ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גלית הושיאר נגד בנק ישראל/ המחלקה המוניטרית :

בית דין אזורי לעבודה בירושלים

בפני כבוד הרשם כאמל אבו קאעוד

תובעת

גלית הושיאר

נגד

נתבעת

בנק ישראל

החלטה

בפניי בקשת התובעת לגילוי מסמכים ולמתן צו להשיב על שאלון.

כבר עתה יצוין כי לבקשת התובעת לא צורף שאלון וממלא לא הובאו נימוקים מדוע יש ליתן צו כזה, ועל כן בית הדין יתעלם מחלק זה של הבקשה.

בכתב התביעה עתרה התובעת לחיוב הנתבעת להשיבה לעבודה בבנק ישראל ולחילופין לפצותה ב- 300,000 ₪ בגין הליך הפיטורים אשר לטענתה היה שלא כדין.

בין היתר טענה התובעת כי הנתבעת הפרה את התחייבותה להעסיקה לפרק זמן של 3 שנים, וסיימה את העסקתה כעבור פחות משנה ללא שימוע כדין.

לטענת הנתבעת, סוכם עם התובעת מראש כי תועסק כממלאת מקום לעובדת שיצאה לחופשת לידה זאת ותו לא. מעבר לכך, טענה הנתבעת כי התובעת התקבלה לעבודה כעובדת ארעית, ללא מכרז, הוחתמה על חוזה עבודה ל-3 חודשים שהוארך מעת לעת עד למועד הפסקת עבודתה בפועל, וכי הליך הפיטורין היה כדין.

קדם להליך דנן הליך זמני שהוגש על ידי התובעת בניסיון למנוע את פיטוריה. בקשתה של התובעת בהליך הזמני נדחתה, ובקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין בהליך הזמני נדחתה אף היא.

בבקשתה, עותרת התובעת לגילוי העתק המכרזים אשר לטענתה הגישה עבורם מועמדות, תוצאות המבחנים, בידוק ביטחוני, פרסום המכרז והצהרת בריאות; רשימת העובדים שפוטרו טרם חלפו 3 שנים להעסקתם ופירוט הסיבה לעזיבתם; מסמכים הנוגעים לקבלתה לעבודה והעסקתה.

בבקשתה, התובעת לא פירטה מה רלוונטיות של המסמכים להליך דנן ומדוע יש ליתן צו לגילוים.

בתגובתה לבקשה לגילוי מסמכים, הודיעה הנתבעת כי גילתה לתובעת ואף העבירה לידיה עותק מכל המסמכים הנוגעים לקבלתה לעבודה ולהעסקתה ואף חלק מהמסמכים האחרים. הנתבעת התנגדה לגילוי יתר המסמכים אשר לטענתה אינם רלוונטיים למחלוקת בין הצדדים.

הכרעה - בהתאם לתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 מוסמך בית הדין או הרשם ליתן צו לגילוי מסמכים ופרטים נוספים אם היה סבור שיש בכך צורך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

כלל הוא בבתי משפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט כי בהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקות בין הצדדים. (ע"ע 738/05 אקוסול ישראל פתרונות אקולוגיים בע"מ – גור ארי, ניתן ביום 26.12.05).

על פי ההלכה הפסוקה, על בית הדין לבחון מה מידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת (ע"ע 114/05 מקורות חברת מים בע"מ – אשר לוי ואח', ניתן ביום 30.6.2005).

כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים נוספים, וביניהם יעילות הדיון, הגנה על אינטרסים של הצד השני, מניעת פגיעה בצדדי ג' ועוד. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. (ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר-אילן – ד"ר צמח קיסר ואח', ניתן ביום 24.3.05).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בכתבי בית הדין, בבקשת התובעת ובתגובת הנתבעת, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל בחלקה, כמפורט מטה.

הגם שלטענת הנתבעת היא גילתה את כל המסמכים המפורטים בסעיפים 1ג',ד' ו-ה' לבקשה, במסגרת ההליך הקודם, היא תעשה כן בשנית בהליך דנן במסגרת תצהיר גילוי מסמכים כמקובל. ההליך הקודם לא הובא בפניי, וממלא אין בידי לאמת אילו מסמכים גולו במסגרתו.

באשר למסמכי המכרז אשר עבורם הגישה התובעת מועמדות לטענתה, והמסמכים הנלווים למכרזים, הרי שלא מצאתי כל רלוונטיות למסמכים אלה בהליך דנן. לטענת הנתבעת התובעת לא התקבלה לעבודה על דרך מכרז, והצדדים אף צירפו לתיק בית הדין עותק מהסכמי ההעסקה החתומים עלי ידי התובעת. על כן לא ניתן לחיייב את הנתבעת לגלות מסמך אשר לטענתה אינו קיים.

ככל שהתובעת ניגשה למכרזים אצל הנתבעת לתפקידים שונים מזה נשוא התביעה הנוכחית, הרי שהיא לא הצביעה על רלוונטיות המכרזים האמורים להליך דנן ודין בקשתה בעניין זה להידחות.

סוף דבר - מכאן, הבקשה מתקבלת בחלקה כאמור. הנתבעת תגלה בתצהיר את מלוא המסמכים הקשורים לקבלתה לעבודה ולהעסקתה כמפורט בסעיף 1 ג', ד' ו-ה'. הנתבעת תפעל כאמור, בתצהיר ערוך כדין, תוך 30 ימים מהיום. לתצהיר, תצרף הנתבעת את כל האסמכתאות התומכות בו.

התובעת תעביר לידי הנתבעת עותק מכל המסמכים המפורטים בסעיף 7 לתגובתה לבקשה, ואשר מופיעים בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה.

משהביעה הנתבעת נכונות לגלות חלק מהמסמכים המבוקשים, והבקשה בעניין המסמכים האחרים נדחתה - אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ב, 20 מאי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גלית הושיאר
נתבע: בנק ישראל/ המחלקה המוניטרית
שופט :
עורכי דין: