינר כך:

" 1.6 במדרגות הפנימיות, קיימות 5 מדרגות בהן רוחב השלח בצד הצר, הוא בין 5 ל- 10 ס"מ. זה גורם לירידת ערך הדירה, כמופיע בסוף חוות הדעת.

בפרק ירידת הערך בחוות דעתו ציין המומחה מטעם בית המשפט כך:

"1. הליקוי המפורט בסעיף 1.6, גורם לירידת ערך הדירה בסכום של 2,500 ₪."

25. בסיכומי התובעים צויין, כי כאשר נשאל ברלינר בחקירתו האם מדד את המדרגות השיב בשלילה וכאשר נשאל באיזו נקודה מתחילה להיות מדרגה תקנית של 22 ס"מ השיב כי לא יכול לענות. לטענת התובעים, הסיבה לכך היא כי המהנדס ברלינר לא ערך מדידות של המדרגות או בכלל וככל שהיה עושה כן והיה מציג תמונות, ניתן היה להבחין כי כל המדרגות אינן תקניות.

26. הנתבעים בסיכומיהם מציינים כי גם המומחה מטעם התובעים, המהנדס גוכמן, ציין כי מדובר בליקוי שמביא לירידת ערך ולא לליקוי שיש לתקנו.

27. בחקירתו של המומחה מטעם בית המשפט, ברלינר הסביר מדוע סבר כי אין מקום להורות על תיקון הליקוי אלא על מתן פיצוי בגין ירידת ערך. (כך מעמ' 66 לפרו' הדיון):

"ש: מפנה לסעיף 1.6 לחוו'ד של הדס וגם בחוו'ד לאותו סעיף 1.6- מהו שלח מדרגות על פי התקן.
ת: בדר"כ מדרגות רגילות לא קטן מ- 25 ס"מ .
ש: בחוו'ד בסעיף 1.6 אתה כותב שקיימות 5 מדרגות שבהם גובה השלה בצד הצר הוא בין 5 ל- 10 ס"מ . האם זה נכון?
ת: כן.
ש: האם ניתן לשים כף רגל על מדרך כזה.
ת: זהו הרוחב שבין 5 ל- 10 ס"מ והוא בצד הצר. בן אדם בדר"כ לא הולך בצד הצר. ראיתי שאפשר להשתמש בהם בנוחיות סבירה.
ש: האם זה מהווה סכנה שיורדים בעיקר?
ת: זה מחייב זהירות אבל יש לזכור שזה מדרגות פנימיות בתוך דירה, ומכירים את המדרגות. לא חשבתי שזה ריאלי ומעשי ודרוש ונכון לשבור קירות כמו שחשב מר גוכמן.
ש: להנחתך לא ניתן לתקן.
ת: זה לא מוצדק ולא מעשי.
ש: אם היה צריך לתקן את זה מה היה צריך לעשות?
ת: צריך לבנות את כל המדרגות מחדש ולשנות את התכנון וזה מסוכן ליציבות הדירה ולא הייתי ממליץ על זה.
ש: לדיירים אין ברירה ולחיות עם הדבר הזה.
ת: כן.
ש: אתה מסכים איתי שליקוי כזה יכול להוות סכנה בטיחותית.
ת: השבתי.
ש: בחוו'ד של מר גוכמן הוא קבע שנדרשת הערכת שמאי. האם תוכל לומר לי מה ירידת הערך כתוצאה מהליקוי. האם תוכל לומר לי כיצד חישבת את הסכום שחישבת כולל 2500 ₪ ירידת ערך. כיצד יכולת לחשב ת: זה לא ליקוי אני לא חושב שזה ליקוי מהותי. אמרתי שאני חושב שדיירים מתרגלים לזה. שמדרגות צרות יותר זה גורם לשטח גדול יותר בסביבה. יש פה איזה אי נוחות מסוימת.
ש: האם אתה זוכר שבדקת את המדרגות מדדת אותם?
ת: לא מדדתי.
ש: באיזה נקודה מתחילה להיות המדרגה תקנית של 22 ס"מ ?
ת: לא יכול לענות.
ש: יכול להיות שחלק קטן מאותם 5 מדרגות שציינת אפשר לדרוך עליהם.
ת: אמרתי מקודם לא מדדתי אני עליתי וירדתי וראיתי שזה נוח לשימוש." (ההדגשה הוספה – א.ר.ב.)

סיכומו של דבר, הן המהנדס מטעם התובעים והן המומחה מטעם בית המשפט לא סברו כי יש מקום לבנות מחדש את המדרגות. לפיכך, הפיצוי בגין ליקוי זה יידון בפרק ירידת הערך.

איטום ורטיבות
28. התובעים טוענים, כי הם סובלים מבעיית רטיבות בדירה. בתצהירי התובעים מפורט כי ביום 25.10.06, מייד לאחר רדת הגשמים הראשונים, החלו נזילות מים חזקות במספר מקומות בדירה, כאשר החזקה שבהן הייתה בסלון וגרמה לשלולית מים. לדבריהם, כתוצאה מכך, נאלצו לפנות את הסלון והטלוויזיה התקלקלה. התובעת פנתה בו ביום במכתב לנתבעת. לדברי התובעים, ביום 27.12.06 פנתה התובעת במכתב נוסף ובו ציינה כי הטיפול שנעשה על הגג לא עזר ואף לא הושלם.

ביום 14.1.07 שבה התובעת ופנתה לנתבעת. לדברי התובעים, למרות שמדובר בתקלות חמורות לא נעשה דבר על ידי הנתבעת ורק בחודש מרץ 2007 שלחה הנתבעת נציג מטעמה אשר ניסה, ללא הצלחה, לתקן את הפגמים.

לטענת הנתבעת, כפי שאף מפורט בתצהיר של מר יאיר הדר שהוגש מטעמה, הנתבעת התייחסה עניינית לפניות התובעים. בתצהירו הוא מציין כי תיקון רטיבות הוא לעיתים מורכב ודורש מעקב בתקופת הגשמים. לדבריו, חלק מהמכתבים אליהם מפנים התובעים בתצהיריהם, כלל לא התקבלו במשרדי הנתבעת.

29. בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, נקבע כי קיימת בעיה של רטיבות ופורטו המקומות בהם הבחין בסימני רטיבות. לעניין הפתרון לבעיית הרטיבות, חיווה דעתו לעניין זה כך (ר' סעיף 2.5 לחוות הדעת של ברלינר):

" פתרון בעיית חדירת הרטיבות, מחייב טיפול יסודי במרפסת הפתוחה, הנמצאת בקומה העליונה. ראיתי כי הקבלן החל בטיפול אך זה לא הושלם. עלות התיקון הדרוש: 15,000 ₪"

30. בסיכומי התובעים הם מפנים לכך שהמומחה מטעם התובעים, המהנדס גוכמן, ציין בחוות דעתו 11 מוקדי רטיבות בדירה, הוא הסתמך על בדיקה שביצע בדירה ביום 2.3.07, סמוך לאחר רדת גשמים והעריך את הנזק בגין רטיבות בסך של 71,700 ₪.
התובעים אף מציינים כי גם המהנדס בזיל שפרמן אשר בדק את הדירה מטעם הנתבעת ביום 14.1.09, ציין כי קיימים כתמי רטיבות במקומות שונים. לטענת התובעים הוא מאשר את המקומות בהם המהנדס גוכמן מצא כי קיימת רטיבות.
לטענת התובעים, המומחה מטעם בית המשפט בדק את הדירה ביום 26.4.09 תקופה שבה לא ירדו גשמים. כמו כן, הודה בחקירתו הנגדית כי לא ביצע הצפה של המרפסת העליונה. לטענת התובעים, הערכת הנזק בגין הנזילות, כפי שבאה לידי ביטוי בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, אינה משקפת את הנזק האמיתי ולכן יש לדחותה.

התובעים מציינים בסיכומיהם, כי יש בדירה מוקדי נזילות ורטיבות רבים. בחוות דעת המומחה גוכמן מטעמם, חיווה דעתו כי הרטיבות הינה כתוצאה מנזילות מים, מרצפת המרפסת העליונה ומשיפועים לא נכונים של הגג העליון. התובעים מציינים כי המומחה מטעם בית המשפט מתעלם מהרטיבות בחדר שבקומה העליונה אשר איננו נמצא מתחת לתקרת המרפסת העליונה וכאשר נשאל השיב כי: "סביר להניח שזה מהגג". כמו כן, ציין את הצורך בביצוע איטום בגג העליון. לכן, טוענים התובעים כי יש לדחות את חוות דעתו לפיה, עבודות האיטום הינם בסך 15,000 ₪ ויש להוסיף לפחות סכום דומה לביצוע האיטום בגג העליון.

31. הנתבעת מציינת כי הגג העליון הינו רכוש משותף. תביעת התובעים אינה מתייחסת לרכוש המשותף והם אינם מוסמכים לתבוע בגינו. ב"כ הנתבעת התנגד להרחבת חזית בעניין במהלך דיון ההוכחות.

הנתבעת מציינת בסיכומיה, כי כל המומחים תמימי דעים באשר לתיקון הדרוש, קרי איטום המרפסת החיצונית באופן מקצועי. לפיכך, לטענתה, העיתוי שבו בדק המומחה מטעם בית המשפט את הדירה אינו רלוונטי וכך גם אי קיום בדיקת הצפה שכן התיקון הנדרש מוסכם.

32. המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס ברלינר, נחקר בעניין זה והשיב כך (ר' עמ' 64 לפרו' הדיון):

"ש: אם נניח היית מציף את המרפסת והגג וכתבת שיש נזילות מהגג האם סביר היה שהיית מגלה רטיבויות נוספות.
ת: יכול להיות. מדובר בדירה בת שתי קומות, המרפסת שאנו מדברים היא בקומה העליונה. הגג הוא מעל הקומה העליונה. חדר המגורים הוא בקומה התחתונה. התיקון שהצעתי זה לעשות במרפסת בקומה העליונה ולא בגג שמעל הקומה העליונה.
ש: איך אתה מסביר את הרטיבות בחדר ההורים שלא מושפע מהמרפסת.
ת: אני חשבתי שהמרפסת שצריך לתקן תפתור את כל הבעיות.
ש: אני מדבר על חדר המגורים של ההורים כי זה נמצא באותו מפלס של המפרסת. יש נזילות באותו חדר איך אתה מסביר את זה זה יכול להיות נזילות מהגג?
ת: יכול להיות.
ש: מפנה ל225 ראית גם סימני רטיבות בצפוני מערבי.
ת: כן.
ש: תסביר לי מה הסיבה ומניין מגיעה הרטיבות בחדר הצפוני מערבי, הוא הרי לא מתחת המרפסת שעליה אנו מדברים כל הזמן.
ת: סביר להניח שזה מהגג.
ש: לשיטתך הרטיבות עוברת את החדר העליון והתחתון כי הגג מעל חדר שינה הורים.
ת: אני לא חושב שהרטיבות עוברת שתי קומות.
ש: אתה כותב סימני רטיבות צפוני מערבי. מפנה לסעיף 2.2.5. אמר מומחה וכותב שיש נזילות.
ב"כ הנתבעת:
נכתב שיש סימן רטיבות.

ב"כ התובעים:
אני שאלתי את המומחה ואמר לי מהקומה העליונה ושאלתי אם הרטיבות נוגעת מהגג מעל הקומה הזאת משום שיש שם חדר ..
ת: אני לא חושב שמדובר ברטיבות משתי קומות וחשבתי שהבעיה היא מהמרפסת.
ש: ממה היא נובעת? איך יכולה להגיע שם זה לא מתחת למרפסת. זה בחלק אחר של הבית.
ת: אם זה בתקרה העליונה אז זה כנראה מהגג.
ש: מאיפה מגיעה הנזילה לחדר שינה שנמצא בקומה העליונה והוא לא נמצא מתחת למרפסת.
ת: אבל הוא נמצא במפלס מתחת למרפסת. אז המים מחלחלים דרך המשך הריצפה שהיא תקרת הקומה התחתונה.
ש: אני מבין ממך שמים שבאים מהמרפסת. מחלחלים אל תחת הריצוף, עוברים על התקרה התחתונה ובאיזה שהיא נקודה מחלחלים כלפי מטה.
ת: נכון.
ש: מפנה לסעיף 2 נ/10 בסעיף 2.2.- האם זה נכון שצריך לבצע איטום גם בגג העליון מעל החדר שינה וגם במרפסת שכפי שאמרת משליכה על שאר חלקי הבית.
ת: זה נכון."

בסיכומו של דבר, המומחה מטעם בית המשפט חיווה דעתו כי הנזילות בדירה מקורן במרפסת הפתוחה. המומחים מסכימים לגבי סוג התיקון שיש לבצע במרפסת האמורה.

ברלינר התייחס לצורך לתקן את המרפסת וכן הסכים, בחקירתו, כי יש צורך לעשות תיקון בגג העליון.

אני מקבלת את טענת הנתבעת כי התביעה איננה יכולה להתייחס לצורך לתקן את הרכוש המשותף ולפיכך אין מקום לפסוק פיצוי לתובעים לעניין עלות איטום הגג כמבוקש על ידם.

המומחה מטעם התובעים ציין בחוות דעתו כי לגבי חלק מהנזילות בקומה התחתונה יש לבדוק מה מקור הנזילות, אך לא הצביע על כל מקור אחר מלבד המרפסת העליונה. המומחה מטעם בית המשפט חיוה דעתו כי אין כל בעיה של נזילה מהקירות.

לנוכח האמור, מצאתי כי לא הוכח על ידי התובעים כי קיים ליקוי נוסף הגורם לרטיבות ושבאפשרותם לתבוע פיצוי בגינו.

לנוכח האמור, אני מקבלת את חוות דעת של המהנדס מטעם ביהמ"ש בעניין התיקון הנדרש, תיקון שהינו תיקון יסודי של האיטום במרפסת העליונה.
בכל הנוגע לעלות התיקון, נדרש תיקון מקיף ומדובר במרפסת אשר המומחה מטעם ביהמ"ש אישר שגודלה כ-70 מ"ר. לאחר ששמעתי את המומחה מטעם ביהמ"ש אשר התייחס להיקף העבודות הנדרשות, הכוללות גם החלפת ריצוף וכן שמעתי את המומחה מטעם התובעים, התרשמתי כי בנקודה זו יש צורך לפסוק סכום גבוה יותר מהסכום של שנקב המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו על מנת להבטיח שהתיקון יבוצע כראוי ובפרט לאור התיקונים הקודמים שלא צלחו. לפיכך, אני פוסקת לעניין תיקון הרטיבות פיצוי בסך של 25,000 ₪.

ריצוף
33. התובעים טוענים כי שיפועי הריצוף נעשו באופן לא תקין. בהתאם לחוות דעת המהנדס גוכמן, הריצוף במרפסת חדר השינה הצפוני ובמרפסת העליונה, בוצע בשיפועים לא נכונים ולכן יש לפרק את מלוא הריצוף ולרצף מחדש. כמו כן, מצא המהנדס גוכמן כי הריצוף בחדר הרחצה הכללי בוצע בשיפוע שאינו מנקז את המים, מצב העלול לגרום לדליפת מים בשטח הדירה. לכן, קבע כי יש לבצע מחדש בשיפוע נכון ולהתקין פס הפרדה בין שני השטחים. עוד מצא ליקויים בריצוף במקומות שונים ובסך הכל העריך את הליקוי לעניין הריצוף בסך של 58,000 ₪

המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס ברלינר, קבע כי השיפוע במרפסת הצפונית מערבית הינו נמוך מדי וכי הפתרון נמצא בכך שהדיירים התקינו גג. הוא העריך את הליקוי בסך של 800 ₪, כאשר נשאל בחקירתו בדבר העלות של החלפת הריצוף במרפסת הצפונית, השיב כי הוא מעריך את העלות בסך של 2,500 ₪.

בסיכומי התובעים נטען, כי המומחה מטעם בית המשפט התעלם מהעובדה שבמרפסת הצפונית התובעים נאלצו להתקין גג בעלות של 7,000 ₪. התובעים אף טוענים כי התעלם מהליקויים בשיפועים במרפסת העליונה וכי העלויות להחלפת הריצוף אינן מופיעות בחוות דעתו. התובעים טוענים כי יש להתייחס בהתאם לממצאיו, שעה שלא מצא ליקוי בריצוף בחדר הרחצה וכן ליקויים נוספים בריצוף.

34. הנתבעת מציינת בסיכומיה, כי עלות התיקונים עבור המרפסת העליונה בסך 15,000 ₪ כולל גם את החלפת הריצוף שם ולכן אין מקום לטענה כי המומחה מטעם בית המשפט לא הביא בחשבון עלויות אלו.
בכל הנוגע למרפסת השירות, לטענת הנתבעת המדובר במרפסת מקורה ולכן הוראות התקן לעניין יצירת שיפועים במרפסת חשופה אינן חלות לגביה. כן ציינו כי המהנדס גוכמן לא יכול היה להצביע על מיקומם של הפגמים הנוספים בריצוף להם טען.

35. בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בכל הנוגע לריצוף נרשם כך:

" 9.1.1 שיפוע הריצוף במרפסת צפונית-מערבית נמוך מדי.
הדיירים היתקינו גג, כפתרון לכך. 800 ₪.
9.1.2 ריצוף במרפסת העליונה, בשיפוע לא מספיק, עלות התיקון כלולה בדרך רטיבות.
9.2 אין פגם בריצוף בחדר רחצה.
9.3 לשפר מילוי רובה, בין אריחי הריצוף. 700 ₪.
9.4 לא מצאתי אריחים בולטים או שקועים.
9.5 אין פגם בריצוף מרפסת שרות.
המקום מוגן כנגד חדירת מים.
9.6 לא מצאתי פגם של נשירת שיפולים.
9.7 לא צאתי ליקויים של חללים מתחת לאריחי הריצוף.
9.8 לא מצאתי שיירי חומרי בנין על הריצוף.
9.9 דרוש תיקון במדרגה מס' 8. 300 ₪".

36. בחקירתו הנגדית של המומחה מטעם ביהמ"ש העיד לעניין הריצוף כך (ר' עמ' 67 ואילך):
"ש: אני רוצה להפנות אותך לסע' 9.1.1 ואתה כותב שאתה מסכים ששיפוע הריצוף במרפסת הוא נמוך יותר (במרפסת הצפונית מערבית בקומה הראשונה). מה הקשר לעובדה שהדיירים התקינו גג.
ת: זה כאילו פתר את הבעייה.
ש: המרפסת הזו פונה לכיוון צפון צפון מערב?
ת: כן.
ש: האם נכון שבכיוון הזה יורדים גשמים?
ת: כן.
ש: האם נכון שגובה התקרה הוא בערך 2.5 מטר ?
ת: אני חושב שכן.
ש: האם נכון שלמרות שהתקינו תקרה הגשם יורד למרפסת?
ת: יכול להיות.
ש: כלומר הגג שהותקן למעשה לא מונע את הגשם שיכנס לתוך החדר?
ת: למרפסת יכול להיות.
ש: האם אתה יודע שהדיירים התקינו את הגג הזה בניסיון למנוע את ההצפה של המרפסת הזו וחדירת מים לבית?
ת: נשמע לי נכון.
ש: האם אתה יודע כמה עלה לדיירים ההתקנה של הגג הזה?
ת: לא.
ש: אם אומר לך שזה על 7000 ₪. האם זה נראה לך סביר?
ת: יכול להיות.
ש: עכשיו שאנחנו יודעים שהגג לא פותר את בעיית השיפוץ ולטענת הדיירים נכנס מים פנימה. מה אם כן הפיתרון לשיפוע המרפסת?
ת: צריך לפרק את הריצוף ולהרכיב מחדש.

לשאלת ביהמ"ש:
אני מעריך את העלות של זה ב-2500 ₪.

העד ממשיך:
ש: בסע' 9.5, נאמר שיש הסכמה בינכם שאין הבדלי מפלס.
ת: נכון.
ש: האם צריך להיות מפלס?
ת: לא בהכרח.
ש: האם אתה יודע שהמרפסת לא מקורה באופן הרמטי?
ת: כתוב שהמקום מוגן נגד חדירת מים.
ש: האם אתה יודע שזה פונה לכיוון צפון מערב?
ת: אם המקום פתוח אז יש גשם אבל לפי דעתי זה סגור.
ש: אם תהיה הצפה ממכונת כביסה, זה ייכנס למטבח?
ת: יכול להיות.
ש: איך היה צריך להיות השיפוע במרפסת הזו?
ת: אני לא חושב שצריך, ריצוף עושים אופקי בדרך כלל. מרפסת שירות זה חלק מהדירה. אני לא חושב שצריך שיהיה הפרש מפלס.
ש: האם זה נכון כי התקנות קובעות בשטחים שאינם מקורים, השיפוע על פני הריצפה יהיה 1% לפחות לכיוון פתח הניקוז?
ת: לא זוכר.
ש: האם מדדת את אחוז השיפוע בשלושת המרפסות?
ת: לא.

ב"כ הנתבעת:
מתנגד להרחבות חזית.

העד – ממשיך:
ש: מר בוכמן טוען שהשיפועים בשלושת המרפסות וחדר הרחצה הם 0.4% וזה מתחת לתקן.
ת: לגבי המרפסת הגדולה דיברנו וגם אז השיפוע יבוצע כמו שצריך. לגבי המרפסת הצפונית מערבית גם דיברנו. הדבר השלישי, סעיף 9.2 של הרחצה לא צריך שום שיפוע, זה לא שטח שאינו מקורה.
ש: אם אומר לך שאין שם מפלס בין חדר רחצה לבין החדר שסגור בגלל שיפוע לא נכון.
ת: ששוטפים ריצפה גם יש מים. במקלחת צריך סידור". (ההדגשה הוספה- א.ר.ב.).

37. שקלתי את טיעוני הצדדים.
שוכנעתי כי בכל הנוגע למרפסת העליונה, עלות החלפת הריצוף כלולה ממילא בעלות תיקון הרטיבות המצריך את פירוק הריצוף.
בכל הנוגע למרפסת הצפונית, אני מוצאת כי יש להוסיף לעלות התיקונים של הריצוף שנקבעו בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט סכום נוסף, על מנת לפצות את התובעים על כך שנאלצו להתקין גג למרפסת כדי למנוע את בעיית הניקוז של המים.
כמו כן, בכל הנוגע לריצוף בחדר הרחצה שוכנעתי כי יש צורך בפתרון לבעיית הניקוז בשים לב לכך שהמומחה מטעם בית המשפט ציין בעדותו כי: "במקלחת צריך סידור".
בכל הנוגע למרפסת השירות לא שוכנעתי כי נפל פגם בריצוף שעה שמדובר במרפסת מקורה ולא הוכח על ידי התובעים כי נדרש בהתאם לתקנות שיפוע בריצוף במרפסת מסוג זה..

38. סיכומו של דבר, בסעיף הריצוף מצאתי לחייב את הנתבעת, מעבר לסכומים שנקבעו בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, בפיצוי נוסף אותו אני אומדת, לאחר שמיעת העדויות, בסך כולל של 10,000 ₪.
הגבהות ביציאה למרפסות
39. לטענת התובעים, עם קבלת הדירה התברר להם כי ביציאות למרפסות יש הגבהות אשר מהוות מפגע בטיחותי חמור כאשר ביציאה למרפסת הדיור קיימת הגבהה של 5 ס"מ, ביציאה של מרפסת חדר שינה דרומי קיימת הגבהה של 5 ס"מ, ביציאה למרפסת העליונה קיימת הגבהה של 15 ס"מ וזאת בניגוד לתקנות התכנון והבנייה.
המהנדס גוכמן חיווה דעתו כי יש להנמיך את ההגבהות להפרש בגובה של 1 ס"מ מתחת לריצוף.

40. המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו בעניין זה כך:

"1.4 ב-3 מקומות, קיימת הגבהה, מעל לריצוף, ביציאה אל המרפסות.
זה סידור רגיל ומקובל, כדי למנוע חדירת רטיבות מהמרפסות אל פנים הדירה".

41. בחקירתו הנגדית נשאל המומחה מטעם בית המשפט בעניין זה, והשיב כך (ר' עמ' 69 לפרו' הדיון):

"ש: בסעיף 1.4 – 1.4.3 יש מצב שבו הגבהה של 5 ס"מ מעל הריצוף . אומר שמר גוכמן שזה מפגע בטיחותי הדבר הזה שיש מצב שבו הריצוף במרפסת גבוה יותר מהריצוף של משטח הדריכה לפני והטענה היתה שזה מונע גשם.
ת: ולא מנע?
ש: האם זה לא יותר נכון ולא יותר מקובל ועל פי התקנון לעשות את הגובה של הריצוף של המרפסת נמוך תמיד מהגובה של החדר שאתה יוצא ממנו?
ת: במרפסת פתוחה אנו צריכים לעשות שיפוע ריצוף שיורד מהדירה כלפי חוץ אז נוצר הפרש גובה מסויים. כדי לעשות את זה צריכים לאכול את ההפרש הזה איכשהו. אם ריצפת הבטון של המרפסת היא באותו מפלס כמו הדירה אז לא ניתן ליצור שיפוע. אפשר או להנמיך את התקרה של המרפסת שזה לא פשוט או להתחיל את הריצוף של המרפסת מגובה גבוה יותר ואז עושים קורה שמגנה מפני חדירת רטיבות. זה פרט תכנוני שמקובל בהנחיות של משרד השיכון. אני מסכים שמבחינת נוחיות ובטיחות זה פחות טוב אבל זה אילוץ שאנשים חיים איתו.
השרטוט מוגש ומסומן ת/1.
ש: אתה מסכים איתי שאם הפרשי גובה היו הפוכים זה היה מונע מים.
ת: כן.
ש: האם אתה מסכים איתי שבדר"כ המצב הוא כמו שאני מתאר שמפלס המרפסת נמוך תמיד מהמפלס של משטח הדירה.
ת: לא. יש מקרים ויש מקרים כאלה.
ש: איזה מקרים יש יותר.
ת: אני לא יכול לומר. המקרה שיש פה הוא מאוד נפוץ".

42. התובעים טוענים בסיכומיהם כי ברלינר התעלם מכך כי ליקוי זה הינו בניגוד לתקנות ואף לא העריך את עלות הליקוי מבחינת ירידת ערך הדירה, שכן מדובר בליקוי תכנוני שלא ניתן לתקנו.
התובעים מציינים בסיכומיהם, כי לא ניתן לתקן את המפגע, אך לא הביאו חוות דעת לעניין ירידת הערך הנטענת בגינו.

43. הנתבעת מציינת בסיכומיה, כי הטענה של התובעים על כך שלא נקבעה ירידת ערך לוקה בשניים, ראשית אין ליקוי שכן ההגבהות בוצעו בהתאם לדרישות התקן ושנית, המהנדס ברלינר לא נחקר על כך.

44. לאחר ששמעתי את העדים ובשים לב לעדותו של המומחה מטעם בית המשפט, לא מצאתי לפסוק פיצוי לעניין זה שכן לא הוכח כי מדובר בליקוי. אף אם היתה מתקבלת הטענה כי מדובר בליקוי, הרי שלא הוכח גובה הנזק.

צבע וטיח
45. התובעים מציינים כי המומחה מטעמם, המהנדס גוכמן, חיווה דעתו בקשר לליקויים בעבודות הטיח והצבע והתייחס לגבשושיות וגלים בטיח ולמפגשי קירות ותקרה במרחק משתנה וכן לאריחי קרמיקה במרחק משתנה מהקירות והעריך את הנזקים בסך של 12,500 ₪.

עוד ציינו התובעים בסיכומיהם כי אף המהנדס מטעם הנתבעת, ציין כי תיקון טייח וצבע במקומות עם סימני רטיבות יבוצע תיקון על ידי החברה וכך גם לעניין תיקוני טייח בטקסטורה שונה. התובעים מציינים בסיכומיהם כי המומחה מטעם בית המשפט לא ראה צורך בביצוע תיקוני טייח וצבע. לפיכך, הם מבקשים לקבל את הערכת הנזק שקבע המומחה מטעמם.

46. הנתבעת מציינת בסיכומיה, כי המומחה גוכמן לא ידע להצביע על מקומו של הליקוי וכי לעניין תיקון המרפסות העלות כללה גם סעיפים נוספים.

47. בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט נכתב לעניין זה כך:

" לא מצאתי פגמים בעבודת הטייח והצבע".

48. לאחר ששקלתי את טיעוני ובשים לב לבעיית הרטיבות, ממנה סבלו התובעים במשך השנים, וכאשר המומחים ציינו כי ישנם סימני רטיבות, מצאתי כי יש צורך בתיקוני צבע של הדירה לאחר שיבוצעו התיקונים.

49. לנוכח כל האמור ובשים לב אף לחקירתו של המהנדס גוכמן, (ר' עמ' 53 לפרוט' הדיון), מצאתי לפסוק לתובעים, לעניין זה, סך של 8,000 ₪.

חלונות
50. התובעים מציינים בסיכומיהם כי בחדר השינה המזרחי פתח האויר בחלון הינו קטן מדי.

בחוו"ד המומחה מטעמם גוכמן נכתב לענין זה כך:

"1.1 בחדר שינה דרומי מזרחי פתח אויר בחלון קטן מדי במקום מינימום 8% כנדרש. עקב כך נגרם מחסור באויר".

הנתבעת מציינת בסיכומיה כי גוכמן הודה בחקירתו הנגדית כי לא מדד את שטח החלונות (ר' עמ' 46-47 לפרוט' הדיון). לטענת הנתבעת אין כל ליקוי בחלון.

עיון בחוות דעת של המומחה מטעם בית המשפט ברלינר מלמדת כי לא מצא ליקוי בחלונות. המומחה מטעם בית המשפט לא נחקר לענין זה בחקירתו הנגדית.

לנוכח כל האמור, אני מוצאת כי התובעים לא הוכיחו כי קיים ליקוי בחלון.

ירידת ערך
51. התובעים מציינים כי בהחלטת המינוי של בית המשפט, נקבע כי המומחה יבדוק את הליקויים הנטענים בנכס וכן יתייחס לשאלה האם קיימת ירידת ערך לנכס כתוצאה מהליקויים והאם נדרשת חוות דעת שמאית לצורך הערכת ירידת הערך.
התובעים מציינים כי המומחה מטעם בית המשפט קבע לעניין המדרגות ירידת ערך בסך של 2,500 ₪ ולגבי שאר הליקויים הוסיף כי לאחר שיבוצעו התיקונים לא תיוותר ירידת ערך. התובעים טוענים כי ישנם ליקויים שלא ניתן לתקנם כמו למשל הגבהות למרפסות. כמו כן, ציינו כי אין ביטחון כי לאחר התיקונים בעיית הרטיבות תעלם.

52. יצוין כי התובעים, עוד במסגרת עתירתם הראשונה לפסילת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט טענו, בין היתר, כי ברלינר לא התייחס לירידת הערך אלא ביחס לפריט אחד.
בהחלטת בית המשפט, כבוד השופט יקואל, מיום 23.9.09 נקבע לענין זה כך:

"ב"כ התובעים מוסיף ומעלה טענה לפיה המומחה חדל מלהתייחס לשאלה האם נדרשת חוות דעת שמאית לצורך הערכת ירידת הערך הכל כמבואר בכתב מינויו.
קיבלתי בהקשר זה את טענות ב"כ הנתבעת לפיהן, למעשה, המומחה אשר מונה הינו מהנדס אזרחי ושמאי מקרקעין.
לפיכך ועל פניהם של דברים מתייתר הצורך באמירה מפורשת מאת המומחה לענין דרישה זו.
ככל שיסבור ב"כ התובעים כי הוא עומד על בירורה של הסוגיה הוא רשאי להפנות שאלת הבהרה אל המומחה גם בהקשר זה".

פתוחה היתה, אם כן, הדרך בפני התובעים לפנות למומחה מטעם בית המשפט, שהינו גם שמאי, בשאלות הבהרה לענין ירידת הערך בקשר לרכיבים נוספים.
התובעים בחרו שלא לעשות כן.

53. התובעים טוענים כי בעיית הרטיבות גורמת לירידת ערך של ממש ומציינים כי לא ניתן לקבוע את ירידת הערך מכיוון שלא ניתנה חוות דעת לעניין שווי הנכס.

הנתבעת מציינת בסיכומיה, לעניין הרטיבות, כי המומחה מטעם בית המשפט ציין כי מדובר בתיקון שגרתי שיפתור את הבעיה ושלל את האפשרות שלאחר מכן תיוותר ירידת ערך.

54. אני מקבלת את חוות דעתו של ברלינר כי ניתן לתקן את בעיות הרטיבות וכי ככל שהבעיה נפתרת, אין עוד ירידת ערך. יש לציין כי אף המומחה מטעם התובעים השיב בעדותו כי ניתן לפתור את בעיית הרטיבות (ר' עמ' 49 לפרוט' הדיון).
לא למותר לציין, כי התובעים סירבו לכך שהנתבעת תבצע את התיקונים בפיקוח המומחה מטעם בית המשפט. ככל שהתיקון של המרפסת היה מבוצע ניתן היה לדעת בוודאות האם יש בכך פתרון כולל של בעיית הרטיבות.

55. סיכומו של דבר, לא הוכח על ידי התובעים כי הינם זכאים לפיצוי בגין ירידת ערך מעבר לסך שנקבע לענין זה בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. בנסיבות אלו, אינני מוצאת כי יש לפסוק פיצוי בגין ירידת ערך בגין הליקוי במדרגות או ליקויים אחרים מעבר לסכום שנקבע על ידי המומחה מטעם בית המשפט.

סיכום
56. סיכומו של דבר, לא מצאתי לקבל את טענות התובעים כי יש להתעלם מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. אני מקבלת את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט לענין עלות התיקונים העומדים על סך של 28,297 ₪ וכן 2,500 ₪ בגין ירידת ערך. יחד עם זאת, כפי שפורט לעיל, בקשר למספר ליקויים, מצאתי כי יש מקום לפסוק פיצוי נוסף.
לנוכח האמור, הסך הכולל לפיצוי בגין ליקויי הבניה עומד על 58,797 ₪.

עוגמת נפש
57. התובעים מציינים בסיכומיהם כי יש לפצותם בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם, עקב מצב הדירה שעה שנמסרה, בסך של 15,000 ₪ ובשל עוגמת הנפש שנגרמה להם בשל ליקויי הבניה בסך של 20,000 ₪. התובעים מבקשים להביא בחשבון לענין זה כי בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט משך העבודות יהיה כשלושים יום.

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות ובהתייחס הן למצבה של הדירה בשעה שנמסרה והן לליקוי הבניה ובפרט אי הנוחות הנמשכת שנגרמה במשך מספר שנים לתובעים, בשל בעיית הרטיבות והנסיונות של הנתבעת שלא עלו יפה לתקנה ועקב אי הנוחות שעוד תגרם להם במהלך תקופת העבודות, אני פוסקת לתובעים בגין עוגמת הנפש סך כולל של 15,000 ₪.

הוצאות
58. התובעים מפרטים בסיכומיהם את הוצאות המשפט אותם הם מבקשים שיפסקו להם.

הנתבעת מציינת את הפער בין סכום התביעה לבין הערכת המומחה מטעם בית המשפט וטוענת כי יש להביא זאת בחשבון בפסיקת ההוצאות.

קיים פער משמעותי בין סכום התביעה לסכום שנפסק. לכן, לא מצאתי לחייב את הנתבעת במלוא סכום האגרה ששולמה על ידי התובעים. בכל הנוגע לשאר ההוצאות, מדובר בהוצאות נדרשות לצורך ניהול התביעה.

59. סיכומו של דבר, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, תוך 30 יום, את הסך של 73,797 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל וכן הוצאות משפט (בגין אגרת משפט סך של 4,000 וכן התשלומים ששולמו על ידם למהנדס גוכמן ולמהנדס ברלינר עבור חוות הדעת ועבור שכר בטלה כעדים) וכן שכ"ט עו"ד בסך 8,500 ₪.

המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ג סיון תשע"ב, 3 ביוני 2012, בהעדר הצדדים.

23 מתוך 23


מעורבים
תובע: אינה ציפורניאק
נתבע: אחוזת עדי- חברה לבניה בע"מ
שופט :
עורכי דין: