ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עמרם קורדבני נגד המוסד לביטוח לאומי :

תאריך:
20 מאי 2012

בפני כבוד השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

עמרם קורדבני
ע"י ב"כ עו"ד קיציס

המערער

-

המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ספורטה

המשיב

פסק דין

1. לפני ערעור על החלטת ועדה לעררים לעניין אי-כושר מיום 21.7.11, אשר קבעה כי המערער איבד 60% מכושרו להשתכר.

הרקע העובדתי

2. המערער, יליד 1956, סובל מבעיות רפואיות שונות: סכרת, בעיות לב, טנטון ובקע סרעפתי. כמו כן, עבר המערער כריתה ברגל שמאל בעקבות תאונת דרכים שעבר בגיל 10, והוא מתהלך באמצעות פרוטזה ומקל הליכה. המערער סובל גם מכאבים בגבו התחתון עם הקרנה לרגל ימין, ומכאבים באיזור הגדם של רגלו הקטועה.
המערער סיים שמונה שנות לימוד. הוא אינו עובד כיום ומתקיים מקצבאות. עד שנת 2002 עבד המערער במפעל לליטוש יהלומים.

3. ביום 24.5.11 קבעה ועדה רפואית לעררים כי נכותו הרפואית של המערער עומדת על 76% החל מיום 9.2.11.
ועדה לעררים לעניין אי כושר, שהתכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 21.7.11, שמעה את טענות המערער מפי בא-כוחו, והחליטה כך:
"מדובר בתובע יליד 1956 הסובל מברך ימין 10%, קטיעה מתחת לברך 50%, גב תחתון 10%, טנטון 10%, סכרת מטופלת בכדורים 10%, בקע סרעפתי 10%, בעיות לב 25%.
התובע נכנס נתמך במקל הליכה, ישיבה נוחה, קימה מישיבה לעמידה בקלות. בעת הראיון טען שמתקשה בישיבה אולם לדעת הוועדה בהתייחס לאופי הליקויים, שילובם והשפעתם ובעיקר שנוספו אחוזים בגין 10% בקע ו-10% סכרת מטופלת בכדורים, שהשפעתם מזערית לגבי התפקוד הכללי, יכול לעבוד בעבודות פשוטות בישיבה ועמידה לסירוגין. רופא הוועדה עיין בבדיקת EMG... מתאריך 4.4.11 המצביע על בעיות CTS קלות סנסוריות בלבד.
התובע יכול לעבוד בשמירה בכניסה למרכול, בדיקת חשבוניות, מיון חפצים גדולים, אריזה בישיבה ועמידה לסירוגין.
הוועדה דוחה את הערר וחוזרת וקובעת כי איבד 60% מכושרו להשתכר".

4. על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים

5. לטענת המערער, התעלמה הוועדה מנכויותיו הרפואיות, לא התייחסה לגילו ולהשכלתו, ולא התייחסה לאפשרות חזרתו לעבודתו הקודמת בפועל.
המערער טען שהצעתה של הוועדה לפיה יעבוד בשמירה אינה סבירה, שכן היא מתעלמת ממצבו הרפואי בכלל, ומהיותו קטוע-רגל בפרט – כאשר בשל כך אינו יכול לרוץ, מתקשה בהליכה וגם אינו יכול לעמוד באופן ממושך על רגליו.
בדיון שהתקיים לפני הרשמת ולך ביום 4.3.12 הוסיף המערער שהוועדה לא התייחסה לסיכום הרפואי של ד"ר מורנו, המצוי בתיקו הרפואי, לפיו המערער מתקשה בעמידה, הליכה או ישיבה ממושכת, וכן בעליה וירידה ממדרגות, והחלטתה אינה מתיישבת עם ממצאיו אלו של הרופא.
המערער ביקש להשיב את עניינו לוועדה, על מנת שזו תפרט כיצד מסקנתה בדבר כושרו להשתכר תואמת את מגבלותיו הרפואיות, את עברו התעסוקתי ואת השכלתו.

6. המשיב טען, מנגד, שלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, ושכל טענותיו של המערער מופנות כנגד שיקול דעתה המקצועי של הוועדה. לטענת המשיב, הוועדה עיינה בתיקו הרפואי של המערער, בחוות הדעת של הרופא המוסמך ובחוות דעת של עובדת סוציאלית, היא ציינה את כל הליקויים מהם סובל המערער ופירטה את השפעתם על כושר העבודה של המערער. על כן, לטענת המשיב, אין כל בסיס להתערבות בהחלטת הוועדה.
המשיב הוסיף, לעניין האמור בסיכום הרפואי של ד"ר מורנו, שאין מדובר בחוות דעת ערוכה כדין אלא בסיכום בלבד, ועל כן לא היתה הוועדה חייבת להתייחס למסמך זה.

הכרעה

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי יש לקבל את הערעור.

8. בפסיקת בית הדין הארצי בעב"ל 327/03 עזאת מוהרה - המוסד לביטוח לאומי, מיום 15.4.04, נקבע שליקוייו הרפואיים של המבוטח, כפי שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית לעררים, הם הבסיס לקביעת דרגת אי-כושרו על ידי הוועדה. ההנחיות לקביעת דרגת אי הכושר מצויות בסעיף 209(ב) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, והן אלה שצריכות להנחות את הוועדה. בסעיף 209(ב), שעניינו קביעת דרגת אי-כושר להשתכר על ידי פקיד תביעות, נקבע כי:
"בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לעניין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור".

9. אם כן, לפי האמור בסעיף 209(ב) לחוק הביטוח הלאומי, קבע בית הדין הארצי בעניין מוהרה שעל הוועדה לבחון, ראשית, את השפעת ליקויו של המבוטח על יכולתו לחזור לעבודה במלואה או בחלקה, ככל שעבד בעבר; ושנית, את יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהמבוטח מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו.
בהמשך, קבע בית הדין הארצי כך:
"נקודת המוצא לקביעת דרגת אי הכושר כאמור צריכה להיות, כי ליקוייו הרפואיים של המערער כפי שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית לעררים מבטאים דרגה אובייקטיבית של אי כושר לעבוד. מתוך נקודת מוצא זו, על הוועדה לקבוע את דרגת אי כושרו על פי נסיבותיו האישיות של הנכה. למשל, יכולת לחזור לעבודה קודמת, גיל, השכלה ויכולת אינטלקטואלית ופיסית".

10. במקרה שלפני אכן סקרה הוועדה את מגבלותיו הרפואיות של המערער ואת יכולתו לבצע עבודה אחרת מזו שביצע בעבר, התואמת את מצב בריאותו. עם זאת, הוועדה נמנעה מלדון בקריטריונים האחרים לקביעת דרגת אי-כושרו של המערער להשתכר, הנובעים מההנחיות המנויות בפסיקה המובאת לעיל. כך, הוועדה כלל לא דנה בהשפעת ליקוייו של המערער על האפשרות שיחזור לעבודתו הקודמת; ובכל הנוגע ליכולתו לעבוד בעבודה אחרת, לא התייחסה למכלול נסיבותיו האישיות של המערער – לגילו, להשכלתו וליכולתו האינטלקטואלית.
גם בכל הנוגע להתייחסות הוועדה ליכולתו של המערער לבצע את העבודות שמנתה בהחלטתה בהתחשב במצבו הבריאותי, ניתן לתהות כיצד מתיישבת העובדה שהמערער הינו קטוע רגל הנתמך במקל הליכה, עם החלטת הוועדה לפיה יכול המערער לשמש כשומר בכניסה למרכול. עבודה זו אינה כוללת אך ישיבה סטטית, אלא עשויה לכלול, בין היתר, הידרשות למצבי חירום, ריצה והתגברות על גורמים עוינים – פעולות שאינן מתיישבות אף עם מסקנת הוועדה לפיה יכול המערער לעבוד בעבודות פשוטות "בישיבה ועמידה לסירוגין".

11. על כן, אני סבורה כי יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה, על מנת שתתייחס לכל האמור לעיל ותשקול מחדש מסקנתה בדבר כושרו של המערער להשתכר. הוועדה תתייחס במסגרת זו גם לאישור הרפואי של ד"ר מתתיהו מורנו, לפיו מתקשה המערער בעמידה, הליכה או ישיבה ממושכת.

12. סוף דבר – הערעור מתקבל.
עניינו של המערער מוחזר בזאת לוועדה לעררים לעניין אי-כושר, על מנת שתשקול מחדש עמדתה באשר לקביעת כושרו של המערער להשתכר, תוך התייחסות מפורטת להשפעת ליקוייו של המערער על יכולתו לחזור לעבודתו הקודמת, ותוך התייחסות ליכולתו לבצע עבודות אחרות בהתחשב במכלול ליקוייו הרפואיים ובנסיבותיו האישיות, לרבות גילו והשכלתו.
הוועדה תזמן את המערער ואת בא כוחו להשמעת טיעוניהם לפניה, ותתייחס לכל החומר המצוי בתיקו הרפואי והסוציאלי של המערער לרבות אישורו של ד"ר מורנו.
הוועדה תנמק החלטתה בפירוט.
המשיב ישא בהוצאות המערער, בסך של 1,500 ₪, לתשלום תוך 30 יום.

ניתן היום, כ"ז אייר תשע"ב, 20 מאי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עמרם קורדבני
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: