ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נגד חסון :

תא"ק 53155-09-11 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' ע. חסון ובניו עבודות חשמל בע"מ ואח'

בפני כבוד הרשם הבכיר ניר זיתוני

המבקשים/הנתבעים

נגד

המשיב/התובע

בית משפט השלום בחיפה

החלטה

בענין : בקשת רשות להתגונן

1. לפניי שלוש בקשות רשות להתגונן בשלושה תיקים שאוחדו ונפתחו ביום 26.9.11.

2. התביעה בתיק 43194-04-11 עניינה חוב ע"ס 470,289 ₪ שנצבר בחשבון משותף שהתנהל על שם הנתבע 2 (להלן:"עמי") והנתבעת 3, אישתו של עמי (להלן:"אתי") שמספרו 12274 חשבון זה נפתח ביום 19.1.09 (להלן:"החשבון המשותף"). לכתב התביעה בתיק זה, צורף דף חשבון ממנו ניתן ללמוד כי כמחצית מסכום התביעה מקורו בהעמדת שלוש הלוואות לפירעון מיידי ביום 29.8.11. עוד עולה מדף החשבון כי החשבון היה כבר ביום 30.8.11 לכל המוקדם בסטטוס של חשבון מוגבל ושיקים רבים שנמשכו מהחשבון הוחזרו מסיבה זו. כמו כן, צורפו לכתב התביעה שני מכתבי התראה הנושאים תאריך 8.8.11, אשר התובע טוען כי נשלחו לכתובתם העדכנית של עמי ואתי ברחוב התמר 12 בכפר יונה.

3. התביעה בתיק 53155-09-11 עניינה חוב שנצבר בחשבונה של הנתבעת 1 (להלן : "חברת ע.חסון") שמספרו 090034. חשבון זה נפתח ביום 22.1.04. עמי צורף כנתבע לתביעה זו על בסיס ערבות מתמדת שאינה מוגבלת בסכום עליה חתם כבעלים של חברת ע.חסון ביום 22.1.04. סכום התביעה הוא 14,596 ש"ח . סכום זה מורכב מיתרת חובה בחשבון העו"ש ע"ס 3010 ש"ח וכן מערבות משניתנה לפקודת בית משפט השלום בנתניה ע"ס 10,000 ש"ח ביום 25.4.06 ושוויה העדכני נכון ליום 13.9.11 הוא 11,586 ש"ח.

4. התביעה בתיק 52130-09-11 עניינה חוב שנצבר בחשבון ע"ש הנתבעת 4 (להלן : "חברת שראל חסון") שמספרו 096660. חשבון זה נפתח ביום 27.6.05. עמי צורף כנתבע לתביעה זו על בסיס ערבות מתמדת שאינה מוגבלת בסכום עליה חתם כבעלים של חברת שראל חסון ביום 27.6.05. סכום התביעה הוא 47,520 ש"ח המורכב מיתרת חובה בחשבון העו"ש ע"ס 22,399 ש"ח ושווין המשוערך של שתי הערבויות שניתנו לפקודת בית משפט השלום בנתניה – ערבות אחת מיום 21.1.09 ע"ס 8,000 ש"ח וערבות שניה מיום 20.1.11 ע"ס 15,000 ש"ח. סכומן המשוערך של שתי הערבויות נכון ליום 13.9.11 הוא 23,694 ש"ח.

5. הנתבעים הגישו בקשות רשות להתגונן במסגרתן העלו מספר טענות אשר יידונו להלן לפי סדרן.

6. הטענה הראשונה הינה כי החשבון המשותף נפתח על ידי עמי ואתי לצורכי ניהול משק הבית המשותף ומסגרת האשראי שנקבעה בו הייתה בסך של 20,000 ש"ח בלבד. בעקבות פגישה שנערכה אצל התובע בין מנהל הסניף הקודם ומנהל המחוז לבין עמי הוסבר לעמי כי על מנת להמשיך בשיתוף הפעולה בין הצדדים יש להעביר את הכספים מחשבונות החברות ע.חסון ושראל חסון לחשבון המשותף. לטענת המבקשים רק בדיעבד התברר להם שהתובע ייחס את כל החובות של עמי והחברות שבבעלותו לחשבון המשותף וזאת ללא ידיעתה של אתי. לאחר ביצוע פעולה זו, בסיומה הצליח הבנק ללכוד את אתי בחיובים הנוספים, הפסיק התובע לאלתר את פעולותיו של עמי בחשבון המשותף והגביל אותו בעבודתו תוך שהוא גורם נזק לעמי ולחברות שבבעלותו בדמות הפסקת הפעילות של החברות, שלילת האפשרות לרכוש ציוד וחומרים לצורך המשך עבודה ופרויקטים ותביעות צפויות על ידי לקוחות החברות.

7. במהלך הדיון היום הציגה ב"כ התובע שני סיכומים של פגישות שהתקיימו בין עמי לבין נציגי התובע. עמי אישר למעשה את קיום הפגישות ולא הכחיש את הרישומים שנעשו לגבי תוכנן. לא נסתרה טענתו של עמי לפיה סיכומי הפגישות לא נמסרו לו בסמוך לאחר עריכתם ועמי ראה את הסיכום לראשונה במועד הדיון שהתקיים היום. עמי אישר כי ההסכמות המתוארות בסיכומי הפגישות ניתנו על דעתו אך טען כי נאלץ להסכים ולקבל את עמדת הבנק התובע שכן נאמר לו כי הסכמתו הינה תנאי להמשך הפעילות בחשבונות ( עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 8 – 9).

8. הפגישה הראשונה התקיימה ביום 15.7.10, פגישה זו כללה הסכמה בדבר ריכוז הפעילות בחשבון המשותף ובחשבונה של חברת ע.חסון תוך העברת היתרות והמסגרות מהחשבון של חברת שראל חסון לחשבון של חברת ע.חסון למעט הערבות. סיכום הפגישה כולל העברה של הסמכות בכל הנוגע למסגרת האשראי מהסניף למינהלת האזור. עוד נקבע כי על הסניף לעדכן את מינהלת האזור עד ל 1.11.10 לגבי הסדרת מסגרות על פי המאושר בכל החשבונות של הלקוח והשלמת רישום שיעבוד והמחאת זכות על תקבולים מרם אדרת בע"מ ברשם המשכונות. על פי המחאת הזכות, תקבולים יועברו לחשבון המשותף (סיכום הפגישה הראשונה סומן ת/3).

9. עמי אישר בחקירתו הנגדית כי הפגישה הראשונה נערכה בעקבות פנייתו למנהל הסניף יאיר עובד (להלן:"יאיר") מיום 13.7.10 שנועדה לטפל באובליגו לצורכי אשראי בחשבונות (ת/2).

10. הפגישה השניה התקיימה ביום 11.4.11 בנוכחות מנהל האזור, יאיר ומנהל הסניף הנכנס מר אביתר צורף (להלן:"אביתר"). סיכום הפגישה מתאר נפילה עסקית שהייתה לעמי בסך של כמיליון ש"ח משני לקוחות עיקריים , אשר יצרה את הגבלת החשבון לתקופה זו. עמי אישר בחקירתו את האמור בסיכום הפגישה לפיו מכל תקבול שיתקבל בגין הפרויקט עם רם אדרת בע"מ, יועברו 25% לפירעון חריגות ואשראי קיים. סיכום הפגישה כולל תיעוד של דברי מנהל האזור לפיהם התנהלות החברה באמצעות שלושה חשבונות שונים הינה בעייתית. כמו כן, תועדו דברי מנהל האזור, לפיהם הלקוח הוריד את החוב כמו שסוכם אך עדיין החוב הפתוח גבוה מידי וגובה האשראי אינו פרופורציונאלי לפעילות של החברה.

11. הטענה לפיה הבנק ביצע תרגיל שתכליתו ללכוד את אתי כחייבת נוספת בחובות של החברות שבבעלות עמי, התערערה בחקירה הנגדית . התברר שעמי היה שותף לכל המהלכים שהובילו לתוצאה יוצאת הדופן לפיה החוב העיקרי מתוך שלושת החשבונות ששימשו לפעילות שתי החברות שבבעלות עמי , הוא דווקא החוב בחשבון המשותף לעמי ואתי .
הטענה לפיה עמי לא באמת הסכים למהלך אלא נאלץ לעשות כן כדי לאפשר את המשך הפעילות בחשבונות , מעוררת קושי שכן ניתן להעלות אותה בכל מקרה בו מושגת הסכמה בין בנק לבין לקוח. קבלת טענה שכזו באופן גורף תחתור תחת מעמדם של הסכמים בין בנק לבין לקוח, המהווים אחד הבסיסים העיקריים עליהם מושתת המערכת הבנקאית כולה. לטעמי התערערות הטענה מצדיקה התניית מתן הרשות להתגונן בהפקדה.

12. המבקשים טענו כי במשך תקופה של למעלה משבע שנים בה התנהלו חשבונות החברות שבבעלותו של עמי אצל התובע, איפשר התובע לעמי ולחברות שבבעלותו לחרוג ממסגרות האשראי כפי שנקבעו באותה עת. טענה זו נתמכת בסיכום הפגישה הראשונה בה מאשר למעשה התובע כי עד אותה עת אושרו חריגות ממסגרת האשראי. אלמלא היו חריגות ממסגרת האשראי לא היה צורך להדגיש בקו תחתון את המילים " אין לאשר חריגות ממסגרות האשראי המאושרות במסגרת זו". כיוון שלא הוכח כי עמי ידע על תוכן ההנחייה לא ניתן לשלול בשלב זה קיומה של טענת הגנה אפשרית לפיה באמצע שנת 2011 שינה מנהל הסניף הנכנס אבישי את ההתנהלות שהייתה נהוגה בתקופת קודמו , בכל הנוגע לאישור חריגות ממסגרת האשראי על בסיס כספים שאמורים להתקבל מפרויקטים שמבצעות החברות שבבעלות עמי. הקושי בטענה זו הוא העובדה שטענה זו הועלתה בכל הנוגע למנהל הסניף הנכנס לראשונה במסגרת החקירה הנגדית. יחד עם זאת, יש להיזהר מלהגיע למסקנה כי דברים שנאמרו בתשובה רלבנטית לשאלה שנשאלה בחקירה נגדית מהווים הרחבת חזית אסורה. במקרה שלפנינו, הדברים נאמרו בתשובה רלבנטית לשאלה שנשאלה בחקירה נגדית (עמוד 3 לפרוטוקול, שורה 29 – עמוד 4 לפרוטוקול, שורה 8). גם בכל הנוגע לחובת הפירוט, לא ניתן להתעלם מפרטים נוספים שנמסרו במסגרת החקירה הנגדית. אכן, לא מצאתי בדברי הנתבעים או בא כוחם הסבר מניח את הדעת מדוע הטענה בעניין היחסים הטובים והחבריים של עמי עם יאיר והשינוי שחל עם החלפתו של יאיר באבישי, לא מצאה את ביטויה כבר במסגרת התצהיר של עמי. לכן, אני סבור כי גם טענה זו התערערה ולא פורטה במידה המצדיקה התניית מתן הרשות להתגונן בהפקדה.

13. טענה נוספת שהעלו המבקשים הינה כי התובע המתין עד שנפרעו כל השיקים שהופקדו על ידי עמי ורק אז, כרעם ביום בהיר , הודיע לעמי בסמוך להגשת התביעה כי הוא מגביל את החשבון ועל המבקשים לשלם את כלל חובותיהם לתובע. טענה זו התערערה בעקבות החקירה הנגדית לאחר שהתברר כי במהלך השנה שקדמה להעברת החשבונות לטיפול משפטי היה עמי בקשר שוטף עם מנהל הסניף. עמי עצמו העיד על קיומה של מערכת יחסים חברית בינו לבין יאיר שכללה שיחות טלפון יום יומיות. עמי אישר כי התקיימו שתי פגישות בהשתתפות מנהל האזור ומנהל הסניף במהלכן נידונו הבעיות בחשבונות והתקבלו החלטות. הטענות של עמי לפיהן קיים את ההתחייבויות שנטל על עצמו במסגרת אותן פגישות לא פורטו כנדרש ולא נתמכו באסמכתאות. יתרה מזאת, קריאת בקשות הרשות להתגונן ועדותו של עמי כמכלול יוצרת את הרושם לפיו עמי לא עמד בהתחייבויות בשל גורמים חיצוניים שאינם תלויים בו, דוגמת החוב של חברת רם אדרת בע"מ שטרם שולם (סעיף 21 לבקשה בתא"ק 53194-09-11). על כן מצאתי לנכון להתנות גם את מתן הרשות להתגונן בטענה זו בהפקדה.

14. אתי טענה כי היא מעולם לא הייתה מעורבת בעסקיו של עמי ולא ידעה על המתנהל בחשבונות הבנק. לטענתה, רק לאחר שקיבלה את התביעה וקיבלה הסבר מעורך הדין שלה, התברר לה בדיעבד שהבנק העביר את כל החובות של עמי והחברות שבבעלותו לחשבון המשותף ללא ידיעתה וכעת מכוח היותה שותפה בחשבון היא חייבת בתשלום מלוא החוב נשוא התביעה. גירסתה זו של אתי התערערה במידה רבה בעקבות החקירה הנגדית, לאחר שהוצגו לאתי מסמכים מהותיים שהיא חתמה עליהם דוגמת שטר מישכון מיום 30.1.07 , טענה אתי כי היא הולכת עם בעלה וחותמת על כל מסמך שהוא מבקש ממנה מבלי לדעת על מה היא חותמת. על פי ההלכה הפסוקה מי שחתם על מסמך בלי לקרוא אותו לא יוכל לטעון שלא הבין על מה הוא חותם ולא יוכל לפטור עצמו מאחריות על בסיס המסמכים עליהם חתם. גם הטענה שהועלתה בסיכומים לפיה אם אתי הייתה יודעת שמרבית הפעילות של החברות מועברת לחשבון המשותף, היא לא הייתה מסכימה לכך, נראית לאחר החקירה הנגדית כטענה הגובלת בהגנת בדים. המסקנה ההגיונית המתבקשת מאמירתה של אתי לפיה היא חותמת על מה שצריך לפי הוראות בעלה למרות שאין לה מושג על מה היא חותמת , הינה כי גם אם אתי הייתה מבקשת ומקבלת הסבר נרחב לגבי כל מסמך ומסמך עליו היא חתמה, אתי הייתה חותמת על המסמך, ככל שבעלה עמי היה מבקש ממנה לעשות כן.

15. במסגרת תא"ק 53155-09-11 נטען כי הערבות מהווה את החלק הארי מסכום התביעה בוטלה ע"י בית משפט השלום בנתניה . התובע נדרש להשיב לטענה זו וטען כי הערבות טרם הושבה לו והיא עדיין בתוקף . צודקת ב"כ התובע כי טענה זו לא פורטה כנדרש . גם בדיון היום לא הציגו המבקשים את החלטת בית המשפט ולא פירטו מתי בוטלה
הערבות . העדר הפירוט מצדיק התניית מתן הרשות להתגונן בהפקדה .

16. חרף האמור לעיל בכל הנוגע לפגמים , אי ההתאמות וחוסר הפירוט בגרסת המבקשים , לא מצאתי הצדקה לדחות את בקשת הרשות להתגונן. כזכור , גם מנהל האזור עצמו סבר כי פיזור הפעילות של שתי החברות שבבעלותו של עמי במסגרת שלושה חשבונות , אינו תקין. במצב דברים זה, אין לשלול את האפשרות לפיה בדיקה מעמיקה תגלה כי עומדת למבקשים טענת הגנה אפשרית לפיה הבנק פעל שלא כדין כאשר ריכז את מרבית פעילותן של החברות דווקא בחשבון המשותף של עמי ואתי ולא , כפי שמקובל, בחשבונות החברות עצמן. בקביעתי זו לא התעלמתי מכך שעמי היה שותף פעיל למהלך זה של ריכוז הפעילות בחשבון המשותף. יחד עם זאת אין לשלול את האפשרות כי בסופו של יום יימצא כי גם הסכמתו של עמי אינה מרפאת לחלוטין את הפגם הנ"ל.

17. לאור האמור לעיל אני נותן למבקשים רשות להתגונן בכל שלושת התיקים המאוחדים בכפוף להפקדת הסך של 10,000 ש"ח בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 1.9.12. בקביעת גובה ההפקדת וקביעת פרק הזמן לביצוע ההפקדה, התחשבתי בטענת ב"כ המבקשים בדבר הפסקת הפעילות של החברות וההכנסות הנמוכות של אתי כספרית בסטטוס של עוסק זעיר.

ניתנה היום, ט' סיון תשע"ב, 30 מאי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ
נתבע: חסון
שופט :
עורכי דין: