ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שרלי גואטה נגד בנימין ביטון :

בפני כבוד השופטת איילת הוך-טל
התובע
שרלי (שרל) גואטה

נגד

הנתבעים

  1. בנימין ביטון
  2. יעקב אפריאט

התובע שכנגד
בנימין ביטון

הנתבעים שכנגד

  1. שרלי (שרל) גואטה
  2. ערן גואטה

בית משפט השלום בחיפה

החלטה

רקע בקצרה
הליך זה עניינו תביעה ותביעה שכנגד אשר עניינן, בעיקרו, נוגע לעוולת לשון הרע, וכן לעוולות נוספות הנלוות לעוולה עיקרית זו. ההליך החל עם הגשת כתב התביעה ביום 19.1.11, כתב ההגנה הוגש ביום 7.3.11 ביחד עם כתב התביעה שכנגד ואילו כתב ההגנה שכנגד הוגש רק ביום 29.8.11.
ביום 31.8.11 הגיש התובע גם קובלנה פלילית פרטית כנגד הנתבעים המתנהלת בתיק ק"פ 47185-08-11 בבית משפט זה.
במסגרת דיון מקדמי שהתקיים ביום 15.9.11, הופנו הצדדים להליך גישור וזאת לאור המלצת בית המשפט ומשעה שמצאתי לנכון כי התביעות ההדדיות מתאימות להליך זה, אולם הצדדים השתתפו בישיבת גישור אחת בלבד בטרם סתמו את הגולל על המשך ניהול הליך הגישור.

ביום 18.12.11 ניתנה הארכת מועד להשלמת ההליכים המקדמיים בתיק עד ליום 20.2.12 וכן הארכת מועד להגשת תצהירי התובעים עד ליום 25.3.12 ותצהירי הנתבעים עד ליום 25.4.12.
מועד שמיעת הראיות בתיק נקבע ליום 18.6.12.
בדיון מיום 16.2.12, אשר נקבע בעקבות בקשותיהם ההדדיות של הצדדים בנושא הליכים מקדמיים, הודיעו הצדדים כי יגישו את תצהיריהם במועד וכפועל יוצא מכך התייתר הצורך לדון בכל הבקשות התלויות ועומדות אותה עת בנוגע למתן תשובות לשאלונים והמצאת מסמכים.
דא עקא, הצדדים לא השכילו לקדם ההליך כך שניתן יהא לקיים ישיבת הוכחות במועד הקבוע.
במקום זאת, הוגשו, פעם נוספת, ערב רב של בקשות מטעם שני הצדדים, רובן ככולן נוגעות למתן מענה לשאלונים, מתן ארכה להגשת תצהירים, דחיית מועד דיון ההוכחות, חיוב בבזיון בית משפט ובקשה לעיכוב הליכים.
הבקשות נשוא החלטה זו
ביום 29.1.12 הגיש התובע בקשה למחיקת כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד ומתן פסק דין בהיעדר הגנה וזאת על סמך העובדה כי חלפו ששה חודשים מאז ניתן צו מתן מענה לשאלון אך השאלון טרם נענה. על כך השיבו הנתבעים כי הוחלט להחיות את הליך הגישור ולפיכך אין להגיש בקשות מסוג זה וכי ניתנה ארכה למתן מענה והמועד טרם חלף.
ביום 19.3.12 שוב הגיש התובע בקשה, הפעם לפסיקת הוצאות בגין בזיון בית המשפט וזאת בשל אי ביצוע הליך גילוי ועיון במסמכים, אי מתן מענה לשאלון ואי ביצוע החלטות בית המשפט. על כך השיבו הנתבעים כי הם מתנגדים למתן מענה לשאלון וזאת כדי שלא לפגוע בהגנתם בהליך הפלילי המתנהל נגדם. במענה לתגובתם טען התובע כי חלפו כבר תשעה חודשים מאז נשלח השאלון אל הנתבעים ורק כעת הם מעלים נימוק זה.
ביום 11.4.12 הוגשה בקשה נוספת, הפעם מטעם הנתבעים, לעיכוב ההליכים בתיק זה. לטענתם, הם אינם יכולים לנהל את התיק על מנת שלא לפגוע בהגנתם בהליך הפלילי, כאשר שני ההליכים עוסקים באותה מערכת נסיבות. התובע השיב כי אין קשר בין שני ההליכים ואין מניעה למתן תשובות לשאלון.
ביום 30.4.12 ביקשו הנתבעים לדחות את מועד ההוכחות הקרוב וזאת בהסתמך הנימוקים שבבקשה לעיכוב הליכים. התובע השיב בתגובה כי אכן לא ניתן לקיים את הדיון אך זאת בשל התנהלות הנתבעים שהביאה לכך שלא הוגשו תצהירים במועד.
ביום 16.5.12 הגיש התובע בקשה למתן החלטה בעניין אי מתן המענה לשאלונים – בקשה מיום 29.1.12. זאת לאחר שדיון בנושא זה התקיים ביום 16.2.12 והתייתר הצורך ליתן החלטה בבקשה לאחר שעמדת בית המשפט הובהרה לצדדים ואלו הודיעו כי יתנהלו באופן ישיר על מנת לייתר הצורך לדון בבקשות בעניין ההליכים המקדמיים בהליך זה ויגיעו להבנות ללא צורך בהחלטות.
כאמור, חרף הדיון מיום 16.2.12 וההסכמה אליה הגיעו הצדדים שם, שוב הוגש ערב רב של בקשות כמפורט לעיל ואין מנוס ממתן החלטה בנושאים הנדרשים.
דיון והכרעה
למען האמת, התנהלות הצדדים אינה ברורה לי.
נראה כי הצדדים אינם מעוניינים להביא לסיום ההליך המשפטי, לא בדרך של גישור ואף לא בדרך של ניהול ההליך.
הצדדים ויתרו על הליך הגישור בשלב מוקדם ומאז אינם מצליחים לסיים ולו את ההליכים המקדמיים ביניהם ואף לא הגישו תצהירי עדות ראשית.
במקום זאת, הגיש התובע קובלה פלילית כנגד הנתבעים כאמור ואשר כפי העולה מפרוטוקול הדיון בה מיום 27.3.12 ,אשר צורף לבקשה מס' 24 בתיק, מדובר בקובלנה המתנהלת בגין אותה מסכת עובדתית ובין אותם צדדים. על כן, אינני יכולה לקבל טענות התובע בבקשותיו ובתגובותיו לפיהן אין כל קשר בין ההליך הפלילי להליך שבפניי.
התובע חוזר שוב ושוב על טענותיו נגד הנתבעים כי לא השלימו את ההליכים המקדמיים ולפיכך לא ניתן לקדם את ההליך. צודק התובע בטענתו לפיה ככל שלנתבעים יש נימוקים מדוע אין עליהם לענות על השאלון - עליהם להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט ואולם הנתבעים הביעו עמדתם והודיעו כי משעה שתלויה ועומדת כנגדם קובלנה פלילית בגין אותה מסכת עובדתית, הרי הם שומרים על זכותם לניהול הגנתם בצורה ראויה בהליך הפלילי, דבר שייפגע במידה ויידרשו להמציא נתונים ותצהירים במסגרת התביעה האזרחית.
אני מקבלת את טענות הנתבעים במישור זה.
ראשית, התובע עצמו לא הגיש תצהירי עדות ראשית ובכך למעשה תרם אף הוא לעיכוב בהליך. לא ברור מדוע לא הגיש התובע את תצהיריו, חרף העובדה שטרם מוצו ההליכים המקדמיים, שהרי חזקה על התובע כי לא נבנה, בעת הגשת התביעה, על נתונים הנמצאים בחזקת הנתבעים, קל וחומר שעה שכתב התביעה עצמו מכיל נספחים רבים הבאים לתמוך בטענותיו לפיהן קיימת תשתית עובדתית להקמת עילת תביעה בנסיבות.
יתרה מכך, אין מניעה לתובע, אף לאחר השלמת ההליכים המקדמיים ולו באופן חלקי, לבקש השלמת הבאת הראיות ככל שיימצא צורך בכך ואולם ניכר כי התובע העדיף גם הוא לעשות דין לעצמו ולא לקיים את החלטת בית המשפט להגשת תצהירים ובכך מסכל במו ידיו את האפשרות לקדם הליך זה לסיומו.
שנית, התובע בחר בניהול שני הליכים מקבילים, בגין אותה מסכת עובדתית, תוך מימוש הזכות הנתונה לו בדין.
אין מקום כי שני מותבים יידרשו לניהול ענייניו של התובע בדיוק באותה סוגייה, הגם שאמנם מדובר בהליך אזרחי מחד ופלילי מאידך.
הדעת נותנת כי לנוכח מהות ההליך הפלילי והאפשרות כי מתן הכרעה בעניינו עשויה לייתר או לקצר ניהול ההליך דנן, וכן לאור זכות הנתבעים לניהול הגנתם כדבעי במסגרת ההליך הפלילי, יש ליתן קדימות לסיום ההליך הפלילי תחילה, באופן שלא יעיב על זכותם של הנתבעים להגנה הולמת, ורק לאחר מכן , ככל שייוותר צורך בכך, יזקקו הצדדים לבירור התביעה האזרחית.
מובן שבמצב דברים זה אין טעם בקיום דיון ההוכחות הקבוע ליום 18.6.12, דיון אשר נקבע כבר בישיבה הראשונה מיום 15.9.11, תוך שהזמן שהוקצב לו הוארך על ידי על מנת לאפשר עדותם של כל העדים המבוקשים על ידי הצדדים.

לסיכום ולאור האמור לעיל אני מורה כדלקמן:
דיון ההוכחות הקבוע ליום 18.6.12 מבוטל.
הנתבעים פטורים בשלב זה ממתן תשובות לשאלון שהופנה אליהם מטעם התובע.
התובע יגיש הודעת עדכון עד ליום 15.11.12 במסגרתה יעדכן בדבר התקדמות ההליך הפלילי.
בשלב זה התיק נקבע לתזכורת פנימית ליום 18.11.12.
לנוכח העובדה כי בית המשפט נדרש לדיון בבקשות מרובות אשר בפועל ניתן היה לייתר הדיון בהן, כפי שניתן היה לעשות בפועל לנוכח עמדות הצדדים בדיון מיום 16.2.12, ובשים לב לכך שזמן שיפוטי הושחת לריק, הן בשל הצורך למתן ההחלטה דנן והן בשל בזבוז מועד דיון של שמיעת ראיות אשר נקבע לצדדים כבר בחודש ספטמבר 2011 , הכל במטרה לקדם ולייעל ניהול ההליך, אני מחייבת כל אחד מן הצדדים לשאת בהוצאות בסך 2,500 ₪ לטובת אוצר המדינה ואלו ישולמו תוך 30 יום מהיום.
המזכירות תדאג להמציא העתק ההחלטה למרכז לגביית קנסות לצורך אכיפת ביצוע התשלום.

ניתנה היום, ב סיון תשע"ב, 23 מאי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שרלי גואטה
נתבע: בנימין ביטון
שופט :
עורכי דין: