ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד פאדול מוחמד(עציר) :

המבקשת:

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד גלית שוהם (פ"מ י-ם)

נגד

המשיב:

מוחמד פאדול
ע"י ב"כ עו"ד מוחמד ענאבסה (סניגוריה ציבורית)

בית המשפט המחוזי בירושלים

החלטה

1. עניינה של החלטה זו בבקשה לעצור את המשיב – שהוא אזרח סודן ובעל אשרת שהייה זמנית בישראל, במעמד של פליט – עד תום ההליכים בתפ"ח 20495-05-12.

2. בתיק הפלילי הנ"ל מואשם המשיב בעבירת אינוס שעניינה בכך ש"בעל אישה שלא בהסכמתה החופשית ותוך ניצול מצב המונע ממנה לתת הסכמה חופשית" (סעיף 10 לפרק העובדות בכתב האישום). לפי הנטען בכתב האישום, ביום 29.4.12 במהלך מסיבה פרטית של תלמידים שסיימו את בית הספר התיכון, אשר התקיימה בווילה שבה עבד המשיב, התרחשו אירועים כדלקמן:
"בשעה 03:00 או בסמוך לכך, במועד אשר אינו ידוע במדויק למאשימה, הגיעה המתלוננת ליחידת הדיור בווילה, בדרך שאינה ידועה במדויק למאשימה. אותה עת, ישנו ביחידת הדיור הנאשם ואחר.
המתלוננת, בשל שכרותה, נשכבה על הספה לצידו של הנאשם. הנאשם, אשר הבחין בהיותה של המתלוננת שיכורה, כיסה את שניהם, הפשיט את תחתוניה של המתלוננת והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה עד שבא על סיפוקו. המתלוננת חשה כאבים ואמרה לנאשם: "די תפסיק, כואב לי".
סמוך לשעה 04:00, חבריה של המתלוננת, אשר הבחינו כי נעלמה וחיפשו אחריה ברחבי הווילה, נכנסו ליחידת הדיור ומצאו אותה ישנה על הספה, כשבחדר נכחו הנאשם ואחר" (שם, סעיפים 9-7).
3. הסניגור חולק על קיומן של ראיות לכאורה למה שנכלל בכתב האישום, וטוען כי, לכל הפחות, מדובר בראיות מוחלשות מאד. הוא מוסיף וטוען כי, מכל מקום, הנסיבות שבהן נטען כי בוצעה העבירה מצביעות על כך שהמסוכנות הנשקפת מן המשיב היא פחותה. כפועל יוצא מן האמור טוען הסניגור כי יש לשחרר את המשיב ללא תנאים או בתנאים.

4. לאחר שקילת המכלול, הגעתי למסקנה כי יש להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים.

5. לדעתי, יש במקרה דנן ראיות לכאורה במידה מספקת למעצר עד תום ההליכים. למרות שהסניגור הצביע על קשיים אפשריים בחומר הראיות, הרי שאין לומר כי אין ראיות לכאורה או כי הראיות חלשות במידה שהיא כשלעצמה מצדיקה שחרור. זאת במיוחד כשבנוסף לעילת המעצר של מסוכנות קיימת עילה שעניינה חשש הימלטות מן הדין, ולא ניתן לעשות שימוש בחלופות המעצר שהוצעו ובחלופות בכלל.

6. הדרך בה נבחנת השאלה אם יש ראיות לכאורה היא מבט כולל על מכלול הראיות (ראו למשל: בש"פ 8087/05 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133 (1996); בש"פ 2653/99 זיאד נ' מדינת ישראל, 26.4.99). נקבע גם כי "אין זה מתפקידו של בית המשפט, לעת הזו, לעסוק בניתוח מפורט ומדוקדק של הראיות המסבכות את המשיב בעבירות המיוחסות לו" (בש"פ 6187/95 מדינת ישראל נ' אל עביד, 17.10.95). בחנתי את חומר הראיות שבתיק החקירה באופן האמור, תוך שהייתי ער ומודע גם לפרטים הרלבנטיים.

7. בחינת חומר הראיות בתיק דנן מלמדת כאמור לעיל. זאת בעיקר לנוכח אלה:
א. ממצא פורנזי בדמות תאי זרע של המשיב על השפתיים החיצוניות של נרתיק המתלוננת ("מטוש" או "vulva") וכן על התחתונים ועל החצאית שלה. ממצא זה מצביע על מגע קרוב בין המשיב לבין המתלוננת. הוא מתיישב לכאורה עם מעשה מיני מצד המשיב כלפי המתלוננת. זאת בעיקר כשעולה מחומר הראיות שלכאורה הייתה המתלוננת בזמן אמת במצב שלא איפשר לה לשלוט בהתרחשויות ולדעת מה בדיוק קורה, וכשהמשיב מאשר שהיה מודע לכך שהמתלוננת הייתה במצב בעייתי במובנים אלה (תמלול שיחת המשיב עם המדובב, ע' 9, ש' 36-30; הודעת המשיב מ-7.5.12, ש' 132-131). במצב כזה גם לא יכולה להינתן הסכמה חופשית של המתלוננת למעשים שבהם מדובר.

ב. חיזוק מסוים מהודעות שמאסנה (התנועות שראה על הספה שעליה שכב המשיב ולכלוך הספה בזרע) ומן העימות בינו לבין המשיב, אשר בו המשיב אינו נותן מענה למה שמציין שמאסנה, וחיזוק נוסף מדברים שמסר המשיב למדובב.

ג. העובדה שמצד המשיב היו חילופי גרסאות רבים (כמפורט בפרוטוקול, ע' 7, ש' 24-1) מונעת ממנו להעמיד גירסה שתסתור את המסקנה המסתברת לכאורה מן המצוין לעיל.

ד. נסיונות המשיב והסניגור לבנות תרחישים שיהיו נוחים למשיב אינם משנים מן התמונה הכוללת לצורך הבקשה דנן. כך במיוחד הנסיונות להציג את המשיב כפאסיבי לחלוטין וכמי שפעל שלא מתוך מודעות למעשיו ולתנועותיו. כך גם טענות הסניגור כי המתלוננת אינה מהימנה, וזאת בין היתר בשל מניעים ואינטרסים שונים שלה. לכל היותר אפשר שמהלכים אלה יפעלו לזכות המשיב במסגרת התיק העיקרי, אך לא לעניין הבקשה דנן.

ה. לנוכח האמור לעיל (ובמיוחד בס"ק א'), העובדה שהמתלוננת עצמה לא מסרה גירסה שניתן לבסס עליה כשלעצמה הרשעה אינה פועלת לזכות המשיב לצורך הבקשה דנן, אלא דווקא לחובתו.

8. בהמשך לכל האמור לעיל, קיימת עילת מעצר שעניינה מסוכנות. גם אם אין המדובר באונס מתוכנן ויזום, הרי שעדיין מה שמיוחס למשיב בכתב האישום מצביע על מסוכנות. כשמדובר באדם שהוא במעמד של פליט, קיימת גם עילת מעצר שעניינה חשש הימלטות מן הדין. במצב האמור לא נראה כי חלופות מעצר שהציע הסניגור, שעיקרן פיקוח של קרובי המשיב העובדים בישראל עם אשרות כניסה (פרוטוקול, ע' 14, ש' 23-21), נותנת מענה של ממש לעילות המעצר האמורות, ונראה שגם חלופות אחרות לא תוכלנה לספק את שנדרש כדי שתישקל עשיית שימוש בהן.

9. השורה התחתונה היא אפוא כי המשיב ייעצר עד תום ההליכים בתפ"ח 20495-05-12.

ניתנה היום, ט' בסיון תשע"ב, 30 במאי 2012, במעמד הנוכחים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: פאדול מוחמד(עציר)
שופט :
עורכי דין: