ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מייק ואן קול נגד עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ :

בפני כבוד הרשם חגי ברנר

מבקש

מייק ואן קול

נגד

משיבים

  1. היועץ המשפטי לממשלה
  2. עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

החלטה

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה, בה חויב המבקש בגין הגשת תביעה להורות לחברת עמידר להמציא לידיו את מסמכי ועדת משרד השיכון שדנה בעניינו, ולפצותו בגין הוצאות שהוציא לשם אחזקת דירתו ובגין מעשיה ומחדליה הנטענים של עמידר.

על פי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "התקנות") על המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים בסיסיים: ראשית, עליו להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום האגרה, ושנית, כי קיימת עילה להליך בגינו מבוקש הפטור מתשלום האגרה.

המבקש טוען כי מצבו הכלכלי קשה וכי אין באפשרותו לעמוד בתשלום האגרה. לטענתו, הוא נכה ומתקיים מקצבה חודשית של המוסד לביטוח לאומי בסך 2,400 ₪. המבקש מונה בבקשתו שורה של החלטות מן השנתיים האחרונות בהן ניתן לו פטור מתשלום האגרה ומציין בנוסף כי בחקירת יכולת שנערכה לו בהוצל"פ נקבע לו צו תשלומים בסך 20 ₪ בלבד, מה שמעיד, לטענתו, כי הוא נעדר יכולת לשאת בתשלום האגרה.

בתשובתו לתגובות המשיבים, נוקט המבקש שפה מבישה ומשתלח הן במשיבים והן בבית המשפט.

המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענות כי המבקש לא צירף ולו מסמך אחד לביסוס טענותיו בדבר העדר יכולת כלכלית. המשיב 1 אף מונה בתגובתה מספר הליכים בהם חויב לאחרונה המבקש בהוצאות לאחר שנדחו בקשותיו לפטור מתשלום אגרה ומציינת כי עד עתה נמנע המבקש בעקביות מלשלם הוצאות אלה. לטענת המשיב 1, מדובר במבקש סדרתי, המטיל עומס רב על מערכת בתי המשפט ועל המדינה בהגשת אינספור תביעות וערעורי סרק ויש צורך לחסום אותו מאופן פעולתו זה.

לא הוכח כי המבקש חסר יכולת כלכלית לשלם את סכום האגרה.

ראשית לכל, הבקשה אינה נתמכת בתצהיר כדין. הפניה לתצהיר שניתן לפני זמן רב בהליך אחר – אין בה די, מה גם שבניגוד לאמור בבקשה, התצהיר האמור אפילו לא צורף אליה.

שנית, לגופו של עניין, הבקשה כללית ואינה נתמכת באסמכתאות לביסוס טענת המבקש לחוסר יכולת כלכלית. בין היתר, לא צורפו לבקשה פרטים אודות מקום מגוריו של המבקש, העתק מחוזה השכירות שנחתם בינו לבין המשיבה 2, אישור לגבי קבלת קצבת המוסד לביטוח לאומי, אישור להעדר הכנסה נוספת, תדפיס חשבון בנק וחיוב כרטיסי אשראי לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה ותדפיס הוצאות אחזקת ביתו לתקופה זו. כמו כן, המבקש מאזכר אך לא צירף כמתחייב מהתקנות את ההחלטות בהן ניתן לו פטור מתשלום האגרה ואף לא את פרוטוקול חקירת היכולת אותה הוא מזכיר בבקשתו. למעלה מהצורך, אציין כי אין די בהחלטות קודמות לפיהן ניתן למבקש פטור מתשלום האגרה כדי לבסס טענה לחוסר יכולת כלכלית. אכן, על פי תקנה 14 (ד)(1) לתקנות האגרות, החלטה שיפוטית לפטור מאגרה מהווה ראייה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית , אך כל עוד לא צורף לראייה זו פירוט מלא ועדכני אודות מצבו הכלכלי של המבקש אין בה די כדי לבסס טענה לחוסר יכולת כלכלית לשלם האגרה. לעניין זה, קבע בית המשפט העליון בבשג"ץ 6088/09 גדעון שריאור נ' מדינת ישראל (פורסם באתר משפטי) כי: "... המערער לא תמך בקשתו לפטור מאגרה, כמו גם את ערעורו, בתיעוד כלשהו לענין חוסר יכולתו הכלכלית לשלם האגרה. העובדה שבהליכים אחרים ניתן למערער פטור מאגרה אינה מחייבת בהליכים אחרים ועליו לעמוד בדרישות למתן פטור מאגרה בכל הליך והליך בו מבקש הוא פטור מאגרה".

יתר על כן, רק לאחרונה דחה בית המשפט העליון במסגרת בש"א 5855/11 מייק ואן קול נ' מדינת ישראל (פורסם באתר משפטי) בקשה לעיון חוזר בפסק דין אשר דחה את ערעורו של המבקש על החלטה לדחות את בקשתו לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון. בית המשפט העליון התייחס לטענת המבקש בדבר השלכות הפטור מאגרה שניתן לו על ידי כבוד הרשם גיא שני בהליך אחר, ודחה אותה: "ייתכן שבמסגרת ההליך הנוסף הביא המבקש די מסמכים הדרושים להוכחת מצבו הכלכלי הנטען. מסמכים אלה לא הובאו בפני הרשם עת בחן את בקשת המבקש במסגרת ההליך דנן, ועל כן נדחתה בקשתו. מאותה הסיבה נדחה ערעורו על החלטת הרשם".

לאור כל זאת, משלא פורט כהלכה מצבו הכלכלי של המבקש – לא הוכחה חוסר יכולתו הכלכלית לשאת בתשלום האגרה.

בנוסף, התביעה אינה מגלה עילה שכן היא כוללת עתירה לסעדים כספיים בלא שהמבקש יטרח לכמת את סכום התביעה.

באשר לטענת המשיב 1 לגבי היותו של המבקש תובע סדרתי המציף את בתי המשפט בבקשות סרק, יפים דבריו של כבוד רשם בית המשפט העליון (כתוארו אז) יגאל מרזל בבשג"ץ 4748/06 שלמה שקד נ' גב' רוית תפוחי, רכזת בכירה לקרן הנשיא – לשכת נשיא המדינה (פורסם באתר משפטי) כי: "אכן, נראה כי דרך הילוכו של המבקש בבית משפט זה מצביעה על בעיה עקרונית יותר, שמן הראוי ליתן עליה את הדעת. המבקש מגיש כדבר שבשגרה מספר רב מאוד של הליכים. רוב מכריע של ההליכים הם הליכי סרק. בכל הליך שמוגש על ידו, מוגשות גם בקשות משנה רבות. המבקש מערער כמעט על כל החלטה הניתנת בעניינו והערעור נדחה. הבעת מורת רוח מהליכי סרק אלו, ואפילו חיוב בהוצאות משפט, אינו מביא לשינוי בהתנהלותו של המבקש. ברי הדבר, כי בהתנהלות מעין זו יש משום הכבדה רבה על בתי המשפט. זמן שיפוטי רב מוקצה לטיפול בעשרות ומאות הליכים שאינם מגלים עילה. התוצאה היא כי הטיפול בהליכים של בעלי דין אחרים, שיתכן ויש בהם עילה, מתעכב, וזכות הגישה לערכאות של בעלי דין אחרים נמצאת אפוא נפגעת. נגרמות הוצאות כספיות ניכרות וגריעה ממשאבי הציבור כולו ... יכולתם של בתי המשפט לפעול בצורה המיטבית להשגת צדק, ניזוקה ...".

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש ישלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות בסך 2,000 ₪.

האגרה תשולם עד ליום 21.6.2012, שאם לא כן – תימחק התביעה.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ב, 20 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, שופט
רשם ביהמ"ש המחוזי
תל אביב-יפו


מעורבים
תובע: מייק ואן קול
נתבע:
שופט :
עורכי דין: